בן הזוג נפטר והידועה בציבור תפונה מדירת עמידר

תושבת אילת, חסרת דיור, שהייתה ידועה בציבור של זכאי לדיור ציבורי מעמידר בעיר, תאלץ לפנות את הדירה בה התגוררו בשנים האחרונות, לאחר שבית המשפט השלום בעיר קיבל את תביעת הפינוי שהגישה כנגדה עמידר, בטענה כי אינה עומדת בתנאים המאפשרים לדייר ממשיך להמשיך ולהתגורר בדיור ציבורי וזאת למרות שהמדובר במחוסרת דיור.

מפסק הדין עולה כי המנוח התגורר בדיור ציבורי באילת במשך 17 שנה עד למותו באוגוסט 2015. לאחר מותו ביקשה הידועה בציבור שלו כי הוועדה החטיבתית במשרד השיכון תבחן את זכאותה להמשיך ולהחזיק בנכס, אך זו דחתה את בקשתה בטענה כי לא התגוררה עם המנוח במשך ארבע שנים רצופות כנדרש, מאז, המשיכה הדיירת להתגורר בנכס שלא ברשות, ולמעשה מבחינת עמידר היא היתה פולשת בנכס, כנגדה עומד חוב בגובה 65 אלף שקל בעבור דמי שכירות. בסופו של דבר החליטה עמידר לדרוש את פינויה ופנתה לשם כך לביהמ"ש השלום באילת. האישה הסבירה, בין היתר, כי לא הצהירו על זוגיותם בפני עמידר מחשש כי הדבר יביא להסרת זכאותו של המנוח לדיור ציבורי, עם זאת טענה כי בעמידר ידעו על כך.
השופטת ליאורה אדלשטיין, החליטה כאמור, לקבל את התביעה ולהורות על פינויה של האישה, למרות שהוכח לדעתה כי השניים היו ידועים בציבור, אלא שלא הוכחה לדעתה התקופה הנדרשת באורך של ארבע שנים.  כך למשל התרשמה נציגת עמידר בביקוריה בדירה כי המנוח מתגורר בגפו ואף החתימה אותו על תצהיר המאשר זאת. כשנכחה הנתבעת בדירה באחד הביקורים היא הוצגה כידידתו בלבד ובדירה לא נמצאו חפצים שלה. האישה טענה מנגד כי חפציה בדירה הוסתרו על מנת שעמידר לא תעלה לאיש את דמי השכירות שלו, או תדרוש ממנו להתפנות מהנכס, בשל נוכחותה בדירה. השופטת מצאה כי הנתבעת נצפתה בנכס רק בשנה האחרונה לפני פטירתו של האיש וכן כי לא הביאה עדויות וראיות התומכות בטענתה כי התגוררה עמו ארבע שנים רצופות. עוד ציינה השופטת כי בפני הדיירת עמדה האפשרות להגיש ערר לוועדה העליונה במשרד השיכון והיא לא עשתה כן. "קיימת חזקת תקינות מנהלית לפיה גוף מנהלי בצע את תפקידו כשורה אלא אם כן הוכח אחרת והנתבעת לא הוכיחה אחרת", סיכמה השופטת. 
60010-02-16

עמידר לא מוותרת לפולשים ותובעת

אם מישהו חושב שעמידר מוותרת לפולשים לדירות ציבוריות כדאי שתחשבו שנית. עמידר לא רק מנהלת הליכי פינוי כנגדם, אלא אף ממשיכה ותובעת אותם לשלם בהמשך את דמי השכירות בעבור כל תקופת הפלישה. כך למשל היה בתיק אחר, בו ניהלה עמידר תביעת פינוי כנגד פולשת לנכס באילת, אותו הצליחה לפנות רק בדצמבר 2020 לאחר שניתן פסק דין בנושא, ואולם מאז ועד חודש אפריל השנה היא לא הצליחה לאתר את הפולשת, על מנת למסור לה תביעה בגובה 55 אלף שקל בעבור תקופת הפלישה. הליך ראשון שניהלה נמחק בשל כך מחוסר מעש, על אף שעמידר ביקשה הארכה פעמיים והסבירה כי היא מבצעת חקירה לאיתור החייבת, עד שביהמ"ש הורה על מחיקתו. חודשיים לאחר מכן הגישה עמידר את התביעה מחדש, לאחר שאיתרה את החייבת, ויולי ניתן בו פסק דין נגד החייבת לאחר שלא הגישה כתב הגנה. פסק הדין בוטל בהמשך על ידי ביהמ"ש שאיפשר לחייבת להגיש כתב הגנה מחדש וכעת מתנהל ההליך, בו טוענת החייבת כי היא זכאית להמשיך ולהתגורר בדירה בה התגוררה אמה עד למותה ב-2015 וכי מי שמנעה את סיום רכישת הדירה על ידי האם בהתאם לזכאותה היתה עמידר. עוד היא טוענת כי עמידר פינתה מהדירה את חפצי האם המנוחה בניגוד לדין.
45029-04-21; 28474-04-22

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת