דוח מבקר המדינה חושף: כשליש מהתאונות בכביש 90 הן בין צומת הערבה לאילת

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על הבטיחות בדרכים: "כבישי ישראל הם פצצה מתקתקת. מאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים כ- 33 אלף בני אדם. מאחורי כל הרוג וכל פצוע עומדת משפחה שחייה נהרסו. מלבד זאת, המחיר הכלכלי של תאונות הדרכים מגיע לכ-16 מיליארד ש"ח בשנה. לאורך השנים ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות דרכים: שיעור תאונות הדרכים בישראל גדל בעשור האחרון בשעה שבמדינות מובילות באירופה הוא קטן, תקציבי הרלב"ד קוצצו, תקנים רבים במשטרת התנועה אינם מאוישים והממשלה אינה עומדת ביעדיה בתחום זה. תאונות הדרכים אינן גזירת גורל. הטיפול בנושא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של שרת התחבורה והממשלה בכללותה. על הממשלה לאמץ יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים כמקובל במדינות מובילות באירופה".

ממשלות ישראל לא הצליחו להקטין בעשור האחרון את מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים. בעוד שב-27 מדינות באירופה קטן מספר ההרוגים ב-22% - בישראל הוא גדל ב-16% בשנים 2012 עד 2022. עלות התאונותלמשק: 16 מיליארד ש"ח בשנה.

המאבק בתאונות הדרכים הוא משימה לאומית בכל מדינות העולם. מקום המדינה ועד סוף שנת 2023 נהרגו בתאונות דרכים כ-33 אלף בני אדם, 358 מהם בשנת 2023. מעבר לשכול ולצער, יש לתאונות הדרכים עלות כלכלית גבוהה, המוערכת בכ-16 מיליארד ש"ח בשנה (ב-2019).

חשיבות הנושא ונוכחותו בשיח היומיומי, הביאו במשך השנים את הממשלה להקים ועדות ולקבל החלטות ממשלה שונות שנועדו לקדם את הבטיחות בדרכים. הקמת הרשות לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) ב-2007 כגוף שאמור לפקד על המאבק בתאונות הדרכים הייתה מהלך עיקרי שנקטה הממשלה. 

אולם, הנתונים מראים כי הפעולות השונות שנקטו הממשלות בעשור האחרון אינן מצליחות להשפיע באופן מובהק על היקף התופעה ואינן מצליחות להקטין את מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים. הטיפול בנושאים הנוגעים לבטיחות בדרכים מפוזר, ומצוי בתחומי אחריותם של גופים ממשלתיים רבים, העיקריים שבהם - משרד התחבורה, הרלב"ד, אגף התנועה במשטרת ישראל, משרד החינוך, משרד הבריאות, הנהלת בתי המשפט והרשויות המקומיות. ההצלחה במאבק נגד תאונות הדרכים דורשת את קיומו של גוף מוביל ובעל סמכויות, קביעת תוכנית אסטרטגית מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומדידים, פעילותו העצמאית של כל אחד מהגופים הרלוונטיים לנושא ובפעילותם המשותפת והמתואמת, ומעל הכול - במחויבותם של ראש הממשלה ושל כלל שרי הממשלה. מדינות רבות בעולם אינן מוכנות להשלים עם האובדן הכרוך בתאונות דרכים, הסבל, השכול והעלויות הכלכליות, ועל כן קבעו את היעד - אפס הרוגים בתאונות דרכים. בישראל לא נקבע יעד דומה. 

הניסיון הבין-לאומי במדינות שהצליחו להקטין את כמויות הנפגעים בתאונות דרכים מלמד כי אין מדובר בגזירת גורל אלא במאבק שניתן להצליח בו ולהציל חיי אדם. על שרת התחבורה להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול לתיקון כלל הליקויים שעלו בדוח.

הגורם התשתיתי

מרבית הפערים הנוגעים לתשתיות בטיחות בכבישים הבין-עירוניים, שעליהם התריע המבקר בדוחות קודמים, עדיין קיימים בשטח, בין היתר היעדר תשתיות כמו אזורי מנוחה, מפרצי עצירה ונתיבי זחילה. כביש 90 עדיין לאטופל בכל אורכו ומאופיין בליקויי בטיחות רבים. ירידה בניצול התקציב המיועד לשיפור תשתיות בטיחותברשויות המקומיות.

בדוחות קודמים של מבקר המדינה הועלו פערים רבים בכל הנוגע לתשתיות בטיחות בכבישים הבין-עירוניים, בהם היעדר תשתיות כמו אזורי מנוחה, מפרצי עצירה ונתיבי זחילה ושוליים צרים שאינם מאפשרים עצירה בטוחה. הביקורת הנוכחית העלתה כי מרבית הפערים עדיין קיימים בשטח. 

מוקדי סיכון בכבישים הבין-עירוניים מזוהים על בסיס ריבוי תאונות באותן נקודות או קטעי דרך קצרים. מסיבה זו, כבישים שמתרחש בהם מספר רב של תאונות קטלניות, אך אלו מפוזרות לאורכם, אינם מטופלים במסגרת הטיפול במוקדי סיכון. דוגמאות לכך הם הכבישים 71, 232, 55, 90, 60, 264.

כך, למשל, כביש 90, החוצה את ישראל ממטולה עד אילת, מאופיין בליקויי בטיחות רבים, כגון כניסות לא מוסדרות ליישובים השוכנים לאורכו, שוליים צרים, היעדר מעקה הפרדה בין מסלולים בחלקים ממנו, חלקים חשוכים וללא תאורה וחלקי כביש סדוקים עם בורות ושקעים. 

בשנים 2003 - 2020 אירעו בכביש 2,480 תאונות ונהרגו בהן 251 איש, כשליש מהן בחלקו הדרומי של הכביש, בין צומת הערבה לאילת. 

למרות דוחות קודמים של מבקר המדינה בנושא הסכנות בכביש זה, ובפרט בחלקו הדרומי, נמצא כי הכביש עדיין לא טופל בכל אורכו.

ועדת הכלכלה מ-2016 מצאה כי יש מקום להגדיל את התקציב המופנה לשיפור תשתיות 

בתחום העירוני ב-150 מיליון ש"ח בשנה, אולם דרישתה זו לא יושמה. לגבי התקציבים שהוקצו, בשנים 2021 - 2022 הייתה ירידה בניצול תקציב סל הבטיחות המיועד לשיפור תשתיות הבטיחות ברשויות המקומיות (לדוגמה, ב-2022 הוקצו כ-204 מיליון ש"ח ונוצלו כ-70 מיליון ש"ח). בשנים 2017 - 2019, שיעור די גבוה של פרויקטי בטיחות ברשויות המקומיות שאושרו לתקצוב על ידי משרד התחבורה במסגרת תהליך קול קורא לא יצאו כלל אל הפועל: ב-44% עד 71% מהפרויקטים לא נוצל התקציב כלל, וזאת על אף שלפי נוהלי משרד התחבורה, יש להתחיל בביצוע הפרויקטים בתוך שנה מיום שהוקצתה להם הרשאה תקציבית.

בצילום: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן- קרדיט צילום: לע"מ