משרד הפנים מקדם מתחמי תיירות באילת למגינת לבם של הירוקים

מאת: רותם נועם ● 1/10/2021 13:44 ● ערב ערב 3036
במינהל התכנון שקדו על הכנתו של מסמך מדיניות ראשון מסוגו לחופי אילת, שאמור להסדיר את כל הבניה העתידית התיירותית בעיר, תוך חלוקה לאזור הצפוני המלונאי, ולאזור הדרומי, המכונה ''עין סוף'', המתואר כ''מתחם תיירות טבע ייחודי המציע שקט ורוגע בחיק הנוף המדברי'' ● אלא שבחברה להגנת הטב ובמשרד להגנת הסביבה לא אוהבים את התכנית במיוחד ● במסמךהתנגדות מפורט שהגישה החברה להגנת הטבע היא מפרטת מדוע
משרד הפנים מקדם מתחמי תיירות באילת למגינת לבם של הירוקים
''היוזמות התכנוניות מהוות סכנה עתידית לשונית האלמוגים''. הדמיית המלון התת ימי בשטח המסעדה התת ימית הנטושה ''כוכב הים'’

שבוע לאחר שעיריית אילת פרסמה את מסמכי המדיניות שלה למרחב הימי ולרצועת החוף באילת, פרסם בתחילת החודש גם מינהל התכנון במשרד הפנים את מסמך המדיניות שגיבש בנוגע לטיפול במרחב הימי של מפרץ אילת. מטרת המסמך לשמש כקריטריון ומתווה לפעולות פיתוח הנוגעות לסביבה הימית ולשימורה. מסמכי מדיניות משמשים אבני דרך לאורן מותוות תכניות מתאר. אף שאין המדובר באישור לתכנית בניה כלשהי והמסמך אף אינו קובע את היקפי הבניה העתידיים, ברור כי מסמך כזה יכול לתקף בקשה עתידית לפיתוח באזור הסמוך לחוף הים, ומכאן חשיבותו. 

 

תיירות דור ה-Y וה-Z


מסמך תכנית המתאר לחופי אילת שהכין מינהל התכנון במחוז דרום, הוצג על ידי מתכנן המחוז לפני מספר שבועות להערות הציבור ומשרדי הממשלה וכעת הוא ממתין לאישור סופי בטרם יפורסם, לא לפני שיתקיים דיון בהערות שהתקבלו מהציבור 
אם חסרה היתה עד כה אמירה רשמית שכזו, מגדיר המסמך את העקרונות הרשמיים העיקריים לשמירה על מפרץ אילת, ובראשם הקביעה לפיה עיקר פעילותה הכלכלית של העיר אילת נשען על משאבי הטבע שלה הקשורים למפרץ ולסביבתו החופית. לפיכך, קובע המסמך, יש להטמיע בתכנון העתידי שיקולים לשמירה על הטבע והסביבה הימית.
המסמך מגדיר את שני חלקי העיר, חלקו הצפוני של המפרץ, בו ממוקדת הפעילות התיירותית של העיר, והחלק הדרומי שמתחיל מדרום לשטח הנמל, המכונה "עין סוף". שטח זה המשתרע עד לגבול עם מצרים, מקבל את ייעודו כ: "מתחם תיירות טבע ייחודי המציע שקט ורוגע בחיק הנוף המדברי". 
המסמך מסביר כי בעוד שבחלק הצפוני בוטל המפגש שבין המדבר והים בשל הבניה המרובה שנעשתה במקום לאור השנים, הרי שבחלק הדרומי השתמר החיבור הזה, ולפיכך השתמרו בחלק הדרומי של מפרץ אילת ערכי טבע חשובים ורגישים. זהו למעשה "נווה מדבר" המשתרע מהרי אילת ועד לחוף הים, המהווה מרחב לצומח ולחי בסביבה המדברית. תכניות עבר שעסקו בחלק זה נשמרו מאוד לפיכך מפיתוחו מסיבות אלה. 
למרות זאת, מציע המסמך של מינהל התכנון לפתח באזור "עין סוף" אתרי תיירות חדשים, כאשר סגנון הבניה המועדף יהיה מותאם להרגלי צריכת התיירות של דור ה-Y וה-Z, כדוגמת נוודים דיגיטליים, שהוגדרו במסמך כ: "פתרונות לינה עדכניים, עצמאיים וממוקדי תוכן". במסמך מצוין, כי הכוונה היא למקם את אזורי הבניה הללו בשטחים שכבר פותחו בעבר או בסמוך להם וכי קיימות מגוון אפשרויות להקמתם של מקומות אכסון מלונאי בבנייה בת קיימא, "ובשפה אדריכלית אשר תעצים את חוויית הקרבה לטבע". המסמך עצמו כולל מפות המסמנות את מתחמי הבנייה ואתרי התיירות המוצעים. 

 

מי צריך 841 דונם של בניה מלונאית בחוף הדרומי?
עיון במפת המתחמים המוצעת במסמך המדיניות בחוף הדרומי של אילת מלמדת כי בסופו של יום, לכשתמלא מכסת הבניה המתוכננת בחוף הדרומי, יעמוד סך השטחים הבנוי באזור על 841 דונם, כאשר מתחם המחצבה, שהנו השטח הגדול ביותר המשתרע על 282 דונם, יחשב למרחב תיירות טבע ואירוח מדברי, בשעה ששני מתחמים נוספים, המזבלה העירונית (90 דונם) ומחצבת נחל שלמה (160 דונם), נחשבים לעתודות לפיתוח מתחם אירוח מדברי. 
לצד שטחים חדשים אלה, צפויות להתרחב זכויות הבניה במתחמי אירוח קיימים כבית ויליאמס, חוות היען (20 דונם), חוות הגמלים (23 דונם), מגרש לפיתוח מלונאי חלקה 21 (14 דונם), הקרולינות ופתחת הנחל הצמודה לה (21 דונם), המתחם דרומית לבי"X שדה (27 דונם), מרכז מסחר ומלונאות אלמוג (18 דונם), פתחת כפר הצוללים (23 דונם), פתחת סנובה (4 דונם), פתחת מגרש 5 (9 דונם).
בנוסף כולל השטח גם את חידושם ופיתוחם של מתחמי אירוח קיימים באזור, ביניהם: מלון קלאב אין (23 דונם), מלון פרימה מיוזיק (6 דונם), מלון קוראל ביץ' (14 דונם), מלון הריף (11 דונם), מלון ישרוטל ים סוף (13 דונם), מלון אורכידאה (30 דונם), המרכז הבינאוניברסיטאי (5 דונם) ומלון הנסיכה (33 דונם).
בסך הכל כוללת התכנית 391 דונם הממוקמים בתחומי תמ"א 13 (תכנית מתאר ארצית לחופי הים, המגבילה בניה במרחק 100 מ' מקו החוף), אך אינם כלולים בתחומי המלונאות והתיירות הכפרית, 117 דונם נוספים שכלולים בשטח תמ"א 13 ונמצאים כבר כיום בייעוד מלונאות ותיירות כפרית ועוד 273 דונם הממוקמים מחוץ לגבולות תמ"א 13.   

 

"מהלכי שימור חלקיים ולא מספקים"


למרות שהמסמך הוצג לציבור ולגופים הירוקים, סרבו החודש במשרד הפנים להעביר לידנו את המסמך לסקירה, וזאת ככל הנראה בשל ההתנגדויות החריפות שהתקבלו הן מהחברה להגנת הטבע והן מרשות הטבע והגנים, ביחס לשינוי המקיף שמציג המסמך בתפיסת הפיתוח של אילת ובמיוחד בכל הנוגע לשטחים הדרומיים, המאופיינים כשטחים בעלי פיתוח מועט. "המסמך יפורסם לציבור כשיאושר ויעלה גם באתר עיריית אילת", הבטיח לנו דובר המינהל, אך נראה כי זה לא יעשה בקרוב לאור כך שגם במשרד להגנת הסביבה לא התלהבו מהמסמך, לשון המעטה, וטרחו לציין בתגובה אליו כי: "המשרד רואה חשיבות גדולה בהימנעות מפיתוח עודף באזור החוף הדרומי, העשיר בערכי טבע ונוף”.
במסמך ההתייחסות מפורט שפרסמה החברה להגנת הטבע, ונשלח לדורית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, נכתב, בין היתר: "אנו סבורים כי המסמך מציע מהלכי שימור חלקיים ולא מספקים...המסמך מציע מהלכי פיתוח בעצימות גבוהה בחוף ובהר הדרומי שלדידנו יש להסירם. כמו כן אנו מבקשים כי הצעות כה דרמטיות, משנות תפיסה, לא יוצגו בטבלה המייצגת התייחסות כללית. כאשר מבקשים לשנות את עקרונות התכנון המתארי הארצי, יש להציג את השינוי המבוקש באופן קונקרטי וברור ללא אמירות כלאחר יד".

 

הצעות להרחבת השמורה בניהול רשות הטבע והגנים

 

פיזור השטחים על שטח נרחב בעוכרי התכנית


בכל הנוגע לפיתוח החוף הדרומי, קובעת החברה להגנת הטבע, כי: "מצד אחד, מסמך המדיניות מבסס את תכנית הפיתוח על עקרונות של פיתוח בר קיימא, הימנעות מפגיעה בסביבה, שמירת הטבע והלימה לרוח הזמן, השואפת שלא לפגוע בשירותי המערכת האקולוגית ובערכי טבע וסביבה. מצד שני, מסמך המדיניות מציע פיתוח נרחב בחוף הדרומי ובהר". 
החברה מסבירה את הבעייתיות במסמך שהוכן בכך ש: "ככל שיש פיזור גדול יותר של נקודות פיתוח כך קיימת השפעה מרחבית גדולה יותר של מעגלי ההשפעה השונים על השטחים הטבעיים, דבר המוביל לכך ששטח גדול יותר נפגע באופן ישיר",
 זאת כאשר מלכתחילה המדובר באזור בעל ערכיות סביבתית ונופית גבוהה..."יצירת מוקדי הפרעה במרחב גדול מהווה לפיכך פגיעה גדולה בשטחים הטבעיים, עלולה לגרום להתדרדרות המערכת האקולוגית ולפגיעה במגוון מינים". 
בהתייחסה לחלק מהשטחים, ציינה החברה להגנת הטבע כי בכל הנוגע למחצבת נחל שלמה ומתחם המחצבה, מקומות אלה ניתנים לשיקום וכי "יש להעדיף את  שיקום קירות המחצבות והשבת הצומח המקומי למטרת יעוד כאתר טבע משוקם - פארק מדברי". 
לגבי חוות היען וחוות הגמלים נכתב כי המדובר: "בשטחים קטנים, בהם קיים פיתוח טיילות אקסטנסיבי. ראוי לשמור אותם כאטרקציה. הפיכתם לאתר מלונאות תעמיס תשתיות ואימפקט סביבתי גדול".
ככלל, מוצאת החברה להגנת הטבע, כי פרק 7 של המסמך, המתאר את "פיתוח תיירות הטבע וטיילות ואירוח מדברי", אינו אלה "תכנית בינוי אגרסיבית, על פני אחד מן האתרים הטבעיים הרגישים והנדירים בישראל, מדרונות הרי אילת. מפגש נדיר וייחודי בישראל של הרי גרניט וים, אזור שהוכר בכל המבחנים כבעל רגישות אקולוגית נופית וסביבתית מן המעלה הראשונה". בחברה להגנת הטבע לא מתרשמים מביטויים מליציים כ"בניה בסטנדרטים מוקפדים של בנייה בת קיימא ובשפה אדריכלית אשר תעצים את חוויית הקרבה לטבע", וטוענים כי הלכה למעשה המדובר בבנייה "שמובילה לפגיעה נופית ואקולוגית בשטחים חשובים לנוף ולאקולוגיה בישראל". 

 

לטענת החברה, המזח הדרומי בשמורת האלמוגים אינו כלול נכון להיום בגבולות השמורה. המזח הדרומי לאחר ניתוקו בסערה ממרץ2020 ● צילום: חן טופיקאן רשות הטבע והגנים

 

העדר התייחסות מספקת לנושא "זיהום אור"


נושא נוסף משמעותי אליו מתייחסת החברה הוא סוגיית זיהום האור, שהנה נושא משמעותי, שמסמך המדיניות של מנהל התכנון מתייחס אליה, אך לדעת החברה "ההתייחסות היא כללית מידי ולא תאפשר מתן מענה אמתי והולם לבעיה", לפיכך מציעה החברה מספר תוספות כגון הגדרת מטרה של שמירה על חושך טבעי ועל תאורה ידידותית לסביבה בחלק הדרומי, תוך מתן התייחסות (שאינה קיימת במסמך כיום) לעובדה שאילת משמשת כציר נדידה חשוב עבור עופות וציפורים מאפריקה לאירואסיה וחזרה. עופות אלו נודדים לרוב בלילה והוא "פוגש, מעל הים, את חזית האור של קו החוף, מה שעלול לגרום להתנגשות או לפגיעה בהתמצאות שתביא למותה של הציפור". 
כן מתבקש המסמך לעדכן כי התקנת תאורה תכוון תמיד לכיוון היבשה ולא לכיוון הים וכי יעשה שימוש ב"תאורה חמה" בלבד (שתנוע בין 2,200-2,700 קלווין) כדי להימנע מאורכי גל המסוגלים לחדור לעמוק הים ולהשפיע על המערכת האקולוגית. במקומות רגישים מתבקש המסמך לקבוע כי יישארו חשוכים במידת האפשר או שתותקן בהם רק תאורת חירום. במקומות בהם תאורה היא הכרחית, יש צורך לקבוע כי זו תהיה ניתנת לעמעום וכן יקבעו שעות מוגדרות להפעלתה.  “מסמך המדיניות גם אינו מתייחס לסוגיה של זיהום אור ורעש מספינות עוגנות...יש להגדיר הנחיות לתאורה ידידותית לסביבה וטיפול בהיבטי רעש גם עבור ספינות עוגנות". 

 



 

זהירות ציוד דיג במים


במסמך תגובתה המפורט, מוצאת החברה להגנת הטבע להתייחס למה שהיא מכנה "סכנה בטיחותית למשתמשי פנאי ונופש" במפרץ אילת – השימוש בציוד דיג הכולל רשתות, חוטים קרסי דיג וכד' ציוד שננטש על ידי דייגים. "התקלות שכזו עלול גרום לפציעה ואף למוות", מזהירים בחברה, "תקריות כאלו כמעט ואינן מדווחות אם הן לא מסתיימות באסון ולכן חסר מידע רב לגבי התדירות שלהם".  החברה מפרטת כי ציוד דיג שנשאר במים מהווה סכנה משמעותית לא רק לבעלי חיים אלא גם לשחיינים, משנרקלים וצוללים, זאת לצד דיג חכות לגביו נמצא כי קרבה מופרזת של דייגי חכות לאתרי שחייה וצלילה הם גורם משמעותי בהעלאת הסיכון הביטחותי לרוחצים וצוללים 



 

אזורי השמורה המוצעים בים העמוק מפרץ אילת

 

"העדר מידע על עומק הים אינו עילה לאי שימורו"


בכל הנוגע לשטחים ימיים מוגנים קובעת החברה כי היעד שהציב המסמך של הגנה על 10% מהשטח הימי עד 2020, אינו עולה בקנה אחד עם הקונצנזוס המדעי לפיו יש להעלות את רמת ההכנה ל-30% לפחות משטח הים כדי להגן ביעילות על הטבע ולמתן את שינויי האקלים. כך למשל קבע האיחוד האירופי וכך עולה גם מיוזמה של הנשיא ביידן בארה"ב. "על רקע זה אנו סבורים שהיעד שמוצע במסמך של 15% בלבד משטח הימי במפרץ אילת, הוא יעד נמוך, שאינו שאפתני מספיק", נכתב. לפיכך החברה מבקשת להגדיל את השטח המוגן ל-30% שיכלול את הגדלת שטחי השמורה. "אנו רואים בהגדלת השמורות בכלל, והגדלת השמורות באזורים העמוקים שיכולים להוות אזורי מקלט אקלימיים בפרט, כאמצעי מרכזי להתמודדות עם שינויי האקלים – אמצעי שמקומו נפקד, משום מה, מהפרק העוסק בשינוי אקלים".
דברים אלו נכתבים בסמוך להודעת המשרד להגנת הסביבה מה-1.9, לפיה "השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, חתמה על שתי יוזמות בין-לאומיות לשמירה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם, והודיעה על כוונתה לפעול יחד עם רשות הטבע והגנים לקידום שמורת טבע חדשה בים העמוק מול חופי פלמחים ("הפרעת פלמחים"), שצפויה להכפיל פי ארבעה את השטחים המוגנים הימיים בישראל". 

החברה אף טוענת כי המסמך אינו מפרט כל הגנה על עומק הים, דבר "הנוגד את עקרונות התכנון הימי באמור לתת מענה לשנים רבות קדימה...ידוע כי בים העמוק יש עושר יוצא דופן של חיים, לרבות אלמוגי מים עמוקים שנמצאו כבר בים האדום. כך לדוגמה, רק לפני שנה דווח על מציאת מושבות של אלמוגי עומק בצפון הים האדום לחופי ערב הסעודית...העדר מידע מחקרי קונקרטי מתא שטח מסוים, אינו עילה להיעדר שימור", נכתב.
החברה מבקשת לפיכך כי יוגדרו שני אזורים בתוך הים כ"אזורי חיפוש לשמורת טבע" בים העמוק, האחד יוגדר כשמורת הקניון והאחר כשמורת הים הדרומי העמוק (ראו תרשים).

 

דורשת את הגדלת השמורה


עוד דורשת החברה את הגדלת השמורה הקיימת הנחשבת לקטנה מאוד במונחים של שמירת טבע ימית - פחות מ-3 קמ"ר "בעוד הניסיון המדעי מלמד ששמורות אפקטיביות בגודל מיטבי של מעל 100 קמ"ר, או לכל הפחות 10 קמ"ר ומעלה". לפיכך נדרשת הגדלתה עד לעומק 150 מ' על מנת לייצר רצף הגנה על בתי הגידול.
לטענת החברה, המזח הדרומי בשמורת האלמוגים אינו כלול נכון להיום בגבולות השמורה אף "שברור כי כל פעילות שתתרחש על המזח תשפיע מיידית על ערכי הטבע במים (פסולת, תאורה וכו'). בנוסף, למזח פוטנציאל גדול להנגשה יצירתית של סביבת השמורה לציבור...לכן מבוקש שהמזח יהיה גם הוא חלק מהשמורה, או לחילופין יוגדר כ"גן לאומי". 
ביקורת נוספת של החברה היא על הגדרתן של "שמורות קרקעיות", כשהכוונה לעשב הים ושמורת האלמוגים בחוף הצפוני בחוף קיסוסקי. שמורות אלו, אליבא החברה, "הן בעייתיות מבחינה אקולוגית וניהולית, ויקשו על מימוש תכלית השימור שנקבעה להן. לכן, מבוקש להפוך אותן לאזור חיפוש לשמורה, השומר גם על עמודת המים, תוך התרה מפורשת של כל שימושי הפנאי, למעט דיג, בשטח שמורות אלה". 

 

להעביר את הניהול הכולל לרט"ג


ביקורת אחרת של מסמך החברה מתייחסת לחופים המיועדים לשימור אך אינם מוגדרים כשמורה או כגן לאומי בניהול רט"ג, הכוונה לחוף האקולוגי ששוחרר על ידי קצא"א וכן לחוף הדרומי הפתוח של השמורה. לדעת החברה, המסמך מציע "פתרון תכנוני סבוך, הכולל מספר הגדרות מבלבלות, ואשר לא יעמוד במבחן המציאות...הפיצול המוצע בין גוף אחד שמנהל את הים, וגוף אחר (שלא ברור מיהו?) מנהל את החוף, הוא מתכון בטוח לבעיות ניהול, אכיפה, הסברה סותרת ועוד...אין כיום גוף אחר בישראל (גם לא עיריית אילת, איגוד ערים או כל גוף אחר)( אשר יש לו את הידע המדעי, היכולות הביצועיות (פקחים) והסמכויות החוקיות לרבות יכולת תביעה בתחום שמירת הטבע, המאפשרים את מימוש התכלית התכנונית. לכן, יש להגדיר את החופים שמול השמורה הימית המוצעת בקצא"א וכן את שטח השמורה הדרומית הפתוחה כשטח בניהול רשות הטבע והגנים וזאת כשמורת טבע או גן לאומי. רק הגדרה כזו תצליח לתכלל את הפעילות מול הטבע ומול הקהל הפוקד את המקום לגישת החברה. 

 

הפסקה כוללת של פעילות הדיג במפרץ אילת


בכל הנוגע להגבלת הדיג במפרץ, טעונת החברה, כי "המלצת מסמך המדיניות להרחיק את פעילות הדיג לטווח של 300 מ' מהחוף כדי שלא לפגוע במיתוג האקולוגי של המפרץ אינה מספקת. אם יש בעיה, יש לטפל בה טיפול שורש ולא להסתפק בהרחקתה מהעין", נכתב. "לכן, עמדתנו היא שיש להמליץ במסגרת מסמך המדיניות על הפסקה כוללת של פעילות הדיג במפרץ אילת. בכם הנוגע לדייגים המסחריים, קובעת החברה, כי: "מכיוון שמדובר במספר בודד של דייגים, המשתמשים בציוד דיג לא סלקטיבי ופוגעני במיוחד, יש לפצות אותם כפי שנעשה לדייגי מכמורת בים התיכון ולהשבית מידית את פעילות הדיג המסחרית במפרץ". בכל הנוגע לדיג הפנאי, "אנו סבורים שהמיתוג של אילת כעיר תיירות אקולוגית...אינם מאפשרים הוצאת רישיונות דיג מהחוף לשם התנסות ברמה היומית הקבועה. קבוצת צוללים או משנרקלים, המחליפה חוויות לאחר סיור תת מימי...לא אמורים לראות את הדגים נשואי החוויה תלויים על קרס החכה בחוף או בסירה, לכן, יש להמליץ על איסור מוחלט של פעולות דיג פנאי במפרץ אילת, לרבות בתווך החופי, בכל ציוד שהוא". 

 

מתנגדת לפרקטיקת "התפיסה והשחרור" בדיג


עוד מדגישה החברה כי לאיסור הדיג לרבות בחכות, חשיבות רבה לעניין בטיחות משתמשי הפנאי השונים במפרץ. "התרת דיג בעמודת המים, נמצאה כפוגעת בתפקוד האקולוגי של בתי הגידול בקרקעית, בין השאר, בעומקים הרדודים, ובבתי גידול מורכבים כמו שוניות אלמוגים". 
החברה יוצאת כנגד פרקטיקת ה"לכידה ושחרור" המאפיינת את המדיניות כיום לגבי דיג במפרץ וטוענת כי היא "גורמת לתמותה משמעותית או לפגיעה ברבייה ותפקוד של הדגים "המשוחררים"| לאחר לכידתם".  כך למשל טוענת החברה כי "הסיכוי שחכה במים תלכוד דג שאינו מין מטרה ושהוא ערך טבע מוגן או מין בעל תפקוד אקולוגי בבית הגידול הקרקעי, הוא סיכוי גדול...(וכי) אין שום דרך לוודא שקרס שמשולשל מסירה עוצר מטר, או 5 מטר מעל הקרקעית, ולא 40 ס"מ מעליה או על הקרקעית עצמה", מאחר ולא ניתן לאכוף את האיסורים המוצעים, החברה מבהירה כי "יש לאסור כליל על דיג בשטחים מוגנים אלה...לכן, החלופה המועדפת לניהול השטחים האלה הוא שמורת טבע מלאה, לרבות בעמודת המים, אשר תאפשר פעילות פנאי מלאה בעמודת המים (למעט דיג שיאסר באופן מוחלט)...". 

 

מתנגדת להקמת המלון התת ימי


החברה להגנת הטבע מסיימת את המסמך המפורט שהגישה למינהל בהתייחסות ספציפית לאחד מהמיזמים השנויים במחלוקת שמקודם בימים אלה, עם רוח גבית מצד עיריית אילת, לפחות מצדו של ראש העירייה הקודם מאיר יצחק הלוי שתמך בקידום פרויקט המלון התת ימי. בחברה להגנת הטבע חושבים כי המדובר בפרויקט מסוכן במיוחד לשלום המפרץ. "במקום לפנות מבנים נטושים מהים לאלתר, ולאפשר נוף פתוח לים לרווחת קהל המבקרים, מתבקשות שוב ועדות התכנון להכשירן על חשבון משאב הטבע הימי הייחודי המוכר בחשיבותו בארץ ובעולם כולו. היוזמות התכנוניות מהוות סכנה עתידית לשונית האלמוגים, למערכת האקולוגית הטבעית תוך פגיעה קשה בזכות הציבור ליהנות מחופים פתוחים...יוזמות אלה מנוגדות להוראות תמ"א 13...יש לעדכן תכניות הבינוי עליהן מתבססת תמ"א 13 ולהתאימן לרוח ההווה ולא לחזק טעויות מהעבר (לפני 30 שנה) שהובילו להקמת מבנה המסעדה התת ימית "כוכב הים האדום". החברה להגנת הטבע מתייחסת למפגע נוסף במפרץ אילת הרפסודה הלבנה: "לגבי הרפסודה הלבנה, המצב אף חמור יותר כי מדובר בעבירת בניה חמורה כאשר מבנה זה הוקם ללא היתר וקיומו המתמשך מוסיף לזילות באכיפה של עבירות בניה במדינה...אתרים אלו הפכו למפגעים סביבתיים ונופיים שיש לפנותם. היוזמות התכנוניות הנוכחיות מהוות איום סביבתי...אנו מבקשים שמסמך המדיניות יסמן את ביטול שתי התכניות האלה, ולהורות על הוצאת המפגעים מהמים". 


 

המינהל קובע: הסכם קצא"א מסוכן אך קיים בשטח


מסמך המדיניות של מינהל התכנון מתייחס, בין היתר, גם להסכם שינוע הנפט מהאמירויות דרך נמל קצא"א וקבע לגביו כי יגדיל את הסיכון להתרחשותו של אירוע זיהום ים משמעותי. עם זאת המסמך מתייחס אל ההסכם כאל עובדה קיימת, ואך ממליץ לנקוט פעולות שונות שמטרתן להקטין את הסיכון כגון עריכת סקר סיכונים  שיגדיר את האמצעים הנדרשים לשם הקטנת הסיכון לצד פרוט השדרוגים הנדרשים במטרה להערך לקראת זיהום ים אפשרי.
על פי המסמך מנהלת קצא"א חמישה מתחמים שונים באזור אילת הממוקמים כולם בחלק הדרומי של העיר, עוד מציין המסמך כי נמל החברה תופס שטח של חוף מהרחבים בעיר וכי הוא משדר אוויר ביטחונית ושל הזנחה. 
בתגובתו למסמך המדיניות מציין המשרד להגנת הסביבה כי הוא מתנגד להגדלת פעילות קצא"א, וכי בממשלה נערך דיון בנושא לבקשת השרה. "על כן אין לכלול בשלב זה את הגדלת פעילות החברה במסמך המדיניות עד להכרעה עקרונית של הממשלה בנושא", נאמר בהודעת המשרד.
גם החברה להגנת הטבע התייחסה בתגובתה לעובדה כי המסמך של המינהל אינו מתייחס לסכנות שבפעילות קצא"א באילת: "אין זה נכון שמסמך זה מתעלם מהגדלת הפעילות של קצא"א, הגדלה אשר עלולה להוביל להרס של כלל המטרות הנקובות במסמך – אובדן תיירות, אקולוגיה, הנוף וכן פגיעה כללית נרחבת", כותבת החברה, "שכן במצב שבו המסמך לא מתייחס לנושא, משמע מכך שהוא משלים עם הגדלת הפעילות".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש