משרד הפנים לא אישר את הגדרת שטח השדה המפונה באילת כאזור ארנונה חדש

מאת: רותם נועם ● 28/4/2023 02:09 ● ערב ערב 3117
לאחר ששרי האוצר והפנים בממשלה הקודמת לא אישרו את בקשות הרשויות המקומיות לשינויים בתעריפי הארנונה עד סוף 2022 הודיע משרד הפנים על דחיית הבקשות, וביניהן גם זו שאושרה בצו הארנונה של אילת לשנת 2023 ● התוצאה: העסקים במרכז תיירות לא יזכו להנחה והעירייה לא תוכל לגבות ארנונה מאטרקציות שצפויות להיפתח השנה בפארק הטרמינל ● עם זאת תעלה הארנונה בשיעור ''הטייה האוטומטי'' כמדי שנה
משרד הפנים לא אישר את  הגדרת שטח השדה המפונה באילת  כאזור ארנונה חדש
מדוע אטרקציה במרכז שלום צריכה לשלם 40% יותר מאטרקציה בפארק הטרמינל?

משרדי האוצר והפנים דחו את בקשתה של עיריית אילת לעדכן את צו הארנונה לשנת 2023, צו שכלל בקשה ליצירת אזור חיוב חדש בשטח השדה המפונה וכן בקשה להוזלת שיעורי הארנונה במרכז התיירות בעיר, אותו ביקשו להפוך מאזור תיירות לאזור עירוני. בעירייה מנסים להעביר את ההוזלה לבעלי העסקים באזור התיירות כבר מספר שנים, בטענה כי הם מחויבים בשיעור ארנונה גבוה בשל סיווגם כשטח תיירותי, בעוד שבפועל סובלים העסקים שם מתפוקה עונתית משתנה, בעיקר בסופי שבוע, הנחה אגב, שמעולם לא גובתה בבדיקה מקצועית ושכלל לא בטוח שחלה באופן דומה על עסק מסוג פאב לעומת סופרמרקט, אכסניה או משרדים. 

 

"לא יאשרו לנו את זה"


מי שהיה ער לבעייתיות הזו עוד בעת אישורה של מועצת העירייה את הצו החדש, היה חבר המועצה יהודה מורדי שאמר בדיון: "לא יאשרו לנו את זה כי עשינו משהו מאוד חמור. אני אומר את זה מניסיון של שנים. אם אנחנו כמועצה באים ומעלים ארנונה למגורים לתושבים ומבקשים לייצר אבחנה במסחר, צריך לבסס את זה על משהו ולא על מה שחן (בן אפרים) אומר. צריך להראות (פגיעה) בשכר, צריך להראות (פגיעה) בהכנסות, את הקשיים שלהם (של בעלי העסקים במרכז התיירות- ר.נ), האם זה נכון מה שהם טוענים", ובהמשך הקשה: "מה תגיד לבעלי החנויות שבמלון קלאב הוטל שצמוד למרכז תיירות? מה תגיד ללב הרחב ולסופר של מוריץ בקלאב הוטל, שאותם לא הגדירו ואת מרכז תיירות כן הכלילו? מה ההסבר? הייתם צריכים לשנות את ההגדרה לכל השורה ולא רק למקום אחד. משרד הפנים ירצה לראות הוכחות, הוא לא יאשר לכם את זה". 
על כך השיב לו ראש העיר אלי לנקרי: "הנושא נבדק כלכלית ונמצא מוצדק, לא בכדי העסקים שם חלק גדול מהם מדשדשים" והחרה החזיק אחריו גזבר העירייה, אסי בן חמו, שהסביר כי העירייה תולה למעשה יהבה על כך שבמשרד הפנים יראו בשטח השדה המפונה, עליו תחול לראשונה הטלת ארנונה ראשונה, ככזה שיאזן את הירידה בהכנסות הצפויה בשל העברתו של מרכז התיירות מסיווג אזור 2 היקר לאזור 3 הזול יותר. 
מי שצינן את אווירת השינוי היה דווקא מתן בארי, יו"ר צעירי אילת, שמנסה לקדם את המהלך כבר כמה שנים, שהגיב לדבריו של מורדי: "אז שמשרד הפנים לא יאשר. אנחנו כבר שנה שישית מבקשים את זה". 

 

פארק הטרמינל

 

ממשיכים עם העלאת "הטייס האוטומטי"


מן המפורסמות היא שבמשרדי האוצר והפנים לא מזדרזים בדרך כלל לבצע שינויים בצווי הארנונה, וודאי לא כאשר הבקשה היא להוזלת תעריפים, ללא יצירת מקורות הכנסה אחרים שיפצו על הירידה. מסיבה זו, ראו השנה בעיריית אילת הזדמנות אמיתית לבצע את המהלך, לאור הציפייה כי עוד השנה ייפתח פארק הטרמינל בחלקו הדרומי של השדה המפונה באילת, בו צפויות לפעול אטרקציות רבות. בעירייה ביקשו מהמשרדים לאשר להם את ביטולו של אזור מס' 4 שמשמש כיום לציון שטח תעשייתי, שעה שאין בו עוד צורך, ולנייד את מספרו לשטח השדה המפונה. לאור תחילת פעילותן של האטרקציות שצפויה עוד במהלך שנה זו, כמו גם לאור כך שאזור השדה המפונה צפוי להבנות בשנים הקרובות, ולייצר הכנסה חדשה לעיריית אילת מארנונה, קיוו שם כי במשרדים יסכימו לבקשת ההוזלה עבור העסקים במרכז התיירות. אלא שכאמור, שר האוצר ושרת הפנים לא אישרו את בקשתה של עיריית אילת שנותרת כעת עם העלאה השנתית האוטומטית הרגילה שחלה על כל האזורים באופן שווה והעומדת על 1.3%. 
מבחינתה של עיריית אילת, שנחושה לפתוח את פארק הטרמינל עוד השנה ולפני מועד הבחירות המקומיות שיערכו בסוף חודש אוקטובר השנה, המשמעות היא כי היא לא תוכל לגבות מהעסקים שיפתחו בפארק ארנונה, שעה שלמקום אין כאמור הגדרה כאזור בר חיוב. 
מאחר וצפוי כי לאחר שהפארק ייפתח, ייעתר משרד הפנים לבקשת העירייה ויכריז על האזור החדש כבר חיוב, עולה השאלה האם תוכל העירייה לחייב את בעלי העסקים במקום בחיוב רטרואקטיבי עבור החודשים בהם יפעלו במהלך השנה הנוכחית. על כך, החוק היבש לא משיב, ולפיכך לא מן הנמנע כי הנושא יגיע בסופו של יום להכרעת בתי המשפט.

 

מדוע זכו בעלי האטרקציות ודוכני האוכל בשדה להנחות עתק?


ואולם בכך לא תמו הבעיות בדרך לאישור שטח השדה כאזור בר חיוב, שכן כלל לא בטוח שגם לכשיאושר, הוא יאושר במתכונת המבוקשת על ידי העירייה. שכן בחינה של הסיווגים השונים והתעריפים שהציעה העירייה בשטח השדה,  מעלה כי הם מגבשים הטבות גבוהות באופן קיצוני לעומת סיווגים דומים של עסקים באזורי התיירות והם אף נמוכים משמעותית מסיווגים דומים באזורי התעשייה בעיר. 
כך למשל, יעמוד על פי החלטת המועצה, התעריף של אטרקציה בשטח השדה המפונה על סך של 73.78 שקל למ"ר בלבד, זאת לעומת מחיר של 292.45 שקל למ"ר שמשלמת אטרקציה באזור 2 (הטיילת), 221.59 שקל למ"ר שמשלמת אטרקציה באזורים 1 ו-5 שבלב אזור התיירות וסך של 197.27 שקל למ"ר שמשלמת אטרקציה הממוקמת באזור 3 (העיר). 
אם תלכו לדברי ההסבר של העירייה לצו הארנונה החדש, תגלו כי אלה מפנים את קוד הסיווג החדש ממנו ייהנו אטרקציות בשטח השדה לקוד הסיווג ממנו נהנים כיום לא פחות מאשר "מועדונים מפלגתיים", הממוקמים בתחתית רמת התעריפים, קצת מעל מבנים חקלאיים (51.18 שקל למ"ר), ופחות מהתעריף שישלמו מחסנים באזור העיר (78 שקל למ"ר) או בתי מלאכה (79.58 שקל למ"ר).

מדוע אמורה אטרקציה הצמודה לכיכר התיירות באילת לשלם תעריף ארנונה נמוך מזה של מחסן בלב שכונת המאפיה, או סנדלר במרכז דגנית? אם להסתפק בהסבר שנתן ראש העירייה אלי לנקרי, התשובה היא: "משום שאנחנו לא יודעים מה יקרה שם. להגדיר אותו (את שטח השדה המפונה - ר.נ) מעכשיו כאזור 2 (המלונות) ופתאום נראה שיש שם קריסה של עסקים אנחנו לא משרתים את עצמנו, אנחנו פוגעים בעסקים, ובסופו של דבר בעיר, אז צריך להסתכל קדימה", בהמשך ביקש לנקרי להבהיר לגבי אזור החיוב החדש: "עסקים עדיין ישלמו כמו עסקים, זה לא בתעריף של בתי מלון ובטח שלא כמו מגורים. מגורים משלמים 39 למ"ר ובעסקים זה מאות שקלים, הפערים עצומים".
סיבה נוספת שמונים בעירייה, היא שהמדובר בשטח פארק שהוקצה לשימוש חורג לתקופה בת תשע שנים בלבד, בעוד שההשקעות בו, מצד לפחות חלק מבעלי אטרקציות (לא כולם) יעמדו על מיליוני שקלים. עם זאת, לנקרי מתעלם מכך שאזור 3 (שלפי תעריפיו נקבע אזור 4 החדש) כבר כולל סיווג ייעודי עבור אטרקציות העומד על 197.27 שקל, כך שהורדת התעריף לאטרקציות בשטח זה לתעריף חדש של 73.78 שקל למ"ר היא חסרת תקדים, ולא ברור על סמך מה מבחינה עיריית אילת בין תעריפי אטרקציה שממוקמת על גג מרכז RED למשל, לאטרקציה שתמוקם בפארק הטרמינל, או מדוע תאלץ אטרקציית 'נייטמר' במרכז שלום לשלם-40% ארנונה יותר מאטרקציה שתמוקם על כיכר התיירות?

 

 ''מה ההבדל בין מרכז תיירות  למרכז קלאב הוטל''. יהודה מורדי

 

ים של הטבות


אלא שבכך לא תמו ההטבות מהן ייהנו בעלי האטרקציות החדשות בפארק הטרמינל – העירייה ייעדה עבורם תת סיווג חדש, שייכנס לתוקף בתקופות בהן יעמדו שטחי האטרקציות ריקים או ללא פעילות, אז הן ידרשו לשלם תעריף נמוך אף יותר, לפי סיווג של  "קרקע תפוסה באטרקציות", שהוסף השנה לראשונה, ויעמוד על סך של 10.96 שקל בלבד למ"ר. רק לשם ההשוואה מרבית הקרקעות התפוסות בעיר מסווגות לפי תעריפים שנעים בין 17 שקל ל- 41 שקל למ"ר. כך ששוב זוכות האטרקציות של פארק הטרמינל לתעריף נמוך באופן פנטסטי.
מלבד האטרקציות, מי שעוד ייהנו מתעריפים מופחתים משמעותית בשטח פארק הטרמינל, הם מזנונים פתוחים, דוכני מזון ושוק אוכל, שיחויבו לפי תעריף של 197.27 שקל למטר, זאת בשעה שמזנונים, מסעדות, בארים ומועדונים הממוקמים באזור העיר (3) - ממש כפי שהוגדר שטח פארק הטרמינל - יחויבו ב-2023 בתעריף של 312.68 שקל למ"ר, כלומר הטבה בשווי 36.6% בתעריף הארנונה של שירותי ההסעדה בפארק הטרמינל. 
אז מה באמת השיקול שעומד מאחורי קביעת שיעור הארנונה הנמוך עד כדי תמיהה? האם בעיריית אילת ממש לא מאמינים בפארק שהם עומדים להקים, עד שהם מסווגים אותו כאזור הזקוק לסבסוד עירוני משמעותי? לא סביר אם לוקחים בחשבון שלא פחות מ-17 הצעות הוגשו וזכו במכרז האטרקציות וכן יש זוכים, הן במכרז להשכרת אוהל מיס יוניברס והן במכרז להפעלת מתחם המזון שיפעל בו.  כלומר, קופצים יש בשפע.

 

תגובת עיריית אילת

 

במכתב שהוציא השבוע (1.5) גזבר העירייה, אסי בן חמו, למערכת ערב ערב, נכתב:  "ברצוני להתייחס לכתבה שבנדון כיוון שמדובר בכתבה שגם הכותרת וגם התוכן אינם נכונים ודבריך מקוממים. בניגוד למה שצוין בכתבה, עסקים שייפתחו בשנת 2023 ברובע השדה יחויבו בארנונה עם פתיחתם, ולהטלת הארנונה באזור זה תוקף מה-1.1.23 ללא צורך באישור משרד הפנים או בהטלה רטרואקטיבית במועד עתידי כלשהו. 
בצו הארנונה שאושר על ידי מועצת העיר לשנת 2023 נכללו שינויים מסוגים שונים, חלקם מותנים באישור שרי הפנים והאוצר וחלקם אינם מצריכים אישור שרי הפנים והאוצר ולכן כלל לא נכללו בבקשה שהוגשה למשרד הפנים. 
בשנת 2023 לא אושרו כלל בקשות לשינויים חריגים בארנונה, ביחס לאף רשות מקומית, מהטעם ששר האוצר היוצא לא הוסיף את חתימתו להחלטות שגובשו על ידי משרד הפנים. עיריית אילת אינה יוצאת דופן בהקשר זה. 
השינויים בצו הארנונה שהיו טעונים אישור משרד הפנים ומשרדי האוצר ולכן לא נכנסו לתוקף (כי לא ניתנו אישורי השרים ביחס לאף רשות מקומית בארץ כפי שצוין):
שינוי אזור שומה של מרכז תיירות מאזור תיירות (2) לאזור העיר (3) – לא נכנס לתוקף.
שינוי בתעריפי חניונים (העלאה חריגה) – לא נכנס לתוקף.
להבדיל, הטלת הארנונה על רובע השדה (שבו מוקם כיום פארק הטרמינל) היא שינוי נוסף ונפרד, שאינו טעון אישור שרים (הטלה ראשונה על אזור חדש) ולכן נכנס לתוקף ב-1.1.23.
בניגוד לנטען בכתבה, עיריית אילת לא ביקשה ממשרדי הפנים והאוצר לאשר ביטולו של אזור 4 הישן או לאשר את האזור החדש של רובע השדה או את תעריפיו. אזור 4 הישן לא היה אזור תעשייתי בניגוד לאמור בכתבה, וביטולו נעשה כעניין טכני בלבד, לאחר שנמצא כי לא מחויבים בו עוד נכסים כלשהם. ביטולו נעשה מטעמים טכניים, לצורך ניוד מספר האזור. ביטול זה, כמו ההטלה הראשונה על רובע השדה, אינם מצריכים קבלת אישור שרים, ולכן לא נתבקש לגביהם אישור. 
יצוין שבצו הארנונה לשנת 2023, הוטלה לראשונה ארנונה על "רובע השדה" ונקבע שהתעריפים שיחולו בו הם תעריפי אזור העיר (3), למעט סוגי עסקים מסוימים שלגביהם נקבעו תעריפים מופחתים: אטרקציות תיירותיות (למעט שטחי מסחר, הסעדה וכל פעילות שיש לה סיווג ספציפי אחר), מזנונים פתוחים, דוכני מזון שוק אוכל וקרקע תפוסה באטרקציה תיירותית. הטלה זו נכנסה כאמור לתוקף ביום 1.1.23."

 

 

 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש