בעל דוכן הלימונדה בטיילת לא ישלם 20,000 שקל קנס

ביהמ"ש השלום באילת ביטל (11.1) גזר דין קודם שנתן לבעל דוכן לימונדה שפעל על טיילת אילת ללא רישיון, לאחר שזה לא התייצב לדיון. לאחר ששמעה את טענות הנאשם, הוציאה השופטת ליאורה אדלשטיין צו סגירה לדוכן והסתפקה בהתחייבות הנאשם בגובה 20,000 שקל שלא לעבור עבירה דומה בתוך שנתיים. 
כתב האישום שהוגש ביוני 2021, ייחס לנאשם הפעלת דוכן לימונדה בטיילת במהלך מאי אותה שנה.  בדיון הראשון לא הופיע הנאשם לדיון וביהמ"ש גזר עליו קנס בגובה שהתבקש בסך 20,000 שקל. בעקבות כך הגיש הנאשם בקשה לבטל את פסק הדין וביהמ"ש נעתר וערך דיון מחודש במהלכו סיפר הנאשם לשופטת בבכי: "כמו שאת רואה אותי אני לא אדם בריא בכלל.  במשך 27 שנה היה לי דוכן בטיילת, קיבלתי בשנת 2014 סרטן בטיילת, התחתנתי בטיילת, אמא שלי נפטרה בטיילת. 
בשנת 2014 חשך עלי עולמי, ב 2017 חזרנו לטיילת אחרי מלחמות שהיה לי סרטון והצליחו להביא לי דוכן. עבדתי שם במשך שנתיים, יש לי 2 ילדים קטנים לגדל לבד. בשנת 2017 בזמן העבודה שברו לי את הגב בעבודה בטיילת, הייתי מאושפז 4 חודשים בבית, כל מה שאני אומר לך אמרתי כבר בעירייה. הגעתי למצב, גם הרווחה יודעים, היו לי הודעות וואטצאפ עם גזבר העירייה פיליפ, אני לא לוקח תרופות ולא שום דבר, אין לי מה לאכול, כתבתי כמה הודעות לפיליפ ואמרתי לו אני נאלץ לרדת לטיילת אין לי מה לאכול ויש ילדים בבית. לא ענו לי. לוויתי 500 ₪ וקניתי לימונדה וירדתי לטיילת. יום אחד עשיתי 500 ₪ ואחרי שעתיים הלכתי הביתה. קניתי אוכל ותרופה למחלה ועליתי הביתה. 
באו אלי ואמרו לי אסור לך לעבוד אני ביקשתי מהם מחילה אבל הם לא מביאים לי אוכל הביתה. אמרו לי איך זה יכול להיות אני אמרתי לא מעניין אותי אני צריך להביא אוכל לילדים. הם אמרו לי אנחנו ניקח לך את המכשיר אמרתי להם תיקחו אני אקנה עוד פעם. הם לא לקחו לי אמרו לי תלך הביתה, ככה במשך שבוע ימים הם לוקחים לי את הרווח, ביום הרביעי הביאו לי כל יום דו"ח של 750 ש"ח אמרתי להם אין בעיה אני אשלם את זה בבית המשפט  אם הוא יפסוק שאני צריך לשלם אני אשלם. ביום הרביעי אין לי כבר מה לתת, לא היתה לי עגלה אבל מה שקניתי הכל חדש, ביום השביעי בא גיא וביום השמיני בא אלי מישהו לא מהתברואה, אני לא יודע מי זה אמרתי לו רוצה לשתות הוא אמר לי לא תודה אני מהתברואה, אני אמרתי לו אני לא יודע מי אתה, אני בא שעתיים לעבוד, אני לא יודע מה להגיד לך. אני לא עושה כלום. אני מאז לא עושה כלום אני בבית לא ברחוב לא כלום. אני נלחם איתם שיתנו לי דוכן כמו שבאמת מגיע לי". בהמשך דבריו קבל על כך כי לא נמצא מתאים לקבל דוכן במגרש 40 בטיילת: "כל העניין של הטיילת זה קומבינה אחת גדולה, יש חוזה שאומר אלף ואחת סעיפים...בחלק מדוכנים יש אנשים שהם מקורבים למי שמחליט לגבי הטיילת" וסיכם: "מהיום שהבנתי מה נגזר עלי נשבעתי שאני לא מתקרב לטיילת. אני הרמתי ידיים."
בגזרה את דינו להתחייבות בלבד, לצד צו סגירה, ציינה השופטת את התחייבותו של הנאשם שלא לשוב לטיילת בעשור הקרוב, ולאור כך כמו גם לאור נסיבותיו האישיות, לא מצאה לנכון להטיל עליו קנס.
69143-06-21

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת