משבר דיפלומטי: בעקבה סירבו לקבל שישה מכשירי דיאליזה שהובטחו כמתנה מבית החולים יוספטל באילת

בשבוע שעבר פרסם משרד החוץ הודעה לתקשורת, לפיה, מפגש בין בכירים ירדנים לישראלים שנערך ביום ד' (6.9) בעקבה הסתיים בסיכום על חיזוק הקשר בין אילת לעקבה והגדלת כמות העובדים הירדנים באילת. המדובר בכנס שנתי הנערך זו השנה השנייה, בין בכירים ישראלים לירדנים. בהודעת המשרד נאמר, כי: "במפגש בשבוע שעבר סוכם, בהמשך להחלטת הממשלה בנושא, על הגדלת את מספר העובדים הירדנים באילת ב-1,150 עובדים בתחומי התיירות, התשתיות והחקלאות. בכך יגיע מספר העובדים הירדנים באילת ללמעלה מ-3,000. בנוסף, עלו במפגש רעיונות ליוזמות משותפות, בהן ניטור זיהומים במפרץ אילת, יצירת חבילות תיירות משותפות ופתיחת קווי תעופה ישירים בין הערים."
בראש המשלחת הירדנית למפגש עמד סגן מושל מחוז עקבה שהגיע כשהוא מלווה בצוות מקצועי. בראש המשלחת הישראלית עמד עודד יוסף, סמנכ"ל מזרח תיכון במשרד החוץ וכן נציגים מרשות האוכלוסין, מעיריית אילת ואף שגריר ישראל בירדן רוגל רחמן, שהחל בתפקידו השבוע. המפגש הקודם בנושא נערך לפני כשנה וחצי, בפברואר 2022.

כרוניקה של אמירות נבובות

אלא שלמרות האווירה האופטימית ופיזורי ההבטחות, ולמרות שנושא הגדלת מספר הפועלים מירדן שעוברים לעבוד באילת אכן על הפרק וסביר כי יקודם - כפי שכבר קודם בפעימה של 500 עובדים מתחילת השנה - עיון בארכיון ההודעות מהשנה שעברה מעלה כי גם בפגישה שנערכה בין הצדדים ב-2022, הועלו שלל הצעות למיזמים משותפים. ביון היתר דובר אז, מלבד על הגדלת מספר העובדים הירדנים, על התנעה מחדש של פעילות הוועדות המשותפות, עליהן אמר אז, ראש העיר, אלי לנקרי, כי: "הוועדות המשותפות שפעלו משך שנים מאז החתימה על הסכם השלום, הידקו את שיתופי הפעולה בתחומי איכות סביבה, כלכלה, תשתיות, חירום והצלה, בריאות, תיירות, חינוך, תרבות וספורט. חידוש עבודת הוועדות וחיזוק הקשרים מהווים אמצעי חשוב להעמקת יחסי השלום באזור ולמימוש הפוטנציאל לשיתופי פעולה כלכליים, חברתיים, סביבתיים ותיירותיים. ביחד נוכל להגדיל את מספר התיירים ולשמור על הנכס החשוב לשתי הערים - מפרץ ים סוף ואוצרותיו, מפרץ שהוכתר מבין היפים בעולם. ביחד נוכל לתרום לסביבה ולשמירה על האקלים, ביחד נוכל לשפר את איכות החיים בשתי הערים וביחד נביא תקווה לתושבים״.
בנוסף הוחלט בשנה שעברה, לקדם שיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים בתחומי האנרגיה המתחדשת, ותחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית. עוד הוחלט על אירועים משותפים ושיווק תיירותי משותף לאילת ולעקבה בדגש על קידום תיירות המדבר בשני צדי הגבול. בין המיזמים שהוצגו: אפשרות הקמת מפעל תעשייה משותף, הקמת טרמינל שלום, שיהווה אזור משותף בין מעברי הגבול למפגשים בין מפעילי תיירות, סוחרים ויזמים והפעלה משותפת של פארק השלום, אתר צלילה תת ימי שהוקם בתמיכת האיחוד האירופאי. גם בתחום הבריאות סוכם על שיתופי פעולה שייפתחו עם העברת 6 מכשירי דיאליזה מבית חולים ״יוספטל״ שבאילת לעקבה.
למותר לציין, כי אף אחת מההבטחות הללו, זולת, כאמור, אישור העסקה של 500 עובדים ירדנים נוספים, לא יצאה אל הפועל ואף ולא לא החלו במגעים ראשוניים על מנת להוציאן אל הפועל. היחסים בין ירדן לישראל היו ונותרו קפואים לאורך העשורים האחרונים ועל שיתוף פעולה אזורי בין אילת לעקבה קשה לדבר היום בהעדר רצון של ממש מהצד הירדני. בשנים עברו עוד יצאו משלחות של ילדי בתי ספר מאילת לעקבה ולהיפך, אך גם אלו הופסקו מיד בשל ביקורת ציבורית בצד הירדני, שאינו מעוניין בחימום הקשרים עם ישראל ואף ביתר שאת מאז הקמת ממשלת ה"ימין על מלא". 
'ערב ערב' פנה לכל הנוגעים בדבר, וביקש את התייחסותם.

בבית החולים יוספטל אישרו לנו את הפרטים ומסרו כי: "לאחר מספר חודשים של המתנה לתשובה של הירדנים בנוגע למכונות הדיאליזה, התקבלה תשובה שהם אינם מעוניינים במכונות".  ביוספטל הוסיפו כי הירדנים לא נימקו את סירובם.

מה יש למשרד החוץ להסתיר?

כפי שנחשף ב'ערב ערב' ביולי 2022, פנה תושב אילת, מוטי חרמון, הידוע כמי שמתנגד לשימוש בכוח עבודה ירדני באילת,  למשרד החוץ, וביקש לתהות על תוכן הדברים שנאמרו במהלך אותה וועידה. בתחילה פנה חרמון לעיריית אילת, שאירחה את הכנס, וביקש, באמצעות בקשה שהגיש לפי חוק חופש המידע, לקבל את פרוטוקול הוועידה. אלא שבעיריית אילת הבהירו כי לא ערכו פרוטוקול כאמור וכי אם כזה קיים הרי שהוא נערך על ידי משרד החוץ. לפיכך פנה חרמון בבקשה דומה גם למשרד החוץ, שלאחר שדרש הארכת זמן, הודיע לו ב-7.7 כי הוא מנוע מלמסור לידיו את המידע המבוקש "משגילויו מקים חשש לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל". לפיכך, הפנה את חרמון להגיש עתירה מינהלית בנושא. לטענת חרמון פרוטוקול אותה וועידה קיים ומצוי בידיהם של מספר אנשי תיירות באילת, אך ניסיונותיו להשיגו מידיהם כשל אף הוא.

מילים כמו חול..

 
ראש הממשלה דן על יחסי אילת עקבה עם מלך ירדן ביולי 2022 גם נפגש ראש הממשלה דאז, יאיר לפיד, עם מלך ירדן עבדאללה השני, לאחר שזה הזמינו לארמונו בעמאן. בפגישתם דנו המנהיגים בהזדמנויות להכנסת לתכנים חדשים בהסכם השלום בין המדינות, לשם שיפור הקשר ארוך השנים בין העמים ולחיזוק האינטרסים המשותפים בין המדינות.
המנהיגים דנו, בין היתר, בהאצת פרויקטים בילטראליים שונים ובהם: קידום שער הירדן, הקמת המתקנים הסולאריים בירדן וההתפלה בישראל, תיירות משותפת במפרץ אילת-עקבה, ביטחון מזון, חקלאות וקשרי תחבורה. למותר לציין כי אף אחד מהמיזמים הללו לא קרם עור וגידים והאמירות נותרו תלויות באוויר ומבלי שמי מהצדדים מצא לנכון לקדמם.

מדוברות משרד החוץ הגיבו בתחילה לפניית ערב ערב באילת כי "לא היה ולא נברא", במשרד טענו בתוקף כי לא מוכרת להם כל הצעה לתרומת מכשירי דיאליזה מאילת לעקבה. לאחר שהועברה אליהם הודעת דוברות עיריית אילת בנושא מ-2022, הם הבטיחו לבדוק שוב ולשוב אלינו עם תגובה, אך עד למועד סגירת הגיליון לא הגיעה תגובתם.

מהשגרירות הירדנית וממשרד החוץ הירדני לא התקבלה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.

מעיריית אילת לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגליון

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת