זה שיר פרידה חמ''ל הטרמינל נסגר

  במשך קרוב לחודשיים הפך מתחם הטרמינל (אקס בית הנתיבות של שדה התעופה באילת) למוקד של המפונים שהגיעו לעיר. המתחם הענק בו שוכן בשגרה תיאטרון אלעד, הפך לכלבו הגדול של אילת, שהציע מבחר כמעט אין סופי של פרטים, מרביתם יד 2, שנתרמו על ידי תושבי העיר, או הגיעו מתרומות שנאספו במרכז הארץ, לטובת המפונים שהגיעו לעיר לא מאובזרים. 

האילתים לא איכזבו

  כבר ביום שלמחרת תחילת המלחמה, כשראשוני המפונים מיישובי העוטף פונו למלונות באילת, הבינה ליאת גרבובסקי, בת אילת, העוסקת בהפקות תוכן וקידום סצנת היד 2 באילת, כי המפונים מגיעים עם הבגדים שלגופם בלבד. מיד היא ארזה את המזוודות שיש לה בבית על כל תכולת היד 2 ומיהרה להתמקם בחדרון קטן במלון, אליו הגיעו המפונים, על מנת לסייע להם בציודים החסרים. מהר מאוד התברר שזו היתה פגיעה מדויקת במטרה. רגע אחר כך כבר הצטרפה לעזרתה טלי זיידנברג, בשגרה- המפיקה הראשית בתיאטרון אלעד, שמהר מאוד גם הבינה את צורך השעה והציעה לליאת להעביר את כל הטוב הזה למתחם הענק.

  עשרה ימים אחרי הגעתם של ראשוני המפונים לאילת, פתח חמ"ל הטרמינל את שעריו והציע להם מכל טוב תרומות העיר ומחוצה לה. מחלקות על גבי מחלקות של ציודים, החל מבגדים, דרך הנעלה, צעצועים, דברי טואליטיקה ומה לא. בד בבד עם התרומות הרבות שהגיעו מהאילתים ומכל רחבי הארץ, זרמו למקום גם המתנדבים האילתים שהבינו שזו הבדיוק העת לסייע. מהר מאוד הפך המתחם לחמ"ל של ממש ולכתובת של כל המפונים שידעו שכאן הם ימצאו את כל מה שרק היו צריכים. 
  לכולם היה ברור שהמפעל ההתנדבותי המבורך הזה הוא פתרון ראשוני. לכולם היה ברור שיום יבוא ושערי הטרמינל יסגרו והוא יחזור לתיאטרון. לפני שבועיים קיבלה ליאת את ההודעה שהזמן לפנות הגיע. ביום האחרון של חודש נובמבר ננעלו דלתות המקום, לא לפני שליאת ומתנדביה דאגו לפתוח בשבוע הפעילות האחרון את דלתות המקום לטובת תושבי אילת שהוזמנו להגיע ולקחת מדברי היד 2 שנותרו במקום. "לא היו מי שהיו ראויים יותר להגיע ולקחת דברים מכאן", אומרת ליאת על התושבים שתרמו לאורך התקופה בגדים וציודים ביד רחבה. "ההיענות של האילתים גם במקרה הזה היתה גדולה. אנשים לקחו דברים רבים ובכך הקטינו לנו את הצורך בקיפולים, באריזות ובמעברים וידאגו לאורך חיים ארוך יותר לבגדים", היא אומרת.
קיפולים אחרונים

  בימים הראשונים של השבוע הנוכחי הסתיימו במקום הקיפולים האחרונים, הבגדים והציודים שנותרו הועברו אחר כבוד לגופים אילתים שעוסקים בשיגרה במסירת דברי יד 2 לנצרכים. ליאת ומתנדביה החזירו ציודים שהושאלו לטובת החמ"ל לבעליהם והמפתחות הוחזרו לידי תיאטרון אלעד שאוטוטו יחזור גם הוא לפעילות.
  בסיום כמו בסיום הפרידה לא היתה קלה. המתנדבים, שהפכו תוך קצת פחות מחודשיים למשפחה אחת גדולה, קיימו מפגשי פרידה על קפה והבטיחו שעוד ישובו ויפעלו יחד. "היה לכולנו ברור שזה רק עניין של זמן עד שהמקום יסגר", אומרת ליאת ומודה על תקופה נהדרת ומאתגרת שלא היתה יכולה לקרות ללא כל המתנדבים והמתנדבות שפעלו יד ביד יחד איתה. "עכשיו אמנם מגיע הצורך של המפונים בבגדי חורף, אבל תמיד יהיה להם מאיפה לקבל", היא מבטיחה ומונה את רשימת המקומות מהם ניתן יהיה לאסוף מעכשיו את בגדי היד 2: יד רוז'ה, בית רפאל, חיים זהבי, ויצ"ו, הביגודית, יד 2 של הרווחה, החמ"ל של צעירי אילת, ובראש ובראשונה המוקד העירוני 106, לכאן אפשר לפנות בכל בקשה וכאן גם ישלחו כוחות ללקט ציודים ולהעביר למפונים על פי הצורך. "זכיתי להכיר חבורה של אנשים נפלאים, אנשים עם לב גדול, שעשו הכל על מנת לעזור", אומרת ליאת, "וזה לכשעצמו רווח לכל החיים".

איך זה להסתדר עם החלל הענק שנשאר לך פתאום?
  ליאת צוחקת, אחרי הכל אחרי ימים אינטנסיבים שהתחילו גם ב– 15 שעות עבודה (בהתנדבות יש להזכיר), פתאום היא בבית. "הילדות לא רגילות לראות אותי מגיעה הביתה כבר בצהריים", היא אומרת ומבטיחה שהיא כבר חושבת על הפרויקט הבא, שהפעם מן הסתם יהיה בתשלום, כי עם כל הכבוד להתנדבות, גם המתנדבים צריכים פרנסה.
דבר אחד בטוח, חמ"ל הטרמינל של אילת הרוויח את מקומו בכבוד בדפי ההיסטוריה של העיר אילת בימי מלחמת "חרבות ברזל".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת