במאית הסרט 'שתיים' שיוקרן בשבוע הבא באילת: ''אין כמו לחזור הביתה''

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 24/6/2022 07:04 ● ערב ערב 3074
אחרי שהייתה מועמדת לפרס אופיר בשנת 2020, אחרי שסרטה הוקרן במיטב הפסטיבלים ברחבי העולם וזכה לשבחים, יפתח בשבוע הבא הסרט 'שתיים' של היוצרת האילתית אסתר אלקיים (הבת של האמן האילתי אמיר אלקיים), את אירועי חודש הגאווה בעיר ● בראיון נרגש מספרת אסתר על סרטה העלילתי שעוסק בזוג נשים שחולמות להביא ילד יחד לעולם, מספרת על התמודדותה האישית לצד צילומי הסרט בדרך להגשמת חלומה הפרטי להיות אמא, ''לקח לי ארבע שנים להיכנס להיריון ורק כשהחלטתי שאני עושה את זה לבדי, נקלטתי'', ולא, לא מדובר בסרט ביוגרפי ● ומודה כי למרות שהסרט הוקרן בכל רחבי העולם, היא מתרגשת מאוד לקראת ההקרנה באילת: ''זו סגירת מעגל וחזרה הביתה'' ● רשמו לפניכם יום חמישי ה – 30/6 בשעה 20:00 בתיאטראות אילת
במאית הסרט 'שתיים' שיוקרן בשבוע הבא באילת: ''אין כמו  לחזור הביתה''

 

צילומים: גיל שני

 

יש משהו בסרט 'שתיים' שלא ישאיר אתכם אדישים. זו העלילה המרגשת, המשחק המשכנע של השחקניות הראשיות אגם שוסטר ('כבודו', 'גולדסטריות') ומור פולנוהר ('גאליס', 'פרשת השבוע'), המוסיקה שכתבה יעל דקלבאום ('הבנות של נחמה')וההפקה של רונן בן טל, שגורמים לך להרגיש כאילו מדובר בסרט דוקומנטרי, למרות שהוא לגמרי לא כזה, ולראייה השבחים הרבים שהסרט קוצר מאז היה מועמד בשנת 2020 לפרס אופיר היוקרתי, ומאז הוא לא מפסיק להיות מוקרן בפסטבלי סרטים נחשבים בכל רחבי העולם: בוסטון, לונדון, קנברה באוסטרליה, מנהיים בגרמניה, מצ'סוצסט, טורונטו, פילדלפיה, אטלנטה, לוס אנג'לס, רוצ'סטר, פורט לודרדייל, וושינגטון, מונטריאול, פריז, סלוניקי, היה מועמד לסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי מולודיסט בקייב שבאוקראינה ואף היה סרט הפתיחה של פסטיבל הסרטים הבינלאומי TLVfeat בו זכו השחקניות הראשיות לציון לשבח על משחקן. ועכשיו קחו את כל הטוב הזה ובואו לראות אותו ביום חמישי הקרוב בתיאטראות אילת, כאן הוא יוקרן כסרט שיפתח את אירועי חודש הגאווה בעיר.

 

"סוגרת מעגל וחוזרת הביתה עם הסרט שלה". אסתר אלקיים

 

עם הרבה גאווה


בגיל 40 כשהיא אמא גאה ומאושרת לביתה האחת והיחידה בת השלוש, נרגשת היוצרת האילתית אסתר אלקיים, הבת של האמן אמיר אלקיים ואמא עליזה, ששיחקה במשך שנים בתיאטרון הקהילתי של אילת, לחזור הביתה ל'ביקור מולדת' עם סרטה 'שתיים'. הסרט הישראלי העלילתי הראשון, באורך 80 דקות, שעוסק בזוג נשים שחולמות להביא יחד ילד לעולם. הסרט שראה אור דווקא בימי הקורונה, הופץ מסחרית בארץ והיה לסרט העלילתי הכי מצליח בסינמטק תל אביב בשנת 2021 שבויים על ידי במאית אשה. מאז הוא לא מפסיק להיות מוזמן לפסטיבלים בכל רחבי העולם ולזכות לשבחים.
 "גדלתי בבית שמאוד השפיע עלי אמנותית ועיצב לי את האישיות", מספרת השבוע אסתר, שמודה שכילדה אילתית היא כל הזמן חיפשה סביבה תכנים לגדול ולצמוח מהם. היא נולדה בבית החולים יוספטל בעיר לפני 40 שנה, הבת הקטנה אחרי שתי אחיות ואח. למדה בבית הספר היסודי יעלים, המשיכה לתיכון גולדווטר, וטיפחה בנעוריה להקת רוק מקומית איתה הופיעה בעיר. מאז שהיא בערך זוכרת את עצמה היא הייתה עם מצלמה ביד, מתעדת חוויות, רגעים ואירועים.
 "לגדול בעיר מבודדת ומרוחקת מכל הארץ היה בזה יתרונות, חסרונות, אבל מה שבטוח- הרבה קסם", היא נזכרת בחיוך בימי ילדותה היפים. את אילת היא עזבה כשהתגייסה לצבא. היא אמנם חזרה קצת לעיר כדי לעבוד בה אחרי שפשטה מדים, אבל מהר מאוד חתמה על המסלול הרגיל של אחרי הצבא, טיול בחו"ל משולב בעבודה.
 כשחזרה ארצה, נרשמה ללימודי קולנוע בעמק הירדן, במכללה מדהימה של שפת הכינרת. "כנראה שאני צריכה לחיות ליד מקוואות מים", היא אומרת בחיוך. "גרתי שם שלוש שנים שהיו עבורי חוויה מדהימה. זה מקום מיוחד שאיפשר להתנסות, לצלם, לערוך ולקבל כלים לעולם הקולנוע והטלוויזיה". כשסיימה היא אמרה יפה שלום לכל הקסם והנועם ונחתה במרכז הביצה התל אביבית, מיישמת את כל מה שלמדה הלכה למעשה. עבדה במגוון תפקידים בהפקות שונות ופרחה בתחום הבימוי, בין השאר של 'גאליס', 'שלטון הצללים', 'קופיקו' ועוד, כשבמקביל לכל אלו תמיד יצרה באופן עצמאי, עד שהגיע סרט הביכורים שלה- 'שתיים' שנתן לה להבין שאת לא צריכה להיות עם שנים ארוכות של בימוי מאחורייך כדי להצליח לפרוץ. למעשה, היום היא יכולה להתגאות בטייטל- הבימאית האילתית היחידה שהגיעה לפרסי אופיר.
הסרט שמספר על זוג נשים שחולמות להקים יחד משפחה ולהביא ילד לעולם, מתאר את המסע הרגשי והמטלטל שעוברות בנות הזוג בניסיונות להגשים את חלומן. ולמרות שאסתר מודה כי הסרט מושפע מדברים שהיא עצמה עברה בחיים, היא מקפידה להדגיש שלא מדובר בסרט דוקומנטרי, וכי העלילה היא לא סיפור חייה. "אמנם הסרט מושפע מדברים שעברתי בחיי האישיים, אבל הוא לא סרט על החיים שלי. שאבתי ממנו הרבה השפעה על דברים שעברתי עם בת הזוג שלי לשעבר מאיה פרר, אחרי שלוש שנות זוגיות וניסיון להקים יחד משפחה". את התהליך האישי שלה בניסיון להרות עברה אסתר תוך כדי בימוי הסרט. "זה הגיע למצבים שהייתי מגיעה אחרי שאיבת ביציות, אחרי הרדמה מלאה, החיים והסרט התערבבו וזה הביא איתו הרבה אמוציות. אם את הסרט ערכתי תוך כדי היריון הרי שאת כל שלב הסיומת עשיתי עם תינוקת על הידיים וזה היה מרגש ברמות".

 

קונצנזיוס עולמי סביב הנושא". הסרט שתיים

 

לכתוב תוך כדי תהליך


כשאסתר התחילה לכתוב את התסריט היא הייתה עמוק בתוך שלב הניסיונות להקים משפחה יחד עם מי שהייתה אז בת זוגתה. "הבתי באותם ימים על בשרי עד כמה מדובר במסע מטלטל רגשית, הבנתי מה זה עושה לזוגיות ובנוסף על הכל כשמדובר בשתי נשים. אנחנו יוצרים מתוך תחושה, ואני יצרתי מתוך מצב של רכבת הרים רגשית שעברתי בכל התהליך הזה של לנסות להביא ילד לעולם. המון הומור ציני, כאב, תסכול, החיים עצמם הפתיעו אותי כל פעם מחדש. החיים הפתיעו אותי כל כך שהייתי צריכה לעבד את כל מה שקורה שם והאמת, לא היה משהו יותר נשי מכל התהליך הזה שעברתי. תהליך ששם את הנשים בפרונט". ולא הייתה סגירת מעגל מושלמת יותר עבור אסתר מאשר להגיע לשלבי הסיום של ההפקה עם התינוקת על הידיים ולהיכנס לחדרי העריכה עם התינוקת "כי הנקתי ולא הייתי מוכנה להיפרד ממנה". ואם לא די באלו הרי שלפרימיירה היא עלתה לבמה עם התוצר המתוק שלה על הידיים. "יש פה בשורה של קולנוע עצמאי, נשי, שילוב מרומם נפש בין אימהות ליצירה וניצחון כוח הרצון". כשאסתר מדברת בחום על הסרט שלה שגם הוא ה'בייבי' שלה, היא לא יכולה לעשות הפרדה בינו לבין התהליך הממושך שעברה במציאות בדרך להבאת ילד לעולם. "שנים תליתי את הרצון שלי להיות אמא בזוגיות, באב ביולוגי, לקח לי ארבע שנים להכנס להיריון וזה קרה רק כשהחלטתי שאני פשוט עושה את זה לבדי. התחתנתי עם מאיה, בת זוגתי דאז, ניסינו להקים משפחה ולהביא ילד לעולם וזה לא עבד. בין השאר זה השפיע על הזוגיות שלנו. הבנתי שאני תולה את הרצון שלי להיות אמא בדברים חיצוניים. אחרי אין סוף ניסיונות החלטתי שאני עושה עם זה סטופ ומפסיקה גם את כל המעורבות של אנשים חיצוניים בחיים שלי. רק כשהחלטתי שאני הולכת על זה לבד, נקלטתי. הלכתי לבנק הזרע, עברתי את כל התהליך וכנראה שככה זה היה אמור להיות כי רק אז זה עבד ונקלטתי. להבדיל או שלא", היא ממשיכה ומספרת, "שנים שאת החלום לעשות סרט תליתי בגורמים חיצוניים, עד שיום אחד פשוט קמתי והתחלתי לעבוד על הסרט. המסעות היו מטורפים, אבל היום אני אמא מאוהבת ומאושרת והסרט הצליח בכל העולם".
אסתר עצמה לא ציפתה שהסרט יזכה לכזה באז: "הוצאתי את הסרט בשנת קורונה ומה שקרה איתו בעולם היה מדהים. הסרט הצליח לגעת בלבבות של כל כך הרבה אנשים מכל העולם. לצערי, בגלל אילוצי הקורונה, לא יכולתי להגיע לכל הפסטיבלים ועדיין כשדיברתי עם אנשים מכל העולם שצפו בו, הבנתי איך הנושא הזה של הרצון להביא לעולם ילדים מאחד כולנו. זה נושא שהוא חוצה יבשות, מגדרים ותרבויות. אנשים פשוט מזדהים עם הכמיהה הזו".

 

 

ההתרגשות בעיצומה


למרות שהסרט הציג כבר במקומות רבים בעולם, שבוע לפני הקרנתו באילת, רמת ההתרגשות אצל אסתר עולה מדרגה. "עבורי זו לגמרי סגירת מעגל. לסיים את התהליך הזה באילת, במקום בו הכל התחיל ואני מתרגשת לנוכח המעמד הזה כמו ילדה קטנה. אני ממש מוחברת לעיר. חוזרת לאילת אחרי לא מעט שנים ונזכרת בנערה- ילדה שהייתי, פרועה וחולמת חלומות והכי כייף להסתכל אחורנית. מבחינתי יש משהו מיוחד ויוצא דופן בהקרנה הזו. היו לי המון שיחות מקדימות על הסרט באנגלית ובעברית, ראיונות, אייטמים ואף פעם לא התרגשתי ככה. אין כמו לחזור הביתה וזה עושה את כל ההבדל ועוד להגיע עם הילדה שהיא היום כבר בת שלוש זה בכלל משהו עבורי. וואו, אני מטורפת עליה.

אז היום יש סרט ויש ילדה, הכל טוב?
אסתר: "הדיעבד יצא מושלם. חמסה. כנראה שזה משהו שהייתי צריכה לעבור כדי להבין יותר לעומק על העולם ועל החיים והכל קרה במקביל לסרט. מאיה ואני נפרדנו תוך כדי הצילומים. כשנכנסתי להיריון הייתי עם בת זוג אחרת, היינו יחד כל ההיריון וגם קצת אחרי הלידה. חיים שלמים קרו במהלך העבודה על הסרט והיו שלובים זה בזה", היא צוחקת.

איך בחרת את השחקניות?
"הכרתי את מור איתה עבדתי ב'גאליס'. אנחנו מאוד דומות בתפיסת העולם שלנו וידעתי שאני רוצה שהיא תשחק אותי. ואז חיפשנו לה בת זוג לסרט. נפגשנו עם המון שחקניות וחיפשנו את ההתאהבות על המסך ואז פגשנו את אגם וידענו שזה זה. החיבור שיש להן על המסך הוא מושלם ולאף אחד לא ברור ולא משנה שאחת בזוגיות עם אשה ולשנייה יש בן זוג. שחקנית היא שחקנית והיא אמורה להצליח לגלם כל תפקיד, ועדיין חיפשנו שיהיה שם קשר רגשי ביניהן שיוסיף לאותנטיות של הסרט".
היום אסתר יכולה להתסכל אחורנית על כל מה שעברה בגאווה. "המפיץ של הסרט בחו"ל קורא לו סיפור סינדרלה וזה ממש ככה. סרט נישה, במרחאות, שפרץ בכל העולם בשנתיים של הקורונה".

יהיו עוד בהמשך? אני שואלת ומתכוונת לסרטים ולילדים באותה נשימה.
אסתר מחייכת ואומרת: "אני רוצה עוד סרט וגם עוד ילד. אמנם אני לא יודעת עדיין באיזה פורמט אבל יש תכנון כזה".
בסיום הקרנת הסרט, תתקיים באולם תיאטראות אילת שיחה עם היוצרת, ואוי איך שאסתר מחכה ומתרגשת.
מחיר כרטיס לסרט יהיה מסובסד כחלק מאירועי חודש הגאווה ויעלה 20 ש"ח בלבד. 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש