מי שיגיע לנקודה המזרחית ביותר של אילת, קצת אחרי חוף הדתיים, בואכה מוצב צביה על קו הגבול עם עקבה, לא יוכל לפספס את שתי גבעות העפר שהפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מנוף מפרץ אילת. כך ממש, בקרבה אל החוף, בלי לדפוק יותר מדי חשבון לטבע, אישרה רשות מקרקעי ישראל, בפועל, בעלת הקרקע, לרשות הניקוז, לערום את שאריות העפר, תוצר העבודות על הרחבת וסידור תעלת הקינט. עבודה ארוכת טווח שהתחילה איי אז בשנת 2017 ואמורה להימשך לפחות עד שנת 2027. לאור תקופת העבודות הארוכה, אין פלא שגבעות העפר האלו כבר הפכו כמעט לחלק בלתי נפרד מהנוף הסביבתי, למרות שעם השנים לפחות הגבעה הדרומית מתוך השתיים רק הולכת וגדלה, עד כדי כך שאפילו נתיב נסיעה כבר תמצאו עליה, המיועד לכלי הרכב הכבדים שעולים לראש הגבעה, שכבר הפכה להר קטן, ופורקים עליה עוד ועוד שאריות עפר.
אבל מה על מלחת אילת
אלא שלצד הכיעור וסימני השאלה שעולים לנוכח מיקום גבעות שאריות העפר בקרבה של כ– 100 מ' מחוף הים, שטח עליו חלה תמ"א 13 לשמירת הסביבה החופית האוסרת על בניה בשטח זה, ומקל וחומר, אמורה למנוע גם שימושים חורגים בקרקע לצרכי ערימת פסולת ועפר, מי שלא מצליחים להבין את המיקום שנבחר הם חובבי הטבע שמודעים לעובדה הפשוטה שגבעות העפר האלו ממוקמות על אזור המוגדר כ'מלחת אילת'- שטח שנחשב לבית גידול לכל דבר, בין השאר לסוגי צמחיית סבך נכחדת כדוגמת האוכם החד ביתי. "בפועל זו אמורה להיות צמחיה מוגנת, אבל בפועל היא לא", אומר השבוע מורי חן, פעיל איכות הסביבה בעיר שעוקב בדאגה כבר שנים אחרי גבעות העפר האלו שרק הולכות וגדלות אל מול העין ומכערות את הסביבה. ועדיין לא דיברנו על הרוחות הצפוניות החזקות שמסיעות מכאן הררי חול הישר אל תוך המים ופוגעות על הדרך גם בסביבה הימית. אלא שמסתבר שכשמדובר על עבודות בסדר גודל לאומי כמו העבודות על תעלת הקינט, גם הירוקים פחות לוחמנים. "אין מדובר בשטח שמורת טבע או גן לאומי, לכן הנושא אינו בטיפול רשות הטבע והגנים", נמסר ל'ערב ערב' מדוברות רשות הטבע והגנים. "ערכי הטבע מתפתחים באופן טבעי וללא קושי בסמוך למפגע ובאזור כולו צומח מלחה". עוד צויין מדוברות המשרד כי בעקבות פניית 'ערב ערב' הרשות תבדוק את הנושא בשטח, לרבות העברת המידע למשרד להגנת הסביבה ולרשות המקומית אילת.
אבל איפה הפיקוח?
אלא שגבעות שאריות העפר שהלכו וצמחו כאן עם השנים בשל עבודות הקינט, משכו בשנים האחרונות גם קבלנים שראו כי טוב ותרמו מצדם את תרומתם לטבע ולסובב אילת בדמות פסולת בניין שלא אמורה להימצא בנקודה זו. מי שיגיע היום לגבעות העפר המדוברות יגלה שאלו כבר הפכו לגבעות פסולת בניין של קבלנים שונים שגילו את הדרך הקלה והזולה להיפטר מפסולת הבניה שלהם. באין פיקוח הולם במקום, אין פלא שכיום מה שאמורות היו להיות רק גבעות שאריות עפר הפכו לחירייה של אילת, כולל מתנחלים לגמרי לא חוקיים שהבינו שאם אין כאן פיקוח שדואג לפנות את פסולת הבנייה, מן הסתם, גם את המבנים שלהם אף אחד לא יטרח לסלק.
בבואנו לבדוק מי היה הגורם שאישר את פינוי שאריות העפר דווקא על הנקודה המדוברת, ובעיקר, מדוע אין פיקוח במקום על הנעשה, גילינו שכמו תמיד הרשויות בעיקר טובות בלהעביר את הכדור ממגרש למגרש. בשורה התחתונה כולם הפנו את האצבע כלפי רשות הניקוז.
סמי נופי, הקבלן המבצע את עבודות הרחבת תעלת הקינט הבהיר כי הוא לא עושה שום דבר החורג מההיתרים שניתנו לו על ידי רשות הניקוז, בעיריית אילת הפנו אותנו אל רשות הניקוז ואפילו בעלי הקרקע, רשות מקרקעי ישראל הפנו אותנו, כבר ניחשתם? אל רשות הניקוז. אלא שברשות הניקוז לא מיהרו להחזיר לנו תשובות.
באיחור לא ג'נטלמני של חודש ימים קיבלנו לבסוף את תגובת מנכ"ל ניקוז רשות ערבה אורן קורין, שעשה לנו קצת סדר בעניינים והבהיר: "פרויקט הסדרת תעלת הקינט הינו פרויקט בסדר גודל לאומי הנמשך לאורך מספר שנים ומטרתו בראש ובראשונה להגן על העיר אילת מפני שיטפונות.
הפרויקט יצא לדרך בשנת 2017 ואמור להסתיים בשנת 2027. מטרת הפרויקט הגנה על כל החוף הצפוני של העיר אילת מפני שיטפונות. והשלמתו תאפשר פיתוח מלא באזור הלגונה, אקווריה ובריכות המלח עד למסוף רבין.
במסגרת הפרויקט ישנם עודפי עפר. עודפי עפר אלו מיועדים בחלקם לשימוש חוזר למילוי קרקע להחזרת מפלסים ומצב השטח לקדמותו, לבניית סוללות הגנה.
חלק מעודפי העפר מוצאים מחוץ לשטח הפרויקט. מדובר בחומר נקי שמורכב מחול, טין וחרסית וניתן לעשות בו שימוש חוזר להגבהת מפלסי קרקע אם נדרש. היות ופרויקט הלגונה דורש את הגבהת פני השטח מסביבה בכמה מטרים, סוכם בזמנו כבר בשנת 2017 מול מהנדס העיר אילת ובתיאום עם היחידה הסביבתית, רט"ג והפיקוח של רמ"י על אכסון זמני של עודפי החפירה מהקינט במערום שנמצא ליד הגבול עם ירדן שהיה קיים שנים ארוכות בשטח ולא כפי שטענת. מצורף תצלום אוויר משנת 2016 לפני תחילת ביצוע העבודות בקינט וניתן לראות עליו את ערימות העפר המדוברות וכלי צמ"ה על גביהן".
בהקשר לערימות פסולת הבניין המצויות בקרבת גבעות העפר מסר מנכ"ל רשות הניקוז: "פסולת בנין המיוצרת בפרויקט תעלת הקינט הינה מזערית ובאחריות הקבלן המבצע לפנותה לאתר פסולת מורשה ואינה נזרקת בשטח הסמוך לפרויקט. מקורה של הפסולת עליה את מדברת הינה תוצר לוואי של פינוי פיראטי ואינו קשור לרשות הניקוז או לקבלנים מטעמה. בתור מי שנמצאים בשטח, אנו נתקלים בתופעות השלכת פסולת פיראטית ומתלוננים על כך ביחידה הסביבתית של אילת".
אז היכן הפיקוח?
אם מקורה של פסולת הבניין במקום הוא גורמים פיראטים שתופסים טרמפ על אישורים שנתן מנהל מקרקעי ישראל לרשות הניקוז ואם הרשות אכן מעדכנת את עיריית אילת ואת היחידה הסביבתית על קיומם של גורמים כאלו, אין ספק שמישהו כאן נרדם בשמירה. ושוב, פנינו לדוברות מנהל מקרקעי ישראל וביקשנו להבין אם אכן ישנם גורמים פיראטים שמוסיפים במקום בניגוד למותר פסולת בניין, היכן בדיוק הגורמים שאמורים לפקח על השטח שבבעלותה, ומדוע רשות האכיפה אינה פועלת במקום?
פנינו בשאלות גם לעיריית אילת וביקשנו להבין איך ומדוע לא אוכפת העירייה את החוק והסדר במקום באמצעות פקחיה, ומאפשרת את השלכת פסולת הבניין בקרבת החוף, דבר שמן הסתם נוח לקבלנים וגם לא יפסק אם מישהו לא יחליט לעצור את זה ולעשות כאן סדר, ואולם עד לסגירת הגיליון לא קיבלנו את תגובתה של דוברת העירייה וגם לא את תגובתה של דוברת רשות מנהל מקרקעי ישראל, שגם לא השיבה מה יקרה בשנת 2027, אז אמורות העבודות על תעלת הקינט להסתיים, האם כשהעבודות יסתיימו גבעת העפר תשוטח והשטח יחזור לקדמותו, או כמו שהיה בעבר כך יהיה גם בעתיד וגבעות העפר והפסולת יישארו לנצח כחלק מכוער מהנוף המקומי, אות קין להעדר פיקוח ואזלת יד של מי שאמור לדאוג שלפחות אזור החופים של אילת לא יהפוך לחיריה המקומית.
הפתרון של המדינה: להוציא מכתב
סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וחינוך קהילה במשרד להגנת סביבה, אלעד עמיחי, ומנהל אגף בכיר הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, רענן אמויאל, פנו השבוע ליושבי ראש הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ומהנדסי הערים לפעול לטיפול בעודפי עפר באופן שימנע פעולות אסורות בקרקע חקלאית ובשטחים הפתוחים כך שתימנע פגיעה בסביבה ובחקלאות.
במכתב הם מפרטים, כי בשנים האחרונות התגברה תופעת השלכת עודפי העפר בשטחים החקלאיים והפתוחים בשולי הערים ובמרחב הכפרי. תופעה זו מתקיימת לא פעם בשיתוף פעולה עם בעלי וחוכרי הקרקעות, אשר מאפשרים את השלכת העפר בשטחם מסיבות שונות. עוןד מציין המכתב, כי בעת האחרונה מתגברת תופעה של סילוק עודפי עפר שלפעמים מעורבים עם פסולת בנייה וחומרים מזהמים לשטחים חקלאיים ושטחים פתוחים בניגוד לחוק. תופעה זו מתקיימת בכלל אזורי הארץ, נוגעת לכלל המרחב החקלאי, ונזקה רב. כן הובהרו במכתב הפעולות המותרות בקרקע חקלאית, במטרה למנוע השלכות עודפי עפר באופן לא חוקי שפוגע בסביבה ובשטחים החקלאיים.
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
