כששקית במבה וכוס פלסטיק הופכות חלק מהטבע

מאת: איציק נועם ● 2/4/2021 10:59 ● ערב ערב 3011
מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מציג בימים אלה תערוכת צילומי טבע של צלמים ישראלים, ביניהם צלמים אילתים שהנציחו רגעים מרהיבים במפרץ אילת ובמדבר שסביבו ● חלק מהשמות כמו זה של נועם קוטלר ועמרי יוסף עומסי מוכרים מתערוכות קודמות ולחלקם זוהי טבילה ראשונה בתערוכה מוזאונית מכובדת ● קבלו את דולפין הבמבה, סוסון הים הלכוד בכוס פלסטיק ואת הצרצר שהונצח ברגעיו האחרונים
כששקית במבה וכוס פלסטיק הופכות חלק מהטבע
תגיות:

תמונת השנה ● נועם קורטלר

פסולת הפלסטיק שאנו מייצרים מהווה איום הולך וגובר על מארג החיים באוקיינוסים. בשנים האחרונות אנו עדים למאמציהן של כמה מדינות בעולם לנקוט צעדים לצמצום השימוש בפלסטיק, אך לא די בכך. את סוסון־הים הקוצני הלכוד בכוס גיליתי במהלך צלילה לאחר סערה. בצלילות כאלה אני נוהג לאסוף את הפסולת שבה אני נתקל, אך הפעם הופתעתי. מיהרתי לחלץ את סוסון־הים, אך לא לפני שצילמתי אותו, כדי להמחיש את האסון הסביבתי הנגרם כתוצאה משימוש במוצרי פלסטיק. 
אילת, 28 באוקטובר 2018


 

ציפורים, מקום שני  ● גל שרבליס


ורדית סִינַי, זכר צבעוני מעופף באוויר ונקבה בצבעי הסוואה ניצבת על סלע. צבעיו הוורודים של הזכר, הבולטים מאוד בתמונה, הם שהקנו למין את שמו. מקורה הקצר, העבה והחזק של הוורדית מאפשר לה לפצח זרעים, שהיא מוצאת על פני הקרקע.  הוורדית נדירה למדי בישראל ואפשר לראותה בעיקר באזור אילת. ניצלתי את העובדה שבאילת למדו הוורדיות לשתות מים שמציעים להן המבקרים במקום, הנחתי את המצלמה בקרבת מקור המים וצילמתי בעזרת שלט רחוק.

ליד אילת, 6 בנובמבר 2018


זוחלים ודו־חיים, בחירת האוצרת ● שני כהן


חרדון סיני, זכר בצבעי חיזור, טורף צרצר. בעונת הרבייה מקבלים ראשם וצווארם של הזכרים גוון כחול בוהק, כפי שנראה בתמונה. בתקופה זו הם גם נעשים הרבה פחות חששנים, וכנראה שמשום כך יכולתי להתקרב לחרדון הזה עד למרחק של כמה עשרות סנטימטרים מבלי שיברח. 
הרי אילת, 15 במרץ 2019


אדם וטבע, בחירת האוצרת ● אורן כהן


אחד מהדולפינים של ריף הדולפינים בעת שחיית בוקר, כששקית במבה כרוכה על סנפירו. כשעקבתי אחר הדולפין ראיתיו משחק עם השקית – זורק ותופס אותה שוב ושוב. התקרבתי וניסיתי לקחת אותה ממנו, אך הדולפין ראה בכך משחק נוסף, ולא נתן לי להגיע אליה. הדולפין אולי נהנה מהמשחק בשקית, אולם בעלי חיים ימיים רבים, בארץ ובעולם, נפגעים מהפסולת הימית, שכמותה הולכת וגדלה עם הזמן. 
חוף קצא"א, אילת, 17 בדצמבר 2019


צילום נוף, בחירת האוצרת ● עופר בר ינאי


נחל רודד שוצף וגועש בין עצי השיטה בעת גשם שוטף; ממול – הר ידידיה. 
הרי אילת, 18 באוקטובר 2018


העולם התת-מימי, מקום ראשון ● יצחק יוגב

דקרן אדום־לוע מוקף בלהקת ענק של דגי גרזינית (Parapriacanthusransonneti), המכונים "דגי זכוכית". הדגים שומרים על מרחק בטוח ממנו ונעים בסנכרון סביבו. דקרן אדום־לוע זה חי באופן קבוע בשונית תמר, שונית מלאכותית שהוקמה לפני קצת יותר מעשר שנים. השונית נמצאת על קרקעית הים, בעומק של כשבעה מטרים, ומהווה בית גידול למינים רבים של בעלי חיים. 
שונית תמר, הים האדום, אילת, 18 ביוני 2017


העולם התת-מימי, מקום שני ● עמרי יוסף עומסי


צב־ים ירוק צעיר מלווה בדג דַּבָּק. בתמונה נראית היטב כרית היניקה על ראשו של הדבק, המסייעת לו להיצמד לדגים אחרים (או לבעלי חיים אחרים, כמו צב־הים בתמונה זו). דגים ממשפחת הדבקיים מלווים את מארחיהם, ניזונים משיירי ארוחותיהם, מנקים אותם ואינם מזיקים להם.  צב־הים הירוק הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה בכל רחבי העולם. צבי־הים נפגעים מציוד דיג שהושאר ללא השגחה, מהרס בתי הגידול שלהם ומבליעת שקיות פלסטיק, שאותן הם טועים וחושבים למדוזות.  
אתר הצלילה סאן בואט, החוף הצפוני, אילת, 1 בספטמבר 2019


העולם התת-מימי, בחירת האוצרת ● אמיר אברמוביץ


נקיין השושנות הוא חסילון קטן וצבעוני, שאורכו כסנטימטר אחד, החי בשיתוף פעולה עם שושנות־ים גדולות. את עיקר מזונו הוא מלקט מעל גופן ומבין זרועותיהן. את נקיין השושנות הצלחתי לצלם כשהוא עומד על אלמוג דווקא, בעומק של כעשרה מטרים. 
חוף הדרומי בים האדום, אילת, 10 באפריל 2019


העולם התת-מימי, מקום שלישי ● תום שלזינגר


נפוחית מנוקדת, שהתמקמה למנוחת לילה מתחת לחבצלת־ים, שיצאה ממחבואה ופרשה את זרועותיה הדביקות על מנת לתפוס יצורי מים זעירים הנסחפים בזרמי הים (פלנקטון).  בני משפחת הנפוחיתיים, שעימם נמנית הנפוחית המנוקדת, מכונים דגי "אבו נפחא", שם שמקורו בערבית. שני השמות מעידים על אחד ממאפייניהם הבולטים של הדגים במשפחה זו:  יכולתם להתנפח לגודל כפול ואף יותר בעת סכנה.  
אתר "הגנים היפניים", שמורת הטבע חוף האלמוגים, אילת, 14 ביוני 2017


אמנות בטבע, מקום שני ● תום שלזינגר


אלמוג אבן מהסוג גלקסיאה (Galaxea fascicularis) פורש את זרועות הציד שלו על מנת ללכוד יצורים קטנטנים הנסחפים במים (פלנקטון). למרות שאלמוגים עלולים להיראות כצמחים, הם למעשה בעלי חיים. מרבית מיני אלמוגי האבן חיים בסימביוזה (שיתופיות) עם אצות מיקרוסקופיות החיות ברקמותיהם, שהן המקור לרבים מצבעי האלמוגים המרהיבים שאנו רואים. אצות אלו מבצעות פוטוסינתזה (הטמעת אור) ומעבירות תוצרי תזונה רבים לאלמוג המארח שלהן. אף על פי כן, אלמוגים גם ניזונים על ידי טריפת יצורים קטנים, שנלכדים בזרועות הציד שלהם, המכילות סוללות של תאים צורבים. צילום תקריב זה חושף את הצבעוניות ואת המבנה המרהיב והמורכב של האלמוג. 
אתר "הגנים היפניים", שמורת הטבע חוף האלמוגים, אילת, 6 ביולי 2019


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש