תלה את המשרוקית

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 16/9/2022 08:30 ● ערב ערב 3086
בפעם הראשונה מזה 46 שנים, לא התייצב שלמה זקס, המורה המיתולוגי לחינוך גופני, בבית הספר ביום פתיחת שנת הלימודים ● תחת זאת הוא פתח לעצמו שולחן קטן בחוף הריף רף, הניח עליו בקבוק יין אדום וכוס אחת, והרים לחיים- לחיי הפנסיה אליה יצא סוף סוף בגיל 70 ● רגע אחר כך הוא כבר התעופף לו על הקיט שלו בינות לגלים ● בראיון פרידה מסכם מי שבשנה האחרונה חתם על הטייטל - 'המורה בפועל הכי וותיק בעיר', 46 שנות הוראה, מספר על אהבתו האמיתית לספורט, על חניכו ביבשה, הגולש האולימפי בדימוס, שחר צוברי, ואיך זה להיות נשוי למנהלת בית ספר (אפרת זקס, מנהלת גולדווטר), שעדיין ממשיכה לקום בכל בוקר לבית הספר ● ולא, הוא ממש לא מתכוון להפסיק לעשות ספורט, כי זה הרי חלק בלתי נפרד מהחיים שלו
תלה את המשרוקית
ביום הראשון ללימודים, חוגג את הפנסיה
תגיות:

אין מישהו באילת שלא מכיר את שלמה זקס, המורה המיתולוגי לחינוך גופני, האיש שרק מלראות אותו מתחילים להזיע. אלא שביום חמישי לפני שבועיים כשנשמע צילצול החזרה לבית הספר, לראשונה מזה 46 שנות הוראה, זקס לא התייצב בבית הספר. כדי לחגוג את המאורע המרגש ששמו- פנסיה, הוא ירד לחוף הריף רף, שם תמצאו אותו עכשיו בכל הזדמנות כשהרוחות באילת בשיאן, מיקם שולחן קטן על החוף, הניח עליו בקבוק יין אדום וכוס אחת והרים לעצמו לחיים. לחיי הפנסיה אליה יצא. אמנם באיחור של כמה שנים טובות, אבל מי סופר? רגע אחר כך הוא כבר ברך על הרוח הערה, ויצא עם הקיט שלו להתעופף בינות לגלים. כי מי שמכיר את זקס יודע, שעבורו, הגיל הוא לגמרי רק מספר, וגם אם שנת הלידה שלו כבר מעידה על 70 שנות קיומו, בפועל, הוא מרגיש מצוין, וזה הרי מה שבאמת משנה. "החלק החשוב מאחורי הרעיון שנקרא 'פנסיה'", הוא מסביר לי בחיוך מרוצה, "שאין לך מחוייבות. אתמול התכוונתי לעשות טיפול לאוטו, אבל כשיצאתי ראיתי שיש רוח חזקה, אז חזרתי הביתה, החלפתי בגדים וירדתי לגלוש. האוטו לגמרי יכול לחכות", הוא מתאר לי את חיי הפנסיה החדשים שלו.

 

הגיל זה רק מספר. זקס בפעולה

 

 "הגיע הזמן לתת לדור העתיד את השרביט"


בגיל 70 שלמה זקס נראה ומרגיש נפלא. טפו, טפו. עבורו הספורט אף פעם לא היה רק מקצוע או עבודה, אלא תמיד חלק מהחיים הפרטיים. עד היום הוא עצמו גולש על קייט בקיץ, שוחה וצולל ובחורף כשקר הוא מקפיד להתאמן בחדר כושר, רוכב על אופניים ורץ. ומה על התזונה? אני שואלת אותו, מקפיד? זקס צוחק ומבהיר: "לא ממש. יש כלל שאומר שאפשר לאכול הכל רק במינון". בזה בדיוק הוא דוגל, ואם להתחשב בפיגורה שהוא מציג בגאווה, כדאי לכל הסקפטים לאמץ.

מתי החלטת שזהו? אני תוהה וזקס מסביר: "במהלך השנה החולפת. הרגשתי שזהו זה, הגעתי לרוויה".

כבר קודם רצית לצאת לפנסיה אבל חזרת לבית הספר, מה קרה?
זקס מחייך: "בגיל 58 החלטתי שזהו זה אני לא עומד יותר על המגרש. אחרי הישגים אולימפים עם שחר צוברי, כבר היה לי קשה לפגוש בבית הספר ילדים בכתה ז' שאומרים לי "למה מי אתה שתגיד לי לרוץ?". אז פרשתי. אלא שרגע אחר כך קראו לי למגמת 5 יחידות חינוך גופני. ועם כל הכבוד, במגמה הזו התפקיד שלי היה שונה מלעמוד על המגרש ולהיות מורה לחינוך גופני. אז חזרתי וגם מאוד נהנתי. שם זה כבר לא היה לעמוד על המגרש ולבקש מהתלמידים להרים ידיים לפנים, במגמה זה כבר היה לימודי פיזיולוגיה, אנטומיה, תולדות החינוך הגופני ופסיכולוגיה בספורט, שזה לא פחות חשוב. הצלחנו להביא למצב שהחלק המעשי במגמה הזו הוא למעשה קורס מדריכי כושר גופני שהתלמידים עוברים במסגרת בית הספר. זה אמנם לקח כמה שנים עד שגרמנו לזה לקרות, אבל מכיוון שאני מדריך בוינגייט את קורס מדריכי חדר הכושר, הצלחתי לשכנע את הגורמים שצריך שגם תלמידי בית הספר יסיימו את הלימודים במגמה עם תעודת מדריך כושר במרחב הפתוח".

ומה יהיה על המגמה עכשיו משפרשת?
"במגמה נשארו מורים נהדרים שיודעים את העבודה. הגיע הזמן לתת לדור ההמשך את הפיקוד".

 

הכל נשאר בבית הספר


שלמה זקס הגיע לאילת בשנת 76, רגע אחרי שסיים את לימודי ההוראה לחינוך גופני במכון וינגייט. תקראו לזה ציונות, תקראו לזה אהבת העיר אילת, רגע אחרי שסיים את הלימודים היה לו ברור שהוא יורד לאילת לשמש כאן כמורה לימאות. שלוש שנים אחר כך הוא הועבר לבית הספר גולדווטר כמורה לחינוך גופני ומכאן התחיל הרומן הארוך ארוך שלו עם בית הספר ועם ילדי אילת של אז, שהספיקו מאז לשלוח אליו גם את ילדיהם. 
בבית הספר גולדווטר שהפך לחלק משמעותי בחייו הוא גם הכיר את מי שתהפוך לימים לאשתו- אפרת, שהגיעה ללמד בעיר כמה שנים אחריו כמורה חיילת את מקצוע הערבית. "הכרנו בחדר המורים של גולדווטר", נזכר זקס בחיוך וממהר לציין: "קורים בו הרבה דברים טובים". זו גם הסיבה שיום אחד בלבד אחרי צילצול החזרה לבית ספר, אותו יום בו הרים עם עצמו לחיים על שפת הים, זקס כבר קפץ לבקר באותו חדר מורים. "להריח את הקפה ולומר שלום לחברים", הוא מסביר בחיוך.
זמן קצר אחרי שהגיע לאילת הפך זקס לחלק בלתי נפרד מפעילויות אחר הצהריים של בני הנוער בעיר. הוא פתח את חוג הכושר הקרבי שלו ששמו הלך לפניו במשך כל השנים, וחתם על שורה ארוכה של צעירים אילתים שהגיעו ליחידות מובחרות בצבא ושימשו לגאוותו בתפקידי מפתח. באופן סימבולי, אחרי שנים ארוכות בהן ניצח על אימוני הכושר הקרבי, השנה, לראשונה, לא יפתח זקס את החוג, "אין מדריכים, צעירים כבר לא מגיעים וכבר אין את ההתלהבות שהייתה בעבר", הוא מסביר. 
בד בבד הוא גם היה המאמן המיתולוגי של נבחרות הנוער בכדורסל, וגידל דורות של שחקנים מצויינים ומאושרים ביניהם שמות שהאילתים לבטח לא ישכחו כמו: דני דוידי, זוהר אלביליה, אריעד הראל (עו"ד), עידן לנקרי, אודי שכטר ואפילו עידו מזרחי, בהווה מפקד הנדסה קרבית, ועוד רבים וטובים. 20 שנה הוא ניצח על נבחרות הנוער של אילת בכדורסל ופעמיים גם הצליח לעלות עם שחקניו ליגה. בהמשך, כשאילת עלתה על פסים מקצועיים יותר בכדורסל הוא עבר לבוגרים ושימש כעוזר המאמן של חנן קרן ובהמשך של אריק שיבק. 
בלי בית ספר ובלי כושר קרבי לא תשתעמם? אני תוהה בדאגה וזקס מחייך ואומר לי: "יש לי עדיין את קבוצת המבוגרים שמגיעים להתאמן אצלי בחוג כושר ובעצם כשאתה בפנסיה ועושה בדיוק מה שאתה רוצה, לא צריך יותר מזה".

 

קשר מיוחד. עם שחר צוברי

 

מטריאתלון, צלילה ועד שחר צוברי


אבל חוגי הכושר הקרבי והכדורסל לא היו הדברים היחידים בהם השאיר זקס את חותמו. כשקבוצת הטריאתלון הראשונה של אילת קמה, היה זה שלמה זקס שלא רק הצטרף אליה כחבר פעיל ועשה טריאתלונים בימים בהם אף אחד כמעט לא הצליח לומר את שם ענף הספורט המזוכיסטי דאז, אלא הוא גם תפס את מקומו של המאמן שהגיע ממרכז הארץ כשזה בחר לעזוב והוביל את הקבוצה האילתית להישגים יחד עם קבוצת צעירים שפתח לראשונה בעיר בה גידל את רועי זוארץ, ילד טוב אילת, שכיום מככב בנבחרת ישראל בטריאתלון וקוטף מקומות ראשונים בארץ גם בתחרויות איש הברזל. 

ומה על הצלילה? "סתם תחום שאהבתי וחשבתי שרק ראוי יהיה לפתוח בבית הספר חוג צוללים בשם משמר המפרץ. הילדים קיבלו קורס צלילה ממועדון מנטה ואחת לשבוע היינו צוללים במאורגן כשבכל שבוע היה לנו פרויקט אחר אם זה ספינות טרופות, אלמוגים ועוד. אחרי שלוש שנים עזבתי ומורי חן והעמותה לקחו את זה על עצמם".

ואיך הגעת למדליסט האולימפי שחר צוברי?
זקס מחייך: "רוני מאיר האגדי שהיה מאמן גלישה מובחר ולימים גם מנהל המרכז הימי בעיר בא אלי ביום בהיר אחד ואמר לי- יש לי ילד מוכשר שאני רוצה שתאמן. שאלתי אותו מה הוא רוצה שאעשה עם הילד ורוני שהיה בעצמו תלמיד שלי וגם ספורטאי שלי בטריאתלון אמר לי- "תעשה לו מה שעשית לי". ככה זה התחיל. קיבלתי את שחר לידיים עוד כשהיה ילד בן 13-14. את רוצה לראות את המבחנים הראשונים שלו? הכל שמור אצלי בתיקייה. 14  שנים היינו ביחד. בסוף הייתה מדליה  אולימפית, שני תארי אלוף אירופה, מקום 3 בעולם, ובכלל עם כל הילדים של המרכז הימי שאימנתי בכושר, יש לי קרוב ל– 8 מדליות בינלאומיות", הוא מתגאה ובצדק. אבל עם שחר זה היה קשר אישי, מיוחד, הייתי כבר חלק מהמשפחה. עברתי איתו את כל הפציעות, המחלות, כמו שאומרים בחתונה- בטוב וברע, בחולי....במחנות אימונים ישנו באותו חדר, הייתי מבשל, מעיר, מאמן, מכבס, מחבק, כשאתה גר באותו חדר עם ילד ימים על גבי ימים זה כבר הופך לקשר מיוחד".
אז מה, אתה שם עכשיו הכל בצד?
"ממש לא. כל הדברים האלו תמיד איתי, מלווים אותי בכל מה שאני עושה ולכל מקום שאני הולך. כל מי שפונה אלי בבקשת ייעוץ ועזרה, אני נענה באהבה גדולה, למעשה כמאמן רב תחומי ומאמן כושר, היכולת שלי לשלב שיטות אימון ותרגילים נותנים לי הרבה כלים. כך לדוגמה שחר צוברי עשה בזמנו הרבה טריאתלונים וכולם הרימו גבה ולא הבינו מה הקשר בין גולש לטריאתלונים. היום כולם מבינים. החוכמה היא לפרק את מרכיבי הכושר למרכיבים הנכונים ולדעת לא רק מה לעשות, אלא גם מתי להוריד את הרגל מהגז".

 

הולכת בעקבות אבא


במקרה של זקס התפוח לא נפל רחוק מהעץ. לגאוותו ושמחתו שלושת ילדיו עוסקים בפעילות גופנית כזו או אחרת. עומר מתאמן בחדר כושר ואיגרוף תאילנדי, בתו הצעירה רותם סיימה קורס מדריכי כושר ועסקה בהדרכה, היא עושה יוגה והתאמנה בריקוד על עמוד, ואילו הדס, בתו הגדולה, סיימה תואר במשפטים ועבדה במשרד עורכי דין גדול במרכז. אלא שבתקופת הקורונה כשגם היא כמו רבים אחרים ישבו בבית חסרי עבודה, היא עשתה קורס מדריכי חדר כושר, התלהבה והחליטה ללמוד חינוך גופני בוינגייט. "והיא נהנתה בטירוף", אומר בחיוך אבא זקס. "בחודש ינואר הקרוב היא מסיימת את הלימודים ותהפוך למורה לחינוך גופני". אגב את המשרוקית שלו הוא העביר אליה.

ומה היה לך לומר על זה?
"שמחתי מאוד". למרות שזה פחות כסף ופחות פריסטיג'? אני תוהה וזקס מדייק: "היא מרוויחה בזה יותר כסף. חוץ מזה שאני תמיד אומר שבן אדם צריך ללכת אחרי ליבו".

ואם אנחנו מדברים על הלב, איך זה להיות נשוי למנהלת בית ספר? (מנהלת גולדווטר- אפרת זקס. מ.ל. ד.)
"זה כמו להיות נשוי למורה חיילת", הוא צוחק. "אין ספק שמערך העומס שמוטל עליה בתפקיד הוא מאוד גדול. עברתי 11 מנהלים בקריירה שלי. כשמזל קציר סיימה את תפקידה כמנהלת גולדווטר, אפרת נכנסה לתפקיד ואותי העבירו לבגין כי לבני זוג אסור ללמד יחד באותו בית ספר. באילת הקטנה של פעם כשלא היו עוד בתי ספר ולא הייתה ברירה, לימדנו יחד, אבל זה כבר לא היה המצב".

 

עם תלמיד לשעבר, גם הוא גולש קיט

 

היא לא מקנאה בך עכשיו כשאתה עושה חיים והיא קמה בכל בוקר לבית הספר?
זקס צוחק: "תשאלי אותה".

איך אתה מסכם?
"זו הייתה תקופה נפלאה. באירוע הפרידה שעשו לי אמרתי למורים שאני מאחל להם שיקומו בכל בוקר לעבודה כמו שאני קמתי בכל השנים. כל בוקר הייתי מגיע למגרש כמו פצצת אנרגיה. עשיתי את הדברים מתוך אידיאל. רציתי שהילדים יאהבו ספורט ובבגרותם ימשיכו לעסוק בספורט".

והצלחת?
"תסתכלי החוצה ותראי כמה מהתלמידים שלי רוכבים כיום על אופניים, הולכים לחדר כושר, שוחים ורצים. אני שונא נוסטלגיה, אבל כשאני מסתכל אחורה ורואה את הפעילות הענפה שיש היום בעיר אני אומר ואללה, הבוגרים בשלנו באילת אוהבים ספורט".

ואם יקראו לך שוב לחזור למערכת?
"לא איכפת לי לעזור, לתמוך, לעזור בכתיבת מערכים אבל באופן נקודתי ובלי מחוייבות, בלי להיות ב- 9:00 בבוקר בכתה ובלי הצורך לריב עם הורים".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש