חשיפה: בעיריית אילת מבקשים לסדר לזוכי המכרזים בפארק הטרמינל ארנונה נמוכה יותר מזו של מחסנים

מאת: רותם נועם ● 15/7/2022 08:48 ● ערב ערב 3077
ראש העירייה, שני סגניו, שני ממלאי מקומו ועוד שני חברי מועצה, הרימו את היד לפני שבועיים ואישרו פה אחד את צו הארנונה של העיר אילת לשנת 2023 ● עשרה חברי מועצה נוספים נעדרו ● בלי הרבה שאלות, תוך הפגנת בורות מביכה של חלק מהנוכחים, ולאחר שננזפו על ידי ראש העירייה והגזבר על כי לא טרחו ללמוד את החומר, אישרו נבחרינו פה אחד את ההעלאה האוטומטית בתעריפי הארנונה בסך 1.3% ● ובאותה נשימה סידרו לבעלי האטרקציות בשטח פארק הטרמינל, הנחת ענק שהורידה את תעריפי הארנונה שישלמו בכמעט 70% לעומת אטרקציות מקבילות בשאר אזורי העיר ● למעשה הם ישלמו פחות למ''ר ממה שישלם סנדלר או אפילו מחסן בעיר ● גם עסקי המזון וההסעדה בשטח הפארק ייהנו ממחירי רצפה, עם תעריפים שזולים בכמעט 40% לעומת עסקים דומים בעיר ● עוד בתוכנית: הוזלה של הארנונה לעסקים במרכז התיירות ולמפעלי הייטק והעלאתה לחניונים בתשלום ● עכשיו רק נותר לראות אם משרד הפנים יאשר את כל החגיגה הזו
חשיפה: בעיריית אילת מבקשים  לסדר לזוכי המכרזים בפארק הטרמינל  ארנונה נמוכה יותר מזו של מחסנים
יש לכם אטרקציה או דוכן מזון בפארק הטרמינל? זכיתם - תושבי אילת יסבסדו אתכם (הדמיה)

מועצת עיריית אילת העבירה לפני שבועיים, פה אחד, את צו הארנונה לשנת 2023. מעבר להתייקרות בת 1.3% בשיעור הארנונה הכללי, בהתאם למתכונת "הטייס האוטומטי" שמעלה משרד הפנים, לכלל האזורים והסיווגים, לרבות מגורים, מסחר ושירותים, מבקשת עיריית אילת לאשר מספר שינויים באזורים ובתעריפים, ובראשם, הוספת אזור ארנונה חדש הכולל את שטח השדה המפונה, שאף שימוספר כאזור מספר 4, יסווג בתעריפי אזור 3 (אזור העיר), בו חלים התעריפים הזולים ביותר מבין האזורים המרכזיים באילת. 
אם לא די בכך, אישרה מועצת העירייה, כי בעלי אטרקציות ודוכני מזון בשטח "פארק הטרמינל" העתידי, יוחרגו אף מתעריף אזור 3 וייהנו מתעריפים מופחתים ב--68.68% ו-36.6% בממוצע (בהתאמה) לעומת התעריפים אותם נדרשים לשלם אטרקציות ודוכני מזון הממוקמים באזור הטיילת (אזור 2) והמלונות (1) ואפילו כאלו הממוקמים בשטח העיר עצמה (3).

 

אטרקציות בסיווג של מועדון מפלגה?


כך למשל, יעמוד על פי החלטת המועצה, התעריף של אטרקציה בשטח השדה המפונה על סך של 73.78 שקל למ"ר בלבד, זאת לעומת מחיר של 292.45 שקל למ"ר שמשלמת אטרקציה באזור 2 (הטיילת), 221.59 שקל למ"ר שמשלמת אטרקציה באזורים 1 ו-5 שבלב אזור התיירות וסך של 197.27 שקל למ"ר שמשלמת אטרקציה הממוקמת באזור 3 (העיר). 
אם תלכו לדברי ההסבר של העירייה לצו הארנונה החדש, תגלו כי אלה מפנים את קוד הסיווג החדש ממנו ייהנו אטרקציות בשטח השדה לקוד הסיווג ממנו נהנים כיום לא פחות מאשר "מועדונים מפלגתיים", הממוקמים בתחתית רמת התעריפים, קצת מעל מבנים חקלאיים (51.18 שקל למ"ר), ופחות מהתעריף שישלמו מחסנים באזור העיר (78 שקל למ"ר) או בתי מלאכה (79.58 שקל למ"ר). 
מדוע אמורה אטרקציה הצמודה לכיכר התיירות באילת לשלם תעריף ארנונה נמוך מזה של מחסן בלב שכונת המאפיה, או סנדלר במרכז דגנית? אם להסתפק בהסבר שנתן ראש העירייה אלי לנקרי, התשובה היא: "משום שאנחנו לא יודעים מה יקרה שם. להגדיר אותו (את שטח השדה המפונה – ר.נ) מעכשיו כאזור 2 (המלונות) ופתאום נראה שיש שם קריסה של עסקים אנחנו לא משרתים את עצמנו, אנחנו פוגעים בעסקים, ובסופו של דבר בעיר, אז צריך להסתכל קדימה", בהמשך ביקש לנקרי להבהיר לגבי אזור החיוב החדש: "עסקים עדיין ישלמו כמו עסקים, זה לא בתעריף של בתי מלון ובטח שלא כמו מגורים. מגורים משלמים 39 למ"ר ובעסקים זה מאות שקלים, הפערים עצומים...". 
סיבה נוספת שמונים בעירייה היא שהמדובר בשטח פארק שהוקצה לשימוש חורג לתקופה בת תשע שנים בלבד, בעוד שההשקעות בו, מצד לפחות חלק מבעלי אטרקציות (לא כולם) יעמדו על מיליוני שקלים (ועל כך בהמשך),
עם זאת, לנקרי מתעלם מכך שאזור 3 (שלפי תעריפיו נקבע אזור 4 החדש) כבר כולל סיווג ייעודי עבור אטרקציות העומד על 197.27 שקל, כך שהורדת התעריף לאטרקציות בשטח זה לתעריף חדש של 73.78 שקל למ"ר היא חסרת תקדים, ולא ברור על סמך מה מבחינה עיריית אילת בין תעריפי אטרקציה שממוקמת על גג מרכז RED למשל, לאטרקציה שתמוקם בפארק הטרמינל, או מדוע תאלץ אטרקציית 'נייטמר' במרכז שלום לשלם-40% ארנונה יותר מאטרקציה שתמוקם על כיכר התיירות?
אלא שבכך לא תמו ההטבות מהן ייהנו בעלי האטרקציות החדשות בפארק הטרמינל – העירייה ייעדה עבורם תת סיווג חדש, שייכנס לתוקף בתקופות בהן יעמדו שטחי האטרקציות ריקים או ללא פעילות, אז הן ידרשו לשלם תעריף נמוך אף יותר, לפי סיווג של  "קרקע תפוסה באטרקציות", שהוסף השנה לראשונה, ויעמוד על סך של 10.96 שקל בלבד למ"ר. רק לשם ההשוואה מרבית הקרקעות התפוסות בעיר מסווגות לפי תעריפים שנעים בין 17 שקל ל- 41 שקל למ"ר. כך ששוב זוכות האטרקציות של פארק הטרמינל לתעריף נמוך באופן פנטסטי.

 

חבר המועצה שהרוויח מהצבעת חבריו. שלם על רקע אכסניית הנסיך הקטן

 

גם עסקי המזון בפארק הטרמינל ייהנו מהחגיגה


מלבד האטרקציות, מי שעוד ייהנו מתעריפים מופחתים משמעותית בשטח פארק הטרמינל, הם מזנונים פתוחים, דוכני מזון ושוק אוכל, שיחויבו לפי תעריף של 197.27 שקל למטר, זאת בשעה שמזנונים, מסעדות, בארים ומועדונים הממוקמים באזור העיר (3) - ממש כפי שהוגדר שטח פארק הטרמינל - יחויבו ב-2023 בתעריף של 312.68 שקל למ"ר, כלומר הטבה בשווי 36.6% בתעריף הארנונה של שירותי ההסעדה בפארק הטרמינל. 
כזכור, פרסמה חכ"א מכרז לשוק אוכל בו היא מייעדת דוכני אוכל רחוב במחירים שלא יעלו על 45 שקל למנה. עיון בשאלות ההבהרה שנשאלה החברה על ידי המתעניינים באותו מכרז, מעלה, שוב ושוב, תהיות וחששות אודות הכדאיות הכלכלית של המיזם הפתוח, שצפוי לעמוד רוב שעות היום ריק בשל החום הרב, ולהתמלא, רק בשעות הערב.
ואכן, ראש העירייה הסביר בדבריו בישיבת המועצה, כי הסיבה לתעריפים הנמוכים היא: "שלא יודעים מה יקרה במקום", האם יצליח אם לאו. 
אך האם די בכך על מנת להצדיק קביעת שעור ארנונה נמוך יותר מזה שמוחל על מזנון בשדרות התמרים? הרי באותה מידה יכול הפארק להתגלות כהצלחה מטאורית וכמפעל להדפסת כסף עבור הזכיינים שכבר נגשו וזכו במכרזים של חכ"א.
במקרה כזה, לא תוכל העירייה להעלות לזוכים את הארנונה מעבר לשיעור "הטייס האוטומטי" גם אם תרצה. 

 

גם רשתות מזון ארציות ייהנו מתעריפי הארנונה המוזלים


אם בעבר עוד ניתן היה לטעון כי המדובר במכרז המיועד לבני אילת צעירים, שעה שהשתתפותן של רשתות גדולות נאסר, הרי שלאחר העברת שאלות הבהרה מצד המתעניינים במכרז, הסכימה חכ"א לשנות את תנאיו, כך שגם רשתות ארציות יוכלו לפתוח דוכנים בשוק המתוכנן.
אז מה באמת השיקול שעומד מאחורי קביעת שיעור הארנונה הנמוך עד כדי תמיהה? האם בעיריית אילת ממש לא מאמינים בפארק שהם עומדים להקים, עד שהם מסווגים אותו כאזור הזקוק לסבסוד עירוני משמעותי? לא סביר אם לוקחים בחשבון שלא פחות מ-17 הצעות הוגשו וזכו במכרז האטרקציות וכן יש זוכים, הן במכרז להשכרת אוהל מיס יוניברס והן במכרז להפעלת מתחם המזון שיפעל בו. 
כלומר, קופצים יש בשפע.
מה שמעיר את הצורך להכיר, אחת ולתמיד, את אותם זוכים מאושרים, שיזכו בכל הטוב הזה, לכל כך הרבה שנים, אלא שבחכ"א מסבירים, כי אף שהיו מאוד רוצים לפרסם את שמותיהם, הם מנועים מלעשות כן, מאחר וטרם הסתיימו הליכי המכרז. 

 

בצעירי אילת מתגאים כי קידמו את ההנחות במרכז תיירות ובהייטק. בן אפרים ובארי

 

העבודות נעצרות וחכ"א חשופה לתביעות


בכך מכוונת חכ"א למכתב ההתראה שהוציא לה חבר המועצה ויו"ר וועדת ביקורת בעירייה, יניב חנו בפברואר השנה, ובו דרש לעצור לאלתר את כל המכרזים בשטח השדה המפונה, וזאת בטענה כי חכ"א אינה מוסמכת לפרסם מכרזים עבור עיריית אילת, שהיא בעלת ההרשאה לשימוש בקרקע מטעם המינהל, וכן מאחר והתוכנית לא הובאה להצבעת המועצה טרם פרסום המכרזים. 
בהמשך, עצר חנו בחודש מאי את כל עבודות הפיתוח הנעשות בשטח השדה, לאחר שהתריע כי העירייה פועלת בשטח מבלי שקיבלה היתרי בניה כחוק מהמינהל ואף הראה כי זו טרם חתמה על הסכם ההרשאה מול המינהל.
עצירת העבודות בחודש מאי, הכניסה את חכ"א ועיריית אילת למצב רגיש מול הזוכים וזאת מאחר ובמסמכי ההבהרה שפורסמו למכרז, התחייבה חכ"א כי פארק הטרמינל יחל לפעול בסוף 2022. נכון לרגע זה אין צפי לסיום עבודות, כל שכן להקמתן של האטרקציות, שחלקן עושות דרכן לישראל בימים אלו מחו"ל, לאחר שהושקעו בהן מיליוני שקלים (רוב האטרקציות, עם זאת, אינן כה יקרות להקמה). המשמעות היא, שחכ"א חשופה כעת לתביעות של מיליונים מצד הזוכים, בשל אי עמידה בזמנים, ובכך שגרמה להם להפסדים בהשקעות שביצעו בהערכות לקראת המכרז. 
שהרי בסופו של יום, חשוב לזכור, לפחות בחלק של שטח פארק הטרמינל, המדובר בשטח שקיבל מהוועדה המחוזית, היתר לשימושים חורגים זמניים בלבד לתקופה בת 8 שנים (בשלוש שנים יותר ממה שנותנים בדרך כלל, אבל שנתיים פחות ממה שביקשה עיריית אילת במקור), שלוש מהן כבר עברו בצל משבר הקורונה והכשרת השטח עודנה בראשיתה. 
מי שהיה ער לסכנה הזו, עוד לפני פינוי השדה, היה יוזם המהלך, ראש העירייה הקודם, מאיר יצחק הלוי, שהתבטא בישיבת מועצה שאישרה את הגשת הבקשה לשימושים הזמניים החורגים בחודש פברואר 2019, כשהביע את חששו: "החלום הרע מבחינתי זה שאנחנו נעמוד מול חור שחור בטבורה של העיר, אנחנו רוצים לצאת לעבודה במינימום זמן", אמר אז, נבואה שנכון להיום הגשימה עצמה. 
בעירייה אמנם כבר הגישו בקשה להארכה לשלוש שנים נוספות על רקע הקורונה, ולצדה בקשה נוספת להארכת השימושים הזמניים בשמונה שנים נוספות, כך שבסיכומו של דבר, אם תאושר הבקשה, ייהנו בעלי האטרקציות ודוכני המזון בפארק מאופציה לזיכיון ללא פחות מאשר 16 שנה!, אך גם בעירייה ובחכ"א יודעים כי בקשה כזו חורגת בהרבה מהרציונל לפיו מוגבלים היתרים לשימושים זמניים, בשטח המיועד בסופו של יום לבניה ופיתוח מלונאי, מסחרי ונדל"ני, כך שכלל לא בטוח כי הבקשה תאושר על כפל הזמן המבוקש.

 

הכנסות הארנונה משטח השדה יפצו על ההוזלה במרכז תיירות


שינוי נוסף שמבקשת עיריית אילת לבצע,  נוגע לשינוי סיווגו של אזור מרכז התיירות, שהיה מוגדר עד היום כאזור שומה 2 שהנו האזור היקר ביותר, כך שיוגדר גם הוא, כמו שטח השדה המפונה, כאזור בתעריפי ארנונה של אזור 3 (העיר) הזוכה לשיעורי ארנונה מופחתים לעומת אזורים 1 ו-2. 
הטבה זו באה על מנת להקל על מצבם של בעלי העסקים במרכז התיירות, שלטענת מובילי המהלך, חברי סיעת צעירי אילת, עובדים רק בסופי שבוע וגם אז למשך שעות ספורות. 
בעירייה מקווים כי הוספת אזור החיוב החדש (4) תאפשר את ההוזלה המבוקשת ואולם שינוי כזה מצריך אישור משרד הפנים, שדוחה את בקשת העירייה בנושא כבר כמה שנים. בעירייה תולים יהבם השנה בהוספת אזור החיוב החדש בשטח השדה, שאמור לאזן בעתיד את ההפחתה הצפויה בהכנסות מארנונה ממרכז התיירות. ואולם כלל לא בטוח שבמשרד הפנים ישתכנעו לאשר הפחתה בהכנסות העירייה היום בעבור הכנסה בעתיד לא ידוע,  בטח לא כאשר העבודות בשטח השדה נעצרו כיום בהעדר היתרי בניה.

 

מה ההבדל בין מרכז התיירות לשורת החנויות של קלאב הוטל? ● צילום: רותם נועם

 

"מרכז תיירות הוא לא פריים לוקיישן"


מתן בארי התייחס להטבה המבוקשת עבור מרכז התיירות במהלך הישיבה, כשהסביר כי: "מרכז תיירות הוא לא פריים לוקיישן. זה שקוראים לו מרכז תיירות לא אומר שהוא מרכז תיירות. שעות הפעילות שלו מצומצמות ב-75% מיתר העסקים שבאזור התיירות. הם עובדים בסופי שבוע". 
על כך העירה חברת המועצה חני רובין: "הם עובדים בסופי השבוע בשביל כל השבוע".
מי שגם לא בטוח יסכים עם בארי, הוא חבר סיעתו שמוליק שלם, בעליה של אכסניית 'הנסיך הקטן' הממוקמת במרכז התיירות, שייהנה מההוזלה המתוכננת בתעריפי הארנונה, עליה הצביעו שני חבריו לסיעה, מתן בארי וחן בן אפרים. 
שלם צוטט בראיון לאתר YNET, שעסק בתפוסות הנמוכות יחסית בעיר אילת בחודש יוני האחרון, כמי שטוען כי מצבו דווקא בכי טוב:  "אנחנו רגילים שביוני יש פחות נופשים בעיר אבל אני משוכנע שביולי ואוגוסט הישראלים יחזרו ובגדול...אם זה לא יקרה אני אהיה מודאג. אצלי יולי יחסית מלא. אני לא יודע מה קורה עם אחרים", אמר.
ההטבה עליה הצביעו שבעת חברי המועצה הנוכחים בישיבה, תחול, יש לציין, על כלל העסקים במרכז, לרבות אלה שאינם פאבים ובארים, כגון חנות KSP, סופרים, משרדים, ושתי אכסניות (אחת מהן כאמור של שמוליק שלם), עסקים שכלל לא בטוח שהרציונל שהעלו חברי סיעת צעירי אילת רלבנטי עבורם.
יתרה מכך, ההחלטה לכלול את האכסניות במרכז התיירות במסגרת הוזלת התעריפים צורמת במיוחד לאור כך שהיא לא תחול על מלון אקווה מרין (לשעבר אדומית), וזאת בטענה כי הוא אינו נחשב לחלק מהגוש של מרכז התיירות, אף שהוא צמוד אליו. 

 

''זה שקוראים לו מרכז תיירות לא אומר שהוא מרכז תיירות''. עסקי הלילה במרכז התיירות עומדים סגורים במהלך היום ● צילום: רותם נועם

 

"לא יאשרו לנו את זה"


במהלך הדיון שטרם ההצבעה, העלה חבר המועצה ומ"מ ראש העיר, יהודה מורדי, הסתייגות בעניין מרכז התיירות, כשאמר: "לא יאשרו לנו את זה כי עשינו משהו מאוד חמור. אני אומר את זה מניסיון של שנים. אם אנחנו כמועצה באים ומעלים ארנונה למגורים לתושבים ומבקשים לייצר אבחנה במסחר, צריך לבסס את זה על משהו ולא על מה שחן (בן אפרים) אומר. צריך להראות (פגיעה) בשכר, צריך להראות (פגיעה) בהכנסות, את הקשיים שלהם (של בעלי העסקים במרכז התיירות – ר.נ), האם זה נכון מה שהם טוענים", ובהמשך הקשה: "מה תגיד לבעלי החנויות שבמלון קלאב הוטל שצמוד למרכז תיירות? מה תגיד ללב הרחב ולסופר של מוריץ בקלאב הוטל, שאותם לא הגדירו ואת מרכז תיירות כן הכלילו? מה ההסבר? הייתם צריכים לשנות את ההגדרה לכל השורה ולא רק למקום אחד. משרד הפנים ירצה לראות הוכחות, הוא לא יאשר לכם את זה". 
על כך השיב לו ראש העיר אלי לנקרי: "הנושא נבדק כלכלית ונמצא מוצדק, לא בכדי העסקים שם חלק גדול מהם מדשדשים" והחרה החזיק אחריו גזבר העירייה, אסי בן חמו, שהסביר כי העירייה תולה למעשה יהבה על כך שבמשרד הפנים יראו בשטח השדה המפונה, עליו תחול לראשונה הטלת ארנונה ראשונה, ככזה שיאזן את הירידה בהכנסות הצפויה בשל העברתו של מרכז התיירות מסיווג אזור 2 היקר לאזור 3 הזול יותר. 
מי שצינן את אווירת השינוי היה דווקא מתן בארי, יו"ר צעירי אילת, שמנסה לקדם את המהלך כבר כמה שנים, שהגיב לדבריו של מורדי: "אז שמשרד הפנים לא יאשר. אנחנו כבר שנה שישית מבקשים את זה". 
עם זאת, ההסתייגויות שהעלה מורדי לא הפריעו לו להרים את האצבע ביחד עם ששת חברי המועצה האחרים וראש העיר אלי לנקרי, בקולותיהם היא עברה, כאמור, פה אחד.
חניונים ישלמו יותר, מפעלי הייטק פחות
שתי החלטות נוספות שקיבלה מועצת העירייה, ושאף הן טעונות את אישור משרד הפנים,הן, האחת: להעלות את תעריף הארנונה לחניונים בתשלום והשניה: להוזיל את תעריפי הארנונה למפעלים עתירי ידע (הייטק). בדברי ההסבר לצו מוסבר השינוי הראשון בכך שנוצר מצב שבו חניונים בתשלום מחויבים בתעריף זול בהרבה משטחים פרטיים שהוגדרו כ"קרקע תפוסה". 

 

פאר הטרמינל הדמייה


גזבר העירייה אסי בן חמו הסביר: "נוצר פער בין מגרשים פרטיים שהקימו חניון לחניונים בתשלום. "קרקע תפוסה" היתה יותר יקרה מחניון בתשלום, בעלי השטחים הללו העדיפו שהם יישארו ריקים וחנו בהן 4 מכוניות כדי לא לשלם את התעריף של קרקע תפוסה, לכן, החלטנו לטפל בנושא, ולהעמיד את החניון בתשלום בסכום שהוא יקר יותר מקרקע תפוסה וכך תושב אילת לא יצטרך לממן חניון פרטי במחיר נמוך." 
במילים פשוטות, בעירייה מבקשים ליישר קו עם המגמה שפשתה באזור התיירות בשנים האחרונות לפיהם הפכו יותר ויותר שטחים פרטיים לשטחי חנייה בתשלום (ע"ע חניון הRED) לפיכך מבקשת כעת העירייה לגבות מאותם חניונים ארנונה גבוהה יותר. מה שגזבר העירייה שכח לציין, זה שבעוד שקופת העיריה תתמלא במידה והבקשה תאושר, סביר להניח שמחירי החניה, שגם כך הולכת ומתמעטת באזור התיירות, רק ילכו ויאמירו בעקבות ייקור הארוננה שישלמו בעליהם.
התעריף אותו מבקשת העירייה לאשר יעמוד, לפיכך, עבור חניון בתשלום באזור התיירות (אזור 1) על סך של 29.79 שקל למ"ר, לעומת כ-15-17 שקל למ"ר כיום.  עם זאת, גם בעירייה מבינים כי ייתכן והשינוי לא יעבור חלק, ובמשרד הפנים ידרשו כי הוא יבוצע בהדרגתיות לאורך מספר שנים, או אפילו לא יאושר כלל.
השינוי השני נוגע לרצון לעודד מפעלי הייטק להתיישב באוזר התעשייה של אילת. לשם כך מבקשת העירייה לאשר תעריפי ארנונה מוזלים עבור מפעלים עתירי ידע, שיחויבו באותו תעריף מוזל בו מחויבים מפעלי תעשייה. התעריפים המעודכנים עבור מפעלי תעשייה ינועו בין 79.58 שקל למ"ר – ל- 96.41 שקל למ"ר, בהתאם למיקומם.   
כאמור כל בקשות העירייה עליהן החליטה מועצת העירייה בישיבתה האחרונה עדיין זקוקות לאישור משרד הפנים, שכלל לא בטוח כי יינתן.
 


 

הארנונה של כולנו תמשיך להתייקר


למרות שעיריית אילת פרסמה כי בשנים 2020-2021 היא סיימה את השנה לראשונה בעודף תקציבי, ולמרות שבעיריית אילת מבקשים להקל ולהוריד את תעריפי הארנונה לבעלי עסקים במרכז התיירות ובשטח טרמינל השדה, הסביר ראש העירייה אלי לנקרי בפתח הישיבה כי אותו רציונל לא אמור לחול על הארנונה שמשלמים תושבי העיר למגורים, וכן בזו של משרדים ומסחר בתוך העיר, שתעריפיה ימשיכו להתייקר כמידי שנה, ב-1.3%, לפי נוסחת "הטייס האוטומטי" שקבע משרד הפנים.
"רוב הרשויות מיישרות קו עם שיעור ההעלאה הזה", הסביר לנקרי, "יכול להיות שתהיינה רשויות שתבקשנה שלא להעלות את הארנונה, אולי אפילו שיבקשו להוריד, אבל אם יהיו כאלו הן יהיו רשויות בודדות ועשירות מאוד ואיתנות מאוד שגם מבינות שאולי לא יאשרו להן. אני חייב להגיד לכם שמשרד הפנים בדרך כלל ממעט לאשר בקשות מהסוג הזה וזה רק במקרים די נדירים. רשויות שמבקשות את זה הן רשויות ששעורי הארנונה בהם גבוהים ממילא, הן בארנונה גבוהה מאוד למגורים והן בזו לעסקים, ואצלנו, צריך להגיד, שהארנונה למגורים היא מהנמוכות במדינת ישראל. חשוב להדגיש את זה, ויש פערים מאוד גדולים, לפעמים של עשרות שקלים למ"ר, בין מה שאנחנו -תושבי אילת, משלמים, לבין מה שמשלמים בערים אחרות". 
גזבר העירייה אסי בן חמו התייחס גם הוא לנקודה זו: "המחיר שאנחנו גובים למגורים למ"ר הוא כ-50% מהסכומים שגובים במקומות אחרים בארץ. משרד הפנים לחץ עלינו לאורך שנים להגדיל ב-10% את הארנונה כשהיינו במצב קשה מבחינה כספית, היתה דרישה חד משמעית להעלות ואנחנו התנגדנו ונלחמנו בזה ואמרנו נסתדר בלי זה ואכן הבראנו את העירייה גם בלי זה, אבל תחשבו אם היינו מעדכנים את זה אז בשיעור שהם רצו לעדכן, היום היינו בשיעורים אחרים לגמרי, כי מדובר בתוספת על תוספת. שמרנו ונשמור על זה גם בעתיד".    


 

חברי המועצה מגלים בורות


אין דרך נעימה לומר זאת, אבל מי שיצפה בישיבת מועצת העירייה שעסקה באישור צו הארנונה (זמינה בערוץ היוטיוב של העירייה) יגלה חברי מועצה שמגלים בקיאות נמוכה ביותר בחומר, שלא לומר בורות מוחלטת. הגיעו הדברים לכדי כך, שראש העירייה וגזבר העירייה נזפו כל אחד בתורו בחברי מועצה על רמת הידע הנמוכה שהפגינו בישיבה וכן על כך שלא טרחו לעשות שיעורי בית וללמוד את החומר, מה שהפך את הצבעתם ללא יותר מאשר חותמת גומי על עבודת הגזבר ומנכ"ל העירייה. הגדילו לעשות חברי מועצה שיצאו חוצץ וטענו טענות בשם הציבור, שטוב היה לולא נטענו, ושהביכו את כל מי שכן מבין דבר או שניים בארנונה. 
לא פלא שכך הצליחו לעבור נושאים כל כך משמעותיים כמו ההקלות המטרידות בגובה תעריפי הארנונה מהן ייהנו העסקים בשטח טרמינל השדה מתחת לרדאר, כאשר האופוזיציה היחידה שבעירייה, חבר המועצה יניב חנו, לא הגיע לישיבה מפאת מחלה. 
כך התוודענו לחברי מועצה שאינם מבחינים, או אפילו מכירים, את שיטות חישוב הארנונה לפי נטו או ברוטו, כאלו שיצאו חוצץ על כך שישנם הבדלי תעריפים בין רובעי שכונות שונים (ממש לא), חברי מועצה שהביכו את עצמם כשטענו בלהט שלא ייתכן שעסק שמשלם מחיר גבוה למ"ר שכירות גם יחויב בנוסף בתעריף ארנונה גבוה (בדיוק להיפך, הסביר ראש העיר בזעזוע), חברי מועצה שטענו בלהט כי צריך להעביר את העלאת הטייס האוטומטי על כתפי בעלי העסקים ולהורידה מעל התושבים (טעון פופוליסטי שאין לו כל התכנות חוקית) ועוד כהנה וכהנה דברי כסילות ובערות, שאך מפאת כבודם של נבחרי הציבור שלנו לא נדביק להם שמות. 
על מנת שלא להבאיש את כולם, נציין כי היו חברים בישיבה שלא הביעו בורות, פשוט משום ששמרו על פיהם סגור לאורך כל הישיבה, והיו גם לא מעט שחסרו בה. סימה נמיר מפאת מחלה, שלמה ביטון לא שהה באילת, וכך גם דובי כהן שהיה בדרכו לחו"ל. שמוליק שלם עצמו היה מנוע מלהשתתף בישיבה בשל ניגוד עניינים הנוגע לעסקו במרכז התיירות, ויערית סיטבון אבוטבול, אולג צ'רנומוריץ, מומי צרפתי ושחר כהן חסרו אף הם, איש איש וסיבותיו. בסך הכל, עברה, כאמור, ההחלטה פה אחד בהצבעתם של אלי לנקרי, סטס דינקין, חני רובין, ליאור לבקוביץ, יהודה מורדי, מתן בארי וחן בן אפרים.



תגובות:


תגובת עיריית אילת: "לגבי מרכז תיירות, הבקשה לשינוי אזור השומה עלתה על ידי חברי מועצה בארבע ישיבות האחרונות לאישור צו המיסים. מועצת העיר דנה ואישרה את הבקשה כחלק מעידוד בעלי העסקים להישאר במקום ולמנוע עזיבה. בקשה זו כרוכה גם באישור משרד הפנים. לשאלתך באשר למלון אדומית והאכסניה הממוקמת במרכז, בדיקה מול גזבר העירייה - אסי בן חמו מעלה, כי 90% מהאכסניות באילת נמצאות באזור 3 כך שהשינוי הביא לתיקון עיוות ולא להחרגה. מלון אדומית לשעבר הוחרג, כי למלונות יש סיווג נפרד בהתאם לפרק ג' תעריפי ארנונה כללית לבתי מלון. 
באשר לשטח שדה התעופה הישן, נדגיש כי בשטח האמור אין פעילות או עסקים, לכן נרשם כאזור 4 ועל פי חוק תבוצע באזור הטלה ראשונה, כאשר בסיס הסיווג יהיה תואם לאזור 3. במידה ובמתחם ייבנו בתי מלון יחויבו לפי פרק ג' בצו.
בשטח השדה המיועד למגורים, יהיה החיוב לפי מגורים. בעניין זה מדגיש גזבר העירייה, כי באילת תעריף הסיווג למגורים שווה בכל האזורים.“
עוד הוסיפו בעירייה: "ככלל מועצת העיר מקדמת בברכה את פיתוח שטח שדה התעופה המתפנה, שישלב בתוכו אטרקציות, שוק אוכל, מתחם אירועים ובית תרבות. הפיתוח האמור יחבר בין מרכז העיר לבין אזור התיירות, יסייע בגיוון והשבחת המוצר התיירותי ויוסיף עוד מאות מקומות עבודה. נדגיש, כי מדובר בקרקע לשימוש זמני בלבד (9 שנים כולל האופציה בכפוף לאישור מועצה) וכי הרוב המכריע של היזמים שזכו במכרזים, הינם  תושבי אילת".
לעניין הקרקע התפוסה, ציין גזבר העירייה כי בשל מבנה השטח, הוקצה לכל יזם תא שטח גדול יחסית ומכאן נגזרות העלויות (שימוש בקרקע תפוסה). שוק האוכל הוא דוגמא מובהקת לגובה ההשקעות שנדרש מהיזמים ומכאן ההיגיון במתן תעריף וסיווג מוזל. על רקע כל האמור, אישרה מועצת העיר הקמת אזור סיווג חדש במתחם שדה התעופה - אזור 4 כאשר התעריפים יהיו על פי אזור סיווג 3 (העיר) למעט בתי המלון שיהיו חלק מאזור ג', אטרקציות תיירותיות, מזנונים פתוחים, דוכני אוכל קרקע תפוסה באטרקציות תיירותיות, להם נקבע תעריף בצו.


סגן ראש העירייה מתן בארי הגיב: "אנו שמחים שמועצת העיר אישרה את בקשתינו לתיקון העיוות ההיסטורי במרכז התיירות הקובע כי הוא שווה ערך נדל"נית לקניון מול הים, הטיילת הצפונית ושטחי הליבה של אזור התיירות הצפוני של אילת, הידוע כאזור היקר ביותר בישראל למטר רבוע. ניתן לראות שלא הייתה קיימת הלימה בין מחירי השכירות ושווי הנכסים לתעריף הארנונה הקבוע בחוק.
באזורים היקרים הנקובים יש דריכת רגל של מילוני אנשים בשנה, לעומת עשרות אלפים במרכז התיירות, ובהתאם לכך היקפי העבודה בהם.
חשוב לזכור, כי את הבקשה הראשונה לתיקון העיוות במרכז התיירות הגשנו כבר בשנת 2016, לפני כ6 שנים בהם בשום שלב שמוליק שלם לא היה חבר מועצה וגם לא חבר סיעה.
בקשה זו נשארה על שולחנו של הגזבר לאורך שנים והעלנו אותה מספר פעמים נוסף, ואנו שמחים כי בחר לאמץ אותה השנה, בבחינת עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
לדברי הגזבר, הבקשה הייתה מחויבת להיות מוגשת על כל שטח הגוש המסומן ולכן לא ניתן היה להפריד בין הנושאים או להצביע עליהם בנפרד.
בנוסף, רוב מוחלט של האכסניות בעיר אילת מסווגות תחת אזור 3 ולא אזור 2 הקיים היום במרכז תיירות.
במרכז תיירות יש אכסניות נוספות מעבר למדוברת ולכן לא ניתן להפלות אותן לרעה.
אגב אפליה לרעה, אותן אכסניות סובלות מהפרעות רעש רבות ולכן מתמחרות לכתחילה את מחיריהן בצורה נמוכה משמעותית מחברותיהן לענף בידיעה שהן פועלות בין מתחמי בילוי, פעולה שנעשית בהסכמה אך מאתגרת במיוחד.
אני סמוך ובטוח שבעלי העסקים במרכז תיירות, שברובם צעירים בתחילת דרכם, ישקיעו את תיקון העיוות המבורך הזה בחזרה בתושב ובתייר על הצד הטוב ביותר.“


חבר המועצה חן בן אפרים הגיב:  "קיבלנו פניות משוכרים במרכז תיירות (מועדונים פאבים, אכסניות, חנויות ועוד)שהם משלמים ארנונה יקרה(זהה לזו של הטיילת וקניון מול הים) ללא הצדקה. מלון אקווה מרין אינו נמצא בגוש חלקה עם מרכז תיירות וזו הסיבה למה הארנונה שלו בכלל לא עלתה לדיון.
עסקי מרכז התיירות לא זוכים לאותה תנועת לקוחות וכמות הלקוחות שעוברים בקניון מול הים והטיילת בכל יום, אפשר להמחיש זאת גם בגובה השכירויות שמשלמים במרכז התיירות לעומת קניון מול הים והטיילת (כעשירית) ולכן גם השינוי בארנונה. זו חובתנו כסיעה לחזק את העסקים הקטנים בעיר.“
חבר המועצה שמוליק שלם הגיב: "אני בניגוד עניינים בכל מה שקשור למרכז התיירות. כל הנושאים הסובבים סביב מרכז התיירות(ארנונה, תביעת קלאב הוטל) איני לוקח חלק בישיבות ובהחלטות". 


מחכ"א נמסר ביחס לפרסום שמות הזוכים במכרזי פארק הטרמינל: "נשמח מאוד לפרסם את שמות הזוכים ואת סוגי האטרקציות המגוונות והאדירות אשר יפעלו בפארק הטרמינל, מתחם אשר אין כמותו בישראל. אנו גאים ונרגשים מהצלחת המכרזים ובעיקר מתמהיל האטרקציות העשיר, לצד שוק אוכל היסטרי והיסטורי, כמו גם מתחם כנסים ואירועים ייחודי אשר ישדרג את עולם החוויות שאילת מציעה לתושביה ואורחיה. כל זה, בקומפלקס פתוח הכולל פארק ירוק וטיילת מפותחת. עם זאת, מכיוון שהליך המכרז טרם הסתיים סופית, לא ניתן לפרסם את רשימת הזוכים".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת