זוכי מחיר למשתכן מאוכזבים: ''מרבית דירות שני החדרים בפרויקט מושכרות באייר בי אנד בי”

מאת: מירב לוי דיאמנט ● צילום: מירב לוי דיאמנט ● 1/10/2021 12:20 ● ערב ערב 3036
חודשים לא רבים עברו מאז תחילת האכלוס של זוכי פרויקט מחיר למשתכן באילת, אלא שעל פני השטח כבר יש מי שהפכו את הזכייה למקור הכנסה ● ''מרבית דירות שני החדרים הפכו להשכרות על בסיס יומי'', טוענים זוכים בפרויקט, שמבהירים כי איכות חייהם נפגעת ● לטענתם, למרות פניותיהם למוקד העירוני דבר לא נעשה ● גורם משפטי הבהיר השבוע: ''הדבר אסור בתכלית האיסור שכן מטרת ההיתר היא למגורים בלבד ולא למסחר. הרשות העירונית חייבת להתערב ויכולה לנתק להם את תשתיות המים והחשמל במקרה של חריגה”
זוכי מחיר למשתכן מאוכזבים:  ''מרבית דירות שני החדרים בפרויקט  מושכרות באייר בי אנד בי”
''זה הפך את החיים שלנו לבלתי נסבלים והוריד לנו את איכות החיים מהר מאוד''. פרויקט מחיר למשתכן

זה לא סוד שדירות מגורים רבות בעיר הפכו במרוצת השנים האחרונות לדירות המשוכרות על בסיס יומי- אר בי אנד בי. על פניו טוב לבעלי הדירות שחתומים על הכנסה נוספת, וגם טוב לרשות המקומית שמגדילה את כמות החדרים ועל כן את כמות התיירים בעיר, ומאפשרת גם למי שאין ידו משגת לינה יקרה בבתי מלון, אפשרויות אירוח נוספות. 

 

הדירות הקטנות הפכו לאייר בי אנד בי


אלא שבזמן שבעיריית אילת עדיין לא ממש גיבשו עמדה ברורה האם הם בעד או נגד השכירויות על בסיס יומי ומה בכוונתם לעשות נגד בעלי דירות בבניינים משותפים שהפכו את דירות המגורים שלהם לדירות אירוח, צצה לה עכשיו בעייה דווקא מכיוון הדירות החדשות ברובע 2 שנמסרו רק לאחרונה לזוכי מכרז המחיר למשתכן. בעוד שכוונת המשורר הייתה לפתור בעיות דיור לזוגות צעירים ולמי שאין ידם משגת לרכוש דירה, מהר מאוד הפכו חלק מהדירות בפרויקט, בעיקר דירות שני החדרים, לדירות אירוח על בסיס יומי, עובדה שמכעיסה את זוכי הדירות שמתגוררים במקום. 
"הבעיה החמורה היא דווקא בדירות שני החדרים", אומר לנו השבוע רונן (השם המלא שמור במערכת), זוכה בפרויקט המחיר למשתכן, שכבר עבר לגור בדירתו עם בני משפחתו. "זה הרי היה ברור שמשפחה לא תהיה מסוגלת להתגורר בדירת שני חדרים. מה עושים הזוכים? משכירים את הדירה לשוכרים אחרים ואת כספי השכירות הם מנצלים לטובת שכירות דירה גדולה יותר שתפורה למידותיהם. עד כאן הכל טוב ויפה ובמקרים בהם מדובר בשכירויות לטווח ארוך אף אחד לא אומר כלום", הוא מבהיר. אלא שלטענתו ולטענת זוכים נוספים בפרויקט, בעידן בו הכנסות האר בי אנד בי המבוססות על השכרות יומיות גבוהות הרבה יותר משכירויות חודשיות, מנצלים הזוכים בדירות השני חדרים את העובדה כי מדובר באזור חדש, עם מרפסות, ובלא מעט מקרים עם נוף לים, על מנת להשכיר את הדירות החדשות על בסיס יומי.

 

ערומות סביב הבריכה


"זה הפך את החיים שלנו לבלתי נסבלים והוריד לנו את איכות החיים מהר מאוד", מלינים הזוכים בדירות הגדולות שעברו לגור בהן עם משפחותיהם. "מאזור שאמור להיות חדש, נעים, פסטורלי ושקט, הדירות האלו הופכות את השכונות החדשות שלנו ללא נעימות למגורים. "אין שום סיבה שהבת שלי תצא למרפסת ותגלה בדירה ממול בנות שוכבות ערומות סביב הבריכה", מוחה רונן בזעם. "חשבנו להגביה את הגדרות בדירה שלנו אבל מצד שני למה אני צריך להסתיר לעצמי את הנוף של המפרץ כשלמעשה זה לא אמור בכלל לקרות", הוא אומר. 
דיירים אחרים דיווח ועל בעיות רעש חריג בשעות רבות במהלך היום ולכלוך, "ואווירה תמידית של חופש", כמו שהגדירה את זה סימה, זוכה בפרויקט, שלא מוכנה לקבל את העובדה שמדובר בפרויקט חדש שכבר סובל מהתחלואה של ההשכרות היומיות. "אחת הבעיות שהיו לנו בדירה השכורה בה חיינו הייתה ההתמודדות היום יומית עם הדירות המושכרות על בסיס יומי", היא מספרת. "כשזכינו בדירה למשתכן היינו מאושרים, לא רק מעצם העובדה שיכולנו לקנות סוף סוף דירה משל עצמנו, אלא שהיינו בטוחים שלאזור החדש הזה ההשכרות היומיות לא יגיעו. עצוב מאוד לגלות שלא משנה איפה ומה מטרת הפרוייקט, בשורה התחתונה, מה שמעניין את האנשים זה לעשות רווח ובכל מחיר". 

 

"התראות אינן מועילות"


לטענת הדיירים, אין המדובר רק בדירה כאן ודירה שם. כך למשל, ישנו בניין אחד בשכונה בו מרבית הדירות הן דירות שני חדרים, "כאן החגיגה בעיצומה. כמעט כל הבניין מושכר על בסיס יומי. תתארי לעצמך לגור באזור התיירות. זאת התחושה הלא נעימה שלנו", אומרים הדיירים ודורשים מעיריית אילת וממשרד השיכון להתערב בנעשה בשטח. "הדירות האלו נועדו למגורים בלבד ולא למטרות רווח", אומרים הדיירים בזעם.
לטענת הדיירים הם פונים פעם אחר פעם למוקד העירוני בתלונות אלא שבאם מגיעים לאזור פקחים זה רק למתן עזרה נקודתית. "מישהו חייב להפסיק את ההתנהלות הזו באזור החדש הזה אחת ולתמיד. מתן התרעות לא יועילו לפתרון ממשי של הבעיה", אומרים הדיירים המיואשים.

בשיחה עם גורם משפטי בכיר הובהר השבוע ל'ערב ערב' כי התנהלות שכזו אסורה בתכלית האיסור. "הרי ברור מעבר לכל ספק שמטרת הפרויקט הייתה למגורים ולא למסחר ומאחר ושכירויות על בסיס יומי מוגדרות על פי חוק כמסחר לכל דבר יש להפסיק את הדבר לאלתר. הפיקוח העירוני והרשות המקומית חייבים להיות בתמונה ואף לנתק את המים ואת החשמל לדירות שמתנהלות שלא על פי הנהלים. מדובר בהליך מנהלי שהרשות העירונית יכולה לבצע אם אכן מתקיימת במקום פעילות מסחרית. זוכי הפרויקט לא צריכים להשלים עם המצב".

העלנו את הטענות בפני דוברת עיריית אילת ואולם בשל חופשת הסוכות טרם התקבלה תגובתם.


 

עתירה נגד העירייה אינה יעילה


נושא העדר המדיניות מצדה של עיריית אילת בכל הנוגע לדירות אירוח בעיר עלה במסגרת עתירה מינהלית שהגיש וועד בית משותף אחר הסובל מבעיה דומה, הלה פאלמורה ברח' טופז באילת, כנגד עיריית אילת וחלק מבעלי הדירות בבניין. במסגרת פסק דינו שמחק את העתירה על הסף, התייחס השופט שלמה פרידלנדר, מביהמ"ש לעניינים מנהליים בבאר שבע והרחיב בכל הנוגע לטיפולה של עיריית אילת בסוגיית ההשכרות לטווח קצר בדירות אירוח. כך למשל, נזף השופט בעירייה על שלא השיבה לפניית נציגות הוועד משזו פנתה אליה בדרישה לפעול למיגור התופעה, אף שזו הבהירה בתחילת הדיון כי פניית הוועד מטופלת. 
עם זאת, השופט הכיר בכך שבמקרה סבוך ומורכב כמו זה הנוגע להתוויית מדיניות כוללת לגבי יחידות אירוח, נדרש לרשות פרק זמן ארוך יותר בטרם תיתן החלטתה, שכן המדובר, לדבריו, בנושא "המצריך פעולות מקדימות של חקירה ודרישה וגיבוש מדיניות".
"הסוגיה אכן אינה סוגיה פשוטה, ומתמודדות עמה רשויות מקומיות בכל העולם. לא מן הנמנע כי הסדרתה מחייבת התערבות חקיקתית, או התערבות של רשויות התכנון והבניה, או  מתן פסקי דין תקדימיים על ידי בית המשפט העליון", הסביר השופט, "כמו כן, מן המפורסמות כי סוגיה זו מתעוררת במבנים רבים באילת, ופעולות האכיפה שעיריית אילת מתבקשת לנקוט, צריכות גם להתבצע במתכונת שוויונית וכוללת, שאם לא כן יועלו נגדה טענות של אכיפה בררנית. לפני עיריית אילת מונח, איפה, האתגר כיצד לא להיכשל באי אכיפה של חריגה מדיני התכנון והבנייה ורישוי עסקים מצד אחד, וגם לא להיכשל באכיפה בררנית מצד השני, והכל בהתייחס כאמור לסוגיה מורכבת המעוררת שיקולי מדיניות רחבים מעבר לתחום שיפוטה של עיריית אילת", לפיכך קבע כי: "העתירה הוגשה בטרם היה סיפק בידי עיריית אילת לגבש החלטה מושכלת בסוגיה מאתגרת זו, ובמובן זה העתירה מוקדמת ולוקה באי מיצוי הליכים. לא ניתן לפתור עניין זה על ידי דחייה קצרה של הדיון, וזאת משום שלא מן הנמנע כי החלטת העירייה לא תינתן בזמן הקרוב...אפילו היתה העתירה מתקבלת והעירייה היתה מצווה לפתוח בהליכים אכיפתיים כמבוקש – לא נובע מכך שהיא היתה נותנת לאלתר צו סגירה, אלא רק כי היא היתה פותחת בחקירה ואין לדעת כמה זמן היתה נמשכת חקירה זו".
 לסיכום הבהיר השופט כי בכל מקרה היה על העותרים לצרף גורמים נוספים שעמדתם בסוגיה מהותית כמו הוועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית אילת והמחלקה הארצית בפרקליטות המדינה לאכיפת מקרקעין, שעה שהן האמונות על אכיפה בתחום. לפיכך סיכם השופט ואמר: "נראה כי לא יהיה זה מיותר מצד בעלי הדירות להגיע לפחות ל"שלום בית" ביניהם, עד שרשויות האכיפה יבשו ויממשו את מדיניות האכיפה שלהן". לפיכך, מחק השופט את העתירה על הסף, אך לא פסק לטובת העירייה והמשיבים הוצאות.  


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת