מטעם המדינה הוגשה חוות דעתו של ד"ר אסף זבולוני אקולוג מפרץ אילת, ממנה עולה שהרפסודה היא מבנה נטוש ומוזנח שאינו עובר תחזוקה שוטפת ואלמנטים ממנו נופלים/משתלשלים לים. לדבריו, ניתן לראות על קרקעית הים חתיכות של מתכת חלודות שנפלו מהרפסודה, צינורות וכבלים שונים. על שלד המבנה יש צימדה צפופה מאוד של צדפות, באופן המהווה הפרה גסה של מגוון המינים המקומי ואוכלוסיית מקור שיש ביכולתה להשפיע על חברות טבעיות באתרים סמוכים. בכך, נקבע, גורמת הרפסודה לסיכון לאזורי מחייה של מיני צומח ומיני חיים ולהפצתם הטבעית בסביבה החופית. לדבריו, קרקעית הים מתחת לרפסודה מוצלת לגמרי וניתן להבחין בכיסוי ביולוגי שאינו נמצא באזורים בקרבת הרפסודה אשר אינם מוצלים. לכיסוי הביולוגי הזה ולהעדר הקרינה יש השפעה שלילית על שוכני קרקעית שאספקת האנרגיה שלהם מגיעה מפוטוסינתזה, כמו למשל שושנות ים. בנוסף, קיימים שם מיני ציאנו-בקטריה, שמפרישים לסביבתם חומרים רעילים, ישנם אף מינים שגורמים לחבלות ועל כן ההצללה של הרפסודה גורמת לפגיעה במערכת האקולוגית המתקיימת בסביבה חופית ונזק לאזורי מחיה של מיני צומח ובעלי חיים לסביבה החופית. ד"ר זבולוני ציין כי הסכנה החמורה ביותר מהשארת המבנה המוזנח בים היא התמוטטות המבנה ופיזור אלמנטים שלו בסביבתו. לדבריו, הסערה הדרומית שהכתה בחופי אילת במרץ 2020,פגעה בתשתיות חופיות רבות וגרמה לנזקים רבים. התמוטטות הרפסודה עלולה לפגוע בבתי גידול רבים הסמוכים לרפסודה כגון מרבדי עשב קיים המצויים בחוף הצפוני. לשיטתו, שיקום המבנה אינו מהווה חלופה סביבתית טובה, מכיוון שהוא כרוך בעבודות תחזוקה המזיקות לסביבה החופית, כגון - ניקוי החלודה באמצעים שונים, עבודות לגירוד הצבע המתחלף, ניקוי צימדה, ריתוכים, חיתוכים ועבודות הקשורות ברעש תת ימי וכדומה. לדבריו, סילוק הרפסודה, אמנם כרוך בעבודות שיש בהן כדי להזיק לסביבה אך הנזק יהיה מזערי וזמני בלבד, ובסיומו ניתן יהיה לפעול לשיקום האזור, לפינוי הפסולת, להפסקת זיהום הקרקעית, לסילוק הכיסוי הביולוגי אשר עלול לפגוע בסביבה וסילוק סכנת ההתמוטטות של הרפסודה. על כן, לשיטתו, פירוק המבנה וסילוקו באופן זהיר ומקצועי לא יגרום ליותר נזק מאשר הותרתו במקום.
קרקעית הרפסודה נוקתה מפסולת
חוות הדעת שהגישה הרפסודה הלבנה ב-17.6.21, מידיו של רמי צדוק, ביולוג ימי, טענה כי חוות הדעת של ד"ר זבולוני הוצאה כשנה קודם למתן הצו וכבר היתה בלתי רלוונטית במועד הוצאת הצו. צדוק מצא בצלילה שערך כי לא נמצאו חלקי מתכת במצב התנתקות מרגלי או ממבנה הרפסודה. לדבריו, ייתכן והממצאים הקודמים היו בעיקר בעקבות אנרגיית הגלים החזקים שחווה המבנה בסערת החורף החזקה במרץ 2020. לדבריו, נראה כי בוצעו צלילות לניקוי הקרקעית באזור הרפסודה, ובעת שהוא צלל שם, הקרקעית החולית היתה נקייה מאשפה ומחלקי מתכת.
צדוק ציין כי הצדפות המרובות שכיסו את ארבעת עמודי התמך נוקו, ובעת שצלל במקום כבר לא נמצאו שם. לדבריו, במזחי המרינה ובמזחים הצפים של השכרת הסירות, נמצאה התיישבות של צדפות מאותו סוג כמו שהיו על הרפסודה. לטענתו, הקרקעית עברה ניקוי ואיסוף של פסולת מכל סוג ולמעט מספר כבלי חשמל ושני צינורות פלסטיק, לא נצפו חלקים נוספים המשתלשלים ממבנה הרפסודה. נראה כי בוצעה עבודה לאיסוף והסרה של חלקים רבים שנצפו בצלילה הקודמת. לדבריו יש הצללה מתחת לרפסודה, משמעותית יותר מזו של המזחים שליד הרפסודה, שכן המזחים צרים יותר ונמצאים בתזוזה קלה. מר צדוק טען כי לא נראו משטחים ברורים של ציאנו-בקטריות. לדבריו רק בדיקת מעבדה יכולה לקבוע הימצאות וודאית של אלה ואת הריכוזים שלהם. לשיטתו, התמוטטות המבנה יכולה להיות בעלת השלכות של נזק משמעותי לסביבה אך לדבריו, על פי מהנדסי הקונסטרוקציה של הרפסודה, מצבה היום הוא יציב, ולא קיימת סכנת התמוטטות. מר צדוק אישר כי אזור הרפסודה וסביבתה, אכן מאוד מפרים את ההתפתחות הטבעית, אך זאת בשל שימושים הכוללים ריבוי מזחים צפים, תנועת סירות השכרה, פסולת המושלכת לים, זיהומים הזולגים ממרינה אילת וציבור המתרחצים ומשתמשי החוף הרבים באזור. לדבריו, בעת שביצע את הסקר, עכירות המים בתוך מרינה אילת היתה משמעותית יותר גבוהה מעכירות מי הים מחוץ למרינה. כך שהמעבר ממים צלולים לעכורים היה חד, תוך כדי הצלילה מחוץ למרינה לתוכה, כמו כן נצפתה אשפה רבה על הקרקעית באזור מזחי המרינה מתחת לספינת העוגנות. לדבריו, הרפסודה כמו הגורמים הרבים האחרים, היא חלק משלל ההפרעות הסביבתיות באזור החוף הצפוני המופר ממילא, ולכן קשה להעריך מה יהיו השינויים הסביבתיים באזור בעקבות שיפוץ המרינה, השארתה במצבה הנוכחי או סילוקה.
"חלק מההפרות עדיין נמשכות"
לאור שתי חוות הדעת ולאחר שהצדדים ויתרו על זכותם לחקור את מגישיהן, קבע ביהמ"ש כי למעשה לא קיימת מחלוקת של ממש בין עורכי חוות הדעת וקבע כי: "מהנתונים עולה בבירור, כי הרפסודה נמצאת במקום בו יש הפרה משמעותית של הסביבה הטבעית, הפרה שנגרמה ועודנה נגרמת הן על ידי הרפסודה והן עקב השימושים הרבים הנוספים בסמוך למקום." עוד נקבע כי: "חלק מההפרות של ההתפתחות הטבעית של הסביבה החופית שנגרמו על ידי הרפסודה כבר נוקו, אך חלק מההפרות עודן נמשכות – שכן הרפסודה עודנה מטילה צל מלא על הקרקעית ובכך פוגעת בתהליכים הטבעיים.". ביהמ"ש ציין את "הסכנה החמורה ביותר במקרה של התמוטטות הרפסודה. וקבע כי לא הוצגו חוות דעת הנדסיות המתייחסות לסיכון של התמוטטות הרפסודה.
נימוק נוסף של המשרד להגנת הסביבה והיחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית, אותו אימץ ביהמ"ש, נגע לפגיעה הנופית שיוצרת הרפסודה במבט מהחוף.
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת