ריף הדולפינים יפצה בעלת מוגבלות בשל היחס הבלתי רגיש שקיבלה

מאת: רותם נועם ● 24/6/2022 06:50 ● ערב ערב 3074
ריף הדולפינים באילת יפצה אורחות בבריכות הסתלבט על המים, שאחת מהן בעלת מוגבלות, לאחר שעברו חווית שירות לא נעימה בעת שביקשו לחגוג במקום יום הולדת ● אף שביהמ''ש מצא כי המקום מונגש, נפסק כי היחס שקיבלו מהצוות היה לקוי וכי הנגשה משמעה גם הכשרת העובדים לנהוג באדם המוגבל ברגישות ובכבוד הראויים ● עם זאת, לא אושר סכום הפיצוי הגבוה שנתבע, לאור תגובתן הקיצונית של התובעות בעת האירוע
ריף הדולפינים יפצה בעלת מוגבלות בשל היחס הבלתי רגיש שקיבלה
''נגישות אין פרושה רק התאמת המקום באופן פיזי, אלא גם בהכשרת העובדים לנהוג באדם המוגבל ברגישות הראויה''. ריף הדולפינים

ריף הדולפינים באילת יפצה בסכום של 7,000 שקלים בתוספת 772 שקל שכר טרחה, שתי אורחות שתבעו אותו לאחר שעברו לטענתן אירוע משפיל ומבזה בעת ביקורן במקום ביוני 2019. האורחות שהעריכו נזקיהן בסכום של 132 אלף שקלים, תבעו מטעמי אגרה סך של 75 אלף שקלים, אך כאמור, ביהמ"ש מצא לנכון לפסוק על הצד הנמוך, זאת בשל התנהגותן הקיצונית של השתיים בעת האירוע.

 

"גורשו בבושת פנים"


מפסק הדין עולה כי המדובר בבת ואם הסובלת ממגבלה פיזית המקשה על תנועתה, אשר ביקשו לחוג את יום הולדתה ה-50 של האם בריף הדולפינים באילת באטרקציית סתלבט על המים, המפורסמת כמקום נגיש לאנשים בעלי מוגבלות. לפני ההזמנה שוחחה הבת 8 שיחות טלפון עם המקום על מנת לוודא כי זה מותאם לביצוע הפעילויות, ולבסוף, הזמינה במקום פעילות לפניה אמורות היו השתיים לשבת על הבר וליהנות מיין וכיבוד. 
משהגיעו האם ובתה למקום, החלה לטענת באת כוחן, עוה"ד כרמית לוי, מסכת של אירועים שהובילה בסופו של דבר לגירושן בבושת פנים מהמקום. כך למשל, הן נלקחו באמצעות קלנועית ישירות לקומה התחתונה בהעדר מעלון בין הקומות, ומשניסתה הבת להביא לאמה יין לקומה התחתונה צעקו עליה כי אסור להוריד למקום יין בכוסות זכוכית. האירוע התדרדר לכדי צעקות וגם אורחים ששהו במקום צעקו על השתיים קיללו והעירו להן הערות עוקצניות. השתיים חשו מותקפות והבת החלה בוכה וביקשה מהסובבים כי לא יתערבו וכי "מעניין איך היו מגיבים לו היו במצבה". בשלב זה היו השתיים בסערת רגשות ומצאו עצמן בתוך סבך של צעקות ומתקפות מכל כיוון, הן בכו וצעקו חזרה וחשו מבוזות ומושפלות. 
בסופו של דבר גורשו השתיים מהמקום תוך שנאמר להן כי כף רגלו לא תדרוך יותר במקום, אך גם לאחר הגירוש השתהו עובדי המקום בהשבת חפציהן האישיים והבאת קלנועית שתסיען בחזרה לחניה. בעקבות האירוע העלתה הבת פוסט לפייסבוק ובו תארה את שארע ואף פנתה במכתב התראה לריף, שדחו מצדם את הטענות.

 

"מהומה רבה על לא מאומה"


הריף מצדו טען כי התובעות הקימו מהומה רבה על לא מאומה וכי נסחפו בתיאוריהם המוגזמים. לטענת הריף השתיים היו אלה שהקימו מהומה במתחם והתפרצו על עובדי המקום וכי הן האחראיות לאירוע. עוד ציינו בריף כי הם פועלים לאורך שנים להנגשת המקום תוך השקעת משאבים רבים מתוך תפיסה כי לקוחות מוגבלים הינם שווי זכויות ויש לאפשר להם שירות נגיש ומונגש. בריף אף הדגישו כי השתיים ציינו במפורש כי האם אינה מוגבלת תנועה למרחקים קצרים וכי היא זו שבחרה בשימוש בשלוש הבריכות בשילוב עם טיפול ספיישל אחד על אחד. ביום האירוע, טענו בריף, שוחחה התובעת בטלפון בשטח הבריכות והתבקשה שלא לעשות כן שכן הדבר מפריע ללקוחות המקבלים טיפולים. משנטלה אחת מהן צלחת כיבוד וכוס יין, הוסבר לה כי אסור להכניס יין מזכוכית לבריכות מסיבות בטיחותיות והוצע להן להעביר את היין לכוס פלסטיק, בשל בקשה זו התפרצה התובעת על העובדת, שהכחישה כי אמרה שלא מעניין אותה כי האם נכה. "מאותו רגע נהגה התובעת באגרסיביות וצעקות כלפי צוות עובדי הנתבעת שניסו להרגיעה שוב ושוב אך ללא הועיל", נטען. "התובעות איבדו את העשתונות והמשיכו לצעוק, הן גם צעקו על אורחים שהיו במקום "הלוואי שכולכם הייתם נכים" ולכן לא נותר לצוות ברירה אלא לבקש מהתובעות בנימוס לעזוב את המקום כשהן מלוות בשתי בנשות צוות המנסות להרגיען ללא הצלחה. בריף הכחישו כי השתיים גורשו בבושת פנים, הבהירו כי השיבו לשתיים מיד למחרת את כספן והן אף הוזמנו לביקור חוזר ללא עלות במועד שתבחרנה.

 

הסבר מראש פותר הכל


בקבלה את התביעה, הדגישה השופטת ליאורה אדלשטיין, מבית המשפט השלום באילת, כי לא הוכח שהריף אינו מונגש כנדרש עבור אנשים עם מוגבלות וזאת מאחר ומצאה כי הריף נהג בשתיים בחוסר רגישות וכי היה נכון יותר לו היו מגיעות מלכתחילה לחלק העליון של המקום שם היו מקבלות הדרכה באשר למותר ולאסור במקום. "העובדה שהדבר לא נעשה פתחה את האירוע ברגל שמאל וייתכן שמשם הדברים התגלגלו לאן שהתגלגלו", נפסק. 
עוד מצאה השופטת כי ההתנהלות הבלתי רגישה כלפי השתיים החלה עוד בשלב שיחת הטלפון, דרך שליחתן הישר לחלק התחתון של האטרקציה ללא שום הסבר, ולמעשה, "נהגו המארחות בתובעות כמי שאיננו רק נכה אלא מוגבל בהבנתו וניתן להעבירו ממקום למקום ללא עדכונו או שיתופו". הושבת השתיים על ספסל ליד הבריכות, נקבע, יכול היה לגרום לתובעות "הרגשה כי הן מנודות, או מופלות לרעה ביחס ליתר אורחי הנתבעת וכי מטרתה של הנתבעת היא לתת להן בחופזה את הטיפול שעליו שילמו ולהיפטר מהן". גם האמירות לפיהן אסור לשתות יין בכוס זכוכית בשטח הבריכות וכי אסור לשוחח בטלפון במקום נאמרו לקביעת השופטת בחוסר רגישות. "כגודל הצפייה כך גודל האכזבה", נפסק, "נגישות אין פרושה רק התאמת המקום באופן פיזי (גם בעניין זה התברר כי לא קיים מעלון בין הקומות) לכך שאדם נכה יוכל להגיע לכל מקום באתר, שהוא חשוב כמובן אף הוא, אלא גם בהכשרת העובדים לנהוג באדם המוגבל ברגישות הראויה ובכבוד הראוי. דבר זה כולל מתן הסברים לגבי כל דבר שהנתבעת מכינה לתובעות, כל שינוי בסדר הדברים הרגיל לעומת אדם שאינו מוגבל, ואי יציאה מהנחה שהכל ברור. הדבר אפילו כולל הכנת אורחים אחרים באתר לכך שבזמן הקרוב ידרשו למידה מסוימת של סבלנות אם תקבלנה האורחות שירות לפני שהם יקבלו אותו או בצורה שונה. דברים מתקבלים בהבנה אם יודעים עליהם מראש. התובעות לא קבלו הסבר כזה ונתקלו לעומת זאת בשורה של גינויים, החל מהגינוי בשל לקיחת הכיבוד וכוס היין וכלה בגינוי בשל ההתרגשות שאחזה בהן,  שאף אם היתה מוגזמת הרי שיש להבינה ומעל הכל להכילה."
עם זאת לא אישרה השופטת את סכום הפיצוי הגבוה שתבעו השתיים, זאת לאור תגובתן הקיצונית בשעת האירוע, שבאה במקום ניסיון להסביר את פגיעתן לנציגי הנתבעת או למצער להסתפק במשלוח מכתב התראה, שאכן נשלח. עוד נקבע כי הריף "בא על עונשו", לפחות בחלקו, באמצעות פרסום ברשת הפייסבוק. עוד נלקח בחשבון כי השתיים קיבלו זיכוי מלא.
 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

 

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש