לאה ערבה הייתה אשה של נתינה. מעבר לעובדה ששימשה כמורה לאנגלית ומחנכת, ועד לפני כשמונה שנים אף סייעה בתגבור של ילדים מתקשים בבית הספר רבין, לאה חיפשה כל דרך לעזור לאחרים. חברותיה מספרות עליה השבוע שהיו ימים בהם הייתה עומדת בקרבת מעבר החצייה ליד ביתה בתקווה לגלות ילד או ילדה שחסר להם משהו. היא גם הייתה מגיעה למשרדי ביטוח לאומי בעיר ומסייעת שם לכל מי שהיה זקוק לעזרה מול הבירוקרטיה של המוסד. כזו היא הייתה. שנים רבות מחייה הקדישה לאה לטיפול באחותה שהפכה לנכה. בשלב מסויים היא גם התגוררה איתה רק כדי שתוכל לסייע לה בכל צרכיה. בצעירותה חוותה לאה אבדן קשה כשבנה הבכור ניר נפטר בגיל 11 בלבד, כתוצאה ממום מולד בליבו. לאה מעולם לא נרפאה מהמכה הקשה שלקחה איתה עד סוף חייה. חברותיה של לאה מספרות על אשה של נתינה רבה בסתר. "אף פעם לא ממש ידענו למי היא עוזרת ולמי היא נותנת, אבל לאה עזרה ככל יכולתה. זה היה חלק בלתי נפרד ממהות חייה", מספרת חברתה לאה יצחקי שמדגישה, "למרות שעזרה ונתנה, על עצמה היא לא הוציאה הרבה. הייתה אשה צנועה, לא ראוותנית שלא ביקשה הרבה לעצמה". יצחקי מספרת שאחד הדברים שהכעיסו את חברותיה של לאה ערבה הייתה העובדה שהייתה אולי הבחורה היחידה בכל ישראל שסירבה בתוקף להסתובב עם פלאפון. "וככה היה לנו מאוד קשה להשיג אותה", מלינה יצחקי. "זה היה לתפוס אותה בבית או להמשיך לחפש אותה".
"מה שלא רבים יודעים על לאה ז"ל שהייתה ממקימי אגודת ידידי בית החולים יוספטל בעיר", מספרת מירל'ה הראל, חברתה . "עוד מהלך ערכי עליו חתומה לאה היה אחרי מלחמת יום הכיפורים ערכנו בזאר של עבודות מלאכה ועוגות שהכינו ההורים בבית ספר אלמוג, את הכסף ייעדנו בזכות לאה לאבנים הראשונות לבניית היחידה לטיפול נמרץ ביוספטל".
לאה ערבה היתה בת 83 במותה והותירה אחריה את ביתה היחידה רוית ואת נכדתה האהובה. לאה הובאה לקבורה בחלקת בית העלמין הישנה ונקברה לצידו של ניר ז"ל בנה האהוב.
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
