הסכסוך העסקי הגדול בחיי הלילה של אילת

מאת: רותם נועם ● 12/5/2023 05:35 ● ערב ערב 3119
החברה שהקימה את רשת הפאבים ''דרינק פוינט'' תובעת את זכייניה מסניף אילת בסכום של כמעט חצי מיליון שקל, בטענה כי הפרו את סעיף אי התחרות עליו חתמו במסגרת הסכם הזכיינות לאחר שפתחו בר חדש תחת השם DIPSY ● בתגובה, תובעים הזכיינים את הרשת להשיב להם את דמי הזכיינות ששילמו לאורך השנים בטענה כי הרשת הכושלת לא הביאה עמה ולא תרמה כל ערך מוסף
הסכסוך העסקי הגדול בחיי הלילה של אילת
למצולמים אין קשר לכתבה ● צילום: שלומי זירה

תביעות הדדיות מתנהלות בימים אלו כספיח לסגירת מרבית סניפיה של רשת הברים המפורסמת "דרינק פוינט" שפעלה ברחבי הארץ, לרבות באילת והתמחתה במכירת אלכוהול זול. התביעות הן בין חברת דרינק פוינט בע"מ, לבין החברה שהפעילה את סניף אילת ד.פ. אילת בע"מ, ושלושת בעליה, שניים מהם תושבי אילת.

 

האם הבאקטים הם סימן היכר של דרינק פוינט?


בתביעה הראשית תובעת דרינק פוינט את הזכיינים על סך של 484,463 שקל בטענה כי הפעילו מאז 2013 את סניף הבר דרינק פוינט באילת (חלק מהשותפים הצטרפו רק ב-2016), עד ש: "יום בהיר אחד, לאחר שנים של פעילות, החליטו הנתבעים על דעת עצמם ובניגוד להסכם בין הצדדים, שהם מפסיקים לשלם לתובעת את דמי הזכיינות החודשיים. לאור התנגדות התובעת למצב זה, הודיעו לה הנתבעים באופן חד צדדי ובניגוד להסכם על סיום הזכיינות", בהמשך פתחו בר חדש וזאת בניגוד להסכם אי התחרות שהיה בין הצדדים. לטענת התובעת היא פועלת כיום בארבעה סניפים הפועלים בנתניה, פתח תקווה, אשקלון ורשל"צ וכן היא טוענת כי חתמה על הסכם לפתיחתם של שני ברים נוספים באילת ובתל אביב. התובעת אינה מכחישה כי ההסכם האחרון שהיה בין הצדדים הסתיים במרץ 2022, אלא שלטענתה אישרו הנתבעים לתובעת בעל פה כי בכוונתם להאריכו לשלוש שנים נוספות ומשום כך הסכימו בחברה לדחות את מועד החתימה הפורמלי על ההארכה, דבר שקרה גם בעבר. בחברה טוענים כי בשל הסכמה זו לא חיפשו זכיין מחליף. כך המשיך לטענתם הסניף לפעול תחת שם הזכיינות עד חודש אפריל 2022 אז ביקשו הזכיינים לרענן את שם המקום ולהפכו ל=DPC שהן האותיות הראשונות בשם המקורי Drink Point Club, שינוי לו נתנו הבעלים הסכמתם. בחודש יוני אותה שנה הודיעו לפתע הזכיינים כי הם אינם מעוניינים להמשיך ולהפעיל את הזכיינות. לטענת הרשת הזכיינים לא שילמו על פעילות חודשים מאי יוני (חלקי) ואף שינו את שם הבר לשם דומה DIPSY, לגביו טוענת החברה כי הוא מטעה.  עוד קובלים בחברה על כי הבר ממשיך להשתמש בשם דרינק פוינט לצורך הזמנות במקום וכי הוא עושה שימוש במכירת הבאקטים (דליי קוקטיילים ענקיים) המייחדת את הרשת. אך עיקר טענת הרשת נוגעת לסעיף איסור תחרות שהיא טוענת כי מופיע בהסכם עליו חתמו הצדדים המגביל את יכולתם להפעיל עסק דומה לממכר אלכוהול זול במשך 18 חודשים. בגין הפרת סעיף זה קיים סעיף פיצוי מוסכם בגובה 50 אלף דולר. עוד תובעת הרשת דמי שימוש במוניטין ואובדן הכנסה מדמי זיכיון ומהכנסה עתידית, ובסך הכל, כאמור, כ-485 אלף שקל. דרישה נוספת שהציבה הרשת היא להשבת כל הפלטפורמות החברתיות של הבר ששונו לשם החדש, שכן לטענתה היא בעלת החשבונות הללו מתוקף ההסכם שבין הצדדים.

 

הדרינק פוינט בימים טובים. (למצולמים אין קשר לכתבה) ● צילום: שלומי זירה

 

“סניפי הרשת נסגרו זה אחר זה”


בכתב הגנתם, הכולל גם תביעה שכנגד, מכחישים הזכיינים את טענות הרשת. לטענתם, המדובר ב"רשת כושלת לפאבים אשר הוקמה בשנת 2016...ואולם לדאבונם הרב של הנתבעים, במהלך הזמן התברר להם כי כלל ההצהרות וההתחייבויות של התובעת ובעליה אין שום גיבוי במציאות העובדתית וכי הלכה למעשה התברר כי אין ומעולם לא היתה כל רשת של ממש". אין כתובת או משרדים לרשת, אין שום צוות מקצועי ואין כל ליווי מקצועי או עסקי, אין שום ערך שיווק ופרסום (למרות שנגבים דמי פרסום חודשיים), אין נהלים או הנחיות, אין הדרכות, אין ישיבות זכיינים, אין בקרות, אין אחידות רשתית ואין שפה רשתית ומחירי המוצרים המוכתבים לנתבעים גבוהים ויקרים. הדבר היחידי שיש", נטען בכתב ההגנה, "הוא גביית התשלום החודשי של דמי התגמולים, אשר שולמו כלה שנים, ללא כל תמורה בצדם". הנתבעים טוענים כי הלינו על כך רבות בפני התובעת ובעליה אך כל תלונותיהם ופניותיהם נפלו על אוזניים ערלות. "לא בכדי סניפי הרשת, אשר נוצר לה שם רע, החלו להסגר בזה אחר זה, וניתן לומר בוודאות, כי הנתבֱעים הצליחו לשרוד עד סיום הסכם הזיכיון לא בזכות התובעת, אלא למרות התובעת". עוד מגלים הנתבעים כי: "הקונספט עליו מבוססת רשת דרינק פוינט – של מכירת אלכוהול זול איבד את אמון הלקוחות ואת מקומו תפסו פאבים חדשניים ויוקרתיים יותר". על רקע זה טוענים הנתבעים, ביקשו שלא להאריך את הסכם הזכיינות שבין הצדדים ואימצו לפיכך שם חדש DIPSY שפרושו בסלנג לועזי "שיכור". "בנסיבות המצערות האמורות, ניתן היה לצפות כי התובעת ובעליה יערכו חשבון נפש על כל השנים האבודות והנזקים שהסבו לנתבעים, אך לשווא – התובעת ובעליה לא מסוגלים כלל להביט במראה, ובמקום להכות על חטא, הם מוסיפים עליו כעת פשע, ובעזות מצח תהומית מגישים תביעת ברק זאת בעילות מופרכות", נטען. וענה נוספת נוגעת למחירי האלכוהול שסיפקה התובעת שהיו גבוהים מחירי שוק סבירים, עוד נטען בכתב ההגנה: "לא בכדי – סניפי הרשת, אש/ר נוצר לה שם רע (כולל בכתבות ופרסומים) הפכה לרשת כושלת, אשר בליינים הדירו רגליהם ממנה, החלו להיסגר בזה אחר זה. הלכה למעשה – כל סניפי הרשת נסגרו, בזה אחר זה (3 סניפים בתל אביב, סניף בעפולה, סניף בחולון, סניף בבת ים, 2 סניפים באשדוד, שני סניפים ברשל"צ, סניף בב"ש, סניף בירושלים, ברחובות, ובאילת. כך הסניף של הנתבעים נותר בודד בכל "הרשת". הנתבעים מצטטים מתוך מיילים ששלחו ב-2017 ובהם הם קובלים על כי אין הם מקבלים דבר בעבור דמי הזיכיון החודשיים שנעו בין 7,000 – 7,500 שקל בחודש אליהם מצטרפים 2,000 שקל חודשיים בעבור פרסום (ששולמו עד 2018 והופסקו). במיילים אלו מהללים הנתבעים את האופן שבו תומכת רשת ברים אחרת בסניפה המקומי "הספרייה", וטוענים כי הקהל אינו מעוניין עוד להיכנס לדרינק פוינט. עוד הם קובלים על כי הרשת לא סייעה להם כלל במהלך תקופת משבר הקורונה, אלא שגם לאחריה נותרו הדברים כשהיו. בכל הנוגע לבר החדש הקימו, טוענים הנתבעים כי הוא בנוי בקונספט שונה של לאונג' בר יוקרתי. בכל הנוגע לסעיף אי התחרות הם טוענים כי הוא אינו חוקי בשל היותו לתקופה ארוכה ומשום שהוא בלתי מוגבל בטרטוריה. לטענת הנתבעים, מי שהעתיקה את הקונספט החדש והיוקרתי שלהם היתה דווקא התובעת שגייסה לשורותיה את מנהל הפאב שלהם בעבר והקימה לעצמה אתר חדש במתכונת יוקרתית ושונה מזו המקורית שביקשה למכור אלכוהול זול. לפיכך, הגישו הנתבעים ביחד עם כתב הגנתם גם תביעה שכנגד על סך של 646,500 שקל, הכוללת השבה של מלוא דמי הזכיינות ששולמו לאורך השנים בסך 312,500 שקל, די פרסום בסך 34,000 שקל ואובדן עמלות ספקים והטבות שקיבלה התובעת על גבם של הנתבעים בסך 300,000 שקל נוספים.
7188-03-23


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש