קוסם העליות מאילת

בזמן שבני אילת בכדורגל סיימה עוד עונה מדשדשת בלגה ב' ונדמה כי אף אחד בעיר לא באמת הצליח להבין מה לעזאזל צריך לקרות כאן כדי שגם לאילת תהיה קבוצת כדורגל סוף סוף באחת הליגות הבכירות בארץ, נדמה שדווקא המאמן האילתי, אסי אלימלך, שיצא כבר לפני כמה שנים מאילת גילה את הנוסחה לאיך עולים מליגה א' ללאומית. משהו, שאיך לומר בעדינות, נראה משנה לשנה חלום שרק הולך ומתרחק מאילת. 
   ממש כמו רבים, גם הוא לא מצליח עדיין להבין איך עיר התיירות המובילה בישראל, שמתהדרת מאז הקמת קריית הספורט במגרשי הכדורגל שהם בין הטובים בארץ, עדיין לא השכילה לעשות את מה שמקומות שכוחי אל כבר הצליחו לעשות. "לא יכול להיות שיש בארץ כפר שקוראים לו בועיינה נוג'ידאת, כפר של 3,000 תושבים, חצי מהם ערבים חצי מהם בדואים ויש להם 2 קבוצות בליגה א' ואילת, עיר התיירות והספורט של מדינת ישראל לא יכולה להעמיד אפילו קבוצה אחת בליגה א' דרום, שלא לדבר על רמה גבוהה יותר", הוא אומר חצי בציניות חצי בכעס, ומבטא את מה שכל אוהד כדורגל אילתי ממוצע מרגיש.

מהנוער לבוגרים בסערה
   עד לפני שתי עונות וחצי השם אסי אלימלך היה מוכר בעיקר במחוזות הנוער בכדורגל. אחרי שנישא לבחירת ליבו והחליט להצעיד את קריירת האימון שלו באילת כמה צעדים קדימה, הוא אימן את קבוצות הנוער בשורה של מועדונים נחשבים בארץ, עד שהחליט שהוא רוצה לנסות גם בוגרים. רצה הגורל ואת הקריירה שלו בליגת הבוגרים הוא התחיל לפני שלוש עונות, כמעט במקרה באמצע העונה, בקבוצת באקה אל גרביה בליגה א' צפון שסגרה את הטבלה. כמו בסיפורי האגדות הגיע מאמן לא מוכר אל קבוצה חלשה שדישדשה בתחתית הכי תחתית של הליגה והיתה מועמדת לירידה יחד עם עוד ארבע קבוצות שהיו אמורות לרדת ליגה בעונה שלאחר הקורונה. "לא היה לי ממש מושג מה זו ליגה א' צפון", הוא מספר בחיוך, "אבל הסוכן שלי אמר להם שאני מאמן מצויין והם הלכו על זה". מרגע שאסי הגיע לקבוצה, חתמה באקה על 10 ניצחונות רצופים והבלתי יאמן נעשה- באקה לא רק שרדה בליגה כנגד כל הציפיות, אלא הגיעה מרחק נקודה אחת מהפלייאוף העליון. "אגב, באקה היא מקום נהדר", מבהיר אסי בנחישות. עונה לאחר מכן הוא כבר הצליח להוביל את באקה לנגיעה מעלייה לליגה הלאומית ואף אחד לא באמת התפלא שהעונה קיבל אסי כרטיס כניסה למועדון הנחשב הפועל רעננה תחת הטייטל המאמן, לקח על עצמו את הקרדיט בשתי ידיים ורגליים והצליח לחתום על מה שהקבוצה פספסה רק עונה אחת קודם- עלייה לליגה הלאומית. ולא סתם עלייה אלא בפער משמעותי של 13 נקודות מהשנייה אחריו, עם נתון משכנע של קבוצת ההגנה הטובה בליגה שספגה לאורך כל העונה שיא שלילי של 15 שערים בלבד. ואם לא די באלו, אסי אלימלך שלנו, נבחר למאמן העונה נו ואיך לא?

Born in Eilat

   אסי אלימלך הוא עוד דוגמה ניצחת לכך שאפשר להוציא את הבן אדם מאילת אבל אי אפשר להוציא את אילת מהבנאדם. הבן של בבר הסטנדאפיסט והבדרן המוכר ואמא ענת. לא משנה איפה הוא יהיה הוא תמיד נשאר בקשר עם אגודת הכדורגל בה גדל וצמח, עוקב אחרי ההתרחשיות וניסיונות השווא של האגודה לצעוד קדימה וכואב את כאבם של אוהדי הכדורגל בעיר שלא זוכים לעדנה, ובעיקר, כואב את כאבם של בני הנוער בעיר שלא מגיעים לשום דבר ולא רואים עתיד בתחום, ממש כמו שקרה לו. אלא שבמקום לדרוך במקום, כשהבין שגם בעמדת המאמן הוא לא יגיע מאילת לשום מקום, פרש אסי כנפיים בעקבות האהבה ובעקבות אשתו וגילה כמו רבים אחרים שמה שאי אפשר לעשות באילת, אפשר לעשות בחוץ וגם להצליח.
   רגע אחרי שזכה בתואר הכי חשוב למאמן- מאמן העונה והצעיד את קבוצתו לעלייה, נזכר אסי, איך לא, בימי נעוריו בעיר ומגדיר את עצמו שהיה עוד אחד מהילדים הלא ממש מוצלחים של בית הספר גולדווטר שהכדורגל הצליח לאפס.

האמנת בתחילת העונה הנוכחית עם הפועל רעננה שזה יכול להצליח לך ככה?
   "השנה קרה משהו בליגה א' שלא קרה מעולם. התאחדות הכדורגל עשתה רפורמה שאמרה שקבוצה יכלה להשקיע רק מיליון שקל, לא יותר ולהביא רק שבעה שחקנים. מתחת לגיל 21 ומעל גיל 34 תביא כמה שאתה רוצה, בין הגילאים האלו רק שבעה. זה היה דבר מפחיד שנתן למעשה אפשרות לכל הקבוצות להתמודד כשוות על האפשרות לעלות ליגה. כל שחקן בחרתי בפינצטה, לקחתי חבר'ה צעירים שהכרתי והאמנתי בהם. פתחנו את העונה בצורה מזעזעת עם 3 הפסדים ראשונים, אבל אז בא רצף של 22 משחקים ללא הפסד, הישג שיא. זו היתה גם הפעם השנייה ברציפות בה סיימתי את הליגה עם ההגנה הכי חזקה בליגה א' צפון ובליגה א' דרום. בשנה שעברה עם באקה אל גרביה ספגנו רק 22 שערים בכל העונה, השנה שברנו שיא שלא היה אף פעם וסיימנו את הליגה עם 15 שערים בלבד שספגנו כל העונה. וחשוב להבין שליגה א' צפון היא מאוד מאוד קשה מהמון סיבות. בואי נאמר שאם לא היינו פותחים כזה פער משמעותי, לא בטוח שבסופו של דבר היינו עולים. אבל כשאתה מוביל בצורה כזו משכנעת, עם ההגנה הכי טובה בליגה וההתקפה הכי טובה בליגה, שום דבר לא יכול להרוס לך את זה".

וכל זה עם תקציב של פחות ממיליון שקל?
   "השקענו בהתחלה 700 אלף שקל כשההסכם עם הבעלים אמר שאם יהיה סיכוי לעלייה הוא יוסיף תקציב. בחודש ינואר כשהיינו מקום ראשון, הבעלים שלח יד לכיס, הבאנו עוד שני שחקנים, אחד מהם סיים כמלך השערים של הליגה וזה היה משמעותי מאוד".

בתכל'ס אתה באמת מאמן טוב או שיש כאן הרבה מזל?
   אסי צוחק: "כדי לעלות ליגה יש הרבה משתנים שצריכים לקרות- בנייה נכונה של קבוצה, אימון נכון, להגיב נכון ברגעים קריטיים. יש את החלק של ההנהלה, של המאמן, של השחקנים וכל אלו יחד מתחברים להצלחה אחת גדולה".

צריך לעבוד קשה כדי להצליח

   אסי גדל באילת ושיחק בה עד שהגיע למחלקת הנוער בימים בהם הנוער היה מסיים משחק וחלק מהשחקנים היו עוברים ישר לתגבר במשחק של קבוצת הבוגרים. בגיל 16.5 הוא התחיל לאמן אצל שלום לוי "הענק והגדול", הוא מגדיר את האיש שהפך במרוצת השנים למוסד בעיר אילת. "כל מילה טובה שתגידי עליו נכונה במקרה הזה. האיש הזה הוא הכל", אומר אסי על שלום בחום. "זכיתי לעבוד עם מיטב המוחות בכדורגל בארץ. אבל באיש כזה פשוט עם ענווה, פשטות והבנה איך לעזור ולתרום לילדים לא נתקלתי. לקחתי ממנו הרבה, בעיקר באימון ילדים משם התחלתי. אימנתי באילת בליגת השכונות עוד כשהיתה. ליגה של בתי ספר שהתקיימה בכל יום חמישי בבית ספר ערבה. משם עברתי למחלקת הנוער. כשהבנתי שאני לא מספיק טוב כשחקן התגייסתי לצבא כלוחם וכשפשטתי מדים הלכתי לכיוון האימון והתפתחתי בתחום. אחרי שהתחתנתי עברתי לאזור ירושלים. אימנתי את הנוער בהפועל ירושלים, בהמשך עברתי לבית"ר ירושלים ושימשתי בתפקידים בכירים שלא כל אחד מגיע אליהם ואז החלטתי שאני רוצה לאמן בוגרים אבל לא מעמדה של עוזר מאמן, ככה הכל התגלגל מבאקה אל גרביה".

סינדרלה של הכדורגל
   אסי מחייך: "בואי לא נשכח שאני עובד מאוד קשה, אני חרוץ, לא מוותר על כלום. יש לי את הדרך שלי וזה משתלם. בהווה אני מאמן את הפועל רעננה, מרצה, עובד בהתאחדות לכדורגל, מנהל את האקדמיה לנוער של מ .ס. אשדוד ואין תלונות".

הובלת את רעננה לליגה לאומית בזמן שאילת לא מפסיקה כבר שנים לדשדש בתחתית, לא כואב הלב?
   "נתחיל מזה שכל מי שנמצא באילת ומנסה לקדם את הכדורגל בעיר ראוי להרצה, אבל שיהיה ברור, שום דבר לא יכול להצליח אם אין עירייה חזקה. אם אין ראש עיר שרוצה. ברגע שעיריית דימונה החליטה שהיא רוצה לעלות, היא שמה על זה דגש. בסוף הם אמנם הפסידו בגמר ליגה א' דרום, אבל הם הגיעו למעמד הזה לאחר שראש העירייה החליט שהוא משקיע בכל הכוח. הוא הביע שחקנים מבחוץ, נתן להם לישון במלון ונתן לקבוצה תקציבים גדולים. שיהיה ברור, אם לקבוצה לא יהיה תקציב רציני כלום לא יכול לקרות. מעבר לזה- חייבים להביא אנשי מקצוע טובים לאילת. היום יש באילת את איברהים אבו רקייק, שהוא מצויין, אבל גם הוא לא יכול לעשות קסמים בלי תקציב. איש מקצוע שמגיע לאילת חייב לבנות בה מועדון כמו שצריך ומאחורי כל מועדון כזה יש עירייה תומכת. עיריית רעננה ועיריית אשדוד תומכות ועושות למרות שיש לקבוצות בעלים. באילת הכל הולך לכדורסל וחבל. הכל הרי חוזר לעיר. ברגע שאילת תעלה לליגה רצינית, יבואו אוהדים עם הקבוצות, זה לא כמו בכדורסל שמגיעים בקטנה, לכדורגל באים המון אוהדים וזה יחזור לעיר. אם לא מתכוונים להשקיע בכדורגל באילת למה בכלל הקימו את המגרשים בקריית הספורט? אז אפשר בהחלט להעריך את מי שמנסה לקדם את הכדורגל באילת אבל אי אפשר לצפות לניסים".

לא עובר לך לפעמים בראש הרצון לחזור לאילת ולעזור להקים כאן אימפרייה של כדורגל?
   "רונן שחרור, שהוא חבר טוב שלי, הציע לי פעם אחת לרדת לאמן באילת. אבל למה זה טוב? אם תיכשל- יפטרו אותך וברור שלא תצליח להגיע לשום מקום בלי תקציבים אז למה? לאילת צריך להביא מאמן לדרך. עם תקציב, מטרות, תוכנית עבודה, יעד להקים בעיר מועדון כדורגל לכל דבר. הפועל ירושלים התפרקו אבל חזרו לליגת העל תוך 5-6 שנים עם אותו מאמן ואותם אנשים כי היתה להם דרך, היתה להם תוכנית עבודה והיו להם תקציבים. להמשיך לחפש ילדים שמחפשים את עצמם בעיר זה לא יוביל אף אחד לשום מקום. מה מציעים לילדים באילת? ילד מחפש להיות שחקן ובאילת מחפשים לשרוד. יש גבול עד כמה ועד מתי. צריך להבין שכדורגל זה תרבות, זה מייצר שיח, מייצר היסטוריה לעיר ואם לא יודעים לעשות את זה כמו שצריך חבל על הזמן של כולם, ובאילת אוהבים יותר כדורגל מכל ענף ספורט אחר. אני זוכר שכשהייתי תלמיד, העירייה פתחה כיתת כדורגל. שאול חשאי היה המורה שלנו. לקחו את כל הילדים ה'בעייתיים' ושמו אותנו בכיתה אחת עם הבנות של מגמת המחול. היו אימונים והיה נהדר. זה היה מיזם שהציל ילדים. אני עצמי לא יודע לאן הייתי מגיע בלי זה".

היה באילת פוטנציאל?
   "ועוד איך ואני בטוח שתמיד יש ולא מעט ילדים הולכים לאיבוד. באילת היה שחקן שעד היום אני מחפש אחד כזה. קוראים לו דניאל קהא. הוא היה שחקן ברמה גבוהה בזמנו של דניאל ושניר גואטה, לי קול ומושיקו. אלו היו יהלומים שאף אחד לא ידע לקחת אותם בידיים ולעשות איתם משהו. אז מה אתה רוצה לייצר שחקנים לערים אחרות ולא לעיר שלך כי אין לך מה להציע להם? אני בעד שילדים לא ייצאו מהעיר בה הם גדלו, אבל למה שהם יישארו באילת אם אין לה מה להציע להם? אגודה לא יכולה לומר לילד סורי אין לנו תקציב. ותאמיני לי יש בעיר מאמנים טובים. ושוב אנחנו חוזרים לעניין התקציב והעירייה. ברמת השרון יש מחזיק תיק ספורט ומחזיק כדורגל, זה שאין באילת אפילו מחזיק תיק ספורט זו בושה. כל עוד הדבר הזה לא יגיע מתוך רצון של ראש העירייה לתמוך ולקדם זה לטחון קמח שכבר טחנו, לנסוע ברכב שמונע על מים. לצערי מקסימום תהייה באילת הצלחה של עלייה לליגה א', אבל כשאין כסף הרי ברור שהקבוצה שוב תרד וזה עצוב וחבל. לא יכול להיות שיש כפר בשם בועינה נוצידט, שמעת עליו? יש בו 3,000 תושבים, חציים ערבים חציים בדואים ויש לכפר הזה 2 קבוצות בליגה א' ולאילת, עיר התיירות והספורט של מדינת ישראל אין אפילו קבוצה אחת בליגה א', שלא לדבר על קבוצה בליגה גבוהה יותר. זו בושה וזה לגמרי לא הגיוני".

מה קורה איתך בעונה הבאה?
   "אני חתום לעונה נוספת בהפועל רעננה ועולה איתה לליגה הלאומית, ממשיך לעשות פרוייקטים בהתאחדות לכדורגל, ממשיך עם האקמיה לנוער במ.ס. אשדוד".

יש כוונה לעלות הלאה עם רעננה?
   "הרצון להישגיות בספורט הוא הבסיס להכל, כסף זה לא תמיד הכל. צריך שהרבה דברים יתחברו כדי להצליח. כדורגל הוא ענף ספורט אכזרי שלא מתאים לכל אחד, אבל רגע אחד שמח כמו עליית ליגה שום כסף שבעולם לא יכול לקנות".

מה נאחל לך להמשך?
   "שבשנה הבאה גם אזכה בתואר מאמן העונה למה לא? אחרי הכל הילד הלא מוצלח מגולדווטר פרס כנפיים והצליח וזו גאווה גדולה. חשוב לי לציין שבלי המורה אורה כדורי ובלי המאמן שלום לוי, לא בטוח לאן הייתי מגיע. היא סידרה לי הקופסא, שלום סידר לי את הכדורגל ומסתבר שביחד זה הצלניח. אז תודה". ■

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת