קיבוץ יהל מציג: הקרב על נחל היעלון – האסי של הערבה

מאת: רותם נועם ● צילום: ויקיפדיה ● 22/10/2021 09:17 ● ערב ערב 3039
בהמשך למגמה לפתח את תיירות המדבר בישראל, מלון חדש בן 100 חדרים יוקם בשטחו של קיבוץ יהל שבערבה ● זאת לאחר שהוועדה המחוזית השתכנעה בנחיצותו והגדילה בהתאמה את מכסת החדרים שהותרה לישוב ● המלון אף מתוכנן לעורר לחיים את הפיל הלבן של הקיבוץ - מרכז מסחרי שכשל הממוקם בכניסה אליו ● אלא שעל אישור התכנית מעיבה העובדה כי הוגשה כשטח מלונאי אף שבלבה עובר נחל היעלון ● בשל כך, יאלצו כעת בקיבוץ לשוב את רשות מקרקעי ישראל ולהגיש את התכנית מחדש עם סימון הנחל, הליך שעלול לעכב את הפרויקט ב-5 שנים ויותר ● יו''ר הוועדה: ''אנחנו סתם מבזבזים את הזמן שלנו. מאשרים תכניות אבל מבנים לא ייבנו“
קיבוץ יהל מציג: הקרב על  נחל היעלון – האסי של הערבה
למרות התכניות, נראה כי הפיל הלבן של יהל ימשיך לנוח בשנים הקרובות. חאן צל תמרים

קיבוץ יהל בדרך לחנוך את בית המלון הראשון בשטחו, שיוקם בנוסף ל-33 בתי ההארחה הפועלים בישוב כיום. הקיבוץ הגיש את התכנית לאישור הוועדה המחוזית בחודש יולי השנה, ממנה עולה כי המלון החדש יוקם בשטח של 34 דונם, בכניסה לקיבוץ מצד מזרח - על חורבותיו של מרכז מסחרי נטוש שגודלו 1,580 מ"ר, שאמור היה לשמש כמתחם עצירה לנוסעים לאילת אך כשל וננטש. במלון יהיו 100 חדרים, עם אפשרות להוספת 20 נוספים ללא הגדלת אחוזי הבניה שאושרו, כלומר בדרך של הקטנת גודל החדרים. מאחר ולישוב מאושרים כיום רק עד 100 יחידות מלואיות, מצאה הוועדה כי היא מוסמכת לאשר את החריגה במספר היחדיות ואולם מ"מ מתכנן המקום הבהירה כי חריגה זו תחייב את הקיבוץ לאשר את התכנית במועצה הארצית.
המלון ישתרע על שטח של 5,000 מ"ר בנוי וכן 3,500 מ"ר נוספים שטחי הצללות. הבניה תהיה בעלת אופי כפרי מדברי ותתנשא לגובה של שתי קומות בלבד. כיום פועל בקיבוץ מתחם תיירות ונופש בשטח של כ-20 דונם ועליו 33 יחידות נופש. 

 

"המקום אינו פוגע בערכי נוף"


באשרה את התכנית, קבעה הוועדה כי היא "רואה בברכה את השינוי המוצע בתכנית ליעוד למלונאות (אכסון מלונאי), למבנה קייים העוןמד נטוש ללא שימוש כבר מספר שנים. השינוי תואם את מדיניות משרד התיירות לפיתוח תיירות המדבר בחבל אילות, וכן את יעדי המועצה הבאזורית להגדלת יחידות האכסון המלונאי ותשתית האירוח התיירותי".  על מנת לוודא כי המקום ינוהל כבית מלון, קבעה הוועדה כי הבעלות במקום תהיה בידי גורם אחד. 
לאחר שמצאה כי המקום "אינו פוגע בערכי טבע ונוף, ומתבסס בחלקו על מבנה קיים במקום", פטרה הוועדה את המבקשים מהכנת תסקיר סביבתי וכן מהכנת תסקיר מי תהום. עמדה זו נתמכה בעמדת רשות הטבע והגנים שמצאה כי ישנו יתרון בכך שהמלון המתוכנן צמוד לישוב, ורק דרשה לסמן את נחל יעלון העובר בתוואי השטח כ"שטח פתוח". עם זאת נדרש סקר קרקע גיאולוגי לאור כך שהמקום "מצוי במרחב סיסמי פעיל". 

 

"רואים את השינויים בבית הארחה"


כשנשאל מדוע לדעתו לא יכשל מתחם האירוח כפי שנכשל מתחם התיירות שפעל שם בעבר, השיב נציג הקיבוץ יוסי עמיאל: "אני חושב שיש כמה דברים שקורים: האירוח והתפוסות באזור שלנו הולכים וגדלים. עם מעט מאוד חדרי אירוח בכל האזור. יותר גורמים יזמיים שאיתנו בקשר להשתמש במבנה ולהפוך אותו למלון. כל החיבור של האזור הזה לסביבה הטבעית שמצויה סביב סובב יהל בעצם שמביאה יותר ויותר אורחים יש לנו בית הארחה שפעיל אנחנו רואים את השינויים בבית הארחה. זה המגמה שמקובלת בעולם לעבור מתיירות מסוימת לתיירות יותר מחוברת לטבע לקרקע. ויהל הוא מן מיקום כזה, עוד לא הגענו למיצוי של הפוטנציאל של תיירות החוץ שתגיע דרך שדה תעופה רמון...לצד זה אנחנו חקלאים שמגדלים תמרים, למעשה, הגורל שלנו תלוי בתמרים האלה. והכלכלה היחידה שניתן לפתח אותה שתהיה שוות ערך תהיה תיירות ואנחנו חייבים להפשיל שרוולים ולפתח תיירות. וזה מה שאנחנו עושים ולכן המבנה הזה שכבר מפותח וכבר נבנה בהשקעה אדירה של 33 מיליון ש"ח עומד כפיל לבן וצריכים להשמיש אותו ושימוש של אכסון מלונאי זה השימוש הנכון". עוד סיפר עמיאל כי לקיבוץ מספר גורמים המתעניינים בפרויקט וממתינים לאישורו. 

 

הקרב על היעלון


נציג המשרד להגנת הסביבה הודיע כי המשרד תומך בתכנית, למעט נושא יעוד הנחל העובר בשטח, שלדעת המשרד חייב להיות ביעוד של נחל ולא ביעוד של מלונאות, זאת בעוד שמציג התכנית, הבהיר כי הגדרה כזו תאלץ את היזמים להגיש תכנית חדשה ברשות מקרקעי ישראל וכי הדבר עלול לעכב את הפרויקט בשנה ואף יותר. מציג התכנית ביקש כי הוועדה תתנה תנאים והתחייב כי הפרויקט יכיל על עצמו כל מגבלה הנדרשת בשל הנחל ואך שיוותר בשטח מלונאי, ואולם גם נציג רשות ניקוז ערבה תמך בכך שהנחל יסומן כנחל: "נחל יעלון הוא מהמקומות שבאירוע קשה עלולים להיות מוצפים", אמר. "לצורך שמירה על הנחל גם בהיבט של הגנה משטפונות וגם תפקודים אחרים שלו, אנחנו מבקשים שהוא יסומן (כנחל)".
יו"ר הוועדה, עודד פלוס העיר: "אחר כך תהיה (פה) פרשת (נחל) האסי". נציג רשות מקרעי ישראל הבהיר עמדתם לפיה: "מה שמוגדר כשטח שהקיבוץ לא צריך הוא צורכי ציבור והוא יוצא מהמשבצת". ונציג שר החקלאות הבהיר כי נחל האסי העובר בקיבוץ ניר דוד, מוגדר אף הוא ביעוד נחל. 

 

נציגת המשפטים נגד יו"ר הוועדה


נציגת שר המשפטים אמרה:  "אנחנו מוסד תכנון והשיקול העיקרי, אני לא אומרת בלעדי...אמור להיות שיקול תכנוני. עכשיו את אותו קושי שמתואר כרגע שיביא לחסימה של הפרויקט הזה להתקדם אומרים 5 שנים אולי יותר, אני לא יודעת. אנחנו כמוסד תכנון יכולים להציף את זה בפני רמ"י ואני בטוחה שאת החשיבות של הפרויקט הזה כמו שאנחנו רואים, גם רמ"י יראו. זו לא פעם ראשונה שיש פרויקטים מאוד דחופים שהמינהל נדרש להם וזה מונח לפתחו... לא בטוח שזה יקצר בהרבה אבל זה עשוי לקצר אולי. אנחנו אבל כמוסד תכנון לא יכולים, מקום שעובר נחל, להגיד אנחנו לא נשקף את הייעוד אני לא מדברת על איזה שהוא לא יודעת היקף זכויות... את הקושי המהותי מול רמ"י אני בטוחה שרשות מקרקעי ישראל כרשות ציבורית תבין בדיוק כמונו את החשיבות של הפרויקט הזה ותפעיל את כל תשומת הלב ואת המשאבים ואת הזמן הנדרשים כדי לקדם את זה בזמן קצר. אבל זה לא יכול להפוך את היוצרות אצלנו במוסד תכנון."
יו"ר הוועדה עודד פלוס הטיח בה: "זו תהיה ההרגשה הטובה שלך שאנחנו נצא מפה היום עם פרויקט שתקענו אותו ל - 5 שנים. או - קיי. הבנתי". אך נציגת משרד המשפטים לא נסוגה והשיבה לו כי זהו בדיוק המדרון החלקלק ממנו היא חוששת, ואף נתנה דוגמה למצה היפוטתי בו על מנת שלא לתקוע תכנית לבניית מלון על חווף ים, ימחקו מהתכניות את העובדה כי המדובר בחוף ים.

 

"אנחנו סתם מזבזים את הזמן שלנו"


מתכנן מחוז דרום, תומר גוטהלף חידד את הדברים והבהיר כי הסיכוי שסימוטן של נחל יעבור את הוועדות הארציות תחת יעוד של מלוונאות אפסי וכי בסופו של דבר יגרום הדבר לבזבוז של חצי שנה לאחר שאלו ידחו את הסימון ויאלצו דיון חוזר שיסמן את הנחל כנחל. 


ויו"ר הוועדה עודד פלוס סיכם את הדברים: "אני חייב לומר שאני עושה את זה בלב כבד. נראה לי אנחנו סתם מבזבזים את הזמן שלנו. מאשרים תכניות אבל מבנים לא ייבנו. ולא מעניין אותי למה. אם זה בגלל מנהל מקרקעי ישראל או גורם אחר. איך אומרים? לצערי אני הרבה זמן בממשלה. אני יודע איך זה עובד."
בסופו של דבר החליטה כאמור הוועדה לסמן את השטח ביעוד מלונאות, אך החריגה מתוכו את שטח הנחל העובר בתכנית אותו רשמה ביעוד של "שטחים פתוחים", עם סימון שלח נחל ורסטר עליו.


עוד נקבע בהחלטת הוועדה כי: "טרם ביצוע הכשרת קרקע בשטח חדש, תערך בדיקת מצאי ערכי הטבע ואופן הטיפול בהם (שימור/העתקה/היתר פגיעה) בהתאם להנחיות רט"ג. כמו כן, למניעת זליגת עבודות ופסולת משטחי הפיתוח, קודם העבודות להכשרת הקרקע לפיתוח יסומנו גבולות עבודות הפיתוח, בתיאום עם רט"ג".

 



 

סיפורו של פיל לבן במדבר

 

הדמייה של חאן ''צל תמרים'‘


באוקטובר 2012, הכריז קיבוץ יהל על השלמתו של פרויקט התיירות והבילוי "צל תמרים" בבנייתו הושקעו 20 מיליון שקל והוא הוקם על ידי קבוצת גדיש. הפרויקט כלל חנויות, מסעדה, בית קפה, אטרקציות, מרכז מידע, אזורי ומקדי בילוי ופנאי. הוא עוצב בסגנון מרוקאי על שטח של 20 דונם ועל 1,580 מ"ר בנוי ובמרכזו אגם מים מלאכותי בשטח של 2,500 מ"ר ובו שלושה איים עם צמחיית מים, מתקני פעילות ומשחק לילדים ושוק אמנים ואכרים. לצדו חניה המשתרעת על שטח של 4,000 מ"ר. 
בהתייחסו לפרויקט שכשל אמר נציג הקיבוץ יוסי עמיאל בדיון בוועדה המחוזית: "המבנה בכניסה לקיבוץ עומד בפנים הרבה שנים סגור, מ- 2015. זה מבנה מסחרי שאנחנו נכשלנו בכל הראייה הכלכלית לגביו וכל הפונקציונאליות שלו, ומצאנו שצריך להפוך אותו לאירוח לאכסון על - מנת שנוכל להשמיש אותו". 
ישיבה 2021017 19.7.21 תכנית 0784132



רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש