להתעורר עם פח אשפה תקוע לך מול הפנים

14 שנים מאז אוכלס רחוב אברהם אבינו, סובלים דיירי הרחוב 'מנפלאות' הפחים המוטמנים. היוזמה הירוקה והמוטמנת שאמורה הייתה לעשות להם טוב בעיניים, בלי הצפרדעים הירוקות, וטוב בנשמה, בלי פסולת ברחוב. אלא שתחת זאת, כבר בתחילת הרומן של דיירי השכונה עם הפחים המוטמנים, היה ברור שמה שטוב במרכז הארץ טוב פחות בעיר חמה כמו אילת, בה מיצי הזבל בפחים המוטמנים מתחמצנים והריחות איתם נאלצים התושבים בשכונה להתמודד כמעט בלתי אפשריים. אם לא די בכך, הרי שכבר אז, רגע לאחר האיכלוס, מחו הדיירים בשכונה החדשה על מיקום הפחים המוטמנים בשטח החנייה, ממש מתחת לחלונות הבתים, וטענו כי במיקום כזה קרוב לחלונות, ריחות הזבל אינם נסבלים. זמן קצר לאחר פרסום הכתבה הוצאו בשניים מהרחובות בשכונה הפחים המוטמנים אל מחוץ לחניות, אלא שבזה תם ונשלם העניין מבחינת העירייה שלא מיהרה לשלוח יד עמוק לכיס ולשלוף מחוץ לחניות את כל הפחים המוטמנים. עיריית אילת שלא מיהרה להודות כי אכן מדובר בטעות במיקום הניחה לזמן לעשות את שלו.

ואז הגיעה זוהרה

14 שנים עברו מאז פרשיית הפחים המוטמנים ברחוב אברהם אבינו, ולמעט העובדה כי כל הניסיונות של העירייה להוסיף פחים מוטמנים ברחבי העיר נתקלו בהתנגדות נמרצת מצד התושבים בעקבות תושבי רחוב אברהם אבינו, שום דבר בשכונה לא קרה. אלא שלפני מספר חודשים רכשו אתי ובעלה דירה חדשה באברהם אבינו 4. זמן קצר לאחר שהתמקמו בבית חלומותיהם, גילו בני הזוג שחובקים תינוקת קטנה, את מה שמכירים זה מכבר כל דיירי השכונה- את נפלאות הפחים המוטמנים. חשבו כיצד הייתם מגיבים אם שלוש פעמים בשבוע הייתה משאית פינוי האשפה נדחסת אל מתחם החנייה הצר של הרחוב שלכם, אגב, לטענת הדיירים בבניינים לא פעם על הדרך נחבטת הפרגולה על ידי המשאית הגדולה. או אז מושכת זרוע המשאית את הפח המוטמן ממעמקים, מניפה אותו על לגובה הקומה השנייה ואולי אפילו יותר, בקרבה בלתי הגיונית ובלתי נסבלת אל המרפסות ואל חלונות חדרי השינה. "זה קורה שלוש פעמים בשבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי, בשעות הבוקר המוקדמות", מספרת ירדנה אוחנה, אמה של אתי, שהחליטה שאם דיירי השכונה הרימו ידיים, היא הגיעה במלוא המרץ על מנת לחזור ולהילחם בתופעה שפוגעת לטענתה באיכות חייהם של בני משפחתה. "היתכן שפח האשפה המוטמן יונף לגובה חדר השינה של הילדים שלי ויסריח להם את כל הבית? היתכן שהם יצטרכו לסבול לא רק ריחות אלא גם רעש נוראי בשעות הבוקר? ובכלל מי אישר את המצב האבסורד הזה של פח מוטמן במתחם החנייה, מתחת לאפם ולחלונות ביתם של הדיירים?", מבקשת ירדנה לדעת.
העובדה כי במורד הרחוב היא גילתה שני פחים מוטמנים שלא מוקמו בשטח החנייה אלא דווקא מוקמו מחוץ למתחם, בקרבת הכביש הראשי, גרמה לה להבין שמה שעיריית אילת אולי התחילה לעשות היא גם חייבת להמשיך. 
מגובה במכתב מחאה עליו החתימה את כל דיירי הבניינים אברהם אבינו 2 ו-4 פנתה ירדנה לעיריית אילת והופתעה לגלות שאף אחד לא ממש התרגש מפנייתה. מה שלא ידעה ירדנה שכבר בעבר ניסו תושבי השכונה להילחם על הוצאת הפחים המוטמנים ממתחם החנייה אלא שכבר אז הם נתקלו בדחייה. אבל מי שמכיר את ירדנה יודע שהיא לא תוותר בקלות, וכך היה. עם כל חתימות הדיירים פנתה ירדנה למנהל מחלקת שפ"ע בעירייה מישל בוגנים, שלטענתה לא ניסה להסתיר את העובדה שאם ינסה לסייע בידה להוציא את הפח המוטמן אל מחוץ לחנייה, הדבר יהווה תקדים עבור שאר המשעולים בשכונה. "ברור לי שהכל כאן זה עניין כספי", אומרת ירדנה בזעם ומבהירה, "אותי לא מעניין שעיריית אילת צריכה לשלוח יד עמוק לכיס ולטפל במחדל הזה בכל המשעולים. לא יתכן שהרצון לחסוך כסף יגרום לכל כך הרבה תושבים בשכונה לסבול בלית ברירה את המצב הקיים". ירדנה שמבהירה כי נכדה התינוק כבר סובל מבעיות נשימה, מאשימה במצב את ריחות האשפה הקשים שחודרים שלוש פעמים בשבוע לחדרו. "יש כאן סכנה בריאותית ותברואתית שלא מעניינת אף אחד בעירייה. לראייה, פניתי למחלקת שפ"ע, מנהל המחלקה הבטיח להגיע ולראות את המצב מקרוב אבל לא טרח עד היום לצאת מהמשרד. כמוהו גם מנכ"ל העירייה פיליפ אזרד. היחיד שהואיל בטובו לצאת מהמשרד ולהגיע לשטח, היה סגן ראש העירייה סטס דינקין, אלא שגם הוא טוען שאין דרך לפתור את הבעייה". אלא שאת ירדנה כל התשובות האלו לא ממש מעניינות. "האם יכול להיות שאני מתלוננת בעירייה על המצב הקיים, והפקידה אומרת לי- "איך הבת שלך קנתה את הדירה ולא שמה לב לפח האשפה?". האם מי שקונה דירה קונה פח אשפה? איזו מן אמירה הזויה זו?", זועמת ירדנה שלא מתכוונת לעבור על המצב לסדרא היום.

פחים מוטמנים או חדרי אשפה

ירדנה שמנסה להבין איך קרה שבמורד הרחוב מוקמו שני פחים מוטמנים מחוץ למתחם החנייה ומדוע העירייה לא פעלה ככה בכל הרחוב, פנתה לבדוק את אישורי ההקמה שניתנו לפחים המוטמנים. להפתעתה גילתה כי בטופס הטיולים שניתן לקבלן עם קבלת היתר הכניסה לפרויקט אושר על ידי מחלקת שפ"ע בעצמה 'חדר אשפה' ולא פח מוטמן. עכשיו היא מבקשת להבין האם נעשה כאן שינוי לא מתכונן ואולי אפילו לא מאושר? אלא שלטענתה כולם 'מורחים' אותה בתשובות סתמיות. "החשש שלי הוא מפגיעה בבריאות ומפגיעה באיכות החיים במקום", אומרת ירדנה שלא מוכנה לקבל בהכנעה את אדי האשפה המסריחים שנכנסים שלוש פעמים בשבוע לדירתה של בתה ונכדה. "אני דורשת תשובות בשטח, אני דורשת הסברים ואני דורשת שהעירייה תוציא את הפחים האלו החוצה. אני מאשימה את כל הגורמים העירוניים בהתנערות מאחריות ולא מוכנה לשתוק".

ירדנה שכבר התחילה להחתים את דיירי רחוב אברהם אבינו על עצומה להוצאת מה שהיא מגדירה: 'המפגעים המוטמנים' מציינת: "אותי לא מעניין כמה זמן המפגעים האלו קיימים וכולם שתקו". וקוראת לכל הדיירים שמעוניינים להצטרף לעצומה לפנות אליה ולחתום על המסמך. "אני בטוחה שאם יהיה לנו רוב של דיירים גם בעיריית אילת לא יוכלו יותר להתעלם מהדרישה שלנו", היא אומרת.
לחתימה על העצומה יש להתקשר לירדנה אוחנה בטלפון 0522714801.

ערב ערב ימשיך לעקוב.

מעיריית אילת נמסר בתגובה: "מבדיקה מול מנהל אגף שירותים עירוניים בעירייה עולה, כי לא ניתן להזיז את פח האשפה המוטמן. הוא אמנם קרוב לחצר אך רחוק מהבניין. הסבר על כך ניתן גם לתושבת". 

כרוניקה של כישלון 

בכתבה שפורסמה בערב ערב בנושא הפחים המוטמנים ברחוב אבינו בשנת 2017 נכתב: "הפחים המוטמנים הם למעשה פתרון ירוק. לא עוד פחי אשפה חיצוניים, מסריחים, שאשפה עפה מהם לכל עבר ושחתולי רחוב עושים בהם כאוות נפשם. פחי האשפה המוטמנים אמורים לספק פיתרון הולם לכל אלו. על פניו נשמע טוב. מדובר בפיר שיורד לעומק של כשלושה מטרים אל מתחת לאדמה, אליו מושלכת הפסולת ונשארת שם עד לריקון המיכל. לדברי דוברת העירייה, משאית הניקוי אמורה להגיע לרוקן את המיכל פעמיים בשבוע, והיא גם אמורה לנקות אגב כך את הסביבה, אלא שלטענת דיירים ברחובות בהם מותקנים הפחים המוטמנים, לא כך הוא הדבר. "המשאית מרוקנת את האשפה ועל הדרך מיצי האשפה נשפכים מסביב", מתארת א. את התהליך. "נהג המשאית שבדרך כלל מאוד ממהר, פשוט עולה על המשאית, מתניע וממשיך הלאה. לא ניקיון מסביב ולא דובים. גם את המיכל עצמו אליו מושלכת האשפה אמור נהג המשאית לנקות, אלא שגם זה קורה בתדירות לא מספיק גבוהה, ועדיין לא דיברנו על כך שלא ממש טורחים לרסס כאן נגד זבובים ויתושים. קחי את כל אלו ותביני למה משהו שאמור היה להיות טוב וירוק, הופך אצלנו באילת למלכודת של סירחון וסיוט לדיירים". 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת