החיים שלה תותים... ואננס וקיווי

מאת: מירב לוי דיאמנט ● צילום: ● 10/2/2023 04:55 ● ערב ערב 3106
7 שנים עברו מאז הפכה ליאת יחזקאל ממפעילת ימי הולדת לילדים למלכת הפירות הבלתי מעורערת של אילת ● עד כדי כך, שאף אחד לא ממש זוכר את שם המשפחה שלה ועבור כולם היא פשוט ליאתי סושי פירות ● ערב ט''ו בשבט, חג האילנות והפירות, מספרת ליאת על תחילת הדרך (חשבתי שזו תהיה תוספת לפרנסה העיקרית), על המפעל הקטן שייצרה במו ידיה, על המשאית הפרטית שלה שמביאה לעיר פירות טריים, טעימים וזולים מכל ישובי הסביבה ועל החלום - לשבת בכיף על החוף של תאילנד ולדעת שהעסק שלה ממשיך לעבוד
החיים שלה תותים... ואננס וקיווי

הראיון עם ליאת יחזקאל, המוכרת בפי כל כליאתי סושי פירות, היה אחד הראיונות הכי לחוצים, הכי נקטעים והכי לא בריאים למתמודדים עם בעיות קשב וריכוז. זה מה שקורה כשאת בוחרת לראיין את אשת הפירות הבלתי מעורערת של אילת דווקא בערב ט"ו בשבט. כשהיא יושבת מולי, הפגינה ליאתי יכולת ניהולית משכנעת כשהיא עונה על הזמנות, מכוונת את השליח למקום שאמור לקבל את המשלוח הבא, מנחה את העובדות שלה מה להוסיף למשלוח הפירות הבא, ובאותה נשימה כמעט, מסבירה ללקוחה שכבר הגיעה אליה לדלת הבית איך להגיע למקום הייצור הפרטי שלה כדי לאסוף את ההזמנה. 
ככה זה כשאת בגדול 'וואן גירל שואו'' וכזו היא בדיוק ליאת ששמה כבר יצא גם אל מחוץ לעיר ותוכיח העובדה שרק בשבוע שעבר היא זומנה מהיום למחר להופיע עם שלל מטעמיה הפירותיים בתוכנית הבוקר של ערוץ 14. "זו הייתה הפתעה נעימה מאוד", היא מספרת השבוע בחיוך. "הם ראו את העבודות שלי והתרשמו", מספרת ליאת בעונג. "הבעיה היחידה הייתה שהם ציפו שאגיע כבר למחרת בבוקר לאולפנים. אם לא בן הזוג שלי שעודד ודחף זה מן הסתם לא היה קורה, אבל זה קרה. עלינו על הרכב והגענו למקום. לקחתי איתי סושי פירות רגיל, סושי פירות יבשים, חתכתי פירות טריים והם התעלפו. אהבו ופרגנו וזה היה כיף אמיתי", מסכמת ליאת את המפגש הטלוויזיוני הראשון והמרגש שלה.

 

''גם היום אני בעייתית. סברס ותאנים בחיים לא אכלתי''. ליאת

 

7 שנים של שיכרון פירות


הרומן של ליאת עם הפירות התחיל לפני כשבע שנים, כמעט במקרה, ותודה למשטרת אילת שהעדיפו שבאירוע הילדים שליאת אירגנה עבורם לא יהיו ממתקים אלא דווקא פירות. שכן, למי שלא יודע, בין העיסוקים בהם עסקה ליאת לפני הפירות, היא אירגנה ימי הולדת ואירועים לילדים בעיר ואגב כך גם לילדי אירגונים. כך קרה שליאת גייסה לטובת המבצע המשטרתי חברה ויחד הן חתכו פירות. בשבוע שלאחר מכן כבר אירגנה ליאת לבדה את הפירות החתוכים לקבוצה השנייה של ילדי משטרת אילת וראתה כי טוב. "אחרי יומיים הבן שלי עלה לתורה ואת מגש הפירות החתוכים שהכנתי העלתי לפייסבוק וכולם עפו על זה", היא נזכרת איך קיבלה מעוד ועוד אנשים בקשות להכין להם גם. "שבוע לאחר מכן היתה יום הולדת לחברה והכנתי לה מגש פירות וככה זה נמשך ממגש למגש כשאני במקביל מתחילה להבין שיש כאן משהו מעניין. אבל אם להודות על האמת לא באמת חשבתי שזה יכול להפוך למקור הפרנסה העיקרי שלי. חשבתי שזה יהיה משהו שאוכל לעשות במקביל לאירגון ימי ההולדת לילדים. אלא שבשלב מסוים זה הפך לאינטנסיבי מידי עבורי והחלטתי להתמקד רק בפירות ולשמחתי בחרתי נכון".

 

לתקתק קייאק פירות


ליאת שבחרה לשים את כל הביצים בשק אחד והתמקדה בפירות, מודה כי זה התחיל בטיפטופים. עד שיום אחד הגיעה אליה לביקור חברה מדימונה שגם היא עסקה בפירות והציעה לה להוסיף סושי פירות. "היא נתנה לי לטעום במה מדובר והתעלפתי", מספרת ליאת על מה שהפך לשוס הבא שלה. "הבנתי מהר מאוד שיש כאן משהו טוב ולכל צלחת פירות שהכנתי התחלתי להוסיף כמה סושים כדי שאנשים יטעמו ויכירו". מהר מאוד הפכו הסושים הבריאים והטעימים של ליאת להצלחה מסחררת. ומכאן היא רק גדלה. לצד משלוחי הפירות והסושי הפרטיים היא התחילה לקבל הזמנות מחברות שאירגנו באילת אירועים וכנסים, מבתי מלון שביקשו לפנק אורחים, וכשליאת חיפשה גימיק נוסף, היא הגיעה לרעיון הקייאקים שלה- הגשת פירות חתוכים וסושים על גבי משטחים ענקיים דמויי קייאקים מ2 מטרים ועד 4 מטרים על פי בקשת הלקוח. 
וכמה זמן עובדים על תפלצת שכזו? אני תוהה וליאת מחייכת ואומרת רק: "עובדים. האמת היא שהיום אנחנו כבר מתקתקים את זה ועדיין זו לא מעט עבודה".

 

"מחירי הפירות עולים בלי סוף וזו אחת הסיבות שחיפשתי מוקדי קנייה מחוץ לאילת''. ליאת יחזקאל ואושרת הרוש

 

מפעל קטן ומתוק


כיום, הפך העיסוק של ליאת בפירות למפעל קטן. כשהבינה שהביקוש גובר ולהכין את המוצרים שלה רק במטבח הקטן זה לא מספיק, היא הגדילה את מקום הייצור, הקימה חדר קירור, וכיום היא מעסיקה ארבעה עובדים על פי הצורך, ביניהם מי שהפכה ליד ימינה, אושרת הרוש, נעזרת בשירותי שליחויות ועדיין לא דיברנו על המשאית הפרטית שלה, עם הלוגו שלה, עליה גאוותה. "היא מסתובבת בעיר ועושה לי יופי יופי של יחצי ציבור", אומרת ליאת בשביעות רצון. גם את הפירות היא הפסיקה לקנות במחירים יקרים בעיר. היום כשיש לה משאית משלה, קונה בן זוגה פירות טריים, יפים, מתוקים ובמחירים זולים יותר מהישובים בסביבה ואם יש צורך גם צפונית יותר. על הדרך מוכרת ליאת גם פירות במשקל לכל דורש.

עד כמה הטרנד של הפירות תפס תודות לתודעת הבריאות שעלתה?
"אין ספק שזה חלק מהעניין. במקום בו אנשים מעדיפים היום לצמצם בחטיפים, הפירות תופסים את מקום המתוק הבריא".

לאורך השנים פתחו סביבך עוד ועוד מתחרים ואת שרדת
"בהתחלה עוד הייתי מתרגשת מזה, היום אני כבר ממש בטוחה במקום בו אני נמצאת. פרנסה זה מה' והכל טוב".

מה ההזמנה הכי גדולה שניצחת עליה?
"הייתה הפקה גדולה באילת ובכל יום מחמשת ימי האירוע הכנתי להם כוסות פירות מפנקות לאורחים. זה היה כיף ומאתגר באותה נשימה".

מה ההזמנה הכי מיוחדת שהייתה לך?
"הייתה לי הזמנה לחתונה בחוף החשמל. אלא שזה היה יום גשום במיוחד ואני דאגתי יותר מבעלי האירוע איך זה יקרה ואיך החתונה תתקיים. השניים לא ויתרו, הם עידכנו אותי שלא משנה מה יקרה ועד כמה יהיה גשום, הם מתחתנים על פי התוכניות וככה היה. כמובן שגם הפירות שלי היו שם וכולנו הסתדרנו כמו גדולים למרות הגשם. בסופו של יום אני יכולה לומר שזה היה אחד האירועים הכי מיוחדים ויפים שהייתי בהם".

ההזמנה הכי מדליקה?
"המפיק של יובל המבולבל התקשר אלי וביקש להפתיע את יובל שם טוב במשלוח פירות. אז כמובן שלקחתי איתי את הבת הצעירה למשלוח והוא היה לגמרי חמוד ומקסים וגם פירגן לי בסטורי שלו".

הכי חשיפה?
"אין ספק שאלו היו מגשי הפירות שהכנתי לתחרות מיס יוניברס שהתקיימה באילת. כולם התלהבו והעלו לסטורי שלהם ואני כמובן זכיתי לחשיפה מאוד גדולה. הזוכה אגב קיבלה קייאק פירות שזכה להרבה פירגונים".

ליאת הילדה אהבה פירות?
"האמת כמו כל ילד, ככה ככה. גם היום אני בעייתית. סברס ותאנים בחיים לא אכלתי, למרות שאני משלבת אותםבמגשים ואנשים אוהבים. למה לא אוהבת? אין לי מושג. לא מסתדר לי בפה".

ליאת של היום אוכלת פירות?
"האמת כשאני בחו"ל אני אוכלת לא מעט פירות. בארץ אני מודה שקשה לי עם זה כי כשבן אדם נמצא סביב משהו כל היום זה כבר לא עושה לו את זה. אני חייבת לומר בפה מלא שהפירות בארץ הם הפירות הכי טעימים בעולם כולו. בשום מקום בחו"ל שהייתי לא טעמתי פירות טעימים יותר".

ומה עושים כשהמחירים של הפירות בשמיים?
"המחירים של הפירות עולים בלי סוף וזו בין השאר אחת הסיבות שחיפשתי  מוקדי קנייה אחרים מחוץ לאילת. אני לא מעלה מחירים, חשוב לי שהמגשים שלי יהיו נגישים לכולם".

עד כמה ט"ו בשבט הוא באמת חג הפירות?
"ישראלים אוהבים בכל חג לפנק ולהתפנק. כל חג הוא ממש חגיגה של פירות. כמובן שגם בט"ו בשבט".
מה הפרי האהוב אצל הישראלים?
"האננס נחשב בארץ לפרי האהוב והיוקרתי ואין מגש שאני לא שמה ממנו".

איזה פרי פחות פופולרי בארץ?
"גויאבה. איתה אני לא מתעסקת בכלל. גם אם תבקשי לא יהיה".

האמנת שתגיעי למקום בו את נמצאת היום?
"האמת היא שלא. בתחילת הדרך חשבתי שזה יהיה בנוסף לעבודה אחרת, אבל בשנים האחרונות, ברוך השם, זה העסק היחיד".

את רואה את עצמך פורצת את תחומי אילת? אולי סניפים בארץ?
"מבקשים ממני את זה הרבה ומי יודע, אולי זה יהיה השלב הבא".


האילתים מפרגנים?
"תמיד. אין על האילתים. האמת שבכל מקום אליו אני מגיעה אני כבר על תקן פרי מהלך", היא צוחקת. 

איפה את רואה אתעצמך בעוד חמש שנים?
"יושבת על החוף בתיאלנד עושה חיים והעסק באילת עובד".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש