יו''ר פורום ההורים העירוני: ''לא ננוח עד שגם הלימודים יחזרו לשגרה מלאה''

אם יש מי שיכולים בימים אלו של חזרה לשגרה כמעט מלאה, לקחת אוויר ולנשום לרווחה, אלו הם חברי פורום ההורים העירוני בראשותו  של היו"ר אייל סורגיט. יושבי ראש וסגני יושבי ראש בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים שעמדו בימי הקורונה בחזית המאבק העירוני ונלחמו סביב השעון להשגתם של דברים שאולי נראו לנו ברורים מאיליהם, אבל בפועל, הצריכו את התערבותם הבלתי מתפשרת. 

מה היו עושות המנהלות בלי הפורום?

כך למשל קרה כשבממשלה החליטו לפתוח את מוסדות החינוך ואילו בפורום ההורים סברו שזה מסוכן מדי לחזור אל ספסל הלימודים כשהמחלה עדיין כאן ובעוצמה וקראו להורים להשאיר את הילדים בבית, כך היה כשבבתי הספר היו אמורים לחזור לכמות מסוימת של שעות למידה, אבל באילת זה זה עבד פחות, מה שהצריך מכל אחד ואחד מהם מעקב אחר שעות הלמידה של התלמידים בכתות ומאבק מול המערכת לתגבר את שעות הלימוד. 
הם נלחמו על הבאת תכנית 'מגן חינוך' לאילת ועשו נפשות מול ההורים על מנת שרוב מכריע מהם יאשר את השתתפות ילדיהם בבדיקות הקורונה התכופות בבתי הספר, הם נאבקו מול המערכת על מנת לאפשר לכמה שיותר תלמידים לקבל סיוע נפשי לו היו זקוקים ורשימת הדברים עליהם הם חתומים בימי הקורונה עוד ארוכה וכל זאת בעבודה סביב השעון ככל שנדרשו 24/7, ישיבות בלי סוף שקיימו בזומים, התייעצויות, מפגשים מול צמרת החינוך והצמרת העירונית, קשרים מול חברי פורום ההורים הארצי וגיבוש תכניות פעולה והכל, להזכירכם, בהתנדבות מלאה. 
עד כדי כך הם בלטו בשנה הזו בעשייתם ובעמידתם האיתנה לצד ההורים, שכבר יש מי שמייעדים בעיר להמליץ עליהם לפרס החינוך העירוני, או לפרס הזרקור למצטיין, ובכלל, לכל פרס שרק אפשר להמליץ.
במסדרונות העירייה הפכו חברי פורום ההורים העירוני לשם דבר ולשותפים מלאים לעשייה. אם בעבר כל צד משך לכיוון שלו, הרי שבשנת הקורונה הזו הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכת העירונית, כשראשי החינוך בעיר נתנו להם כל גיבוי אפשרי וקיימו צעדים ועשיה בשותפות מלאה איתם. 
אם תשאלו את מנהלות בתי הספר בעיר, הן יודו בפה מלא שאין להן מושג מה היו עושות בלי חברי הפורום, בעיקר בשנה קשה ומאתגרת כמו זו שעברה עליהם בשנה האחרונה. ולא רק בקבלת החלטות הם היו שותפים אלא גם בעשייה מלאה- הם אלו שדאגו למנות אוכל לבתי ילדים שהיו בקשיים כלכליים, שימחו אוכלוסיות מוחלשות בפרויקטים של עוגות, גייסו והתרימו מחשבים ואמצעי לימוד לתלמידים שיד הוריהם לא השיגה מספיק ציוד למידה בימי הזומים, ובמילים אחרות- פורום ההורים היה שם לאורך כל הדרך.

לנגד עיניינו עמד מצבם הנפשי של הילדים

מספר אייל סורגיט, יו"ר פוום ההורים העירוני: "זו הייתה שנה מאוד מאוד מורכבת, בעיקר בגלל חוסר הוודאות וההחלטות הלא ברורות שהתקבלו מלמעלה. כל מתווה הלמידה שנעשה תוך כדי תנועה בא על חשבון הילדים שלנו. לטעמנו, ואני מדבר על פורום ההורים ברמה העירונית, אבל גם ברמה הארצית, הבעיה בהתנהלות מערכת החינוך בזמן המשבר הייתה שהמערכת נוהלה על ידי אנשים שלא מבינים בחינוך ולכן גם התכנונים לא תאמו למצב בשטח. כמו מעבר הקפסולות של המורים שלא היה ריאלי, כמו קבלת ההחלטה ההזויה שתלמידי כתות א'-ד' לומדים ואילו תלמידי ה'-ו' לא לומדים, העובדה שתלמידי חטיבות הביניים נשארו מאחור ועוד ועוד. 
לאורך כל התקופה הזו מה שעמד לנגד עינינו, עם כל הכבוד להישגים לימודיים, היה מצבם הנפשי של התלמידים ועל זה נלחמנו ברמה הארצית והמקומית. זו הייתה שנה הזויה לגמרי, לא ברורה, שנה בה אף אחד במערכת לא ממש ידע באמת מה לעשות ואיך לפעול".

הלמידה מרחוק הוכיחה את עצמה?
"הלמידה מרחוק נתנה בעיקר ביטחון להורים בתקופת ההדבקות, אבל זו לא הייתה למידה נכונה. לא הייתה שם באמת למידה למרות כל המאמצים שנעשו מצד המורים".

מה בעצם הצלחתם לשנות כפורום הורים?
"עקבנו מקרוב אחרי מתווה הלמידה בעיר ודרשנו להתאים אותו כמה שיותר למתווה הארצי שהוצג וזה אומר שהיו לנו מלחמות לא פשוטות בדרך, כשהכוונה שלנו כהורים הייתה שהמתווה יתן מענה מקסימאלי ושיובן שילדי אילת לא יהיו שונים מילדי כל הארץ. עקבנו אחרי שעות הלמידה בבתי הספר ודרשנו עמידה בתקנים. 
דרשנו לאורך התקופה הזו לפתוח בתי ספר כשהתחלואה ירדה ולסגור בתי ספר כשהתחלואה עלתה, שמרנו על הילדים מזווית הראייה של ההורים והכל תוך כדי תנועה. זו הייתה שנה מאתגרת במיוחד במהלכה חברי הפורום נלחמו 24/7 בכל הנדרש כולל בנושא תשלומי ההורים שיהיו הוגנים ולא יגבה תשלום על סעיפים שלא מומשו. 
שיהיה ברור, לאורך מרבית התקופה הזו אני הייתי בחל"ת מהעבודה, רוב חברי הפורום היו בחל"ת, המצב הכלכלי הלא פשוט השפיע על כל אחד ואחת מאיתנו, תוסיפי לזה את הקשיים שהיו לנו כהורים ולצד כל אלו עשינו הכל למען תלמידי העיר, כשמה שהניע אותנו הייתה הדרישה של ההורים, שאותה הצגנו גם אם לא פעם חשבנו אחרת. הייתה בקרב חברי הפורום משמעת קואליציונית מקיר לקיר. 
היו לא פעם יו"רים של בתי ספר שלא הסכימו תמיד עם ההבנות שהושגו בפורום אבל הם ראו לנגד עיניהם את טובת כלל ההורים גם אם הדברים היו מנוגדים לתפיסה האישית שלהם".

ההורים בעיר מבינים לדעתך עד כמה נלחמתם?
"לצערי אנחנו מקבלים מהם בעיקר את הפידבקים השליליים ולא החיוביים. החלום שלי שהורי התלמידים בבתי הספר בעיר יבינו פעם אחת ולתמיד מה חברי הפורום באמת עושים. שיבינו את המאמצים שנדרשים מכל אחד ואחת מאיתנו לאורך כל שעות היום, עבודה בלתי פוסקת, אכפתיות אמיתית והירתמות. לאורך כל התקופה הזו היינו החומה בין ההורים להנהלות ובין ההנהלות להורים. היום מנהלות בתי הספר כבר יודעות להעריך את הוועדים וגם הפידבקים שאנחנו מקבלים מהמערכת העירונית יוצאת מן הכלל כמו גם שיתוף הפעולה המלא".

מה הדבר הכי חשוב שהצלחתם לעשות בימי הקורונה?
"תכנית 'מגן החינוך' שהצלחנו להביא לעיר ולקדם בכל בתי הספר בעיר אגב השגת אישור מרבית ההורים. זו הייתה עבודה אינטנסיבית מול ההורים והפרויקט הוכיח את עצמו ולראיה, בבתי ספר שנכנסו לתכנית כבר לאחר השבוע השני לא נמצאו תלמידים מאומתים, עובדה שאפשרה המשך למידה ברצף".

מה לא הצלחתם לעשות?
"לצערי, לא הצלחנו לאזן בין פתיחת המשק לפתיחת בתי הספר וזה נכון גם ברמה הארצית. תחשבי שאת כאמא יושבת עם הילד בבית כי אין לו מסגרת לימודית ומחכה שהתחלואה תרד ואז פותחים את דובאי על חשבון פתיחת מערכת החינוך. באופן חד משמעי הממשלה העדיפה את התיירות והכלכלה על פני החינוך. כשבא שר החינוך ואומר שפתיחת מערכת החינוך זה לא הדבר הכי חשוב שיש, הבנו מאיפה זה בא ואיך זה קורה. חוסר השיוויון וחוסר ההיגיון היו הכי קשים להתמודדות".

ובאמת, מה הלאה? הרי המשק חזר לחיים ועדיין לא מדברים על חזרה מלאה אחרי פסח?
"אני רוצה להאמין שמערכת החינוך תחזור גם היא לשגרה אחרי פסח, לצערי בין ההבטחות שקיבלנו הגיעו הבחירות ושוב נפלנו בין הכסאות. אני מקווה שיקבלו את ההחלטות הנכונות ויחזירו את מערכת החינוך לחיים. אם בתיירות הקורונה נגמרה לא יכול להיות שבחינוך הקורונה נשארת. אם ה'מלחמה' לא הסתיימה שיסגרו את המשק כולו".

ומה אם לא ישמעו אתכם?
"אנחנו כחברים בהנהגה הארצית נקבל החלטה משותפת. מה שנכון לכל הארץ יהיה נכון גם לאילת. כרגע אנחנו לא יכולים לצאת באיומים מבלי שהתקבלו החלטות מה יקרה אחרי פסח. מה שבטוח- לא נאפשר שהמשק יישאר פתוח ויחזור לשגרה בזמן שהילדים יישארו בבית. הקורונה הסתיימה אז היא הסתיימה עבור כולם".

יש מי שמתכוונים להעמיד אתכם לקבלת פרס עירוני, דעתך?
"כל יו"ר וסיו"ר וכל וועד הורים בית ספרי ראויים לפרס למרות שאנחנו לא עושים את זה בשביל פרסים. הסיפוק הוא שכרנו, אם כי הייתי מצפה לקבל יותר הערכה דווקא מצד ההורים. העצוב הוא, שהיום יש לנו הכרה יוצאת דופן כשותפים מלאים בהחלטות מצד גורמים במערכת החינוך בעיר ומצד ראש העירייה ודווקא ההורים לא תמיד מעריכים. תמיד מחפשים מה המניעים שלנו, אחרי הכל מי עושה עבודה כזו מבלי שייצא לו משהו מזה. יש לאנשים נטייה לחפש תמיד את האינטרסים, אבל איזה אינטרס יש לנו? הילדים ורק הילדים. אם אנחנו לא נעמוד בחזית המצב יחמיר. אנשים לא תמיד מצליחים להבין מול איזה קשיים אנחנו מתמודדים. היום, במצב הפוליטי הקיים, אין לנו אבא ואמא. אף אחד לא יודע מי מקבל עכשיו את ההחלטות על המתווה, מי בוועדת החינוך. בקרוב יש את מסיבות י'ב לא ברור מי אמור לאשר את הכספים. אנחנו עושים מלחמות כדי שמישהו יאשר לנו לגבות".

עד כמה תפעלו לצמצום החופש הגדול והחזרת שעות לימוד לילדים?
"חשוב מאוד במצב הקיים לאזן בין המצב הנפשי והרגשי של הילדים לבין הרמה הפדגוגית אליה הגיעו. נכון שיש צורך לצמצם פערים פדגוגיים אבל במצב הקיים אסור שזה יבוא על חשבון החופש של הילדים. זו ההזדמנות לציין את המורים שראויים לכל הערכה. גם הם הוכפפו למתווים הזויים. לחץ שהופעל עליהם לעשות מקסימום למידה במינימום כלים וגם עליהם הדבר השפיע נפשית. המערכת דרשה ממורים להציג ממוצעים גבוהים כשהמורים לא הבינו איך הם יכולים לעשות את זה בזום כשיש להם מינימום כלים, ובל נשכח שגם הם הורים עם כל הקשיים הנלווים. האמת היא שהיינו כל כך שקועים בקשיים של הילדים שלנו שלא תמיד ראינו אותם".

מה אתה מאחל להמשך?
"שתהיה מנהיגות שתדע להוביל את מערכת החינוך כמועדפת, אחרי הכל מהחינוך נגזרת הכלכלה, הביטחון, הכל מתחיל מחינוך, שנחזור לשגרה מלאה, שנצליח לשקם את מצבם הנפשי, החברתי והפדגוגי של הילדים. בסופו של דבר מה שקרה כאן זה לא פצע שיחלים אלא פצע שישאיר אחריו צלקת".
 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת