מצבו של נמל אילת ממשיך להיות בכי רע. בחודש דצמבר 2023 לא נפרקה בו ולו מכונית אחת, זאת לעומת 31 אלף רכבים שנפרקו בו בדצמבר אשתקד. גם מספר מסירות הרכבים מאז תחילת חודש ינואר, הנחשב לחודש המסירות הגדול בשנה, קטן משמעותית מבשנה שעברה, אז נפרקו באילת 48,000 רכבים. עד ל-29 בינואר, נפרקו רק 25,670 מכוניות, ובימים הקרובים צפויות להימסר עוד כ–5,000 מכוניות, ובסך הכל 31,083 אלף מכוניות. מרבית עבודתו של נמל אילת מסתכמת ביבוא מכוניות ואולם גם מיעוט אניות המשלוחים החיים שעברו דרכה ומספר אניות ברזל, הפסיקו אף הן לפקוד את הנמל.
גדעון גולבר מנכ"ל נמל אילת אמר לדה מרקר: "בינתיים אנחנו מוציאים עובדים לחופשות והכשרות, ומבצעים עבודות אחזקה בנמל" עוד הוסיף: "צריך לזכור שנמל אילת הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. הקשר שלנו למזרח אינו תלוי בתעלת סואץ ובמצרים. גם אם היחסים שלנו עם מצרים יידרדרו ויהיה קושי לעבור בתעלת סואץ, נמל אילת ישמש השער שלנו למזרח הרחוק. הגיע הזמן שמדינות הקואליציה יפתרו את המצב".
גם נמל עקבה סובל מהמצב הביטחוני שעוררו החות'ים באזור מצרי באב אל מנדב, אף שלא בממדים של נמל אילת. נמלי עקבה מטפלים ב-80% מהיצוא של ירדן וב-65% מהיבוא שלה. מסוף המכולות של עקבה הוא השני העמוס ביותר מבחינת נפח לאורך הים האדום והרביעי בגודלו באזור, עם תעבורה שנתית של כ-1.3 מיליון .TEU
דרך באב אל מנדב מגיע כ-61% מסך היבוא לירדן, בדגש על כלי רכב, בדים, ביגוד ומוצרי מזון, שמגיעים מסין קוריאה, יפן, מלזיה ואינדונזיה. 25% מהיצוא של ירדן עובר גם הוא בנתיב זה, המבוסס על מלח, גופרית, דשנים ופוספט המשונעים להודו, סין, אינדונזיה, בנגלדש, מלזיה, אוסטרליה ויפן.
נמל עקבה רשם במהלך 2023 זינוק של 12.1% בסך היצוא שיצא דרכו שעלה מ-120,743 מכולות בשנת 2022, ל-135,353 מכולות. בתחום היבוא ניכרת הפגיעה החות'ית שגרמה לכך שסך היבוא לנמל צמח במהלך 2023 ב-1.3% בלבד, מ-439,975 מכולות ב-2022, ל-445,678 מכולות ב-2023.
פגיעה נוספת נרשמה הן בעלויות השילוח שזינקו ב-200%, ליבוא מהמזרח הרחוק, וב-100% ביבוא מארה"ב ואירופה, בעוד שדמי המשלוח היוצאים עלו בכ-100%. והן בזמני השילוח שטיפסו ב3-4 שבועות.
ראש איגוד הלוגיסטיקה הירדני .(JLA)נביל חטיב, התייחס באופטימיות למצב וטען כי "קיימים אינדקטורים חיוביים למיתון הקשיים שמערימים החות'ים בפני יבואנים ויצואנים", אך לאיש אין ספק כי האיום החות'י משפיע גם על המדינות שאינן ששות להצטרף לקואליצייה הצבאית נגד החות'ים, כמו ערב הסעודית, ירדן ומצרים. בשלב זה נמנעות השלוש מלהתבטא בפומבי נגד החות'ים והן ממעטות לפרסם נתונים על היקף הנזק.
מה שכן פורסם הוא כי כמות המטענים בנמל עקבה ירדה עקב פעילות החות'ים בים האדום ב-16%. מספר הספינות המגיעות לנמל עקבה, שהוא המוצא היחיד של ירדן לים, ירד ב-14%, כמו כן נרשמה ירידה של 33% באניות רול-און/רול-אוף (נושאות מכוניות). ירדן, שנמצאת במצב כלכלי עדין, שמה בשנים האחרונות דגש על פיתוח נמל עקבה והאזור הכלכלי שמסביב כפרויקט לאומי שיכול להניע צמיחה ולמשוך השקעות זרות. ההתקפות החות'יות אינן מסייעות לתכניות אלה. נכון להיום מסתפקים בירדן בכך שהמצב אינו ממשיך להתדרדר, ומקווים כי בהדרגה ניתן יהיה להשיב את תנועת הסחר למסלולה טרם המלחמה. חלק מהצעדים בהם נקט השלטון בירדן על מנת להתמודד עם המצב, היה בצורת החלטת ממשלה לפיה לשם חישוב מכסים, יישמר מחיר המשלוחים כפי שהיה לפני השבעה באוקטובר. צעד זה אמור למנוע העלאת מחירים חדה לצרכנים. בכל הנוגע לפתרונות חליפיים שמדלגים על מצרי באב אל מנדב, אמר סגן יו"ר ונציג מגזר השירותים והייעוץ הראשון בלשכת המסחר של עמאן, ג'מאל אל-ריפאי ג'מאל אל-ריפאי, כי אחת החלופות המוצעות כוללת פריקת סחורות בנמלי סלאלח וג'בל עלי, ולאחר מכן הובלת מכולות באמצעות ספינות הזנה או יבשתי לעקבה.
ראש האיגוד הלוגיסטיקה הירדני, נביל אל-חטיב, אמר השבוע, כי משלוחים מדרום מזרח אסיה, הודו והמזרח הרחוק יורדו בנמלי הים התיכון באיטליה, מרוקו או בדמייטה ופורט סעיד במצרים. לאחר מכן הם יועברו באמצעות ספינות הזנה לנמל עקבה, דרך נמל ג'דה בערב הסעודית, אף שהדבר כרוך יהיה בעלויות נוספות ובהארכת זמן הגעת הסחורות בארבעה עד חמישה שבועות נוספים. באשר למשלוחים מאירופה ואמריקה, אלו יופנו לנמלי הים התיכון במטרה לעקוף את תעלת סואץ משיקולי עלות (מכלית נדרשת לתשלום של כ-400 אלף דולרים למעבר). סחורות ישוחררו בנמלים אלו ולאחר מכן יועברו באמצעות ספינות הזנה לעקבה. ■
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
