צילומים: מתוך סרטון הסברה של חברת מקורות
בדיון שערכה החודש הוועדה הבין משרדית למתן הזרמת שפכים לים (גוף סטטוטורי עצמאי המורכב משורת משרדי ממשלה רלבנטיים - ר.נ), דחתה הוועדה את בקשת חברת מקורות להגדלת היקף החנקן המוזרם למפרץ אילת מ-21 טונות בשנה לכ-24 טונות בשנה. הוועדה אימצה את עמדת המשרד להגנת הסביבה, אשר התנגד לבקשה כחלק ממדינות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת". במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי: "הדחייה הבססה על המלצות ועדת מומחים למפרץ אילת בעלי שם עולמי, בכל הנוגע להזרמת חנקן במפרץ אילת.
עוד נכתב בהודעת המשרד, כי: "הדיון ודחיית הבקשה נעשו בעקבות בקשתה של חברת מקורות להגדלת נפח הזרמת החנקן למפרץ אילת מ-21 טונות בשנה לכ-22 טונות בשנת 2024 ולכ-24 טונות בכל אחת מהשנים 2027-2025, בקשה שהגיעה לאחר שחקלאי הערבה ההתיכונה והדרומית ביקשו להגדיל את מכסת מי ההשקיה שהם עושים בה שימוש בשטחים המיועדים לחקלאות, שכן אלה הולכים וגדלים.
לאחר שקיימה הוועדה הבין משרדית מספר דיונים במסגרת רחבה. תוך שהיא מבקשת לאזן מחד גיסא בין תוכניות המדינה לפיתוח החקלאות בערבה התיכונה והדרומית כיעד, ומאידך גיסא, תוך הדגשת חשיבות השמירה על מפרץ אילת כיעד אסטרטגי. וזאת יש לדעת: כבר כיום, מתווספים להזרמת החנקן של מקורות למפרץ עוד כ-6 טונות חנקן ממזרימים נוספים קבועים אשר ביניהם מזרימים מענף החקלאות הימית ביבשה וממכון מחקר לחקלאות ימית ומהמצפה התת ימי.
הועדה נימקה את דחייתה בכך "שהגדלת עומס החנקן מהווה סיכון ברור לאיכות המים במפרץ אילת ובפרט למצב שונית האלמוגים, סיכון אשר ניכר ומוכח מדעית בממצאי הניטור הלאומי של מפרץ אילת. הוועדה השתכנעה כי הפגיעה הסביבתית העלולה להתרחש כתוצאה מהגדלת העומס והנזק לשונית האלמוגים היא בלתי הפיכה ויש לכך גם משמעויות כלכליות נלוות".
בהמשך, הדגיש המשרד להגנת הסביבה, כי: "ימשיך לקדם את מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת והפחתת הלחצים מהים ומשונית האלמוגים, במטרה לשמור על השונית כבית גידול בריא ופורח למגוון הביולוגי בים, לצד נכס לאומי ובינלאומי המושך תיירים רבים".
במקורות מאוד לא אהבו את נוסח ההודעה שהוציא לתקשורת המשרד להגנת הסביבה, שכן, לדידם, הם בסך הכל מילאו אחר הנחיית משרד החקלאות, אליו פנו החקלאים מלכתחילה בבקשה להגדלת מכסות המים, שכן הגדלת כושר הייצור של המים כיום כרוך, מני ובי, בהגדלת כמות החנקן המוזרמת למפרץ. דבר זה נובע מכך שנכון להיום מסתמכים מתקני ההתפלה של הערבה התיכונה והדומית, על שילוב של התפלת מי תהום בשילוב התפלת מי ים (עובדה שמעניקה למים של אילת את טעמם הייחודי – ר.נ). בשיטה זו נוהגים באזור מאז קום המדינה ואולם ידוע כי במי תהום קיימת רמה גבוהה בהרבה של חנקן במים מאשר במי ים מותפלים, ולפיכך, מערכות ההתפלה הקיימות כיום יכולות לעמוד בייצור מוגבר של התפלת מי שתייה, אך במחיר של מעבר לעבודה ב"טורבו", שמשמעה הגדלת מי התהום עתירי החנקן שימצאו את דרכם בחזרה למפרץ אילת.
מצב זה, אמור, לדברי גורמים במקורות, להסתיים בשנת 2028, אז אמור להתחיל לפעול מתקן ההתפלה החדש בסבחה. מתקן זה שיהיה על טהרת התפלת מי הים (שכאמור עניים בהרבה בחנקן), יפתור את הבעיה ויאפשר את הגדלת מכסות התפלת מי השתייה וההשקיה ללא תוספת סיכון למפרץ אילת.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מתקן ההתפלה "סבחה" של חברת מקורות מפיק את רוב המים מהתפלה של מי תהום. מי התהום באזור אילת מכילים ריכוזים גבוהים של חנקן, בין היתר כתוצאה מדישון קרקעות חקלאיות בדרום הערבה. התפלת מי התהום יוצרת תמלחת עשירה בחנקן אשר מוזרמת לים, ולכן הגדלת ההפקה מבארות מי התהום משמעותה הגדלת עומס החנקן המוזרם לסביבה הימית הרגישה של מפרץ אילת ופגיעה ודאית בשונית האלמוגים, ולכך המשרד מתנגד. נושא זה הועלה בפני רשות המים ומשרד החקלאות במהלך שנת 2023 כאשר למד המשרד על התוכניות של משרד החקלאות לפתח את החקלאות בערבה, תוכניות שנעשו ללא היוועצות עם המשרד להגנת הסביבה. מתקן סבחה עתיד לעבור בשנת 2028 להתפלה של מי ים, אשר בניגוד למי התהום הם עניים בחנקן. המעבר להתפלת מי ים יפחית את הסיכון לשונית האלמוגים ויאפשר הגדלה של תפוקת המים השפירים לכלל השימושים, לרבות חקלאות הערבה.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי: "משרד החקלאות מבקש להבהיר ולתקן מידע מוטעה ומטעה:
לנוכח שינויי האקלים ואתגרי השעה, משרד החקלאות רואה צורך מידי בהרחבת החקלאות הישראלית בדרום וחיזוקה על מנת לשמור על ביטחון המזון הלאומי. הנחיצות, לחיזוק החקלאות וביטחון המזון מתחזקת בעיקר לנוכח המלחמה והסיכונים לאספקת מזון לתושבי המדינה. לצורך כך החקלאים זקוקים לתוספת מכסות מים. חשוב להדגיש שלא מדובר בשפכים אלא במי רכז של התפלת מי תהום, שמחלחלים ממילא בתת הקרקע לים.
בקשת חברת מקורות, בהסכמת יישובי דרום הערבה ומשרד החקלאות, צומצמה לתוספת חנקן מזערית של 1 טון חנקן לשנה בלבד, למשך 4 השנים הקרובות. מדובר בתוספת מזערית מכלל כמויות החנקן הנכנסות למפרץ אילת, הן בתהליכים טבעיים והן ממדינות שכנות. עובדה שמשרד להגנת הסביבה והוועדה בוחרים להתעלם ממנה!
הוועדה להיתרי הזרמה, שתפקידה לאזן בין צורכי שימור הים וצורכי הפיתוח, נוקטת מזה שנים רבות עמדה לא מאוזנת ובכך משיתה עלויות רבות ומיותרות על הציבור שלא לצורך.
החלטה זו פוגעת באפשרות של מקורות לספק מים לחקלאים ובכך פוגעת ביכולת של העיר אילת וחבל אילות, לתת מענה לקליטת משפחות מפונות מיישובי העוטף ומתן מענה להוספת גידולים חקלאיים הכרחיים לפיתוח האזור ולאספקה לכלל מדינת ישראל לטובת ביטחון המזון המקומי.
כמו כן, משרד החקלאות מקדם פתרונות להפחתת חנקן בשיתוף פעולה עם רשות המים ומקורות, במספר דרכים, לרבות על ידי גידול אצות מבוקר.
היה ראוי שמשרדי ממשלה נוספים היו מתגייסים למתן פתרונות לחקלאות ולחקלאים, בעיקר בתקופת מלחמה ולא רק ליצירת חסמים מיותרים.
מנכ"ל עמותת צלול, מור גלבוע (המשמש כנציג הארגונים הירוקים בוועדה הבינמשרדית לשפכים) הוסיף: התסכול והתסכול של חקלאי הערבה נובעת מכך שהם לא יקבלו עוד מים אל אם מקורות ורשות המים יאיצו בצורה משמעותית את ההקמה של המתקן ל התפלת מי ים ואז הם יצליחו לקדם את לוחות הזמנים בצורה משמעותית והם יכולים לעשות את זה".
עוד הוסיף: "ישנם בנוסף כל מיני פתרונות שצריך לבדוק, כמו זה של חברת סיקורה המטפל במי רכז. חברת מקורות כבר השקיעה כספים בפיילוט הזה ביחד עם רשות המים ומשרד החקלאות. שווה מאוד לבחון את הפיילוט הזה בסקייל גדול יותר, כדי לראות אם הוא אכן נותן מענה למי הרכז. עוד הוסיף מור, כי "זה שנתנו לחקלאים ברקס, דווקא צריך לדרבן את משרד החקלאות ורשות המים ומקורות לקדם מהלכים כדי לראות איך מגדילים את כמות המים לערבה מבלי לפגוע במפרץ".
מעמותת צלול נמסר בתגובה: "לאחר שבחנה את הדברים לעומק, ולאור ההתנגדות העזה של אקולוגיים ימיים, שלנו ושל ארגוני סביבה נוספים, הוועדה להיתרי הזרמה לים - לא נתנה היתר לחברת מקורות להגדיל את כמות החנקות המוזרמות למפרץ אילת. חנקות הן חומרי דשן מזיקים ומזהמים- תוצר לוואי של התפלת מי תהום מליחים, המוזרמים למפרץ ומזיקים לשונית הנדירה והרגישה.
עמותת צלול יחד עם ארגוני הסביבה המרכזיים התנגדו למהלך הזה משום הסיכון הרב שהדבר יגרום למפרץ הרגיש, שכבר כיום כמות החנקות המוזרמת אליו חורגת מהסף העליון של כושר הנשיאה שלו ומעמידה בסיכון רב את המשך קיומה של שונית האלמוגים הנדירה במפרץ.
חשוב לזכור: כלכלת העיר אילת וכלכלת האזור כולו מבוססות על שונית האלמוגים הייחודית של המפרץ והיא נכס טבע בעל ערכיות אקולוגית עצומה
לאור דו"ח הניטור האחרון של מפרץ אילת, המעיד על התאוששות איטית ולא יציבה של שונית האלמוגים מאז שהוצאו כלובי הדגים ב-2008, אנחנו יודעים לומר בוודאות רבה שהמשך הגדלת כמות החנקות, המוזרמת לים, עלולה לחנוק את הים, תרתי משמע, כתוצאה מפריחת אצות שיסכנו את שונית האלמוגים ומערכות אקולוגיות נוספות התומכות בשונית.
למרות ההבנה לצורכי החקלאות בערבה, אין לנו ברירה אלא למלא את חובתנו להגן על מפרץ אילת הרגיש ולהתנגד מכל וכל למהלך זה.
חשוב לציין שאנחנו לא מתנגדים להגדלת היצע המים לחקלאיים בערבה אלא שאת ההרחבה יש לבצע באמצעות מתקן התפלת מי ים ולא עם קידוחי מי תהום מליחים שמימהם עתירי חנקות שיפגעו בים הרגיש ובאלמוגים שהם משאב טבע בעל חשיבות לאומית ועולמית.
למעלה מ- 50% מהשוניות ברחבי העולם כבר נהרסו. אנחנו חייבים לשמור מכל משמר על השונית היקרה של מפרץ אילת, שמדענים מצאו שהיא בעלת יכולת שרידות גבוהה בהשוואה לשוניות אחרות, ולמנוע איומים העלולים לפגוע בה דרמטית - למעננו ולמען הדורות הבאים.
פרויקט הסבחה
מסוף המאה העשרים פועלים בערבה שלושה מתקני הפעלה המפיקים כ-60 אלף מטרים מעוקבים ליום. הסבחה הוא אחד מהם. עם התפתחות העיר אילת וישובי הערבה עולה הצורך להגדיל את כמות המים והפקתם, על מנת לעמוד בביקושים, שכן המים המותפלים משמשים הן עבור תושבי אילת והערבה ואורחיהם, אלא גם את שטחי החקלאות המדבריים הצורכים כמויות מים גדולות. בהתאם לכך, במקורות מובילים פרויקט לאומי אסטרטגי להגדלת כמות המים המותפלים לשתייה או לחקלאות בערבה כ 50% עד שנת 2030.
הפרויקט משתרע ממתקן הסבחה ועד לעומק הים ומורכב משלושה מקטעים שיבוצעו במקביל בשנים הקרובות. המקטע הימי הינו פרויקט 'דיזיין דיל' בינלאומי, בו מתוכננת הנחת מערכת קווים ימית למי ים ולרכז בתחנת שאיבה חדשה. המערכת הימית תונח במרחק של כחצי קילומטר מהחוף ובעומק של כשלושים מטרים, הקווים יתחברו לתחנת שאיבה חדשה הממוקמת בין תעלת הקינט ללגונה המזרחית.
המקטע היבשתי כולל מערכת קווים, שתוליך את מי הים מתחנת השאיבה וממנו יונח קו חוזר לפינוי הרכז מכל המפעלים הסמוכים בחזרה לאורך קיים. במקביל להנחת הקווים, חברות מקורות, פורשת מערכת סיבים, אופטים חכמה לצורך ניטור ובקרה לאספקת מים רציפה.
במקביל לסבחה מקורות מרחיבה את אתר ההתפלה באמצעות מתפיל חדש ומתקדם שיבטיח הפקת מים רציפה ואמינה לתושבי אילת והסביבה לעשורים הבאים.
במקורות אומרים כי: "בראיה לאומית נושא עמו הפרויקט תועלות כלכליות וסביבתיות רבות: יתן מענה לביקושי המים הצפויים עקב הגידול באוכלוסייה, יפחית את עלויות הפקת המים, יאפשר איחוד תשתיות של כלל צרכני המים למערכת אחת, יבטל תשתיות ישנות לטובת פיתוח העיר אילת, יסייע בשמירה והגנה על הסביבה על ידי סחרור מי הלגונה ומי תעלה הקינט ופינוי מי הרכז של כלל המפעלים באזור בתשתית אחת. עם השלמתו של פרויקט הסבחה, נבטיח אספקת מים אמינה ורציפה בלב המדבר גם לעשורים הבאים.
במועצה האזורית ערבה תיכונה מסרו בתגובה כי הנושא פחות רלוונטי לאזור ערבה תיכונה, למרות שגם בערבה התיכונה זקוקים לעוד מים, אבל אלו כנראה יגיעו בכלל מהמתפיל- בצינור דרך אזור ים המלח ולא מכיוון אילת. ומקורות מסייעים תמיד לחקלאות בערבה לגדול ולהתפתח.
מהמועצה האזורית חבל אילות לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון. ■
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
