חנן פרידמן בוועידת האקלים בגלזגו: ''רק מדיניות רגולטורית חזקה תעודד את הסקטור הפרטי לעמוד ביעד של אפס פליטות ב-2050''

מאת: ניר אמיתי ● 12/11/2021 17:05 ● ערב ערב 3042
שלשום (ג'), כאשר עמד מעל בימת וועידת האקלים העולמית בגלזגו, הסביר חנן פרידמן מאילת, מנכ''ל חברת טראקנט אנטרפרייז, ומומחה ללוגיסטיקה וקיימות, למשתתפי הוועידה, שלהציב יעד שאפתני של אפס פליטות ל-2050 זה אמנם חשוב, אך ההגעה לשם עוברת דרך פתרונות מידיים של שינוי שיטות העבודה המסורתיות, ומעבר לכלכלה של שיתוף במשאבים ● לטענתו, השקעה בהטעמת פתרונות אלה חשובה לא פחות מההשקעה בחישמולה של המשאית: ''בעולם שהתעורר אל משבר שרשראות אספקה מתגבר ומחירי נפט מאמירים, וכשתחליפי הדלק הפוסילי עדיין אינם רלבנטיים בעולמות התעשייה המסורתיים, הקטנת הבזבוז במשאבים היא למעשה הדרך המהירה, היעילה והרווחית ביותר, לצמצום הפערים והתקרבות אל היעד'', הוא מסביר
חנן פרידמן בוועידת האקלים בגלזגו: ''רק מדיניות  רגולטורית חזקה תעודד את הסקטור הפרטי  לעמוד ביעד של אפס פליטות ב-2050''

השבוע נערכה וועידת האקלים השנתית, בגלזגו שבסקוטלנד (COP 26), כשבראש סדר יומה עומדת בעיית פליטות גזי החממה, תחת הצפייה להתחייבות הגלובלית להגיע לאפס פליטות עד 2050. אחד הישראלים שהוזמנו לשאת דברים (9.11) במסגרת הפורום הבינלאומי לתחבורה של ה-OECD (ITF), הפועל לצד הוועידה, הוא חנן פרידמן, מומחה בתחום הלוגיסטיקה והקיימות, מייסד ומנכ"ל חברת טראקנט אנטרפרייז, המפתחת פלטפורמה טכנולוגית שמוצאת מקום פנוי להובלה במשאיות ומשדכת אותו עם מטענים להובלה - מעין "טינדר" של מטענים ומשאיות. לנוכח המשבר הגלובלי בשרשרת האספקה, שגבר בעת משבר הקורונה, ולצד מחירי נפט גואים, נחשבים הפיתוחים של החברה, המסייעים בהקטנת "המייל הריק", ומספקים "פתרונות מקיימים", לגורם שמעניין את קובעי המדיניות במדינות השונות החברות בפורום ה-  ITF.

 

 

מתרחבת לתחומים משיקים


טראקנט, שהוקמה באילת ב-2016 על ידי פרידמן (בעל המניות השני בגודלו (18.8%), אחרי קרן קפיטל נייצ'ר שמחזיקה ב-22% מהחברה) היא אחת מ-90 החברות שהונפקו מתחילת השנה בבורסת תל אביב ואחת מ-35 החברות מתוכן, שהצליחו להתברג במועדון שיאניות התשואה, עם תשואה של 100% ויותר, מתחילת השנה. 
לתוצאות היפות שמאפיינות את המניה, שזינקה ב-;132% מאז הנפקתה בחודש אפריל, אחראית סדרת הסכמים אסטרטגיים עליהם חתמה בשנה האחרונה, ביניהם, הסכמים עם ענקית הלוגיסטיקה  DSV רומניה ועם חברת מפעלי הזכוכיתSaint Gobain , אשר מעבירה מעל 170 אלף מטענים בשנה ברחבי אירופה. לאחרונה, הרחיבה החברה את שירותיה גם לתחום התעופה הלוגיסטית, עם חתימתו של הסכם עקרונות עם חברת ק.א.ל קווי אוויר למטען מקבוצת צ'אלנג' והחודש, חתמה על מזכר הבנות ראשוני עם חברה מקבוצת פולקסוואגן, שמאתרת ומזמינה מקומות חניה ומנוחה לנהגי משאיות ב-47 אלף נקודות חניה ב-32 מדינות ביבשת, ולה אפליקציה ובה מיליון משתמשים רשומים. הודעה זו על התרחבות תחומי הפעילות של החברה, הזניקה את המניה בלמעלה מ-18% והעמידה את שוויה של החברה על סך של 170 מיליון שקל. 

 

ההכרה הבינלאומית מגיעה


להתלהבות מהטכנולוגיה מבוססת למידת מכונה והבינה המלאכותית שמציעה טראקנט, שותפים גם גורמים מקצועיים בענף הלוגיסטיקה באירופה, ומתחום הקיימות בבריטניה. כך מצא עצמו פרידמן מלהטט מאז ספטמבר, בין בחירת החברה שלו על ידי מגזין הלוגיסטיקה האירופאי הנחשב Logistics Tech Outlook, כאחת מה-Top Technology  לשנת 2021, משם מיהר באוקטובר, לטקס שנערך בווסטמיניסטר אבי בלונדון, בו נבחר כאחד מהמנהיגים פורצי הדרך בתחום הקיימות והלוגיסטיקה, על ידי הבריטיש היסטורי טראסט וארגון הסיינט ג'יימס האוס, כחלק מאירועי חגיגות ה-300 שנה לפרלמנט הבריטי, וכאמור, הוא ינאם החודש בפני חברי פורום ה-ITF של ה-OECD, אליו הצטרפה טראקנט, לאחרונה, כחברה מן המניין.  

 

כלכלה שיתופית בעולמות המסורתיים


ואולם הרבה לפני מציאת מקום חניה מאובטח, או אף המכשיר המאפשר חישוב פליטות גזי חממה של המשאית, עליו גאוותו של פרידמן, פותרת הפלטפורמה הטכנולוגית של טראקנט אתגר ותיק בתעשיית הלוגיסטיקה שמערכות ה- TMS הקיימות כיום אינן יודעות לפתור – אלו הן אותן 27% מהנסיעות הריקות המאפיינות את ענף ההובלה והמכונות "המייל הריק". בהיעדר מודל של כלכלה שיתופית, המערכות הקיימות כיום יודעות להתמודד ולייעל מטלות פנים ארגוניות, אך אף מערכת TMS אינה יכולה לסייע במילוי נסיעות ריקות אם לחברה אין את שלב ההובלה הבא מתוכנן להעמסה בנקודת האספקה. כאן בדיוק נכנס לתמונה האקו סיסטם, שיוצרת הפלטפורמה מבוססת הענן של טראקנט,
שכדי לספק את "ההתאמה המושלמת", בין מטען למשאית, מצליבה באמצעות האלגוריתם החכם של המערכת  את נתוני המיקום, זמן ומחיר, לצד פקטורים נוספים כמו זמן מנוחה לנהג, שעות נסיעה מוקצות, ביטוח מטען, תנועת כבישים ובחירת מסלול אופטימלי, בהתאם לנתונים המועלים למערכת מוכוונת ה-GPS. בתום שקלול הנתונים יכול המשתמש לבחור מבין המכרזים התואמים את האטרקטיבי ביותר עבורו, ובאופן זה לייעל את התנהלות הצי, או המטען שלו, לצד צמצום בהוצאות והגדלה של הרווחיות (Cross Company Optimization).

 

 

מסלול ה-WIN WIN WIN 


ואולם, מעבר להגדלת הייעול והרווחיות של החברות, עומד לנגד פרידמן, החזון להפוך את טראקנט ל"אבן דרך" בדרך להשגת היעד השאפתני של 0 פליטות גזי חממה עד 2050, זאת בהמשך לקו שמוביל ממשל ביידן, ששב והתחייב לאחרונה להסכמי האקלים, תוך שהוא מדגיש את מחויבותה של ארה"ב למלחמה במשבר הגלובלי ובהשלכותיו. 
"אנחנו יודעים לומר שכ-20% מפליטות גזי החממה העולמיות מגיעות ממגזר התחבורה", אומר פרידמן, ומסביר כי: "המדובר באחד המגזרים שהכי קשה להפחית בו פליטות, משום שהוא עדיין פועל על משאיות שנוסעות על דלק פוסילי, לכן, רק צמצום מספר הנסיעות הריקות יכול להביא להקטנת הפליטות בענף. כאשר מוסיפים לכך את הכלי לחישוב פליטת CO2 בזמן אמת שמציעה המערכת של טאראקנט, מקבלים מערכת שתאפשר בעתיד ניטור פליטות מלא ויעיל ברמת הציים. "היתרון הגדול ביותר של הפלטפורמה שאנו מציעים הוא בכך שהיא מספקת one-stop-shop הכולל את אחת ממערכות ה-Bid הטובות ביותר המותאמות לענף הלוגיסטיקה. זה כולל דיגיטציה מלאה של תיעוד, ניווט מקצועי, מעקב אחר משלוח, תזמון, אזהרות אבטחה", מסביר פרידמן, שמדגיש גם את אפקט הצד של הקטנת הנסיעות הריקות – הקטנת מספר כלי הרכב הכבדים על הכבישים, וכתוצאה מכך, לצד הקטנת הפליטות, גם קיטון במספר תאונות הדרכים בהן מעורבים כלי רכב כבדים, ששיעורם, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשנת 2020, עומד על 30% מכלל תאונות הדרכים, ופרידמן מסכם: "פחות נסיעות, פחות פליטות, פחות תאונות, זהו מסלול ה-WIN WIN WIN שאנחנו מציעים לעולמות הלוגיסטיקה והתובלה בדרך לקראת אפס פליטות".

 

השוק מקדים את המחוקקים


הפלטפורמה של טראקנט תוכננה תוך התחשבות ברגולציה של כל מדינה והחברה עוקבת אחר התפתחויות של הרגולטורים, ומבצעת עדכונים שוטפים המתאימים את המערכת לדרישות המשתנות במדינות בהן היא פועלת, אך למרבה האירוניה, נראה כי בעוד שהשוק הפרטי מוכן לתהליך הדיגיטליזציה של השילוח, דווקא ההכנה הרגולטיבית טרם הבשילה במרבית המדינות. 
כך למשל, ישנן מדינות שעדיין חסרות מסגרת רגולטורית לתיעוד משלוח דיגיטלי, ולעומתן מדינות שכבר דורשות רישום פליטות גזי חממה של משאיות, ובודדות שאף ממסות את הפליטות העודפות ובעתיד יאפשרו סחר בין חברות בהסכמים אלה. 
פרידמן צופה שעולם הלוגיסטיקה יהפוך לאוטונומי וחשמלי: "המערכת שלנו היא עוד אחת מאבני הדרך שסוללת את הדרך לעבר המשאית האוטונומית, שכן אלו הן המערכות התפעוליות של העתיד", הוא אומר. 
עם זאת, לדבריו, הצורך באמצעי דיגיטליזציה רגולטוריים גבר בעולם שלאחר משבר הקורונה, זאת בשל התגברות התלות בטכנולוגיה הדיגיטלית בענף התובלה, הנובעת מהגברת המסחר האלקטרוני והקשיים שנולדו בעקבות כך בפעילות תקינה של שרשראות האספקה העולמיות. לפיכך, לדעתו, "רק מדיניות רגולטורית חזקה מצד מדינות, תעודד את השוק הפרטי לעמוד ביעד של אפס פליטות ב-2050". לשם כך, נדרש לשיטתו, שיתוף פעולה בין מדינתי שמטרתו להביא להסדרה וייעול של תהליכי השילוח העולמיים. 

לטראקנט אין תכניות להאט. המטרה העיקרית היא להתרחב גיאוגרפית ולהתפשט ברחבי אירופה. "בשנה הבאה אנו מקווים לפתוח פעילות במדינות בין צרפת לרומניה, בהן- ספרד, איטליה וגרמניה וכבר התחלנו פרויקט פיילוט בברזיל ובפיתוח עסקי בארה"ב שיוביל באופן טבעי להיסחר בעתיד בנאסד"ק", חושף פרידמן טפח משאיפותיו.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש