מחקר חדש מצא: לצעירות מהדרום יש קושי ברכישת השכלה

מאת: ניר אמיתי ● 13/1/2022 12:32 ● ערב ערב 3051
מחקר של אוניברסיטת בן גוריון יחד עם המרכז האקדמי רופין קבע, כי צעירות יהודיות ובדואיות מאזור הדרום ועד אילת הנזקקות לשירותי הרווחה, נתקלות בחסמים רבים ברכישת השכלה על תיכונית ● נתון מדאיג מצביע על שכיחות גבוהה של מצבי סיכון בקרב אותן צעירות
מחקר חדש מצא: לצעירות מהדרום יש קושי ברכישת השכלה
ניתן לצמצם את הפערים באמצעות מלגות מחייה שיסייעו לצעירות לא רק בתשלום שכר הלימוד. ד

על פי המחקר, הראשון מסוגו, שנערך בראשות ד"ר תהילה רפאלי, במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז האקדמי רופין, נראה כי דווקא נשים צעירות הנזקקות לשירותי רווחה, נאלצות להתמודד עם חסמים רבים ברכישת השכלה על תיכונית. 
השכלה גבוהה מהווה עבור רוב האנשים הזדמנות להתפתחות אישית ורכישת מקצוע, והדבר נכון במיוחד לגבי אותן צעירות מהפריפריה הנזקקות לשירותי רווחה, שעבורן השכלה על תיכונית יכולה לשמש כמקפצה לשבירת תקרת הזכוכית. אלא, שדווקא עבור האוכלוסייה הזו, קיימים כל כך הרבה חסמים בדרך אל ההשכלה הגבוהה.

 

מפרנסות, מופלות לרעה ומוטרדות מינית 


במסגרת המחקר שנערך עבור ביטוח לאומי, התראיינו 399 צעירות מתוכן 248 יהודיות ו־151 בדואיות המתגוררות בפריפריה הדרומית, מגדרה ועד אילת, ודיווחו על חסמים משפחתיים, כלכליים, מוטיבציוניים ומבניים - הצורך לשלב עבודה עם הלימודים בלט במיוחד והוזכר בשכיחות גבוהה. נראה כי הסיבה לכך קשורה לעובדה ששיעור גבוה של צעירות רווקות מסייעות בפרנסת המשפחה שלהן, 45% אצל היהודיות ו־31% אצל הבדואיות, מה שמקשה עליהן באופן משמעותי לרכוש לימודים על תיכוניים. כמו כן, העובדה שהן מתחתנות ויולדות בגיל צעיר מקטינה אף היא את הסיכוי שלהן ללמוד.
המחקר בדק את החסמים להשכלה על תיכונית בקרב צעירות המקבלות שירותי רווחה יהודיות ובדואיות, והשווה אותן לצעירות יהודיות באוכלוסייה הכללית. הנתונים הראו כי הצעירות המקבלות שירותי רווחה מתמודדות עם מספר רב של קשיים, ביניהם: מצב סוציו-אקונומי ירוד, אפליה, השכלה נמוכה, שכיחות גבוהה של מצבי סיכון וטראומה. 
נושא ההטרדות מיניות עלה בשכיחות גבוהה (58%) ועל פי הנתונים, בקרב צעירות יהודיות המקבלות שירותי רווחה, 55% דיווחו על אלימות או פגיעה מינית שחוו. אך כאשר בוחנים נתונים אלו אל מול קבוצת ההשוואה, נראה כי מדובר בתופעה רחבה בכלל החברה, שכן 50% מהצעירות בקבוצת ההשוואה דיווחו כי הוטרדו מינית. 

 

מוטיבציה זו לא הבעיה


נתון מעניין שעולה מהמחקר מצביע על כך שמוטיבציה אינה  מהווה חסם להשכלה, שכן שלצעירות בשתי הקבוצות הייתה מוטיבציה גבוהה מאוד לרכישת לימודים על תיכוניים. עוד עלה, כי ישנה חשיבות רבה להכוונה בלימודים עבור אותן צעירות, הן באשר לתחום הלימודים והן באשר למקום הלימודים. בנוסף, יש לקחת בחשבון שרבות מהן אינן נכנסות למסגרת הצבאית ועל כן, הן אינן זכאיות לשירותי הקרן להכוונת חיילים משוחררים.
בין היתר, המחקר הצביע על האתגרים המיוחדים שאיתם מתמודדות צעירות בדואיות בתחום הלימודים. מעבר לכך בתי הספר במגזר הבדואי סובלים ממחסור במשאבים, מוסדות הלימוד לא תמיד נגישים עבורן בשל בעיות תחבורה ולאור כך שרובן אינן רשאיות לשהות מחוץ לבית בשעות הערב. כמו כן, הן הרבה פעמים מופלות לרעה על ידי המורים.

 

איך משנים את המציאות הזאת?


עצם ההכרה בכך שישנם סוגים שונים של חסמים להשכלה שעומדים בפני צעירות מהפריפריה, מדגישה את הצורך בפיתוח דרכי סיוע. לאחר ההבנה שהחסמים העיקריים הם המבניים והכלכליים, ולאו דווקא חסמי המוטיבציה או תפיסת העצמי של הצעירות. ניתן לשער כי במידה ואותן צעירות יקבלו את העזרה לה הן זקוקות על מנת לצמצם את החסמים המבניים והכלכליים , יהיה להן סיכוי טוב להצליח בלימודים ולשפר את מעמדן הכלכלי-חברתי.
 על פי ההצעות לשיפור שהעלתה קבוצת המחקר. ניתן לצמצם את הפערים באמצעות מלגות מחייה שיסייעו לצעירות לא רק בתשלום שכר הלימוד, אלא בסיוע כלכלי נרחב יותר, פריסת קורסים לזמן ארוך יותר, לימודי ערב או  סיום הלימוד בשעה המאפשרת עבודה. 
בנוסף, נראה כי נדרש שינוי במנגנוני הקבלה למוסדות הלימוד. למשל, מכינה ייעודית לאוכלוסייה זו, תתאים את שיטות הלימוד ותוכנית הלימודים לצרכים ולחסמים השונים של אותן צעירות
על מנת לשפר את סיכוייהן של הצעירות להשתלב בהשכלה על תיכונית יש לפעול לצמצום הפערים הקיימים בחינוך בין הפריפריה למרכז כבר ברמת בתי הספר היסודיים והתיכונים. לשם כך נדרש סל שירותים שיאפשר העדפה תקציבית עבור תלמידים המגיעים מרקע חברתי כלכלי חלש. כמו כן, פיתוח ההשכלה המקצועית צריך להתחיל כבר בבית ספר תיכון עם הכוונה ברורה להשתלבות בהשכלה על תיכונית מקצועית. בתוך כך, יש לפתח תחומים המתאימים לצרכי הנשים הצעירות כך שיוכלו להשתלב גם בתחומי השכלה ותעסוקה הנשלטים כיום על ידי גברים. 

קבוצת המחקר: ד"ר תהילה רפאלי (אוניברסיטת בן גוריון) ד"ר מיכל קומם, ד"ר רג'דה אלנאבולסי (מכללת רופין), נעם שומן הראל ואגת סולד (דוקטורנטיות באוניברסיטת בן גוריון).


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש