נקמת העורבים?

   אמרה עתיקה מזהירה "אל תתעסק עם העורב". לחיה האצילית הזו נקשרו כתרים רבים, על פיקחותה, על חיי הקהילה שהם מנהלים והאופן שבו הם מגוננים על גוזליהם, אך גם תכונות של חמדנות, תוקפנות וכמובן קשר אל העולם הבא יוחסו לאורך ההיסטוריה לציפור השחורה אפורה.

   באילת העורב ההודי נחשב למין פולש, ולפיכך, למושא שנאה מצד חובבי ציפורים, מצד אחד, ובעיקר, מצד תושבים, הטוענים מעת לעת להתקפות אלימות מצד עורבים על עוברי אורח. בשנים האחרונות התקפות אלו שכחו, ומומחים הבהירו כי המדובר היה, ככל הנראה, במקרים בהם זיהו בעורבים בטעות, או שלא, את עוברי האורח כמי מהמבקשים לתקוף את גוזליהם שנפלו מהקן, ועדיין, בעיית ריבוי העורבים באילת הובילה את עיריית אילת לדרוש מהמשרד להגנת הסביבה לחדש את רישיונות הצייד בתוך העיר, שחולקו בעבר, כך שניתן יהיה לצוד את העורבים ולדלל את אוכלוסייתם. ואכן, בתום מאבק לא קצר, שהצריך שינויי חקיקה, הותר לעיריית אילת לצאת בפיילוט, שנחל כישלון חרוץ בתוך זמן קצר והופסק. 
   עד היום היה ידוע כי הפיילוט כשל בעיקר בשל כך שהעורבים למדו לזהות את הרכב בו סיירו הפקחים ופשוט עפו מהמקום ברגע שהבחינו בו ועוד בטרם נורתה ירייה בודדת. כבר אז, הביעו מומחים דעתם, כי דרך אפקטיבית יותר תהיה לפעול למיגור קיניהם ואולם גם דרך זו התבררה כאיטית, יקרה ואפקטיבית במידה מועטה בלבד. כעת, מתבררת סיבה נוספת בעטיה התגלה הפתרון, שכולל ירי בתוך שטח בנוי צפוף, לרעיון לא מוצלח. 

   תביעה שהגיש ב-2021, פקח שעבד באגף איכות הסביבה בעיריית אילת כצייד של עורבים, מלמדת כי במהלך אחד מהסיורים שערך בלוויית עובד נוסף בשכונת השחמון, נפלטה ירייה מרובה הצייד שהוחזק בידי העובד השני. הירייה אמנם לא פגעה בפקח ואולם הוא הציג החלטה בוועדת ערר רפואית של המל"ל, שאף שדחתה את הטענה בדבר טנטון, קבעה נכות זמנית נפשית של 25% עקב PTSD (פוסט טראומה). חוות דעת מתאריך 25.11.2021 קבעה כי לפקח נגרם נזק שמיעתי לרבות טנטון וקיימת נכות צמיתה של 10%.
   יצוין כי הפקח שהיה מבוטח בחברת הפניקס מטעם העירייה קיבל את מלוא פוליסת ביטוח אובדן כושר העבודה שלו עבור כל התקופה בה נעדר מהעבודה ואולם בתביעת ביטוח התאונות האישיות שלו, נתקל בסירוב לשלם את מלוא התקופה וחברת הביטוח כיסתה רק את חלקה. 
   בדחותה את התביעה, פסקה השופטת ליאורה אדלשטיין מביהמ"ש לתביעות קטנות באילת, כי היא אכן מקבלת את עמדת התובע לפיה האירוע שעבר אכן מזכה אותו באחוזי נכות ואולם העמידה את אלה על 5% בלבד, ומאחר ובתרגום מהסכום שנתבע מהחלק היחסי של התקופה שלא שולם, נותר סכום זניח של 1,633 שקל. מאחר וחברת הביטוח שנתבעה שילמה 5,265 שקל עבור הכנת חוות הדעת שלה שהתקבלה, חייבה השופטת את התובע בהשתתפות בעלות הכנת חוות העת בסך של 1,633 /קל ולמעשה דחתה את התביעה ללא צו להוצאות. 
   עבור עיריית אילת, שימש אירוע זה, ללא ספק, יריית אזהרה, תרתי משמע, לסכנות הטמונות בהפעלת רובה (אפילו אוויר) בתוך שטח שכונת מגורים. ■

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת