מה יעלה בגורלו של הקבר?

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 19/5/2023 09:46 ● ערב ערב 3120
קצת מעל בית העלמין, בואכה קיבוץ אילות, הקים כבר לפני חמש שנים תושב העיר, עולה מברית המועצות, חלקת קבר מושקעת לכלבו האהוב ● עבור התושב הערירי שחי לבדו באילת, כלבו האהוב היה כל משפחתו ● למרות תאונה קשה שעבר, בכל בוקר הוא מגיע לקבר, מתחזק, ומשקה אותו ● עכשיו, כשמדברים על הבניה העתידית באזור אין מודאג ממנו לגבי עתידו של הקבר ● ''זה סמל ודוגמה לחברות ולהתמדה'', אומר השבוע מיכאל, חברו, שמציע לשמר את חלקת הקבר אף על פי ולמרות הכל ● ''אם אני הייתי גורם חינוכי בעיר, הייתי לוקח את הילדים לראות מקרוב נאמנות מהי” ● בעיריית אילת הבהירו כי הנושא אינו בשליטתם אלא בידי רשות מקרקעי ישראל, בעלת הקרקע
מה יעלה בגורלו של הקבר?
נקודה מקסימה שמסמלת אהבה, חברות ונאמנות. קבר הכלב

אין מישהו שלא מכיר את חלקת הקבר המושקעת שהקים יהודה, תושב העיר לכלבו האהוב, בואכה החווה של בני. אלא שלא רבים מכירים את חלקת הקבר הנוספת שהקים תושב אילת אחר, עולה ברית המועצות, במעלה בית העלמין של אילת בואכה קיבוץ אילות. לכאן הוא מגיע בכל יום בשעת בוקר מוקדמת, משקה את הצמחים, מטפל, מסדר ומתחזק בעצמו.

 

דמות מהסרטים


היה זה מיכאל, תושב ה עיר שגילה את המקום המיוחד הזה לפני כארבע שנים בזמן שטייל באזור. "מאחר ואני דובר רוסית, הצלחתי לקרוא את מה שכתוב על הקבר והבנתי שבעצם מדובר כאן בכלב", הוא מספר ומודה שתהה מי השקיע כל כך בחלקת הקבר. באחד הימים כשטייל עם כלבו באזור בשעת בוקר מוקדמת הוא ראה אותו. "נראה כמו דמות מהסרטים, עם כובע מצחייה, זקן ארוך, מגיע למקום בכל בוקר בסביבות השעה 5:00 עם שני כלבים נוספים שיש לו", מספר מיכאל שהצליח לשוחח עם בעליו של הכלב בשפה הרוסית ושמע את סיפורו. 

"מדובר באדם שעלה לארץ כשהיה בן 25, לפני קרוב ל -36 שנה ולמרות זאת עד היום הוא לא ממש יודע עברית ומצר על כך. הוא חי לבדו באילת. אף פעם לא היה נשוי, אין לו ילדים או משפחה ועם אחיו הוא לא בקשר, כך שהוא לגמרי לבדו בארץ ובעיר, לכן הכלבים שלו הם בני המשפחה היחידים שיש לו והוא אוהב אותם אהבה גדולה. כשכלבו האהוב נפטר הוא נעזר במכר שעזר לו להוביל לתוך השטח את הכלב המת ואבנים מהן הקים את חלקת הקבר ולכאן הוא מגיע מידי יום. לפני כשמונה שנים הוא עבר תאונת דרכים קשה כשיצא ממקום עבודתו דאז בקיבוץ אילות. מיניבוס נכנס באופניים החשמליים עליהם רכב ולאורך כל שנת השיקום הקשה שעבר, היה כלבו האהוב לצדו. לפני כשש שנים, משנפטר הכלב, הוא היה שבור, כאב עליו והתאבל והחליט שחלקת הקבר הזו שהקים לו תהיה מקור הניחומים שלו", מספר מיכאל ומציין כי למרות הפציעה ולמרות שהוא מתקשה עד היום בהליכה, בעליו של הכלב מקפיד בכל יום להגיע למקום בשעת בוקר מוקדמת. "הוא מחנה את הרכב הפרטי שלו במרחק מה כי הוא לא יכול להיכנס פנימה לשטח, אוסף מריצה שהוא מחביא באזור וסוחב שלושה ג'ריקנים של מים שמשמשים אותו לניקיון והשקיה. ביד אחת הוא מחזיק במקל ההליכה שלו, ביד השנייה במריצה ולא מוותר". בכל הקשיים שעברו עליו מאז התאונה הפינה הזו היא הנחמה שלו. אלא שכיום כשכבר מדברים על עבודות בנייה באזור, מיכאל דואג למי שהפך לחברו במרוצת השנים. "הוא יודע שאין לו אחיזה משפטית לקבר ויודע שביום אחד יכולים הטרקטורים לעלות על המקום ועדיין חשוב לי שאנשים יכירו את המקום ויכירו את הסיפור של האיש שכל מה שיש לו בחיים זה עוד שני כלבים ואת הפינה המיוחדת הזו", אומר מיכאל שמקווה שמישהו יגלה רוחב לב ולמרות עבודות הבנייה ישאיר את חלקת הקבר על תלה. "זו נקודה מקסימה שמסמלת אהבה, חברות ונאמנות", הוא אומר ומדגיש שאם היה מורה היה מביא לכאן את תלמידיו כדי שילמדו מקרוב מה זו הקרבה, נחישות ואהבת אמת של בעלי חיים".

מדוברות עיריית אילת נמסר:  "הנושא אינו בשליטת העירייה. הקרקעות באחריות רשות מקרקעי ישראל". 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש