בקצא''א מודים: החוף האקולוגי עדיין מזוהם ולא יפתח לציבור בשנים הקרובות

מאת: רותם נועם ● 22/7/2022 11:03 ● ערב ערב 3078
''תחנת ניטור חדשה לזיהום אוויר תחל לפעול בתוך כחודשיים בשכונת השחמון באילת'' ● ''מפגעי הריח ממתקני החברה ייעלמו כמעט לחלוטין, הודות לציוד ושיטות עבודה חדשות שהוטמעו'' ● ועם זאת, אין ביכולת המצלמות המותקנות על המזח לזהות כתמי דליפה קטנים, התאורה יוצרת מדבריות אור ורמת הזיהום במי התהום בחוף האקולוגי עדיין אינה מאפשרת את השבתו לידי הציבור ● גם התרומות לעיריית אילת הופסקו עם הפיכת החברה לממשלתית ● מנגד, בקרוב מאוד מבטיחה קצא''א כי תפרסם דוח אחריות תאגידית (ESG) ראשון לציבור ● מנכ''ל החברה, איציק לוי, השיב במסיבת עיתונאים לכל השאלות, ויצא כנגד מדיניות המשרד להגנת הסביבה, שניתק מגע עם החברה, ומסרב לקדם את דוח הסיכונים שהגישה לו כבר פעמיים בנוגע לפעילותה במפרץ אילת
בקצא''א מודים: החוף האקולוגי  עדיין מזוהם ולא יפתח לציבור  בשנים הקרובות
ייקח עוד שנים עד שהחוף האקולוגי יהיה כשיר מבחינת זיהום מי העומק ● צילום: רותם נועם

קצא"א ערכה בשבוע שעבר (13.7) מסיבת עיתונאים מיוחדת עבור עיתונאי אילת, ובה יצאה בשורת הכרזות, ובראשן, כי בתוך חודשיים תוצב בשכונת השחמון באילת, סמוך לתחנת הכיבוי החדשה, תחנת ניטור אוויר חדשה, שתוצאותיה יפורסמו ברשת ויהיו חשופים לציבור באופן שיאפשר את ניטור החלקיקים המזהמים באוויר. תחנה כזו פועלת כיום רק בשטח הנמל, ומופעלת על ידי המשרד לאיכות הסביבה. כשנשאל באיזו רמת גודל חלקיקים תנטר התחנה, השיב מנכ"ל החברה, איציק לוי, כי התחנה תעמוד בדרישות המשרד להגנת הסביבה. לדבריו, העיכוב של יותר משנה שחל עד כה בהתקנת התחנה לא נבע באשמתם, אלא דווקא מכיוונה של עיריית אילת, שלא אישרה את המיקומים שהוצעו להתקנת התחנה, עד ממש לאחרונה. "בשבוע שעבר נפתח המכרז ויש לנו חברה זוכה ובתוך חודשיים התחנה תקום ותתחיל לעבוד", הבטיח לוי. 

 

"מטרדי הריח ייעלמו כמעט לחלוטין"


עוד התחייב לוי במסיבת העיתונאים, כי לאור הפעלת שיטות חדשות, הן בניקוי אניות המרוקנות את מלאי הדלק שלהן במזח הפעיל והן בניקוי המכלים וכן בשל שיטת האטמים הכפולים שיושמה בחוות שברמת יותם ומעל כביש 90, לא צפויים עוד מטרדי ריח בשכונות השחמון ובחופים הדרומיים, מטרדים מהם סבלו עד כה תושבי אילת ואשקלון ושאף הובילו להגשת תביעה ייצוגית נגד החברה באשקלון והתארגנות לקראת הגשת תביעה כזו (שטרם הוגשה) גם מצד תושבים באילת. 
"הבאנו חברה חיצונית שעשתה לבקשתנו דוח ליקויים בנושא מטרדי הריח ותיקנו אותם, הבאנו חברה מספרד שמפעילה שיטת ניקוי מכלים ללא יד אדם ומבלי שאלו נפתחים ולכן אנחנו צופים שמטרדי הריח ירדו לכמעט אפס, אולי פה ושם עוד יהיה משהו אני לא יכול להתחייב על 100% אבל ההיקפים ירדו כמעט לחלוטין", הבטיח לוי, שהוסיף: "אנחנו גם גורבים גרביים מיוחדות על הצינורות שמתחברים למכלים כדי למנוע פליטה, וגם משתדלים לכוון את פעולות האחזקה שלנו למשטרי רוחות דרומיות שלא ינוע ו לכיוון העיר". 

 

''אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת את מספר הנמלים שמחייבים חוסם היקפי לאוניות'' ● צילום: קצא"א


"עיריית אילת אחראית על הקופצים מהמזח"


בשורה פחות טובה עבור תושבי אילת ואורחיה, הממתינים כבר שנים להעברתו של החוף האקולוגי לידי הציבור, היא שפתיחתו לציבור עלולה להתעכב בעוד כשנתיים.  
כזכור, החכירה ללא תשלום קצא"א לעיריית אילת שטח של 300 מ' חוף שכבר פתוח לציבור, הצמוד מדרום לחוף האקולוגי, שכבר עבר פיתוח מאסיבי (שנוי במחלוקת). שטח זה, חשוב לציין, עדיין מופיע כשטח השייך לקצא"א, אף שבחברה מבטיחים כי לא ידרשו מהעירייה להשיבו אליה בעתיד.
גם המזח הצפוני נמצא במעמד דומה והוא הוחכר ללא תשלום לעיריית אילת, שאמורה לפתח אותו כחלק מהטיילת שנבנתה על החוף ואולם בקצא"א הבהירו כי האחריות המשפטית על המזח עברה כיום לידי העירייה ובכך כיוונו לנזקים שעלולים להיגרם לקופצים מהמזח לים, תופעה שכיום אין לה פתרון ויתכן כי מעכבת כיום את פיתוחו על ידי העירייה. 
"אנחנו מאוד מקווים שלא יקרה אסון", אמר לוי, "אבל אני לא יכול לשים שוטר שלי, ולעומת זאת העירייה יכולה לשים שם (מציל). המזח הזה הוא אטרקציה לקפיצה עוד מלפני שנתיים ועובדה שלא קפצו משם כי כל זמן שהשטח היה סגור ובאחריותי ואנשים שלי סיירו עליו, היו מגרשים אנשים שניסו לטפס עליו. מרגע שמסרנו אותו לעירייה, רשום בהסכם בינינו שהם אחראים על הכל". 

 

מי העומק בחוף האקולוגי עדיין מזוהמים


בשונה ממנו, החוף האקולוגי שצמוד לו מצפון ועד לריף הדולפינים ואורכו 200 מ', עתיד להימסר לבעלותה של עיריית אילת, אך כאמור, הוא עדיין סגור, כשהסיבה לכך מעמידה באירוניה רבה את השם שניתן לחוף "החוף האקולוגי", שעה שאין בו שום דבר אקולוגי זולת זיהום קרקע ומים חמור ביותר שהתרחש לאורך עשרות שנות הפעלת המזח במקום, שגרם לכך שהמשרד להגנת הסביבה דרש מקצא"א להחליף 12,000 טון חול באזור קו המים עוד ב-2020. פעולת השיקום הזו כבר בוצעה אמנם, ואולם קצא"א נדרשה אז לקדוח שבעה בורות ניטור לאורך החוף ובאלו התגלו חריגות נוספות בזיהום מי הים בעומק 3 מטר וכן עלייה בשיעור הנוטריינטים שנמדדו. 
מסיבה זו נדרשת קצא"א להמשיך ולנטר את מי הים באזור, ולבצע בהם שאיבות חוזרות ונשנות, עד אשר תקבל אישור כי רמת הזיהום במקום הגיעה לרף המאפשר לפתוח את החוף לשימוש הציבור.  לדברי לוי, בוצעו עד היום שתי בדיקות של מי התהום, ובשתיהן התברר כי רמת הזיהום עודנה חריגה ולדבריו ידרשו עוד כשנתיים של שאיבות וניקוי בטרם תאפשר רשות המים את פתיחת החוף לציבור. "בעוד חודשיים נבצע דגימה נוספת ושאיבה נוספת", הבטיח. "זה תהליך איטי שלא ניתן לזרז אותו, צריך להמתין להצטברות של החומרים בנקודות השאיבה וזה לוקח זמן". 

 

תאורה על המים במזח - ככל שתחליש את האור תקטן היכולת שלך לאתר כתמים ומצד שני הגברתה תפגע בדגה ובאלמוגים ● צילום: יהודה בן יתח

 

"בעקבה יש 220 מכליות נפט בשנה שאינן מוקפות בתוחם"


עם זאת בקצא"א ביקשו להבהיר כי בדיקות שערכו ועדיין נערכות באמצעות פירים ייעודיים, לאורך חוף המזח הדרומי הפעיל, מעלות, כי זה נותר ללא זיהום בקרקע ובמי התהום ולמרות התוצאות הלא טובות בחוף האקולוגי, הם שבים ומדגישים כי איכות המכלים בני ה-60 שנה מעולה והם כמעט נעדרי בלאי. אף שבאותה נשימה הם הודו כי החברה החליפה וממשיכה להחליף בימים אלה מקטעי צנרת תת קרקעית, הן לאורך החוף והן באזורים נוספים לאורך הקו העובר דרך נחל גרוף בואכה חוות המכלים ברמת יותם.
"אני לא יכול לחתום לכם שבמאה שנים הקרובות לא תתרחש תקלה בקצא"א הנבואה ניתנה לשוטים" אומר לוי, "אבל אני חושב שבאמצעים הנוספים שעשינו, כשהחוסם הימי סביב האנייה הוא העיקר, אם חס וחלילה יקרה משהו, יש לנו אמצעי טיפול בכמה סדרי גודל יותר טובים מבעבר. "אפשר לספור על כף יד אחת את מספר הנמלים בעולם שמקיפים ספינות בחוסם היקפי. בעקבה יש כיום 220 מכליות נפט בשנה שאינן מוקפות בתוחמים".


“אין נידוף חומרים ממכלי החברה"


לוי הכחיש מכל וכל את הטענה, לפיה קיים נידוף של חומרים ממכלי החברה, של בין 1%-2% בשנה, אותו לא ניתן למנוע וכי לנידוף זה השפעה מתמשכת על בריאות המתגוררים בשכונות הסמוכות למכלים, ובמיוחד השכונה הנבנית בימים אלו ברובע 11 בשחמון. 
"מדובר בשקר", אמר, "אין לנתונים האלה שום ביסוס בשום מקום. כשלקוח מאפסן אצלי דלק הוא נמדד ואני מחויב לכמות שהופקדה. אם אני מאבד בנידוף בכל שנה 1%-2% אני פושט את הרגל פעמיים בריבוע. זה לא קיים בשל שיטת האטם הכפול שבה אנחנו עושים שימוש וכן בשל הגג הצף שלא מאפשר נידוף חומרים". 
לוי התייחס גם לנושא ניקוי המכלים, "כשמנקים מכל נותרת בו בוצה בגובה 20 ס"מ עד חצי מטר. בעבר אנשים נכנסו וניקו את זה וזה דבר מאוד מסוכן. כיום יש שיטה אחרת שפועלת במערכת סגורה ללא מגע יד אדם. עם זאת, בתהליך הניקוי יכולות להיות תקלות כפי שקרה פעם אחת אצלנו במערכת החדשה שמנקה את בטן האנייה מגזי הדלק ונגרם מפגע ריח והודענו עליו לעירייה ולמשרד להגנת הסביבה. היה לנו שימוע בנושא". לוי הודה כי היו השנה 3-4 מפגעי ריח, חלקם מכיוון רמת יותם, ואמר: "כשאני יודע שזה ממני, אני מודיע". 
כן הדגיש כי במסגרת ההיתר של עד שני טון בשנה, לחברה יש את כל הציוד הנדרש על מנת לטפל באירועי דליפה בים וביבשה. לדבריו, השקיעה החברה כעשרה מיליון שקל בציוד בטיחותי מאז חתימת הסכמי רד מד ועוד כעשרה מיליון שקל נוספים הושקעו בהתקנת מערכת חדשה לשריפת גזים בעת ניקוי בטן האנייה לאחר ריקונה. אם בעבר שוחררו אדי דלק אלו לאוויר הפתוח, כיום הם מוזרמים בצינורות לשתי ארובות שמבצעות שריפה שלהם ב-800 מעלות עד לרמת ניקיון מאושרת, שמאפשרת את שחרורם ללא נזק. הבעירה עצמה מבוצעת במערכת סגורה ולא בלהבה חשופה.

 

דליפה במכל דלק של קצאא באשקלון נובמבר 2020  ● צילום: יאיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון

 

מקבל את הביקורת בנוגע לרמת ומידת הפיקוח


לוי ציין כי מאז חתימת הסכמי רד מד, עלתה מצבת עובדי קצא"א באילת בעשרה עובדים ל-110 עובדים כיום, אך כשנשאל על הביקורת המופנית כלפי קצא"א, על ידי היחידה להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, על רמת ומידת הפיקוח שמפעילה החברה באילת השיב: "אני מוכן לקבל את הביקורת. אני מוכן שהם יבואו וגידו שחסרים להם עוד שני פקחים שיסתובבו, אין לי בעיה. יכול להיות שיש לנו אולי פער מסוים. לדברי לוי בכל רגע נתון בו עוגנת אנייה במזח אילת, יש מטעמם אדם על אנייה, אדם נוסף על זרוע המזח ושניים נוספים שמפטרלים על החוף, כמו כן הם שכרו קבלן חיצוני עם שלוש סירות שמסייע לפעילות פרישת ואיסוף החוסם ופיטרול, וזאת בנוסף למצלמות שמצלמות את האוניה והמזח 24/7. 

 

"המצלמות לא קולטות כתמים קטנים"


לוי הודה כי המצלמות שפועלות כיום סביב המזח הפעיל אינן מצלמות בראיית לילה וכי רמת הרגישות שלהן אינה מסוגלת לקלוט כתמי שמן או דלק קטנים, אותם ניתן לזהות כיום רק באופן ויזואלי,  וכי החברה טרם החלה בבדיקת קיומה של טכנולוגיה מתקדמת לניטור דליפות קטנות ובשעות הלילה. "אם יש כתם קטן, פליר כזה מאפשר לך להגיב מהר", אמר, והוסיף: "זה בדיוק למה אנחנו מבקשים להמשיך עם סקר הסיכונים, כי אז אפשר לבוא ולומר תוסיפו את המצלמות האלו ובכך תרדדו את הסיכון". 

האם התאורה שמופנית כיום כלפי המים מהמזח לא פוגעת בעצמה ביצירת "מדבריית אור"?
"לא יודע להשיב לך. זה עניין של טרייד אוף, ככל שתחליש את האור תקטן היכולת שלך לאתר כתמים בלילה ומצד שני הגברת התאורה תפגע ברמה כזו או אחרת דגה ובאלמוגים".  
כמו כן, אף שידע לומר כי יש בידיעת קצא"א פירוט מלא של מספר הדליפות שאירעו ממתקניה בים וביבשה באילת, ציין כי אינו זוכר את הנתונים ועל כן נמנע מלהתייחס אליהם. לשאלת 'ערב ערב באילת', אמר: "מהמכלים לא היו כלל דליפות ואולם מהצנרת דלפו ליטרים בודדים פה ושם".

 

בהתייחס לכמות פקחי החברה: ''יכול להיות שיש לנו אולי פער מסוים''. איציק לוי מנכ''ל קצא''א  ● צילום: רותם נועם

 

דוח אחריות תאגידית ראשון יפורסם בקרוב


בשורה נוספת עליה שמחו לבשר בקצא"א, היא כי ממש בעוד כחודשיים שלושה, הם צפויים לפרסם את דוח ה-ESG (Environmental Social Governance) הראשון, על עיצובו הם שוקדים בימים אלו טרם העלאתו לאתר החברה. המדובר בדוח אחריות תאגידית, או דוח קיימות, שפרסומו כיום וולונטרי ואינו מהווה דרישה רגולטורית ועם זאת, חברות רבות, ובהן חברות ציבוריות וחברות הידועות כחברות מזהמות כמו קצא"א, שעיסוקה בדלקים פוסיליים, מנסות ליישר קו עם המגמה הכלל עולמית המבקשת להקטין את השימוש בדלקים כאלו, לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית של פעילותן על העולם, ולשפר מדדים חברתיים ומגדריים בפעילות החברה ובמבנה השלטון התאגידי שלה. 
יהיה מעניין לראות כיצד תתמודד חברה אנטי סביבתית כקצא"א, עם האתגר והאם היא הציבה לעצמה יעדים מדידים לקראת פיתוח זרועות אנרגיה העושות שימוש באנרגיה מתחדשת במקום הפעילות באגירה ושינוע של דלקים פוסליים, אותה היא מבצעת כיום באילת ואשקלון, או שמא היא תציג יעדים עקיפים ומשניים, על מנת לייצר מראית עין של שינוי (GREENWASHING). אם תשאלו את מנכ"ל החברה איציק לוי, הוא יספר לכם על כוונתה של החברה לקדם הקמה של שדה סולארי קטן יחסית לצריכה עצמית, על שטחי החברה באשקלון, מיזם שסורב על ידי המשרד להגנת הסביבה, בשל כך שהמדובר בשטח המשמש כמסדרון אקולוגי, ללמדך, שלא כל מה שירוק הוא גם באמת סביבתי ולפעמים לפתרונות ירוקים יש מחיר סביבתי גבוה פי כמה מתועלתם. 
תוכנית דומה, אגב, להקמתו של שדה סולארי בשטחי החברה באילת, אף שקיימת על הנייר (השטחים סומנו), לא צפויה לדברי לוי לקרום עור וגידים, שכן היא נעדרת התכנות בשלבים אלה, ככל הנראה בשל העדר יכולת לבצע אגירה ושינוע של האנרגיה שתיוצר באילת.


 

קצא"א כבר לא תורמת לעיריית אילת


החל מחודש מרץ 2020 קצא"א כבר אינה תורמת לעיריית אילת כספים וזאת לאחר שנאסר עליה לעשות כן מרגע שהפכה לחברה ממשלתית. עד לאותה שנה היתה החברה תורמת לעיריית אילת סכומים שנאמדו במיליוני שקלים מידי שנה, והיא זכתה לביקורת רבה לאור כך שסירבה לחשוף הן את תחומי התרומה והן את סכומיה, כאשר מי שהיה למעשה מקבל את התרומה ומחלק אותה ללא שקיפות, היתה קרן אילת. כאמור, חשף לוי במסיבת העיתונאים, כי פרוצדורה זו נאסרה על החברה עם הפיכתה לחברה ממשלתית ועל כן מלבד חלוקת תווי קניה ביום המעשים הטובים, החברה לא רק שלא מעבירה תרומות לאילת, אלא אף אינה מקיימת בה כל פעילות קהילתית משום סוג. "אני אישית חושב שזה לא נכון" אמר לוי, "לדעתי, חברה ממשלתית שפועלת בעיר צריכה לתרום לה, עד 2020 תרמנו לחב"ד, כנפיים של קרמבו, הבית של סוזן וספורט והיתה וועדה שבודקת שהמטרות ראויות, זה נעצר ביום שבו הפכנו לחברה ממשלתית". 


 

בקצא"א טוענים כי נתוני תחלואת הסרטן באשקלון לא קשורים לפעילותה


לוי התייחס בדבריו גם לדוח תחלואת הסרטן שפרסם משרד הבריאות וממנו עלה כי אחוז התחלואה בסרטן בעיר אשקלון בה נמצאת עיקר פעילות החברה, הוא מהגבוהים בישראל: "הקמנו באשקלון שתי תחנות ניטור, אחת במרחק 500 מ' בסמוך לשכונת מגורים ואחת בזיקים. 
הערך הסביבתי של בנזן באוויר שהוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה הוא 1.2 PPB, שהוגדר כקו האדום כאשר הממוצע שנמדד בתחנות שלנו שם נע בין 0.2-0.6 שזה 80% פחות ממה שהגדיר המשרד. 
אם תיקחו את הדוח של משרד הבריאות על סרטן בדרום המדינה ותסתכלו עליו בצורה פשוטה, רואים אכן שבאשקלון יש אחוזי תחלואה גבוהים בסרטן ביחס לשאר המדינה,  אבל אם תסתכלו קצת יותר לעומק, אז הדוח לא רק שלא מייחס את זה לפעילות מסוימת, הדוח גם מפרט את סוגי הסרטן, ובאשקלון הם ממוקמים מעל הממוצע הארצי בסרטן המעי הגס וסרטן הערמונית, והם נמצאים עמוק עמוק מתחת לממוצע הארצי בכל הנוגע לסרטן הריאות, שזה הסרטן שמיוחס לפעילות שלנו". לוי הוסיף: "נראה לי שאני לא משפיע על סרטן המעי הגס, אבל אני לא רופא". לוי סיפר כי החברה שכרה את שירותיה של פרופ' סיגל סדצקי, שתנתח עבור החברה את הדוחות של משרד הבריאות שפורסמו בנושא הסרטן מ-2001 עד 2015. "אני בהחלט מבין על מה המהומה, אבל אני לא מסכים", סיכם. 


 

בקצא"א נלחמים בשתי חזיתות משפטיות נגד המשרד להגנת הסביבה


בקצא"א יוצאים כנגד החלטת המשרד להגנת הסביבה, והשרה תמר זנדברג, המסרבים לטענת קצא"א לקיים עמם שיח על מנת לקדם את סקר הסיכונים במפרץ אילת. סקר זה כבר הביא לדברי לוי לידי כך שהחברה רכשה ומציבה חוסם היקפי לכל ספינה שעוגנת במזח טרם פריקת הדלק מהאוניות וכן להוספת סירת סיור. בנושא זה מתנהלת כיום עתירה שהגישה קצא"א, הדורשת מהמשרד להעביר לה פידבק לסקר הסיכונים שערכה, אותו פסל כבר פעמיים בעבר, על מנת לקדמו באופן שיאפשר לחברה להגדיל את היקף שינוע הספינות במפרץ אילת מ-4-6 ספינות כיום בשנה, עד להיקף של 50-60 אניות בשנה, כפי שהחברה טוענת כי מותר לה על פי רישיון העסק הקיים בו היא מחזיקה. במשרד, כאמור טוענים לפרשנות שונה של היתר שינוע הרעלים שיוצא מלפני המשרד (ועניין זה נידון בעתירה נוספת שמנהלת החברה מול המשרד). בעתירה זו הבוחנת את סמכותו של המשרד להגביל את היקף שינוע הדלקים של קצא"א, עצר ביהמ"ש בצו זמני את החלטת המשרד, ואף סירב לאחרונה לצרף להליך את הגופים הירוקים שביקשו ליטול בו חלק, אך מבחינת לוי, אין בכך כדי לסייע לחברה, שכן בשוק הבינלאומי זיהו את הבעייתיות המשפטית מולה מתמודדת החברה ובהעדר יציבות חוזית מובטחת לעתיד, נמנעים לדבריו מהחברה חוזים ארוכי טווח, המיישמים הלכה למעשה את המגבלות על הגדלת העברת נפח מוצרי הנפט במתקני החברה, עד לסיום ההליכים, או עד לשינוי השלטון בישראל לכזה הנוח יותר למאווייה.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש