זינוק במספר צבאי הנגב צבי השיטים והיעלים עודם בסכנה

מאת: רותם נועם ● 22/10/2021 09:36 ● ערב ערב 3039
השבוע התקיימה הספירה השנתית של צבי הנגב בדרום על ידי אנשי רשות הטבע והגנים והתוצאות מחממות את הלב ● מאז 2018 נוספו 622 פרטים, דבר המעיד על תפקוד טוב של המערכת האקולוגית ● ד״ר טל פולק אקולוגית ערבה: משמח לראות עלייה באוכלוסיית צבאי הנגב ועלייה בצאצאים השנה“
זינוק במספר צבאי הנגב צבי השיטים והיעלים עודם בסכנה
''מדובר במין רגיש שיכול להיות מושפע מאוד משינויים במרחב''. צבי הנגב ● צילום: אריה רוזנברג רשות הטבע והגנים

פקחי רשות הטבע והגנים שבו השנה לבצע את ספירת הצבאים השנתית שלהם בערבה ובנגב, זאת לאחר שבשנתיים האחרונות לא נערכה ספירה בשל משבר הקורונה. התוצאות נהדרות: בעוד שב-2018 נספרו בנגב ובערבה 1,433 צבאי הנגב, הרי שהשנה נספרו 2,055 צבאים. בשנת 2017 נספרו 1,151 פרטים ובשנת 2016 נספרו 1,158 פרטים.
יצוין כי בשנת 2018 נספרו 1,242 צבאי נגב, ואולם אליהם נתווספו 191 צבאי נגב שהתגוררו עד אז בתוך גבולות שמורת החי בר, לצד שארית הפלטה של צבאי השיטים שנותרו בישראל, שהושמו במקום על מנת למנוע טריפתם. מאז הוצאת צבאי הנגב משטח החי בר וחידוש הגידור במקום שנפרץ, אין בשמורה צבאי נגב יותר ולפיכך הסך הכולל שנספר השנה של צבאי נגב בטבע עומד על 1,433. בדיקת הרשות את אחוזי ההמלטה של צבאי השיטים שנותרו בחי בר לאחר הוצאת צבאי הנגב משם, העלתה כי 
מין אחר של צבאים – צבי השיטים, לא זכה להתאוששות שכזו, כאשר ממין זה נותרו בשנת 2019 בערבה 33 פרטים בלבד. אוכלוסיית צבאי השיטים ידעה עליות ומורדות רבות במהלך השנים האחרונות ומהאוכלוסייה שמספרה הוערך במאות פרטים עד אמצע המאה ה-20, צנח לעשרות בודדות בשנות ה-60, כשספירות הגבוהות ביותר היו ב-1988 בה נספרו 53 פרטים, מאז הם שמרו על גודל שנע בין 20-30 פרטים בלבד.

 

צילום: אריה רוזנברג רשות הטבע והגנים


ד״ר טל פולק אקולוגית ערבה התייחסה לזינוק המרשים במספר צבאי הנגב באזור הדרום: ״מדובר בחדשות טובות המעידות על תפקוד טוב של המערכת האקולוגית. זאת לאחר שבעשור האחרון חל גידול עקבי באוכלוסיית הצבאים".
צבי הנגב, המוגדר כמין שעתידו בסכנה, הוא אחד משלושת מיני צבאים הקיימים בישראל בהם צבי ישראלי וצבי שיטים. צבי הנגב שוכן באזורים מדבריים פתוחים, בנגב ובערבה, מהנגב המערבי וחוף ים המלח ועד אילת, לצבי, כיונק גדול, חשיבות במערכת האקולוגית, אוכלוסייה גדולה ויציבה של צבאים אוכלת צמחים ומפיצה את הזרעים של הצמחים, כולל עצי השיטה שכל כך חשובים למערכת האקולוגית במדבר, המעצבים את נוף הצומח.
ספירת צבאי הנגב החלה בשנת 1964. מטרת הספירות היא לתת אינדיקציה בשטח האם השמורות אכן מגנות על הצבאים ועל מצב המערכת האקולוגית. "הצבי הוא אינדיקטור שמעיד על טיב השטח אם אוכלוסיית הצבאים גדולה ובריאה זה מעיד  שהמערכת האקולוגית מתפקדת בצורה נכונה", מדובר במין רגיש  שיכול להיות מושפע מאוד משינויים במרחב.
העובדה שחלה עליה בכמות הצבאים היא סימן טוב" מסבירה ד״ר טל פולק אקולוגית ערבה, לצד האיומים של צייד לא חוקי, צמצום השטחים הפתוחים עם התרחבות הבינוי, וקיומם של טורפים אנחנו רואים אוכלוסייה בריאה ומתפקדת.

 

 


בישראל שלושה מיני צבאים: צבי ישראלי (קרוי גם צבי ארצישראלי. הוא חי ברוב חלקי הארץ), צבי הנגב (חי באזורי מדבר פתוחים בנגב ובערבה), וצבי השיטים (תת-מין ייחודי של צבי ישראלי. חי  רק קרוב ליטבתה בערבה). הצבי הישראלי הוא המין הנפוץ בארץ. הוא מין ייחודי לישראל ולכמה מדינות שכנות, אולם במדינות אלו הוא נכחד לחלוטין והיום מחוץ לישראל יש רק אוכלוסייה קטנה בטורקיה.
עונת ההמלטה של הצבאים מתחילה בחורף  ונמשכת עד האביב. לקראת תום ההיריון הנקבה נפרדת מן העדר וממליטה עופר אחד, פקוח עיניים ומכוסה פרווה.
בימיו הראשונים העופר אינו מסוגל להתלוות לאמו. הוא נשאר במסתור, רובץ על הקרקע ומסתמך על הסוואתו. האם ניזונה במרעה ובאה מעת לעת להניק אותו ואז מסתלקת שוב. לעיתים קרובות היא נשארת בקרבת מקום ומשגיחה עליו היטב.
 



 

היעלים עדיין בסכנה

 

''ליעלים אורבות סכנות רבות שמקורן בבני האדם'‘ ● צילום: עומרי עומסי רשות הטבע והגנים


בחודש מאי השנה, ביצעה רשות הטבע והגנים ספירת יעלים נובים בערבה הדרומית והרי אילת. בסך הכל – נספרו 124 יעלים, כאשר 47 מתוכם נספרו בהרי אילת, 54 בעתק רחם ו-23 בקטורה-תמנע.  מדובר בעלייה לעומת שנה שעברה, אז נספרו 33 יעלים בלבד. עם זאת, נראה כי לא מדובר בנתון מפתיע  מאחר ומספר היעלים שנרשם השנה דומה לזה שנרשם ב2019. ברשות הטבע והגנים סבורים כי הספירה של 33 יעלים בשנת 2020 הייתה תוצאה של השינוי בפיזור היעלים בשטח, ולא עקב ירידה בגודל האוכלוסייה. ייתכן, שהסיבה למספר היעלים הנמוך שנרשם בשנה עברה קשור לכמות הגשמים שירדו במרץ 2020 ויצרו פיזור של מזון בכל האזור, מה שגרם לכך שהיעלים לא התרכזו בנחלים של מסלולי הספירה, ולפיכך, נספרו פחות יעלים.עם זאת, מדגישים ברשות:  "כי היעלים בישראל עדיין בסכנת הכחדה. עם קום המדינה חיו בדרום הארץ רק יעלים מעטים, אך מאז האוכלוסייה שלהם נמצאת במגמת התאוששות ועדיין, אורבות ליעלים סכנות רבות שמקורן בבני האדם, ומאכילת זבל שמטיילים משליכים. אכילת ניירות, מגבונים, שקיות  חטיפים וכדומה, יכולה להרוג אותם". לדברי טל פולק, אקולוגית אזור הערבה ברשות הטבע והגנים: " בעבר היה ציד נרחב של יעלים הוא עדיין קורה. אבל היעלים סובלים כיום מאובדן בתי גידול וממשק לא חיובי עם האדם".



רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש