מי מפקח על פסולת הבנייה?

איך הייתם מגיבים אם הייתם מקבלים מפתחות לדירת החלומות שלכם, פותחים את החלון, מתמוגגים מנוף הים, אבל רגע אחר כך מבינים שלצד הנוף המרהיב, תקועה לכם מול העיניים גבעה של פסולת בנייה? את זה בדיוק גילו כבר לפני כשנה דיירים ברחוב גרגר הנחלים ברובע 2 בשחמון. "אז בהתחלה חיכינו כי חשבנו שהבנייה אולי עדיין לא הסתיימה ויש שאריות ואחר כך יפנו הכל", מספרים דיירים ברחוב, "אלא שהחודשים עברו, התלונות שלנו למוקד העירוני התרבו, ואף אחד לאורך כל התקופה הארוכה הזו לא טורח לעשות משהו בנושא". אם לא די בזה, הדיירים מתלוננים על כך שעם כל שבוע שעובר ערימות הפסולת במקום רק הולכות וגדלות. "כשמישהו מוצא מקום פסולת שאין עליו פיקוח, המקום הופך לעלייה לרגל לכל מי שיש מה לפנות ומה לזרוק", מתלוננים הדיירים שבסך הכל מבקשים ניקיון מול העיניים. "זו לא בקשה מוגזמת עבור מי שמשלם ארנונה בה סעיף הניקיון הוא חלק בלתי נפרד", הם אומרים. אם תגיעו לחזית רחוב גרגר נחלים, במקום בו מסתיימת הבנייה, תגלו ערימות עפר מעורבבות בפסולת בנייה. 
רק טבעי היה שהטלפון הראשון שנעשה לבירור הנושא יהיה לקבלן שביצע את את הבנייה במקום עבור היזם אברהם עמרם. "כשאני מסרתי את הפרוייקט לעירייה המקום היה נקי ברמה של טיטוא עם מטאטא", מבהיר השבוע איציק אזולאי, הקבלן המבצע במקום. "מסרתי את הפרוייקט למשרד לאיכות הסביבה ולחברה המפתחת, הכי נקי שרק אפשר, ולראייה גם קיבלתי מהם אישורים חתומים כדת וכדין. אף אחד לא היה מאשר לי את קבלת הפרוייקט אם הוא לא היה נקי ומסודר. מה קרה מאז, זה כבר לא עניין שלי. דיירים המשיכו לשפץ, קבלנים אחרים אולי פינו למקום את פסולת הבנייה שלהם. דבר אחד בטוח, אנחנו מסרנו שטח נקי".
“תפני לעיריית אילת שאמורה לפקח על כל נושא פסולת הבנייה", אמרו לי הדיירים הכועסים. "תשאלי אותם לאן נעלמו הפקחים ואיך זה שקבלנים או אנשים שזורקים כאן את כל הפסולת הזו לא מקבלים קנסות שיגרמו להם לא רק לרוץ, לנקות ולפנות את הפסולת, אלא גם ירתיעו אותם שלא לחזור על הפעולה העבריינית הזו בעתיד".

מי ינקה את הנחל?

תמונות מכוערות ולא מחמיאות תגלו גם בנחל גרוף הנושק לקצה קו הבנייה בשחמון. למרות התצפית היפה שנבנתה במקום, למרות הטיילת המרהיבה, מי שיגיע לנחל גרוף מצידו התחתון, יופתע לגלות בדרך לא מעט פסולת בנייה שיד אלמונית טרחה לפזר כאן במקום לפנות כנדרש על פי חוק לאתר נמרה. "זה כל כך עצוב לטייל בשטח ולגלות את כל הפסולת הזו", אומר השבוע תושב אילת שהוא ומשפחתו טיילו בנחל וראו את המראות הלא מחמיאים.
 "יש כנראה מי שמחפש לחסוך בעלות פינוי פסולת הבנייה ולא איכפת לו שזה יהיה על חשבון הטבע", אומר התושב הכועס שמבקש גם הוא להבין איך דברים כאלו קורים תחת עינם הפקוחה של מי שאמורים לפקח על הנושא. "מי שמצליח בשיטת המצליח ימשיך איתה וחבל שכך. חייבים לעצור את התופעה המכעיסה הזו וטובה דקה אחת קודם", הוא אומר.

פנינו לעיריית אילת בשאלות בנושא אך עיריית אילת משום מה, בחרה שלא להגיב.

העבודות על העוקף הסתיימו, הכלים טרם פונו

במקביל לקיום העבודות לשיפוץ קטע הכביש העוקף, עבודות שהסתיימו זה מכבר, לפחות למראית עין, הפכה רחבת העפר שנושקת למתחם נווה מדבר למחסן האחורי של העבודות. כלים, חומרים וכל הציוד שהיה נחוץ לביצוע העבודות הונחו שם לטובת המשפצים. עד כאן הכל טוב ויפה, ואפילו השכנים קיבלו את המצב בהבנה (איזו ברירה הייתה להם?) ולא אמרו כלום. אלא שבזמן שהעבודות בשטח כבר הסתיימו, נדמה שאף אחד לא ממהר עכשיו לפנות מכאן את הכלים ואת חומרי הבנייה, כי איך אומרים אצלנו בעדינות- אם לא מתלוננים למה לפנות? 

פנינו לחכ"א שהייתה אמונה על עבודות הפיתוח במקום וביקשנו להבין מתי יפונה קטע העפר. בתגובה נמסר לנו: "העבודות בכביש עדיין לא הסתיימו ומסירת הכביש לידי העירייה טרם התבצעה. אנו נמצאים לקראת סיום (למעט השלמת שתילה וחיבור חשמל). במועד המסירה, עד לא יאוחר מסוף חודש יולי, השטח יהיה פנוי ונקי לחלוטין". 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת