עץ בשימוש חוזר

סגנון העיצוב המיושן הפך לאחרונה לפופולארי, עד כי חנויות הרהיטים החדשות מוכרות ריהוט כזה בהרבה מאוד כסף, כשלמעשה לא מדובר באמת בעץ אלא בסוג של עיבוד.
בשעה שהעץ האמיתי הגיע מפירוק, עבר תהליך של שימוש חוזר ויצא מידי הנגר האומן בתור רהיט חדש לחלוטין עם נזק אפסי לסביבה, עוברים הרהיטים החדשים הכאילו מיושנים, תהליכי יישון מאסיביים, רק כדי להביא אותם למצב מיושן. בשורה תחתונה, תחשבו כמה משאבים, נזק סביבתי וכסף אנחנו מבזבזים רק בשביל לקנות משהו חדש שנראה כמו ישן, וזאת בשעה שכל מה שצריך זה לחפש רהיטים ישנים בזבל של השכנים.

הזבל של אחד הוא האוצר של האחר

"עבודה עם עץ בשימוש חוזר, זה לעבוד עם חומרים שנזרקו מהתעשייה או מבתים של אנשים: גדרות ישנות, פרגולות, דקים וריהוט", מסביר ניב זוהר, אמן ותיק בתחום האומנות השימושית באילת. "באילת אנחנו כל הזמן בחיפושים אחרי זבל כזה. במרכז הייתי אוסף גם מהים כל מיני עצי סחף, אבל כאן אין את זה, אז אני נאלץ להסתפק בחומר שהחברה זורקת לזבל. בפועל אני מסתובב ברחבי העיר ומחפש חומר גלם ליד הבתים. מה שאנשים זורקים החוצה, לפני שזה נזרק למזבלה הגדולה". 

מה עומד מאחורי השימוש החוזר?

"אני התחלתי עם זה, בגלל הפן הסביבתי, ובגלל שבעיני חומר הגלם הישן הרבה יותר יפה מהחדש, כי יש לו כבר אופי. רואים על העץ את השחיקה של השנים, את מה שעבר עליו. עץ חדש מגיע בלי אופי, צריך להכניס לו את האופי. לעץ הישן יש עיצוב, ואנחנו פשוט מנקים, משייפים ובונים ממנו מסגרות יפות לתמונות, מראות, מנורות, מערכות ישיבה ועוד. קוראים לזה- אומנות שימושית. מה גם שהעץ הזה עמיד יותר, כי הוא ישן וכבר לא יכול להיפגע מנזקי האקלים. הוא כבר יבש וכבר לא תהיה לו תנועה של חום- קור או מחלות. 
כיום ישנה מודעות גדולה לנושא האקולוגי בבתי הספר בעיר ואנחנו עושים פרויקט גדול של עיצוב מחודש של מרחבי הלמידה והפיכתם לירוקים, בשיתוף עם רונה שפירא, מנהלת החינוך הסביבתי אילת-אילות. כל לוחות המודעות הישנים יפורקו, ובאמצעות העץ הישן שלהם, נבנה מסגרות חדשות. ככה שהם הופכים להיות יותר יפים ובעלי עיצוב ייחודי. באותה שיטה אנחנו בונים גם פינות ישיבה, גינות לימודיות ואדניות ממשטחי סחורות ישנים. בחלק מהעבודות גם התלמידים שותפים לתכנון ולביצוע. חשוב לעשות את ההבחנה בין שימוש חוזר לממוחזר. משהו ממוחזר זה תהליך שמפעיל על המוצר אנרגיה נוספת, כדי לייצר ממנו מוצר חדש. זה עולה כסף ושנית, זה ממש לא אקולוגי. בפעולת המחזור של בקבוקי פלסטיק למשל, יש פגיעה בסביבה. בשימוש חוזר המוצר לא עובר עוד תהליך אלא מוציאים ממנו משהו חדש. זה תהליך שונה לגמרי".

איך הגעת לזה? 

"מגיל צעיר תמיד מצאתי דברים והשתמשתי בהם. גם אבא שלי היה מחדש רהיטים מריהוט ישן שאסף או קנה בשוק. גדלתי בקיבוץ, שם הכל נעשה משימוש חוזר. לא היה כסף לקנות דברים, אז עשינו ממה שיש. בעיני זה הרבה יותר יפה ממשהו חדש, יש לזה אופי אחר לגמרי. חוץ מזה שלאט לאט יש לזה יותר ביקוש, כי אנשים נהיים יותר אקולוגיים ובעלי מודעות לשמירה על הסביבה. מעבר לזה אנשים אוהבים את הלוק. זה נהיה טרנד. רוב האנשים הפרטיים שמזמינים ריהוט כזה, לא בהכרח מחוברים לסיבה האקולוגית, אבל במוסדות כן, ואני עובד בעיקר עם המוסדות. בניתי לא מזמן כמה חנויות בגדים ל'סטודיו נועה' במרכז הארץ, כשכולן מעוצבות בעץ משימוש חוזר. היא לדוגמא לגמרי רצתה את זה בגלל המראה. לקוחות אחרים הזמינו ממני מראה גדולה עם מסגרת של עצי סחף לבית שמעוצב בסגנון מודרני לחלוטין, מה שנתן ערך גבוה עוד יותר למראה. זה מוציא את זה החוצה הרבה יותר בהשוואה למראה כזו שהייתה מוזמנת לבית עץ בסגנון כפרי. שם היא לא הייתה מקבלת ביטוי. הסגנון המיושן נראה טוב בעיצוב המודרני והנקי של העת האחרונה. זה מעניק חמימות ומשדר חיבור לטבע". 

יישון יקר

בית המלאכה של ניב זוהר נמצא ב'חוף הדקל'. שם גם ניתן לראות עבודות שעשה לחוף ממשטחים ועצים מהדק הישן שפורק לאחרונה: ארונות לקופות ולמערכת ההגברה, שולחנות ואהילים מסנסנים של תמרים. שותפו לעבודות העץ הוא איציק טופקיאן ועל עבודת הסנסנים והגימורים העדינים מנצחת אשתו פזית זהר. 

עבודות שנעשו מעץ בשימוש חוזר יקרות יותר או זולות יותר בהשוואה לחדש? 
"בסופו של דבר זה די זהה. זה לא יותר זול, כי יש תהליכים שצריך להעביר את העץ. צריך לנקות אותו ממסמרים ומברזלים ולשייף אותו. בעץ חדש לא צריך להשקיע, אבל הוא עולה כסף כך שבסופו של דבר זה די משתווה. החדש מוגבל באופי וביופי. כדי שהגדר תהיה יפה צריך לחכות עשר שנים לפחות עד שהשמש והגשם יעשו את העבודה. הישן כבר מגיע מוגמר עם אופי. בגלל שהוינטג' הפך היום לטרנד, רואים בחנויות עיצוב רהיטים בסגנון ישן, אבל למען האמת הם רק נראים ישנים, כשלמעשה עשו עליהם הרבה עבודה כדי לשוות להם את המראה המיושן. מרביצים להם ותוקעים להם מסמרים. יש שיטות שמרביצים בהם עם משהו שדומה למחבט מסמרים, וזה נראה כאילו העץ נפגע מתולעים. שורפים אותו שיראה מיושן, ושופכים עליו חומרים שיאכלו את העץ. כל אלו הם תהליכים שמזיקים לסביבה וזה רק כדי לעשות משהו חדש כאילו ישן. בסופו של דבר זה יוצא הרבה יותר יקר, בגלל שהם עברו הרבה תהליכי יישון. אחר כך קוראים לזה 'עיצוב מיוחד'. בעבודה שלנו לוקחים באמת עץ ישן ובונים ממנו משהו שימושי. זה ישן על אמת, לא ישן מזויף וכל הקטע הוא שיש בנמצא מספיק עץ ישן לעבוד איתו. רק צריך לחפש. אם היינו מצליחים להיות בקשר עם יחידת פינוי האשפה של העירייה, או של האתר בנימרה, היינו יכולים להשיג כמויות הרבה יותר גדולות. באירופה כבר יש מקומות שמוכרים עץ מפירוק לשימוש חוזר. בארץ זה עוד לא נכנס לתעשייה". 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת