היערכותה של קצא''א לפי דרישות המשרד להגנת הסביבה צפויה להסתיים רק בעוד כשנתיים

מאת: רותם נועם ● צילום: אילוסטרציה ● 14/5/2021 15:51 ● ערב ערב 3017
בצל הפגיעה שנפגע מכל הדלק של תש''ן, בהתקפת טילים אמש, בסמוך לעיר אשקלון, חששות כבדים באילת מפני השלכות של פגיעה דומה במכלים הסמוכים לשכונת השחמון וחוף הים ● מומחים מתריעים מפני דליפה של מיכל כזה במקרה של פגיעה מכיוון החוף אל השמורה וכמו גם זיהומה בפיח ● ובתוך כך, נחשף מסמך הדרישות של המשרד להגנת הסביבה מקצא”א, הדורש הערכות שתארך לכל הפחות כשנתיים בטרם ייושמו דרישותיו ● במשרד להגנת הסביבה מודים: ''אין לנו שיניים לאכוף הגבלות על קצא''א''
היערכותה של קצא''א לפי דרישות המשרד להגנת הסביבה צפויה להסתיים רק בעוד כשנתיים
חשש באילת מפגיעה ישירה במכל הסמוך לשכונת מגורים

לאחר שהנהלת קצא"א התחייבה במפגש שערכה עם הנהלת עיריית אילת בתחילת חודש אפריל, כי תשלים את סקר הסיכונים במרץ אילת עד לסוף השנה, מתברר כעת כי תכנית החירום להתמודדות עם הסיכונים כתוצאה מהגידול בהיקף פעילות החברה בסמוך לשמורת האלמוגים, תושלם רק בעוד שנה עד שנתיים, כאשר אין עדיין מועד ידוע לסיום הכנתה.  עוד נודע, כי קצא"א פועלת כיום מול מסמך בן 23 עמודים, שהוציא לה המשרד להגנת הסביבה, הכולל דרישות שונות להגברת היערכותה לטפל במצבי זיהום ים, הן בטווח הקצר והן הארוך. אלא שמלבד עמידה על ביצוע הנחיות המסמך, אין למשרד כל דרך אפקטיבית למנוע, או לצמצם, את פעילות קצא"א במפרץ אילת והשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, התבטאה בתחילת השבוע כשהודתה כי איש לא התייעץ עם משרדה טרם אישור ההסכם בין החברה לאמירויות וכי משרדה נעדר סמכות לעצור את הפעילות, אלא רק להנחות את החברה כיצד להיערך לביצועה בהיבט הסביבתי.
כפי שהודיעה החברה במפגש שערכה עם הנהלת העירייה, צפויה פעילותה לגבור באופן משמעותי בחמש השנים הקרובות, ואז להמשך בקצב מוגבר לעוד חמש שנים נוספות. נכון לכרגע, הצפי הוא להגעתן של 50-90 מכליות בשנה, זאת לעומת כ-5 מכליות בלבד בשנה, שהגיעו למזח החברה בעשורים האחרונים.

 

מסמך עם חמישה שלבים ובלי תאריך יעד


במסמך הדרישות שהעביר המשרד לחברה, נדרשת זו לפעול בחמישה שלבים: בשלב הראשון, עליה לערוך סקר שיבחן את הסיכונים הכרוכים בגידול בפעילותה. בשלב השני, תעודכן תכנית החרום וכן אפשרויות התגובה במקרה של זיהום ים. בשלב השלישי תידרש הכנתה של חוות דעת מחברה בינלאומית שעיסוקה בהיערכות של מסופי נפט לזיהום ים, בשלב הרביעי יהיה על החברה להגיש את כל המסמכים לאישורו של המשרד, ובשלב החמישי ורק אז, ייקבע לוח זמנים לביצוע של תכנית החירום. בנוסף לכך, דורש המשרד להגנת הסביבה מהחברה לרכוש מצלמות ורחפנים על מנת לחזק את מערך הבקרה והשמירה שלה, וכן להקים עמדת ניטור מזהמי אוויר בסמוך לשכונת השחמון באילת, עוד נדרש, החברה לשדרג את מערך החבלים והרצועות עמן נקשרות המכליות למזח ונדרשת חסימה מוגברת של אזור המזח. כלל הדרישות מהחברה מוערכות בשנה עד שנתיים, ולמעשה, אין תאריך קובע או לוח זמנים מחייב והחברה יכולה להמשיך ולפעול גם מבלי שעמדה בתנאיו, זאת, אף שהיה מצופה כי דרישות אלו יבוצעו טרם תחילת הפעילות המוגברת במקום.
יתרה מכך, החברה אף טרם הכריעה איזה סוג חוסם יירכש על ידה והאם יהיה זה חוסם שיקיף את כל המכלית העוגנת במזח, או שמא, רק את חלקה וזאת בנוסף לחוסם האנכי שעליה להציב מכיוון החוף ואל עומק הים. 
כזכור, הגיב על כך במהלך הפגישה עם הנהלת העירייה, חבר המועצה שמוליק שלם, שאמר: ''מדוע לא פעלתם הפוך, קודם הייתם דואגים למיגון מלא ורק אחר כך מתחילים להביא מכליות, אז אולי היינו חוששים פחות ומאמינים לכם יותר''. על כך השיב לו מנכ''ל קצא"א איציק לוי: ''רמת החרדה תרד, אבל לא לאפס''.

 

במשרד להגנת הסביבה לא עודכנו על חתימת החוזה


במשרד להגנת הסביבה הדגישו השבוע כי: "הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה לא עודכנו מראש על חתימת החוזה של קצא"א אלא רק בדיעבד, לאחר החתימה עליו, והם למדו על דבר קיומו מהתקשורת, בהפתעה מוחלטת". על פי המשרד, פרטי ההסכם לא הובאו לידיעתם והם אף לא ראו אותו, "כל שנמסר למשרד בעל פה הוא, שההסכם כולל הרחבה של מספר המכליות המגיעות לפקידה במזח של קצא"א לעד כ־50 בשנה", נמסר.
תוצאה זו היא תוצר של העדר פיקוח רגולטיבי על פעילות החברה, שעה שמי שאמור לפקח עליה הם משרד האוצר ורשות החברות ולא המשרד להגנת הסביבה, זאת בנוסף לעובדה כי רישיון ההפעלה של החברה אינו מגביל את כמות המכליות שהחברה רשאית להכניס למזח הפעיל. לאחרונה חשף 'ערב ערב', כי אף שהחברה השיבה את המזח הצפוני לידי עיריית אילת ואף התחייבה חזור והתחייב כי לא תפעילו בנוסף למזח הדרומי, הרי שהיא כללה אותו במסגרת התכניות העתידיות שהגישה לאישור הוועדה לתשתיות לאומיות, שם הוא מופיע כחלק ממתקניה הפעילים של החברה. 

 

עתירה לבג"ץ נגד תנאי הרישיון של קצא"א


בשבוע שעבר הגישו שלושת ארגוני הסביבה, אדם טבע ודין, צלול והחברה להגנת הטבע, עתירה לבג"ץ, ובה טענו כי כאשר ביקשו לקבל ממשרד האוצר מידע אודות ההסכם של קצא"א עם האמירויות, בהתאם לחוק חופש המידע, הם נענו כי המידע כלל לא מצוי בידי האוצר. בכל הנוגע להגדלת מספר המכליות, טוענים הארגונים כי התנאים ברישיון העסק של קצא"א מתייחסים לפעילותה כפי שהיתה נכון במועד מתן הרישיון, אז הגיעו לאילת כשלוש מכליות נפט בשנה וכי אין בכך אישור לפעילות הצפויה העומדת לטענתם להגיע עד 120 מכליות בשנה. 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מסוף קצא"א היה ועודנו פעיל תמיד מאז שנות ה־60 ועד היום, ולמעשה אין למשרד סמכות רגולטורית ישירה להגביל את מספר המכליות הפוקדות את המסוף. תוכנית המוכנות הנוכחית של המסוף הותאמה לפקידת מיכליות ספורות. שדרוג התוכנית כעת נעשה תחת ההבנה שמדובר בסדר גודל של בערך פי עשרה ממה שהיה נהוג בשנים האחרונות, ומשום כך נדרשת היערכות רחבה ויסודית יותר.
"הודגש גם בפני קצא"א כי ההנחיות של המשרד מתייחסות למוכנות הכרחית של קצא"א לנושא טיפול בתקרית זיהום ים בשמן, אך בשום אופן אינן מהוות עמדה כלשהי של המשרד להגנת הסביבה לעניין שינוע דלק במפרץ אילת או בכלל - עניין שעליו להיקבע בדיון ממשלתי שאותו דרשה לקיים השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל".

מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א היא חברה ממשלתית, ומתוקף כך היא מפוקחת ופועלת בהתאם להנחיות כלל הגורמים הרלוונטיים, בהם המשרד להגנת הסביבה, רשות החברות, משרד האוצר ועוד. כגוף מפוקח קצא"א מיישמת את כלל דרישות המשרד להגנת הסביבה על פי אבני דרך שקובע המשרד. יתרה מכך, לקראת מימוש ההסכם, החברה ניהלה דיאלוג מול כלל הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות נוספות בהתאם לדרישות שהתבקשה למלא".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש