יו''ר ועדת הכספים של הכנסת: ’'לא אעשה חיים קלים לקצא''א''

ביום ראשון (29.1), אישרה הממשלה את הצו המאשר חיסיון על פעילות קצא"א למשך חמש שנים נוספות עד ל-2027. האישור הזה, אף שהיה צפוי, זכה להתנגדות גורפת מצד הגופים הירוקים ובראשם צלול והחברה להגנת הטבע. קולו של המשרד להגנת הסביבה, בראשותה של עידית סילמן, לא נשמע הפעם. 
בהמשך להחלטת הממשלה, ערכה כאמור ועדת הכספים של הכנסת דיון בהחלטה לבקשתו של ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד. 

"מה שהיה נכון פעם כבר לא נכון"

יו"ר הוועדה משה גפני אמר בדיון:  "אני לא אעשה חיים קלים לקצא"א, כי מה שהיה נכון פעם, כבר לא נכון היום. הנושא הזה של קצא"א ימשיך להיות על סדר היום של הכנסת". בהמשך הטיל ספק גפני בהמשך הצורך במתן חיסיון גורף לחברה, ואמר: ״אני יודע את הסיבות, שבגללן יש לחברת קצא"א חיסיון, אבל ייתכן והעמדה הגורסת כי יש לתת חיסיון מקיף כזה, היא אנכרוניסטית ויש לשנות את המצב הזה, לאור המציאות של היום. אני אבדוק עם הייעוץ המשפטי שלנו, האם אני יכול לקיים דיון על החיסיון, אצלי כאן, בוועדה. אם אני יכול - נקיים דיון כזה, אני לא אעשה חיים קלים לקצא"א, כי מה שהיה נכון פעם, כבר לא נכון היום. הנושא הזה של קצא"א, ימשיך להיות על סדר היום של הכנסת הנוכחית".
בחודש האחרון, הוגשו על ידי הציבור למעלה מ-300 התנגדויות מטעם הציבור, להארכת החיסיון, אך למרות זאת הממשלה אישרה את דרישת משרד האוצר להאריכו, וכעת מופקדת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת על אישור צו החיסיון.

משתי מכליות בשנה ל-11

היקף הפעילות של קצא"א בנמלה באילת קפץ במאות אחוזים במהלך השנתיים האחרונות, ומאז חתימת הסכם רד מד עם איחוד האמירויות. אם עד 2020 היתה קצא"א משנעת דרך אילת כמות של כחצי מיליון טון נפט בשנה (שתי אניות), הרי שמאז ועד לעצירת הפעילות בעקבות התנגדות המשרד להגנת הסביבה בראשותה של הממשלה הקודמת, קפץ היקף הפעילות במיליוני טון, עד ל-11 מכליות בשנת 2022.
בדיון אמר ח״כ להב הרצנו ממפלגת יש עתיד, שיזם את הדיון, כי אין להותיר את החיסיון על קצא״א כפי שהוא. ״ברירת המחדל צריכה להיות שקיפות. אם צריך להטיל חיסיון על חלק מהפעילות, שיבואו ויוכיחו שזה נדרש, ושזה יהיה היוצא מהכלל. אני לא מבין מה אינטרס הממשלה בהארכת החיסיון, אני לא מזלזל בצרכים ביטחוניים, אבל האינטרס הציבורי מחייב שקיפות, אסונות הטבע מחייבים שקיפות״. 
נציגי המשרד להגנת הסביבה ציינו בדיון כי בשנים האחרונות, עלתה משמעותית כמות מכליות הנפט הפוקדות את נמל קצא״א באילת, המצוי בסמוך לשונית האלמוגים הרגישה. ד"ר יובל ארבל, סמנכ״ל בעמותת צלול, ציין בדיון כי: "קצא"א היא חברה פריווילגיית שגורמת להרבה תקלות סביבתיות וזיהומים. נאמר שהנפט שקצא"א מובילה הוא ברובו לצרכי מדינת ישראל, אבל המציאות היא שהאנרגיה הזו מיוצאת, כל המכליות שהגיעו לאילת בשנה שעברה העמיסו נפט וייצאו אותו מכאן".

"המאזן צריך להיות גלוי"

כיום שרירה וקיימת דרישתו של המשרד להגנת הסביבה להגביל את פעילותה של קצא"א באילת ל-2 מיליון טון בשנה, במסגרת מדיניות תוספת אפס סיכון למפרץ אילת שהנהיג המשרד להגנת הסביבה, אלא שדרישה זו לא מבוצעת בפועל לאור צו ביניים שהוציא ביהמ"ש שמקפיא את המצב הנוכחי, לפיו פועלת החברה על פי היתר הרעלים הקודם שהיה לה. עתירה שהגישה קצא"א בנושא אמנם נמחקה, אך יכול ותוגש בהמשך מחדש, לאחר שיכנס ההיתר החדש המוגבל לשני מיליון טון בשנה, לתוקפו.
במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה טוענים כי "הגדלת שינוע נפט של קצא"א בנתיב זה פוגעת ומסכנת את שונית האלמוגים הנדירה של מפרץ אילת, את שמורות טבע בנגב והערבה, חופי הרחצה בים התיכון, אילת וסיני, מתקני ההתפלה, התיירות, מקור הפרנסה והבריאות של רבבות משפחות באילת ואשקלון. לכן היקף הרווח או ההפסד הכספי הכולל (המאזן) של חברת קצא"א צריך להיות גלוי לציבור כבכל חברה ממשלתית".

מעמותת צלול נמסר: "בעוד קצא"א הקודמת (קו צינור אילת אשקלון) היתה חברה המשותפת לישראל ולאיראן, ולכן פעלה כאמור תחת חסיון. קצא"א החדשה הוקמה כחברה ממשלתית לכל דבר, שאינה קשורה לאיראן ולכן אין שום סיבה לחסיון זה, ואין בהסרתו שום חשש לפגיעה בביטחון המדינה
".
בארגון אדם, טבע ודין מסרו: "ראשית יש לבחון את הצורך בהמשך הטלת חיסיון, ולו חלקי, על פעילות חברת קו צינור אילת-אשקלון, שכן על פני הדברים ניזקו של חיסיון זה עולה על תועלתו. ואולם, גם אם ימצא כי מוצדק להטיל חיסיון על היבטים מסויימים של פעילות קצא"א, הרי שוודאי אין זה מוצדק או סביר להמשיך בחיסיון הגורף הנוכחי, ויש לקבוע כי כל הנוגע לפעילות קצא"א לא יהיה סודי, אלא אם תקבע ועדת החוץ והביטחון כי ענין מסוים בפעילות החברה כן מצדיק הטלת חיסיון בהתייחס אליו בלבד".

עו"ד אסף בן לוי, יועץ משפטי בחברה להגנת הטבע, אמר: "בגלל שקצא"א היא חברה ממשלתית, בעלת פוטנציאל גבוה, לגרימת נזק סביבתי, בייחוד לאור אירועי העבר, שבהם היא הייתה מעורבת, לציבור יש את הזכות המלאה, לקבל את המידע ולדעת את הפרטים, על פעילותה של החברה, בתחומים שיש להם השפעה, על איכות חייהם של האזרחים". 

מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא״א אינה נהנית מחיסיון על נושאים הנוגעים להגנת הסביבה, תכנון ובניה ועוד, ופועלת על פי החוקים וההנחיות, ככל חברה ממשלתית. החיסיון ניתן לבקשת המדינה ומשרד האוצר משיקולים מדיניים -ביטחוניים. קצא"א היא חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת, שפעילותה חיונית למשק האנרגיה.
החברה הפועלת בהתאם להנחיות גורמי המדינה ועומדת בכל דרישות החוק ובתקנים המחמירים ביותר. החברה מעבירה את כלל הנתונים הרלוונטיים הנדרשים למשרד להגנת הסביבה. יודגש כי מתקן קצא"א באילת הינו נכס אסטרטגי – ביטחוני שמאפשר אספקת מקורות אנרגיה רציפה ושמירה על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל בשגרה, וביתר שאת בחירום.״ 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת