''יש אנשים מרגע שהם יוצאים מהפישונה של אמא שלהם, הם אנשים רעים, זה מובנה''

הפרשה הזו, שהתרחשה במרץ 2017 באילת, הגיעה אפילו למהדורת החדשות הארצית בערוץ 13, בהנחייתה של אילה חסון – סיפורו של נהג המונית ציון לרדו מאילת, שלטענתו, התבלבל בנסיעתו הראשונה במונית ולחץ בטעות על חיוב שגוי של "תוספת נוסע שלישי", במקום "תוספת מזוודה" (פער של 40 אג' נוספות) ואיתרע מזלו ונתקל בעו"ד שבחר שלא לשתוק בנושא והתלונן במשרד התחבורה, שהגיש מצדו כתב אישום כנגד הנהג, שהסתיים בהרשעתו. אלא שבתקשורת לא אהבו את הסיפור ובשתי כתבות שפורסמו, האחת בערוץ 13 והשנייה בתוכנית רשת מצולמת של שדר האינטרנט גילי כהן, "הפה של המדינה, עם גילי כהן", ביקרו את העו"ד המתלונן ואת התנהלות משרד התחבורה בפרשה. עוה"ד תבע את שתי התוכניות והמראיינים, ובעוד שתביעתו כנגד אילה חסון וערוץ 13 עודה מתנהלת, הכריע ביהמ"ש השלום בתל אביב בתביעה שהוגשה כנגד גילי כהן. 

"חי בשביל להרוס אנשים אחרים"

בין היתר נטען בכתב התביעה, כי כהן תיאר אותו כ"צמא לדם"; התייחס אליו כאל מי: "שחיים בשביל להרוס לאנשים אחרים את החיים"; ותארו כ-"עורך דין נאלח ועלוב". בהמשך ראיין אותו בשידור ישיר בפייסבוק כאשר לכל אורך הריאיון הופיע על המסך הכיתוב: "עו"ד אורי סורוקר תובע נהג מונית בגלל טעות של 3.80 ₪", זאת למרות שהתובע לא הגיש כל תביעה כנגד נהג המונית, אל משרד התחבורה הגיש כנגדו כתב אישום.
מנגד, טען כהן, כי לאחר שצפה בכתבה ששודרה בערוץ 13 הוא הזדהה עד מאוד עם אותו נהג מונית מבוגר וסבר שמדובר באייטם שיכול לעניין. לכן פנה טלפונית לתובע וביקש לראיין אותו; התובע הסכים והתראיין. התובע קיבל "במה" בת מעל חצי שעה ואיש לא כפה עליו ליטול בה חלק. לפיכך, טען כהן, כי עשה חסד עם התובע שעה שנתן לו את האפשרות למסור את גרסתו, דבר שהביא לאחר מכן לכך שחלק מהתגובות כלפי התובע הפכו להיות חיוביות.

אין המדובר בהבעת דעה

בקבלו את התביעה, פסק השופט רז נבון, כי לעובדה שהנתבע לא פרסם את שמו של עוה"ד בכתבה הראשונה אין משמעות, שכן היא הגיעה לאחר פרסום הכתבה הארצית, ובמהלך התוכנית התייחס כנן לכתבה המסוימת, הפנה אליה וכל אדם סביר יכול היה להבין כי המדובר במי שעליו פורסמה הכתבה בערוץ 13 יום קודם לכן. כמו כן, הנתבע ראיין למחרת את התובע בתוכניתו כך שאם היה עוד מי שלא ידע במי מודבר ספק זה הוסר כבר למחרת בראיון. 
בין היתר, מצא השופט ביטויים כמו: "עורך דין מעונב, משועמם, צמא לדם". "יש אנשים מרגע שהם יוצאים מהפישונה של אמא שלהם, הם אנשים רעים, זה מובנה. "יש אנשים שחיים בשביל להרוס לאנשים אחרים את החיים". "אני לא מאחל לכם להיות שכנים של עורך דין כזה, אנשים רעים בבפנוכו שלהם"."עורך דין נאלח ועלוב" – הנם ביטויים פוגעניים ודיבתיים וקבע כי לנתבע לא עומדת הגנה כלשהי מאלו המנויות בחוק, לרבות הגנת "אמת דיברתי". "הפרסומים לא היו נכונים ולא שיקפו אמת", נקבע, "חלקם עלו כדי גידופים לשמם שנועדו לבייש את התובע ולהציגו בצורה מבזה. גם עניין ציבורי בפרסום שבוצע לא מצאתי". כן נקבע כי לנתבע לא עומדת הגנת תום הלב וכי הפרסומים שעשה חרגו מהסביר. "אינני סבור, כי לפנינו הבעת דעה. נהפוך הוא -הנתבע בחר להשמיע טענות עובדתיות ברורות ביחס לתובע; הן בדבר היותו "צמא דם"; הן בכך שהוא "עוקץ לקוחות", נפסק. השוט אף הדגיש כי עוה"ד גילה אזרחות טובה שעה שהתלונן על החיוב השגוי במשרד התחבורה. 
כאמור נפסקו לכהן 15,000 שקל פיצויים לעוה"ד סורוקר, אך עם זאת לא מצא לנכון השופט לפסוק לו גם הוצאות בנוסף לכך.
56125-12-20

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת