בחבל אילות טוענים כי לא התקבלו כספים מעיריית אילת בגין העסקת מאיר יצחק הלוי אך המסמכים מוכיחים כי אלו נדרשו

נתחיל בבשורות הטובות: המועצה האזורית חבל אילות הודיעה השבוע למערכת 'ערב ערב באילת' כי למרות התנגדותו של ראש עיריית אילת לשעבר, מאיר יצחק הלוי, לחשיפת ההסכם שנחתם עמו לצרכי ייעוץ, היא החליטה להיעתר לבקשת העיתון במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע שהגיש, זאת לאחר שדחתה את נימוקיו כפי שהועברו אליה בהתנגדותו וכי היא תעביר לעיתון את ההסכם, לרבות כל חשבונית שהוציא יצחק הלוי וכן קבלות המעידות על תשלומים שבוצעו אליו על ידה. מסירת המסמכים צפויה להיעשות בתום המועד הקבוע בדין להגשת עתירה על ידי יצחק הלוי, ככל שיבחר לעשות כן, העומדת על 45 יום, קרי:ב-26.12.

ההליכים לקידום המרכז המסחרי ביג בחבל אילות תקועים

כפי שנחשף ב'ערב ערב' בחודש אוקטובר, הסכם הייעוץ שנחתם בין חבל אילות למאיר יצחק הלוי, הוגדר כעוסק ב"נושאים שונים", ובחלק מדרישות התשלום שהעבירה המועצה לעיריית אילת בגין חלקה בתשלום, הוא הוגדר בעבור "קידום תשתיות ופרויקטים אזוריים בערבה - ייעוץ", ובאחרים הוגדר "בגין ייעוץ מאיר יצחק הלוי (37%)". ההסכם עם יצחק הלוי מתייחס, בין היתר, לתוכנית להקמתו של מרכז ביג בכניסה לאילת בשטח שהיה בעבר שייך למועצה האזורית חבל אילות. בשנתיים האחרונות חלה התקדמות של ממש בקידום המיזם הכלכלי הענק שהיה תקוע כמעט שני עשורים, ובחודש מרץ השנה, קיבלה מליאת מועצת חבל אילות החלטה להעביר את שטח המרכז המסחרי לידי עיריית אילת. ההסבר להעברת השטחים הוסבר בכך ש: "במסגרת חילופי השטחים בין העיר אילת לחבל אילות בשנת 2005, נקבע לעניין המרכז המסחרי העתידי, כי הוא ייכלל במסגרת המנהלת המשותפת שהוקמה. אומנם השטח המוניציפאלי של המרכז המסחרי נותר בחבל אילות, אך לעניין כספי הארנונה, החלוקה נקבעה ועומדת על 30% למועצה האזורית חבל אילות ו-70% לעיריית אילת". אלא שאז הוברר לחבל אילות, כי לא ניתן לקיים את הסכם הארנונה האמור כל עוד השטח מצוי בשטחה ונדרש היה להעבירו לידי עיריית אילת. לאור כך החליטה מליאת מועצת חבל אילות בישיבתה מיום 30.3.23, לאשר את העברת שטח המרכז המסחרי לידי עיריית אילת, תוך שהיא מדגישה בהחלטתה כי: "החלטת המליאה טעונה הסכם בכתב מאושר על ידי הגורמים המוסמכים, וכן אישור משרד הפנים". 

'ערב ערב' דרש במסגרת בקשת חופש המידע שהגיש, כי המועצה תעביר לידיו את ההסכם האמור ואולם במועצה האזורית השיבו השבוע לעיתון כי "לא קיימים הסכמים מהשנים 2017-2023" העוסקים בהחלפת שטחים אילת אילות. 
כאשר מחברים נתון זה עם הודעתם לפיה לא הועברו תשלומים לעיריית אילת בגין חלקה במימון הייעוץ של מאיר יצחק הלוי, "מאחר שהתוכנית טרם יצאה לפועל", לא מן הנמנע להסיק שמשהו, או מישהו, עצר את המהלכים שאמורים היו לקדם את התוכנית להקמת המרכז המסחרי.

הודעות החיוב של חבל אילות לעיריית אילת לא שולמו

אלא שלצד הסכם זה שלא נחתם, הסכם אחר דווקא כן נחתם, ובו שכרה המועצה האזורית חבל אילות את שירותיו של ראש עיריית אילת לשעבר, מאיר יצחק הלוי, כיועץ בסכום שאינו ידוע. החתום מטה חשף בחודש שעבר כי יצחק הלוי כבר הוציא לחבל אילות חשבוניות בגובה מאה אלף שקלים בגין ייעוץ, אלא שכעת, טוענים במועצה האזורית חבל אילות כי על אף שעל חשבוניות אלו המצויות בידי העיתון, ישנה חתימה של חשבת המועצה ולצדה הוראה לחייב את עיריית אילת בגין חלקה בתשלום למאיר יצחק הלוי בגובה 37% מעלות הייעוץ, הרי שבפעול, לטענתם, "מאחר והתוכנית טרם יצאה לפועל אין כל חשבונית כמבוקש". תשובה זו הועברה השבוע לעיתון, הן לגבי הסעיף שביקש לחשוף את החשבוניות שהוציאה המועצה לעיריית אילת והן בגין קבלות שהוציאה מנגד המועצה לעירייה והמעידות על תשלום חלקה בהסכם הייעוץ של יצחק הלוי. המשמעות הינה, כי לטענת חבל אילות, עיריית אילת לא נשאה בפועל בחלקה בתשלום ליצחק הלוי, אלא ש'ערב ערב' חושף השבוע כי הכספים אולי לא הועברו, אך בהחלט נדרשו על ידי המועצה. כך למשל, מצויים בידי מערכת העיתון מסמכים הנחזים כמסמכים רשמיים של חבל אילות הממוענים לעיריית אילת תחת הכותרת "הודעת חיוב", כאשר בחלקם כאמור מצוין כי הם בעבור ייעוץ של מאיר יצחק הלוי, כאשר הסכומים בהן מהווים בדיוק את הסך של 37% מהסכום שדרש יצחק הלוי בחשבוניות שהגיש לחבל אילת. מאיר יצחק הלוי הוציא לחבל אילות חשבוניות בסך כולל של 100 אלף שקל לפחות מאז תחילת השנה, כאשר מול כל חשבונית כזו הוציאה חבל אילות הודעת חיוב תואמת לעיריית אילת בגובה חלקה במימון עלותו (37%). 

'ערב ערב' פנה השבוע מועצה האזורית חבל אילות וביקש ממנה לתקן או לעדכן את תשובתה בסעיפים אלו וזאת לאור חוסר ההתאמה, לכאורה, בין תשובתם לפיה לא יצאו חשבוניות לחיוב, כאשר בידי העיתון "הודעות חיוב" שיצאו לעיריית אילת, אך מהמועצה האזורית לא נמסרה תגובה לפנייה עד למועד סגירת הגיליון. 

ההסכם ההיסטורי לא נשמר

סעיף נוסף שהגיש 'ערב ערב' במסגרת הבקשה לפי חופש המידע, נוגע להסכם החלפת השטחים שנחתם בין אילת לאילות בשנת 2005, אז שימש, כאמור, מאיר יצחק הלוי כראש עיריית אילת והיה ממובילי החתימה על ההסכם ההיסטורי. אלא שבתשובתה השבוע, טוענת חבל אילות כי ההסכם החשוב הזה, בו נקבעה החלפת השטחים בין הרשויות, ושלאורו אמור להיחתם בינה ובין אילת הסכם משלים בנוגע לשטח המרכז המסחרי של ביג, כלל אינו מצוי בידה. "הסכמים משנת 2005-2016 הינם הסכמים שהתיישנו והמועצה אינה שומרת מסמכים שהתיישנו בהתאם להוראות הדין", נכתב בתשובת חבל אילות, שציינה בנוסף, כי בשנת 2014 הוחלפה במועצה מערכת הנהלת החשבונות "וקיים קושי בגישה למערכת הישנה לאיתור המידע הישן המבוקש". מסיבה זו דחתה המועצה את בקשת העיתון לקבלת ההסכם. 
אלא שמה שלא נשמר בחבל אילות, בהחלט שמור בארכיון העיתונות הישראלית, ומעיון בכתבה שפורסמה ב-7.11.2004 בדה מרקר, עולה כי בהסכם, "סוכם כי השטחים שיועברו לתחום העיר אילת יכללו את שטח שדה התעופה החדש בבאר אורה (כ-3,000 דונם); הפרויקט התיירותי אקוואריה שעתיד להיבנות על שטחי החקלאות של קיבוץ אילות (כ-1,100 דונם); שלושת מעברי הגבול - טאבה ונטפים המובילים למצרים ומעבר רבין המוביל לירדן, ושטחי שכונת מגורים צפונית לאילת. שטחים אלה צפויים להניב הכנסות של מיליוני שקלים בשנה מארנונה. בתמורה לשטחים אלה, תקבל מועצת חבל אילות שטחים השייכים לעיריית אילת בעין עברונה, עליהם היה אמור להיבנות שדה תעופה. בשטח זה אמורות להיבנות בריכות לגידול דגים של חברת ערדג, אם הן יפונו מהים. היקף שטח זה נאמד בכמה אלפי דונמים. ההסכמה שהושגה בין הרשויות מתבססת על ניהול משותף של כמה מהפרויקטים שיוקמו בשטח. המדובר בארבעה פרויקטים מניבים: אקוואריה, שדה התעופה בבאר אורה, שטחים ייעודיים לאטרקציות תיירותיות, ומרכז מסחרי אותו מבקש קיבוץ אילות להקים בצמוד לכביש הערבה, ושהקמתו נתקלת בהתנגדות של עיריית אילת".
הסכם זה הביא לסיומו סכסוך ארוך שנים בין עיריית אילת בראשותו של מאיר יצחק הלוי, שהתנגד לחילופי השטחים, לבין חבל אילות בראשותו של אודי גת, שאמר אז לדה מרקר: כי החלטת המועצה לוותר על השטחים לטובת העיר אילת נבעה מתוך ראייה ארוכת טווח: "אנחנו לא סבורים ששתי הרשויות צריכות להמשיך ולריב. האזור כולו מנותק ממדינת ישראל, ורצוי שהיחסים יהיו פוריים לטובת שתי הרשויות”.  גת הוסיף כי הקמת המינהלה הכלכלית המשותפת, שתהיה אחראית על מתן השירותים לפרויקטים שיוקמו בשטחים המוחלפים, מעקרת את בסיס המריבה על השטחים האלה, מריבה שהביאה להקמת ועדת גבולות על ידי משרד הפנים.

מעיריית אילת נמסר אז לדה מרקר, כי "גיבוש פתרון מוסכם בין הרשויות יוכל לחסוך מכל צד את הסיכון שוועדת הגבולות תפסוק נגדו. עוד נמסר כי העירייה מתנה את המהלך כולו ביישוב חוב של המועצה לעירייה בגין הזרמת מי קולחין, וכן בהתחייבות של המועצה לשלם עבור שימוש במי הקולחין המטוהרים של אילת - כמיליון שקלים בשנה.”

'ערב ערב' פנה לקבלת התייחסותו של מאיר יצחק הלוי אך הלה בחר שלא להתייחס לנושא.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת