לאחר שנתפס בחוף הים של אילת בדצמבר 2016 והוגש כנגדו כתב אישום על שהיה בלתי חוקית בישראל, הגיעה לסיומה סאגה בת יותר משש שנים, בה התהפכו החלטות בעניינו של האיש, תושב חאן יונס, שהתגורר ללא אישור שהייה באילת 25 שנים ועבד בה בתחום השיפוצים. כאמור, האיש הקים באילת את ביתו, נישא, ונולדה לו בת משותפת עם ישראלית, שכיום כבר בת 16. האיש טען כי על פי הנוהל מוגש כתב אישום על שהייה בלתי חוקית רק מהפעם השנייה בה נתפס וכי הוא עצמו נתפס אמנם פעם אחת אך על עבירה זו כבר חלה התיישנות, לכן טען כי יש לראותו כמי שנכנס לישראל רק פעם אחת. כמו כן טען כי המדינה לא הוכיחה כי הוגש כנגדו כתב אישום. השופט אורינוב מאילת קיבל עמדה זו וביטל את כתב האישום. המדינה כאמור, ערערה על כך, ובהימ"ש המחוזי הפך את ההחלטה לאחר שקבע כי "רק במקרים נדירים ניתן יהיה להפריך את חזקת התקינות של המעשה המנהלי ולהוכיח אכיפה בררנית". עוד נקבע כי בית משפט השלום שגה בקביעתו בעניין נטל ההוכחה וכי הנטל להוכיח כי לא הוגש כתב אישום מוטל על הנאשם. לפיכך, הוחזר הדיון לביהמ"ש השלום באילת, שם פסק השופט מרדכי (מוטי) לוי כי: "מצד אחד, מדובר בעבירה שאינה חמורה והנאשם לקח אחריות. מצד שני הנאשם בעל הרשעות נוספות, גם אם לא בעבירה דנן אך בעלות קשר הדוק להליך דנן )הפרת הוראה חוקית בקשר לתנאים מגבילים בתיק), קיימת סבירות
גבוהה שיחזור על מעשיו ואין בהרשעה משום השפעה על תחומי פעילותו. אשר לגירושו האפשרי, אין בהרשעה או אי הרשעה כדי להשפיע על כך שכן אין זה מסמכותו של בית המשפט להידרש לסוגיה זו. מכל המקובץ...אין מקום לבטל את ההרשעה.", נפסק.
בגזירת הדין התחשב השופט ב"עובדת הגעתו לישראל בהיותו קטין על מנת לסייע בפרנסת משפחתו, נישואיו לאזרחית ישראלית כ 20שנה ובתם המשותפת. יש לתת את הדעת להתרשמות של שירות המבחן לפיה הנאשם הוא אדם חיובי ונורמטיבי שלאורך מרבית שנותיו בארץ פעל לצורך קידום מצבו האישי ומעמדו. לא מצאתי להידרש לסוגית גירושו או אי גירושו של הנאשם שכן אין זה בסמכותו של בית המשפט לדון בה. יש לתת את הדעת לכך שהנאשם יכולה היה לפעול לקבלת היתר במסגרת איחוד משפחות על ידי ביצוע בדיקת רקמות להוכחת אבהותו על ביתו והוא בוחר שלא לעשות כן.
50601-12-16
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת