החברה להגנת הטבע: 70 אחוז מהצינור של קצא''א אכול

מאת: רותם נועם ● 20/1/2023 05:19 ● ערב ערב 3103
למעלה מ-130 התנגדויות הוגשו מאז פרסם משרד האוצר את הצו להארכת החיסיון ממנו נהנית חברת קצא''א על פעילותה ● בחברה להגנת הטבע מציינים כי ''מצבו של צינור החברה בכי רע וכי 70% ממנו במצב איכול'' ● ארגון שומרי הבית מזהיר מפני נפט איראני ורוסי שעלול להגיע לאילת בהעדר פיקוח ממשלתי ● ובעמותת הסביבה מדבר וים אילת, מודאגים מהעדר פרסום של תוכניות חרום לתושבי השכונות הסמוכות לחוות המכלים בשחמון ● גם עיריית אילת הצטרםפה למתנגדים ● קצא”א: “קצא”א אינה נהנית מחיסיון על נושאים הנוגעים להגנת הסביבה, תכנון ובניה ועוד, ופועלת על פי החוקים וההנחיות, ככל חברה ממשלתית”
החברה להגנת הטבע:  70 אחוז מהצינור של קצא''א אכול
השמועה אודות דליפה ופיצוץ במתקני החברה באילת החודש התגלתה כוזבת אך עוררה חרדה רבה בציבור. מתקני קצא

בעקבות תזכיר שפרסם בשבוע שעבר משרד האוצר באתר החקיקה הממשלתי, להארכת החיסיון של חברת קצא"א ב- 5 שנים נוספות, עד ל- 31 בדצמבר 2027, הוגשו עד כה באתר החקיקה הממשלתי, למעלה מ-130 התנגדויות בהם התנגדות מפורטת של החברה להגנת הטבע, של שומרי הבית ושל עמותת מדבר וים, אילת. על פי התזכיר, ניתן להגיש הערות, עד ה - 19 לחודש (יום חמישי השבוע).
בהתנגדות שהגישה החברה להגנת הטבע נטען כי קצא"א ממשיכה ליהנות מחיסיון כמעט מוחלט, למרות שהיא כבר אינה נמצאת במגעים עם אירן, ולכן ההצדקה המקורית.
להטלת החיסיון ודאי אינה תקפה כיום." החברה מצטטת את דבריו של נציג רשות החברות הממשלתיות שתמך בהסרת החיסיון מהחברה בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה שנערכה בנובמבר 2021. בחברה להגנת הטבע מדגישים כי צמצום החיסיון בחוק החדש הנו מצומצם ולמעשה החברה נהנית גם כיום מחיסיון כמעט מוחלט, שחל, בין היתר, על מידע כלכלי שאין לו שום נגיעה ביטחונית". החברה מונה את הכנסות החברה, שכר עובדיה ומנהליה, התשלומים שהיא מעבירה לאוצר המדינה, חוזים והתקשרויות שהיא חתומה עליהם", כדוגמאות למידע שלא אמור ליהנות מחיסיון כלשהו. "עובדה היא כי החיסיון "המצומצם" מונע מהציבור את האפשרות לקבל מידע בסיסי על היתר הרעלים של החברה, ועל תהליכים הנוגעים לתנאים ברישיון העסק שלה", נטען בהתנגדות. 
בחברה מדגימים את האבסורד שהיקף החיסיון שבעובדה כי הוא אינו מתיר לקבל מידע אודות כמויות הנפט המשונע לישראל על ידי קצא"א, זאת בשעה שניתן בכל עת לעקוב אחר תנועת מיכליות בכל העולם במן אמת באתרים יעודיים באינטרנט. לסיכום מדגישה החברה כי בקשתה היא להסרת החיסיון מהיום והלאה ולא להסרתו מפעילות החברה בעבר. 


"28 אלף פגמי איכול בצינור החברה"


טענה נוספת שמעלה החברה להגנת הטבע, נוגעת למצבו הגרוע של צינור החברה הנפרש לאורך 300 ק"מ מאילת לאשקלון. "צינור הנפט היבשתי נמצא במצב ירוד והוא מאוכל במקומות רבים, כאשר בנקודות מסוימות לאורך הצינור נרשמו 70% איכול", נטען בהתנגדות, " קרי נותר רק 30% מעובי דופן הצינור!  בבדיקת הצינור האחרונה שהתבצעה בשנת 2019 נמצאו לאורך הצינור לא פחות מ- 28,000  פגמי איכול מדרגות שונות" עוד מציינים בחברה להגנת הטבע את מפגעי הריח מהם סובלים תושבי אילת ואשקלון, את הסכנה לשונית האלמוגים באילת וכן את הסכנה למתקני ההתפלה שבקרבת נמל אשקלון, לרבות מפגיעת טילים במכליות העוגנות בים התיכון.
 
בהתנגדות שהגיש ארגון שומרי הבית, נטען כי האיזונים והבלמים הנדרשים בכל הנוגע לחשש מפגיעה בביטחון המדינה בעקבות מסירת מידע מחברה ממשלתית כבר מצא מענה מספק בחוק חופש המידע המגביל בנסיבות אלה את העברת החומר. אין לפיכך, לגישת הארגון, כל צורך בהחלת חיסיון ספציפי עבור קצא"א שהנה חברה ממשלתית שחוק החברות הממשלתיות חל עליה. ההתנגדות מציינת את העובדה כי החברה אינה מפרסמת מינויים9 ואינה נתונה לביקורת של מבקר המדינה. הארגון נותן דוגמה לאבסורד שבהחלת החיסיון על הוצאות שאין כל סיבה להסתירן, בבקשה שהגיש לחברה על פי חוק חופש המידע, לקבל את תקציב הפרסום שלה ברשתות החברתיות. הבקשה כאמור, נדחתה.  בקשות דומות לגבי תקציבי הלובינג והפרסום של החברה נדחו אף הן. הארגון מונה שורת חברות בעלות מאפיינים דומים לקצא"א שאינן נהנות מהחיסיון שהיא נהנית ממנו ובהן נתג"ז, תשתיות אנרגיה בע"מ ועוד. 

 

דליפת נפט מצינור של קצאא, בחודש אוגוסט ● צילום: המשרד להגנת הסביבה


פגיעה ביחסי החוץ עם ארה"ב


סכנה אחרת שהארגון מעלה נוגעת לעמימות סביב מקורות הנפט שמגיעים באמצעות קצא"א לנמל אילת: "מקור הנפט אינו תמיד ידוע. קיימות כיום פרקטיקות וטכניקות רבות להסתרת מקור הנפט.  במסגרת הסכם שחתמה חברת קו צינור אירופה אסיה עם חברות באיחוד האמירויות, עלול להגיע ארצה ולזרום בצינור שהחברה מפעילה נפט איראני.  גם במסגרת פעילותה השוטפת, עלול להגיע נפט ממקור רוסי. שתי מדינות אלו מצויות תחת אמברגו אמריקאי, כידוע. ארה"ב הגיבה בעבר בחריפות על הפרת סנקציות הנפט שהטילה על אירן ,ונצואלה וצפון קוריאה. אל לישראל להיכלל ברשימה מפוקפקת זו. הדבר עלול לסכן אנושות את קשריה עם בת הברית הקרובה והחשובה ביותר שלה. נזכיר עוד כי ההסכם האמור מעלה עורר מחלוקת ציבורית גדולה ואי נוחות מדינית רבה 1 אירוע מסוג זה עלול לחזור עשרת מונים במקרה של הפרת אמברגו ומשכך, יש להשקיף את פעילות חברת קו צינור אירופה-אסיה", נכתב בהתנגדות הארגון.


"חרדה בקרב התושבים"


בהתנגדות שהגישה עמותת הסביבה מדבר וים, אילת, היא התמקדה בנזקים הנגרמים לתושבי אילת המתגוררים בסמיכות למתקני החברה, והנובעים מהחיסיון: "במקרה של תקלה, תושבי שכונות אלו יאלצו לנקוט צעדים שונים, מאטימת בתים ואולי אף להתפנות. אולם תוכנית החירום של קצא"א ובעיקר השלכותיה לגביה העיר, חסויים וסודיים וכך לא ניתן לפרסם אותם לציבור, לבצע הערכות ותרגולים משותפים עם גורמי העיר וכד', כמו כן, בשל הסודיות נוצרת חרדה בקרב התושבים. כדוגמא, ב 10.1.2023 החלה שמועה בעיר אודות דליפה ופיצוץ בצינור קצא"א. בירור שהתקיים למחרת עם גורמים שונים העלה כי לא היו דברים מעולם. בירור נוסף העלה כי ככל הנראה בוצעו עבודות ריתוך במכלול אילת, ונהג חולף ראה אותם. אולם, בשל הסודיות, לא יכלה קצא"א להוציא הודעה מקדימה אודות העבודות ואף לא להוציא הבהרה רשמית. דברים מעין אלו חוזרים שוב ושוב", נכתב בהתנגדות העמותה.
נימוקים נוספים שעלו בהתנגדות העמותה נגעו לחוסר היכולת של הממשלה לפקח על פעילות החברה וכן טיעונים המסבירים את יתרונן החיסיון ממנו היא נהנית אף מול גורמים כמו השב"כ והמוסד, כך למשל בחשיפת שכר בכיריה שנותר עלום, בניגוד לבעלי משרות בצבא ובגורמי הביטחון האחרים.

 

עיריית אילת מצטרפת למתנגדים

 

עיריית אילת פרסמה (23.1) הודעה לפיה: "על רקע בקשת חברת קצא"א להאריך את החיסיון על פעילות החברה בחמש שנים נוספות, העבירה עיריית אילת את עמדתה לשר האוצר – חה"כ בצלאל סמוטריץ', לפיה אין מקום להמשיך להחיל את החיסיון על מכלול הפעילות של החברה, הפוגע בעקרונות של שקיפות ופיקוח ציבורי וביכולת של העירייה להגן על תושבי העיר ונכסיהם.

עמדה זו של העירייה הובאה מכוח היותה חתומה על רישיונות העסק של קצא"א וכבעלת סמכויות הפיקוח על פעילותה של קצא"א במכלל אילת. במכתב שהופנה לשר האוצר באמצעות משרד עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי, ציינה העירייה כי צו העונשין המתוקן (הכרזה על ענין סודי) (הוראת צו שעה) (תיקון) התשפ"ג 2023, מהווה המשך פסול ולא ראוי של הטלת חיסיון על נושאים מהותיים להתנהלות חברת קצא"א ולהשפעותיה על הסביבה הימית הרגישה במפרץ אילת ועל חייהם ובריאותם של כל תושבי אילת וכן על יכולת העירייה לקיים פיקוח יעיל על פעילות החברה. על כן עיריית אילת מתנגדת כאמור לצו המתוקן וסבורה, כי יש לבטל כליל את צו החיסיון המוטל על פעילות קצא"א.

עוד צוין, כי הנסיבות ההיסטוריות שחייבו את הטלת החיסיון על קצא"א בגלגולה הקודם כחברה משותפת למדינות ישראל ואיראן אינן חלות היום וודאי שאינן תואמות את רוח התקופה הדוגלת בשקיפות. כזכור בשנת 2016 בהתאם לתוצאות בג"צ ועמדת משרד האוצר, התפרסם צו חיסיון חדש, לפיו הוסר החיסיון מעל נושאים הקשורים באיכות הסביבה, תכנון ובניה, רישוי עסקים, תשתיות, אמצעי בטיחות וכן פגיעה בשמורות טבע, גנים לאומיים, אתרים לאומיים או ערכי טבע מוגנים. על רקע האמור, מציינים בעירייה, כי תמוהה כוונת משרד האוצר להאריך את החיסיון בחמש שנים נוספות ובכך לאפשר לחברה להמשיך ולפעול במחשכים ללא בקרה ציבורית ותוך הערמת קשיים עצומים על הרגולטור הסביבתי הוא המשרד להגנת הסביבה ועל רשויות הפיקוח המקומיות בביצוע תפקידם.

דוגמא לסכנה הטמונה בהארכת החיסיון היא הסכם "מד רד" עליו חתמה חברת קצא"א בשנת 2020 להגברת פעילות הנפט. הסכם זה מעולם לא נחשף לציבור בגלל אותו חיסיון המוטל על פעילות קצא"א ולא מיותר לציין, כי המידע הקריטי לעיריית אילת בעניין זה הוא כמויות הנפט הצפויות לעבור במפרץ אילת ולסכן אותו. בעניין זה הבהיר ראש עיריית אילת – אלי לנקרי, לאורל כל הדרך, כי לא תאושר כל פעילות המסכנת את מפרץ אילת המהווה את אבן היסוד הכלכלית עליה נשענת העיר אילת וכי לא ייתן יד לחשיפה של תושבי העיר והנופשים בה, למפגעים סביבתיים ובריאותיים בלתי נסבלים. נקודה זו ממחישה את החשיבות שמייחסת העירייה לשמירה על המפרץ והסביבה החופית מפני פגיעה סביבתית בלתי הפיכה בדמות דליפת נפט אשר ההסתברות שתקרה הולכת ועולה ככל שתיעלה היקף פעילות החברה.

 

עוד מציינים בעירייה גם את מטרדי הריח הפוגעים באיכות חיי התושבים, שילכו ויגברו עם הגדלת נפח הפעילות. נושאים קריטיים נוספים הנותרים באפלת צו החיסיון כוללים גם מידע על כמויות הנפט כולל אלה הנכנסות ויוצאות מהמפרץ ואלה המוחזקות במכלים. תכנית חירום הנדרשת לתרחישים שעלולים לקרות, המשך פעילות הדולפין ריף המשמש אטרקציה מובילה בעיר אילת ופועלת על חוף ששייך לחברת קצא"א ומיועד על פניו לפעילות נפט וכן מידע הקשור לפעילויות תחזוקה דוגמת דרכי השינוע בתחום השיפוט של העיר. עוד מציינים בעירייה, כי צו החיסיון מהווה לעתים "תירוץ" לסרב לנציגי העירייה, להיכנס לאתר קצא"א בעת שהיא מנסה לבצע פעילויות פיקוח על מטרדים סביבתיים.

על רקע האמור, הדגישה העירייה את עמדתה, לפיה אין מקום לאשר את הצו המתוקן ולהסיר כאמור את החיסיון מפעילות החברה באופן שיאפשר לעיריית אילת להמשיך ולפעול בהתאם לסמכויות, למען העיר אילת ותושביה. " לשון הודעת עיריית אילת.


מקצא"א נמסר בתגובה: ״בהמשך לקמפיין הפופוליסטי והדיווחים המגמתיים- לקצא״א אין שום חיסיון בנושאי הגנת סביבה, וגם אם יחזרו על אמירות שגויות מספר רב של פעמים- הן לא יהפכו לאמת. קצא״א אינה נהנית מחיסיון על נושאים הנוגעים להגנת הסביבה, תכנון ובניה ועוד, ופועלת על פי החוקים וההנחיות, ככל חברה ממשלתית. החיסיון ניתן לבקשת המדינה ומשרד האוצר משיקולים מדיניים -ביטחוניים. המכתבים המתוארים בכתבה מעלים טענות ממוחזרות ומופרכות, שכל מטרתן לזרוע פחד בקרב הציבור. העובדות הן שקצא"א היא חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בהתאם להנחיות גורמי המדינה ועומדת בכל דרישות החוק ובתקנים מחמירים ביותר. סקר סיכונים שנערך בשנת 2020, על ידי חברה בינלאומית ושאושר על ידי המשרד להגנ"ס קבע כי צנרת החברה "תקינה וכשירה". החברה אף עושה שימוש ב"מולוך חכם", רובוט הנע בתוך הצנרת ובודק את תקינותה וכן עושה שימוש בציוד טכנולוגי מתקדם וחדיש, בתדירות הגבוהה מהנדרש.הגם שנפט הוא "דלק מעבר" הוא ילווה אותנו בעשורים הקרובים. בתהליך המעבר לאנרגיות מתחדשות יש חשיבות לשמירה על הביטחון האנרגטי ורציפות האספקה עבור אזרחי ישראל".
 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש