הטריק של קצא''א נחשף: מתעתדת להשתמש במכליה באילת ואשקלון לצרכי אחסון נפט

מאת: רותם נועם ● צילום: ויקיפדיה ● 19/11/2021 18:21 ● ערב ערב 3043
אירוע ריח נוסף התרחש במתקני קצא''א בסוף השבוע האחרון ● ובינתיים מתברר כי החברה החלה עושה שימוש במתקניה באילת לא רק לצורך שינוע נפט מאיחוד האמירויות לאשקלון והשבוע כבר עגנה בנמל אילת מכלית ריקה שנועדה להעביר נפט מאילת לאיחוד ● ואם אין בכך די, נחשף השבוע כי לאור כך שעסקת רד-מד מגלמת שווי כלכלי של 23 מיליון דולר בשנה בלבד, בכוונת החברה להגדיל רווחיה תוך עקיפת מגבלות המשרד להגנת הסביבה, בדרך של השכרת מתקניה לצורך אחסון נפט מרחבי העולם ● לאחסון נפט כזה שווי כלכלי רב, והוא טומן בחובו סיכונים סביבתיים רבים, כפי שכבר הוכח באסון הנפט בעין עברונה ב-2014
הטריק של קצא''א נחשף:  מתעתדת להשתמש במכליה באילת  ואשקלון לצרכי אחסון נפט
שינה עמדתו ב-180 מעלות. לפיד על רקע מתקני קצא''א באילת

בשבת האחרונה, התקבלו במוקד 102 של מחוז דרום, מספר קריאות על ריח חריף של גז שמורגש בשכונת ״שחמון״ בעיר אילת. יחידת הניטור של תחנת אילת, ביצעה בדיקה באמצעות גלאים מיוחדים, אשר דוגמים את האוויר ולא זיהתה ערכים במכשירים. האירוע הועבר לטיפול איכות הסביבה , ובקצא"א הודו: מקור הריח ממתקני החברה.

מקצא"א נמסר בתגובה: "במהלך פעילות תחזוקה שוטפת של ניקוי מיכל אירועה תקלת ריח שטופלה ותוקנה תוך זמן קצר מאוד, על ידי צוותי החברה. יש להדגיש כי הריחות אינם מהווים סכנה לבריאות הציבור או הסביבה". 

 

מה עושה מכלית ריקה באילת?


ובתוך כך נחשף, כי בשבוע הקרוב עתידה לעגון בנמל קצא"א מכלית, אלא שניגוד להצהרות החברה בעבר כאילו המכליות שיעגנו באילת יביאו עמן נפט מאיחוד האמירויות, אמורה מכלית זו להגיע כשהיא ריקה ולקחת נפט מאילת ולהעבירו לשווקים. 'ערב ערב' העביר בנושא שאילתה להתייחסותה של החברה אך זו בחרה למלא פיה מים ולא השיבה לשאלת העיתון. 
מי שיצא כנגד המהלך שחושף לטענתו את פניה האמתיים של עסקת רד-מד בין קצא"א לאיחוד האמירויות, הוא חבר המועצה שמוליק שלם, וממובילי המאבק בחברה, שפרסם פוסט ובו כתב: "נברך את  Balla בברכת בוקר טוב וברוכים הבאים לאילת. שימו לב שהמכלית ריקה מנפט, קרי עתידה לקחת נפט מאילת הלאה..ספרו לנו עוד כמה כל פעילות קצא״א תורמת למשק האנרגיה הישראלי...כמיטב מסורת קצא״א, מנסים ״להחביא״ את מיקום המכלית ויעדה. מעניין ממה הם חוששים? שמכלית נפט לישראל זו פצצה מתקתקת?…".  בעמוד הפייסבוק נפטרים מקצא"א הוסיפו: "איך אנחנו יודעים שקצא"א משקרים? כי השבוע תכנס לאילת מכלית ריקה לטעון נפט. לעסקת קצא"א עם האמירויות, אין שום קשר למשק האנרגיה של ישראל. תשאלו את משרד האנרגיה...". 

 

עוקפת את מגבלות המשרד להגנת הסביבה


ובתוך כך פורסם השבוע בכלכליסט, תחקיר שחושף את כוונתה של קצא"א לעקוף את המגבלות שהטיל עליה המשרד להגנת הסביבה, בכך שבמקום להעביר נפט במכליות, היא תאחסנו במכלי החברה באילת ובאשקלון ובאופן זה תעשה הרבה מאוד כסף. "לאחסון נפט ישנו ערך כלכלי רב כיום, מאחר שהוא מאפשר לחברות הסחר הגדולות לרכוש נפט כשמחירו נמוך, לאחסן אותו ולסחור בו כשמחירו גבוה", נכתב בכתבתה של ענת רואה. 
באילת לקצא"א שני אתרי אחסון, האחד בחוף, בנפח אחסון כללי של 200 אלף מ"ק, והוא קולט נפט ממכליות שפוקדות את הנמל. מאתר זה נשאב הנפט לחוות המכלים העיקרית ברמת יותם, שם ניצבים 16 מכלי אחסון בנפח כולל של 1.1 מיליון מ"ק. באשקלון מוצבים 24 מכלי אחסון לנפט גולמי שנפחם הכולל עומד על 1.9 מיליון קוב, והם יכולים להיות מוזנים הן מרמת יותם והן ממכליות הפורקות בנמל הנפט של אשקלון.
סך הקיבולת של המכלים באילת ואשקלון עומד על 3.7 מיליון מ"ק נפט (23 מיליון חביות). המדובר בכמות השקולה ליותר מ־21 מכליות נפט כשכל אחת מהן עמוסה ב־175 אלף טון. המחיר המשוער נכון להיום לאחסון נפט עומד על 4 דולר לחבית לשנה, ולפיכך, המדובר בפוטנציאל הכנסות שנתי למיזם של 27-46 מיליון דולר בשנה עבור אחסון הנפט לבדו.

 

המכלית BELLA עוגנת באילת – והאמת על כוונת קצא''א נחשפת

 

קו אילת אשקלון אינו תחרות לתעלת סואץ


בכתבה אחרת שפורסמה בכלכליסט מספר ימים קודם לכן, נחשף כי בדיקה שערך העיתון העלתה כי לקו הנפט שנולד מהסכמי רד-מד, אין יתרונות משמעותיים מול המעבר בתעלת סואץ כפי שנעשה כיום וזאת משום שבעוד שמכלית שעוברת בתעלת סואץ מגיעה לנקודת הקצה, הרי שדרך אילת ידרשו שתי מכליות, האחת עד אילת והשנייה מאשקלון. אפילו אם קצא"א תצליח לעמוד ביעד שהציבה לעצמה – העברת 60 מכליות נפט דרך אילת בשנה, המדובר בכמות בטלה בשישים לעומת כמות המכליות העוברות מדי שנה בתעלת סואץ. מאחר ומחיר המעבר של מכלית בתעלה עומד על 385 אלף דולר, הרי שבמכפלה של 60, עומד רף ההכנסות הפוטנציאליות של החברה בהעברת הנפט דרך אילת על 23 מיליון דולר בשנה לפני הוצאות ולפני העברת חלקם של השותפים למיזם (לקצא"א שותפים למיזם גם חברת MRLB מהאמירויות וכן אנשי העסקים יונה פוגל ומלאכי אלפר). על רקע חישוב זה, קל להעריך כי כוונת החברה היתה להגדיל הכנסותיה באמצעות אחסון נפט ולא רק בדרך שינועו מאילת לאשקלון. אלא שכאמור, שאלת העיתון לברה בנושא נותרה ללא מענה. 
נקודה נוספת שמעניקה יתרון בולט לצינור של קצא"א בין אילת לאשקלון נוגעת לכך שבכל הנוגע לאחסון נפט, הוא מגלם בחובו יתרון, שעה שהוא מאפשר ללקוח לבחור האם לשנע את הנפט המאוחסן מנמל אילת דרומה או מנמל אשקלון לאירופה. המדובר ביתרון בולט על פני תעלת סואץ המאפשרת מעבר של מכלית אחת בכל פעם, ובכיוון אחד. 

 


 

הסכם קצא"א בדרך לביטול?


ביום ב' השבוע אמר שר החוץ יאיר לפיד במסגרת אירוע שהתקיים במשרד החוץ, כי: "יש סיכוי גבוה שהסכם קצא"א יבוטל". עמדה זו הנה עמדה מעודכנת של משרד החוץ, לאחר שבמסמך פנימי של משרד ראש הממשלה שנחשף, נכתב כי: “היחסים המדיניים עם איחוד האמירויות בעלי חשיבות גדולה" וכי "מרכיב משמעותי ביחסים הללו הוא כלכלי. העסקה המסחרית שעליה חתמה קצא"א היא אחת המרכזיות שנחתמו לאחר כינון היחסים". כעת אומרים במשרד החוץ, כי המסמך הנ"ל "אינו מבטא את עמדתו העדכנית של משרד החוץ כפי שהובאה בפני שר החוץ וגם לידיעת שרות האנרגיה ואיכות הסביבה בישיבה משותפת".
לפי עמדתו הנוכחית של השר לפיד, "יש לקחת בחשבון ובעדיפות עליונה את ההיבטים הסביבתיים ואת הסיכונים לנגב ולסביבה הימית הכרוכים בהסכם זה. מרגע שיתבהרו הנתונים בסקר הסיכונים של המשרד להגנת הסביבה, נבחן את ההשלכות המדיניות הכרוכות בכך, אבל לא ניתן יד לפגיעה בסביבה מסיבות כלכליות". כזכור, במהלך פגישה שערכה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, עם שגריר איחוד האמירויות בישראל, מוחמד אל-חאג'ה, הבהיר זה, כי מדובר בהסכם מסחרי בין חברות פרטיות, ושאינו נוגע ליחסים המדיניים שבין המדינות. כידוע, בעוד שהמשרד להגנת הסביבה, ובמשרד התיירות מתנגדים להסכם, במשרד האוצר נשמעים קולות שונים, הטוענים כי מדובר בליבת הפעילות של החברה, המשקפת את פעילותה הסדירה מאז היווסדה. עוד נכתב בעמדת האוצר כי "קצא"א מחויבת להשיא רווחים בפעילותה ולפעול לפי שיקולים עסקיים וכי אילו המדינה שואפת להגבילה, היא הייתה צריכה לקבל החלטת ממשלה בעניין ולאשרה בוועדת הכספים". 
כעת נותר לראות מה תהיה עמדתה הרשמית של המדינה בתגובה שתעביר בקרוב לבית המשפט הגבוה לצדק, שם עומדת ותלויה עתירה של הארגונים הירוקים בישראל, כנגד העסקה, שלא אושרה לטענתם בדרך הנדרשת של החלטת ממשלה.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש