נשיא וויזאייר: הביקוש לאילת פשוט נעלם

מאת: רותם נועם ● צילום: ויקיפדיה ● 1/7/2022 09:09 ● ערב ערב 3075
שדה התעופה רמון יעמוד שומם מטיסות בינלאומיות גם החורף הזה ● כך עולה מדבריו של נשיא חברת התעופה וויזאייר, שמודה שהמוצר האילתי פשוט לא עובד עבורה ● לאחר שגם חברת ריינאייר הודיעה כי לא תטוס השנה לאילת, למרות הסבסוד בגובה 60 אירו לכרטיס, נראה כי המוצא האחרון נמצא במתן הטבות לחברות הלואו קוסט בנתב''ג או בפתיחת הקו לאילת בפניהן ● שני פתרונות שסיכוייהם לעבור את לובי החברות הישראליות שואף לאפס
נשיא וויזאייר: הביקוש לאילת פשוט נעלם
הצמיחה שמחפשת וויזאייר בישראל לא עוברת בשדה רמון

שדה רמון אינו מצליח לאושש את קווי הטיסות שלו ליעדים בחו"ל וכעת נראה כי נחרץ גם גורלה של עונת החורף הקרובה. בחודש מרץ אמנם הודיעה רשות שדות התעופה על חמש טיסות מפריז של חברת נאוס ובהן 900 נוסעים, אך בחודשיים שלפני כן עמד מספר הנוסעים בטיסות זרות שנחתו בו על 20 בלבד, זאת לעומת 234 אלף נוסעים שעברו בו ב-2019, אז נפתח, ו-122 אלף שעברו בו ב-2020 עד לפרוץ משבר הקורונה. 

 

גם הסבסוד לא עזר


באפריל השנה פרסם משרד התיירות את הנוהל המוכר מ-2019-20, לפיו, כל חברת תעופה שתפעיל קו ישיר לשדה רמון תקבל 60 אירו על כל נוסע שינחת באילת, אך הדבר לא עזר. וודאי שלא עזרה העובדה כי בניגוד לשנים עברו, החליטו במשרד התיירות לגרוע את סעיף הבונוס מהמענק, שאמור לתגמל את החברות בכל מקרה בו הגדילו את מספר הטסים לעומת שנים קודמות. 'ערב ערב באילת' שחשף את הנושא עם הודעת המשרד, ביקש לברר מדוע לא חודש המענק, ובתגובה הסבירו במשרד התיירות כי מאחר ולא היו טיסות בשנות הקורונה, לא ניתן להשוות את הטיסות למספרן בשנה הקודמת. לאיש כמובן לא היתה תשובה מדוע לא יושוו אלו למספרים של 2019 או 2020, או סתם יושוו למספר רנדומלי כלשהו שיקבע כרף בסיס, העיקר לתמרץ את החברות הזרות לשוב. 
חברת ריינאייר שהודיעה כבר לפני שנה כי לא תשוב לנחות ברמון, לא התפתתה להסדר המיטיב, אך היא תמשיך לנחות בשדה התעופה של שארם א-שייח וירדן. השבוע התברר, שגם חברת וויזאייר, שהפעילה בזמנים הטובים טיסות לשבעה יעדים באירופה מרמון, הודיעה כי אין בכוונתה לשוב ולנחות בשדה רמון בעונת החורף הקרובה. 

 

היצע בינוני ומחירים גבוהים


את הסיבות לכך, אגב, אין למצוא בשדה עצמו, שהוא אחד החדישים שיש, אלא כמובן במוצר התיירותי שמציעה אילת, הנחשב למוצר מוגבל ובינוני ברמתו, זאת ביחס הפוך למחיריו הגבוהים ביחס לחלופות באזור, שאף שאינן מתחרות בו מבחינה קולינארית וברמת השופינג, בהחלט נותנות לו נוק אאוט בק"מ של חופים ומחירי רצפה.
אם תבקשו למצוא סיבה נוספת מדוע לא ששות החברות הזרות לשוב לרמון, תמצאו אותן במגעים שהן מנהלות כיום מול רשות שדות התעופה במטרה לשפר את מעמדן בנתב"ג העמוס, מגעים שעד כה לא רשמו השיגים משמעותיים. "אם מישהו היה רוצה לקבל התחייבות לנחיתות ברמון, הוא יכול היה להשיג אותן באמצעות הטבות בנתב"ג", אמר לנו השבוע גורם מעורה. אלא שכאן כבר נכנסת לתמונה הפוליטיקה המקומית מול חברות ישראליות הדורשות ומקבלות את הסלוטים היוקרתיים במטרה לתת פייט בשוק התעופה התחרותי, שלא לדבר על החברות הזרות שאינן חברות לואו קוסט המשלמות מחירים גבוהים על מנת לשריין את מקומן בנתב"ג הקורס גם כך בשל מחסור בכוח אדם.

 

מבקשת לצמוח בישראל אבל לא באילת


בביקור שעשה לאחרונה בישראל נשיאה החדש של חברת הלואו קוסט וויזאייר, רוברט קארי, במטרה להיפגש עם נציגי רשות שדות התעופה ושר התיירות, הוא ביקש לבסס לחברה דריסת רגל מחודשת בשוק הישראלי הנחשב לשוק צומח ובעל פוטנציאל גבוה להמשיך ולצמוח. בראיון לגלובס הסביר כי ישראל היא אחד השווקים החשובים של החברה וציין כי וויזאייר היא החברה מספר 2 במספר הטיסות בין ישראל לאירופה אחרי אל על. טרם משבר הקורונה הטיסה החברה כ-1.3 מיליון נוסעים בשנה לישראל וממנה אך חלק מהמספר הזה שייך לנתוני שדה רמון המסובסד (אז טסה ממנו החברה לשבעה יעדים) שכאמור עומד כיום שומם מטיסות בינלאומיות.  "בינתיים לא הודענו על כוונה לחזור לזה", אמר, בראיון לשלומית לן ומיכל רז חיימוביץ, "ולמעשה עוד לא החלטנו אם לעשות זאת או לא. ישראל הייתה לצערי במהלך הקורונה אחד השווקים עם הכי הרבה הגבלות, והביקוש לאילת פשוט נעלם. אנחנו מהססים כי כבר ראינו בעבר שיש שווקים שעובדים לנו, ויש שלא".

 

מגנים על ישראייר וארקיע שבעצמן פונות לסיני


כזכור, על רקע פתיחת קו הטיסות הישירות מנתב"ג לשארם א- שייח על ידי ארקיע וישראייר, התבטא ראש העירייה אלי לנקרי שאמר כי: "אינני מלין על התחרות שזה מייצר לעיר אילת, ואולם כפי שאפשרתם לחברות ארקיע וישראייר לפעול בקו החדש, אני דורש כי תאפשרו לחברות זרות המעוניינות בכך לפעול בקו אילת-תל אביב. אילת חייבת לקבל תנאים הוגנים מהמדינה על מנת שתוכל להתמודד עם התחרות הגדולה המתפתחת לה. הדבר יעודד חברות זרות להפעיל טיסות מחו״ל לשדה התעופה רמון, שללא טיסות אלו עלול להפוך לפיל לבן, אחרי שהושקעו בו שני מיליארד שקלים, ובכך תאפשר תחרות הוגנת קצת יותר".
אלא שבמשרד התחבורה הבהירו לערב ערב באילת כי הדבר אינו על הפרק בשל אמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל.
בעבר, הביעו עניין בהסדר כזה הן חברת ריינאייר שביקשה לאפשר לטיסותיה עצירה מיוחדת בנתב"ג לצורך העלאת נוסעים והמשך טיסה לשדה רמון באילת, מה שיכול היה להביא לצניחה משמעותית במחירי הטיסה לאילת ואולם הסדר כזה דורש הסכם חופש ששי המתיר פעילות של חברה זרה בקווים פנים ארציים, הסכם כזה לא קיים בישראל וגם לא במקומות רבים בעולם יש לציין והסיכוי שיאושר אפסי לאור הסכנה בה יעמיד את החברות המקומיות.
בקשות נוספות אותן ניסו לקדם חברות זרות, ביניהן וויז אייר, היו לקבלת היתר המכונה חופש חמישי, המאפשר לחברת תעופה לטוס ממדינה זרה לאחרת באם בשתיהן היא אינה מחזיקה בבסיס הפעלה (האב). וויזאייר עצמה ביקשה לאפשר לה להקים בסיס פעילות בישראל שהיה מקים לה רישיון הפעלה מקומי ואולם בקשתה סורבה. במענה שלאלה השיב מנכ"ל וויז אייר כי אף שנכון לכרגע הנושא אינו עומד על הפרק, הוא אינו פוסל התמזגות או רכישה של חברת תעופה ישראלית.

 

הבג"ץ שקבע שהכל יחסי


ראוי להזכיר לעניין הדרך הראויה להוציא לפועל שינויי מדיניות בכל הנוגע לפתיחה לתחרות של ענפים הטעונים פיקוח מעצם טיבם כענף התעופה, עתירה שהוגשה בשנת 1994, שביקשה לערער על החלטתו של שר התחבורה שלא לפתוח את קו התעופה לאילת לתחרות חופשית, ולהוציא מכרז שבמסגרתו ייבחר מפעיל יחיד, נוסף על זה הקיים. באותה פרשה קבע השופט גולדברג שלא היה פגם בהחלטת השר, מכיוון שמול האינטרס של תחרות חופשית עומד האינטרס הציבורי של יציבות ענף התעופה, לאור מעמדו המיוחד של הענף ואולם לא רבים זוכרים את קביעתו השנייה, ממנה ניתן היה ללמוד כי פתיחה הדרגתית של הענף לתחרות היא עניין של איזון אינטרסים ולא של מצב מוחלט.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת