זה עלול היה להסתיים באסון גדול כשילדה בת 9, חניכה בחוג היפ הופ במתנ"ס שחמון, ננעלה בתא השירותים אליו נכנסה. למרות כל צעקותיה משהבינה הילדה כי אף אחד לא שומע אותה היא נלחצה, טיפסה על האסלה ומשם השתחלה דרך חלון צר וקפצה החוצה כשהיא לא מבינה שהיא נמצאת בקומה השנייה של הבניין בגובה של כ– 8 מטרים. אם לא די בכך, הרי שגם נחיתתה של הילדה לא ה יתה רכה, שכן מתחת לחלון מפוזרים חלוקי נחל. במזל גדול הילדה המבוהלת הצליחה לקום, נכנסה חזרה למתנ"ס והודיעה לאשת צוות במתנ"ס שככל הנראה שברה את ידה.
אף אחד לא שמע
הוריה של רונית בת התשע, חניכה בחוג ההיפ הופ במתנ"ס שחמון לא מצליחים להבין גם היום, כמעט שבוע לאחר המקרה שעלול היה להסתיים באסון גדול, איך יכול לקרות שילדה עוזבת את הפעילות בחוג כשהיא מודיעה למדריכה שהיא יוצאת לשירותים ואף אחד לא שם לב שהיא לא חוזרת תוך פרק זמן סביר ולא מחפש אחריה. הוריה של רוני גם לא מצליחים להבין איך זה שאף אחד לא שמע את צרחותיה של בתם שטוענת שהיא צרחה לעזרה מהרגע בו גילתה כי ננעלה בתא השירותים. אף אחד גם לא מצליח להבין מדוע חברתה שהלכה איתה לא הביאה איתה עזרה למקום כשהבינה כי חברתה ננעלתה בתא. כך או כך, רונית הצנומה שככל הנראה נבהלה ונכנסה ללחץ, מיהרה לטפס על ידית האחיזה בתא שירותי הנכים אליו נכנסה, משם הגיעה ביתר קלות אל האסלה וממנה השתחלה החוצה דרך החלון הצר וקפצה כשהיא לא מבינה שהחלון ממוקם בקומה השנייה של המבנה בגובה של כ– 8 מטרים מהקרקע.
במכתב ההודעה על אירוע חריג ששלחה מנהלת רשת המתנ"סים באילת איריס כהן לפיקוח היא תיארה את המקרה והסבירה: "בחדר השירותים יש שלושה תאים: אחד עם פתח רחב למטה- מיועד לילדים, תא נוסף רגיל (ללא פתח למטה- מ.ל.ד.) ותא נכים. הילדה בחרה להיכנס לתא הנכים. חברתה שהלכה איתה שאלה אותה אם היא יודעת לנעול את השירותים והילדה ענתה לה כן, נעלה את הדלת ופתחה ואז חברתה ביקשה ממנה שוב לנעול. הפעם הילדה נעלה ולא הצליחה לפתוח ואז היא ביקשה מחברתה לקרוא למדריכה. החברה יצאה וחזרה ואמרה לילדה שבתא השירותים כי המדריכה לא שמעה. או אז הילדה טיפסה על האסלה ועל הניאגרה וקפצה מהחלון- חלון קטן שנפתח מלמעלה למטה שגודל הפתיחה המקסימלי שלו הוא 32 ס"מ. היא נפלה תוך הישענות על היד וידה נפגעה". עוד כותבת מנהלת רשת המתנ"סים במכתב הדיווח על המקרה כי מיד לאחר הנחיתה הילדה קמה, נכנסה פנימה אל תוך המתנ"ס ורצה אל מדריכה בג'ימבורי כשהיא אומרת לה "קפצתי מהחלון". המדריכה מיהרה להרגיע את הילדה המבוהלת ומיהרה במקביל להתקשר להוריה על מנת שיגיעו ויפנו אותה לבית החולים. בצילום שבוצע לילדה התגלה שבר בכף היד, לאחר גיבוסה הוחלט להעבירה לבית החולים שניידר לילדים, כדי שתהיה תחת השגחה של כירורג ילדים שאין באילת. עוד מציינת כהן כי לאורך כל זמן שהותה במיון באילת צוות המתנ"ס היה נוכח עד לפינויה והיה בקשר רציף עם המשפחה.
איך זה קורה?
לאחר שלושה ימי אישפוז שוחררה הילדה מבית החולים שניידר וחזרה לאילת כשכף ידה מגובסת. רק עכשיו התחילו הוריה לשאול את כל השאלות שעלו בעקבות המקרה. בשיחה עם אביה של הילדה הבהיר האב כי ברור להם שקרה לילדה נס. "המקרה הזה היה עלול להיגמר בצורה הרבה יותר חמורה", אומר האב שטוען כי כשזומן למתנ"ס לאסוף את בתו הפצועה, אף אחד לא טרח לספר לו מה באמת קרה. רק כשהוא והילדה הבוכייה והלחוצה היו בדרכם לבית החולים יוספטל, הוא שמע בפעם הראשונה מבתו כי היא למעשה קפצה מהחלון. "ואולי בכלל היה לי אסור להזיז אותה?", אומר האב שלא מבין איך החלון לא היה מסורג, איך זה שאף אחד לא שמע את צעקותיה של בתו? ואיך זה שהמדריכה לא שמה לב לכך שהיא חסרה?
"עד היום כולנו בטראומה מהמקרה", מספר האב. "אנחנו לא יכולים שלא לחשוב מה היה קורה אילו זה היה נגמר אחרת. הבת שלי הכי לא רוחנית אבל היא מספרת שכשהיא קפצה ורק אז הבינה ב איזה גובה היא הייתה, היא הרגישה יד שאוחזת בה מלמטה. איך שלא יהיה מיהרנו כבר לקרוא את ברכת הגומל בבית הכנסת. כך או כך, חשוב שבמתנ"ס יעשו בדק בית ויבדקו איך אפשר למנוע הישנות של דבר כזה בפעם הבאה, אומר האב שמציין לטובה כי במתנ"ס התעניינו בשלומה של הילדה ושמרו איתם על קשר לאורך כל שהותה בבית החולים. "הכי חשוב שמהמקרה שלנו ילמדו ואף אחד לא יעבור שוב את המקרה הזה", אומר האב. ברשת המתנ"סים הובהר כי מעולם לא קרה כדבר הזה וכי מדובר בחלונות כל כך צרים שאין כל הכרח לרשת אותם. לטענת מנהלת רשת המתנ"סים באילת המקרה כולו ארך בין 10-11 דקות כך שלא ניתן היה לחשוד שמשהו קרה לילדה, בייחוד לא כשיצאה איתה חברה. עוד הועלתה תמיהה איך יתכן וההורים שישבו במסדרון והמתינו לילדים בקרבה לחדר השירותים, לא שמעו גם הם את צעקותיה של הילדה.
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
