דוח חדש מציג את תוצאות סקרי המחנה האקולוגי הימי, ניטור רב שנתי של בלטי שונית רדודים בצפון מפרץ אילת שנעשה בין השנים 2021-2015. המחנה האקולוגי הימי נוסד על ידי רשות הטבע והגנים בשנת 2015 ומקודם על ידי חוקרים מהאוניברסיטאות השונות (בעיקר מאוניברסיטת תל אביב).
במחנות האקולוגיים מנוטרות חברות הדגים והאלמוגים בבלטי שונית המהווים יחידות דיגום טבעיות. כ-80 בלטי שונית (שאורכם נע מעשרות סנטימטרים לעשרות מטרים) אשר פזורים בארבעה אתרים לאורך החופים הדרומיים של אילת. ארבעת האזורים מנוטרים באופן שיטתי ובכל אחד מהם נסקרה חברת האלמוגים והדגים וכן נרשמו מדדים שונים המתארים את בלטי השונית החוקרים בחרו במכוון נקודות גישה הנגישות לציבור הצוללים.
יציבות בעושר ושכיחות המינים
חלק ניכר מהשמורות הימיות בחוף הדרומי של אילת לא נוטר לפני ייסודו של המחנה האקולוגי ולא היה ידוע עד כמה הפעילות התיירותית האינטנסיבית בהן מזיקה לשוניות האלמוגים. על כן, מטרתו של המחנה האקולוגי להשלים פערי ידע בכל הנוגע להשפעות של גורמי הפרעה, בעיקר מקומיים, על שוניות האלמוגים, לרבות על מבנה חברות הדגים בשוניות. במחנה האקולוגי נבחנו גם השפעות אירועי קיצון על אזורי שונית רדודים כגון הסערה החזקה שפקדה את מפרץ אילת במרץ 2020.
ממצאי המחנה האקולוגי, המפורטים בדו"ח, נותנים תמונת מצב עדכנית על מצבן של שוניות האלמוגים הרדודות בצפון מפרץ אילת ומהווים בסיס להשוואה עתידית ובחינת מגמות בזמן. ארבע הנקודות שנבחנו הן: קצא"א, שמורת האלמוגים, המערות וחוף הנסיכה, כאשר שלושת האחרונים מוכרזים כשמורות וחוף קצא"א מקודם לקראת הכרזה.
מהדוח עולה שקיימת יציבות של חברות הדגים לאורך השנים מבחינת שכיחות ועושר מינים, למעט בסמיכות לסערה אשר הכתה בחופי אילת במרץ 2020 והובילה לירידה דרסטית בשכיחות הדגים. הסערה פגעה בשכיחות ובעושר המינים רק לזמן קצר, כך ששנה לאחר הסערה כבר נרשמה התאוששות מלאה וחזרה של חברות הדגים למצבן הקודם.
גם חברות האלמוגים הראו יציבות לאורך השנים מבחינת עושר סוגים ואחוזי כיסוי, למעט באתר הנמצא מול מלון הנסיכה, שם גרמה הסערה שהתחוללה במרץ 2020 לירידה מובהקת באחוז הכיסוי של האלמוגים.
החופים הדרומיים מועדים לפגיעות באלמוגים
באתרים הנתונים ללחץ מבקרים גבוה אך שיעור הפיקוח בהם הוא נמוך נמצאו אחוזים גבוהים יותר של אלמוגים שבורים. הדיגום באתר קצא"א, שחלק ממנו נפתח לציבור ב-2017 ומידת הפיקוח בו נמוכה, חיזק את הקשר הזה כאשר נמצא שבחלקו הפתוח לציבור אחוז האלמוגים השבורים היה גבוה יותר מאשר בחלקו הסגור לציבור.
כך בחוף קצא"א נמצאו זיהומים כימיים וזיהומי אור ברמה של הפרעה גבוהה עד יולי 2017, ובינונית לאחר מכן. מבחינת עומס מבקרים – היה זה אפסי עד יולי 2017 אז נפתח החוף לרוחצים, ומאז הוא סופג עומס בינוני בחלק הפתוח, ונמוך ומזערי בשני חלקיו האחרים (החוף האקולוגי והנמל הסגור).
בשמורת האלמוגים נמצאו זיהומים כימיים וזיהומי אור ברמה נמוכה, כשרמת ההפרעה מבחינת עומס המבקרים נמדדה כבינונית.
באתר המערות נרשמה הפרעה בינונית מבחינת זיהומים כימיים וזיהומי אור, אך עומס המבקרים במקום נקבע כגבוה מאוד. בחוף הנסיכה נרשמה הפרעה בינונית עד גבוהה במדד הזיהומים הכימיים וזיהומי האור וזאת בעיקר בחלק החוף הגובל במסוף הגבול. גם עומס המבקרים במקום גבוה.
באתר הנסיכה אותר זיהום אור בינוני עד גבוה המגיע בעיקר ממסוף הגבול וכביש 90, וכן נקבע כי המקום סובל מעודף מבקרים גבוה.
מועדי הדיגום נערכו בדרך כלל בחודשי ספטמבר, ובעוד שבשנים הראשונות המדד נמדד מידי שנה, בשל אילוצי תקציב הורדה המדידה לאחת לשנתיים. שני הדיגומים האחרונים בוצעו ב-2020 לאחר הסערה הגדולה וביוני 2021.
הסערה פגעה בשונית חוף הנסיכה
עוד עולה מהמחקר כי בחינה של כל הבלטים שנמדדו לאורך השנים הראתה כי לא נרשמה עליה משמעותית של מעבר ל-15% בכיסוי אלמוגי האבן. למעשה, הבלט בו נמדדה העלייה הגבוהה ביותר היה בלט באתר שמורת האלמוגים בו נמדדה עליה של 13.6% בכיסוי אלמוגי האבן במהלך שנתיים (2016-2018). אלמוגי האבן הם נותני הכיסוי הטובים ביותר של השונית, בעוד שהאלמוגים הרכים מכסים רק 2% משטחה (בנסיכה - 2015) ל-23% בחוף קצא"א (2017). מסקנה נוספת אליה הגיע המחקר היא כי אף שהסערה הגדולה במרץ 2020 השפיעה על שונית האלמוגים באילת, "רק באתר הנסיכה הסערה הובילה לירידה מובהקת באחוז הכיסוי של האלמוגים בוני השונית". מבחינת דרוג האתרים ביחס לעושר האלמוגים שבהם, ממוקמת השמורה בראש הרשימה לאחריה חוף קצא"א, הנסיכה והאתר עם הגיוון הקטן ביותר היה אתר המערות. עם זאת, עומד אתר המערות בראש רשימת האתרים בהם נמצאו המספר הרב ביותר של אלמוגים בוני שונית. "תוצאה זו מעידה על כך שמספר גבוה של סוגי אלמוגים הם אלו שתורמים לעושר הסוגים הגבוהה בשמורת האלמוגים ואילו המערות הוא האתר בעל השוויוניות הבוהה ביותר", מסביר במחקר.
הכי הרבה אלמוגים שבורים במערות ובנסיכה
מבחינת אלמוגים שבורים, אלו נמצאו בעיקר באתרי המערות והנסיכה בהם רמת האכיפה נמוכה יחסית ולחץ המבקרים הוא הגבוה ביותר. באתר קצא"א שנפתח ב-2017 לרוחצים, אחוז שבירת האלמוגים מעונפים גבוה יותר ככל שהאזור נתון ללחץ רב יותר של מבקרים. בסערה של 2020 עלה אחוז האלמוגים המעונפים השבורים מ-8% ב-2018 לכ-60%.
מבחינת שכיחות מיני הדגים תיעד המחקר יותר מ-112,000 פרטים המשתייכים ל-295 מינים מ-52 משפחות. אז מי הם מלכי השונית של אילת? קבלו את צבעון ספירנגר, צבעון פרידמן, פרפרון האודם וקרנונית אילתית. בין הדגים הנדירים במפרץ נמנים פרפרון שחור גב, קיסרון עטור ומחבטן ספירים.
מבחינת צפיפות דגים, הצפיפות המועטה ביותר נצפתה באתר המערות והגבוהה ביותר באתר הנסיכה. מינים להקתיים נטו להעדיף את אתר השמורה. עם זאת השפעתה של הסופה על צפיפות הדגים היתה נקודתית וחלפה ביחד עמה. באופן כללי נקבע כי ישנ ה חפיפה גבוהה במבנה חבורות הדגים בין כל ארבעת האתרים שנבדקו, אף שבאתר המערות נרשמה שונות גבוהה יותר בהרכב החברה הדגית.
עמודי המזח בקצא"א לא נבדקו
ביחס לאתר קצא"א נמצא כי פתיחתו לציבור ב-2017 לא הביאה לשינוי בכיסוי האלמוגים במקום וכן נראה כי הרכב חברת הדגים במקום נותר יציב, עם זאת הדגיש הדוח כי לא בדק את עמודי המזח שהנם מבנים מלאכותיים המשמשים כבתי גידול. הדוח אינו שולל כי בחינה של אלו לאחר פתיחת המקום לצלילה משנורקלים, תראה כי הדבר הביא לשינויים בבית גידול זה. עם זאת משמש דווקא הניסוי בפתיחתו ההדרגתית של חוף קצא"א, הוכחה ניצחת לכך שפתיחתו לציבור הראתה על קשר ישיר למספר האלמוגים השבורים, כך האזור הפתוח כלל את האחוז הגבוה ביותר, לאחריו החוף האקולוגי, עם רמה בינונית של אלמוגים שבורים ועד לחוף הסגור בו נמצאה רמה נמוכה בלבד של אלמוגים שבורים.
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
