למעלה מ – 400 תושבי אילת והסביבה הגיעו לאירוע הפתיחה של התערוכה המציגה מסע תיעוד שהתחיל במראות הקשים בעוטף עזה אחרי השבעה באוקטובר, דרך אבטחת היישובים הנפגעים ועד ללחימה בתמרון הארוך ברצועת עזה. ראש העירייה – אלי לנקרי כמו מאות המבקרים הודו לבועז על החשיפה של המסע שלו המציג חורבן גדול לצד תקווה גדולה. "במציאות שבה המילים נגמרות, טוב שיש תמונות" אמר ראש העירייה.
סמוראי, קצין הנדסה קרבית במילואים, לבש מדים ביום 8 באוקטובר, והתייצב כמו רבים וטובים למילואים עוד לפני שקיבל צו 8. עוד באותו היום הצטרף לחיילים שסרקו את כל שטחי העוטף שהותקפו, בחיפוש אחר מטענים ונשק. בהמשך הצטרף לצוותי זק"א שעסקו בפינוי גופות ואז צורף לצוותי מילואים שלחמו בלב רצועת עזה. במהלך המילואים התבקש סמוראי להיות מתעד מבצעי המצלם פריטים מבצעיים של החמאס לצרכי תחקיר. מהר מאוד הבין סמוראי את ממדי הזוועה והרגיש צורך עז, כך לדבריו, לתעד רגעים גם לצרכים לאומיים, חברתיים והיסטוריים. "בין משימה אחת לשנייה צילמתי את הרגעים שאני קורא להם 'בין לבין'. רגעים אישיים, מפגשים מיוחדים, מגע אנושי" אמר והוסיף, שהמצלמה סייעה לו לא לשקוע בעצב ובכאב של הזוועות בכך שתיעד את הרגעים הטובים, החמים והמרגשים. באמצעות התערוכה מבקש סמוראי להעביר כמו כולנו, מסר של תקווה ותמונה הפוכה לאנטישמיות הגואה.
במהלך ימי המילואים תיעד כאמור סמוראי אינספור רגעים מטלטלים שאוגדו יחד לתערוכה אחת: צלף מרוכז במטרה, חיילים בסיור מבצעי, כלי רכב שרופים, בתים הרוסים, כאב על פניהם של חיילים המפנים פצוע על אלונקה, כלב עם עיניים עגומות מציץ מבין הריסות וקרעי מזרנים ושמיכות, חייל מניח תפילין, חייל חובק כלב, מזיגה של קפה מהפינג'אן המפויח, מכתב ששלחה ילדה לחייל, תפילת חיילים משותפת לפני יציאה לקרב, חיילים משחקים כדורעף וכדורגל מונח דומם לצד משגר טילים, גופה מכוסה ולידה גלגיליות ורודות ועוד ועוד.
התערוכה בחסות עיריית אילת ותאגיד התיירות העירוני מוצגת בגלריית אמני אילת סמוך למוזיאון ״אילת עירי״ עד ליום 14.7.24 וכוללת גם מפגשים אישיים עם הצלם.
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
