ערבים? לא בבית ספרנו

זמן קצר אחרי תום תקופת הסגרים של הקורונה החליט תאמר בח'אתן, תושב מזרח ירושלים, שהוא צריך למצוא לו ולמשפחתו עתיד טוב יותר מאשר בשכונה, שאיך הוא אומר בעדינות: "לא בריא ולא מומלץ לגדל בה ילדים". הוא הגיע לבדו לאילת כדי למשש את הדופק ולחפש לעצמו עבודה והשאיר את משפחתו מאחור כשהמטרה הייתה להסתדר בעיר ולהביא אותם לחיות איתו באילת. תאמר מצא עבודה במלון בעיר. לאחר שישה חודשים עבר לעבוד במסעדה בקרבת חוף אלמוג, אלא שלרוע מזלו, כבר ביום הראשון כשחזר לאילת על שביל האופניים ברכיבה על אופניו, הוא לא הבחין בבור על השביל, נתקל בו, התהפך ונפצע. מאז הוא לא עובד. "אמנם לא שברתי שום דבר, אבל מאז אני סובל מכאבים כרונים ביד ומפוסט טראומה", הוא אומר וגם מוכר ב-60 אחוזי נכות בביטוח הלאומי. תקופת שיקום לא קלה עברה על תאמר, עובדה שאילצה אותו לשהות בבתי חולים מחוץ לעיר ולדחות את הגעת משפחתו לאילת. אלא שבחודש יולי, מיד כשסיים את השיקום הוא מיהר להביא לעיר את אשתו ושלושת ילדיו על פי התכנון המקורי. הדבר הראשון שהיה לו חשוב לעשות, עם הגעתם, היה לבדוק לאיזה מוסדות חינוך אמורים הילדים להשתייך עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית.

אלא שלהפתעתו הרבה כשהגיע הזמן לרשום את הילדים, הוא גילה שלמרות שהוא עצמו תושב אילת, כך רשום גם בתעודת הזהות וגם בכרטיס התושב שהוא מחזיק בידו, ולמרות שילדיו רשומים בספח, תחת אותה תעודת זהות ממש, ולמרות השהוא מחזיק בידו חוזה שכירות דירה בעיר לשנה הבאה, כל אלו לא מספיקים למנהל החינוך על מנת לרשום את ילדיו למוסדות החינוך. "הובהר לי שאני חייב להציג תמצית רישום של הילדים במשרד הפנים", הוא אומר ומיהר לצאת לדרך ולבצע את המשימה.

למה ככה, תלך תבוא?

כשתאמר פנה למשרד הפנים בבקשה להוציא תמצית רישום לילדיו ולאשתו, והוכיח כי ילדיו אכן מתגוררים אתו, דרשו ממנו במשרד הפנים להגיע למחרת עם אשתו. תאמר עשה כן למחרת, אלא שגם זה לא עזר. עכשיו קיבלו בני הזוג רשימה של מסמכים שעליהם להמציא למשרד, כשהובהר לו כי רק אחרי תקופה של חצי שנה בה אשתו והילדים יתגוררו באילת ניתן יהיה להוציא להם את המסמך המבוקש. תאמר שנחרד מעצם המחשבה שילדיו עלולים לפספס את תחילת שנת הלימודים מיהר להגיש לבית משפט השלום בעיר צו עשה על מנת שבית המשפט יורה למנהל החינוך בעירייה לרשום את הילדים לבית הספר, שכן שנת הלימודים החדשה הלכה והתקרבה. 700 שקל הוא השקיע לטענתו במסמך, רק כדי לקבל תשובה כי לא בית משפט השלום באילת אמור לדון בעניין כי אם בית המשפט לעניינים מנהליים שיושב בבאר שבע. "ואיך אני יכול לתזז את עצמי עם הפגיעה שלי עד באר שבע?", מלין תאמר שהחליט לוותר ולהמשיך לנסות לעמוד בדרישות משרד הפנים. 
אלא שפעם אחר פעם הוא המציא למשרד הפנים את המסמכים הנדרשים, ביניהם אישור ביטול רישום הילדים ממערכת החינוך בירושלים והעברתם למערכת החינוך באילת, אישור על שהותם של הילדים מעל שש שנים בארץ, הוא הציג את חוזה שכירות הדירה, את העובדה שהוא רשום בכל מוסדות התשלומים בעיר, אבל אלו לא הספיקו ורשימת הדרישות ממנו רק הלכה והתארכה. בצר לו ניסה תאמר שוב לפנות למנהל החינוך בעיריית אילת וכמעט והתחנן שיקבלו את ילדיו. "הסברתי להם את המצוקה בה אנחנו נמצאים, הסברתי להם שאני מנסה לעשות הכל מול משרד הפנים אבל נופל בין הכסאות ובין ערימות הבירוקרטיה", אומר תאמר, אבל במנהל החינוך הסבירו לו שעם כל הרצון לעזור, בלי אישור תושבות של ילדיו הם לא יוכלו להירשם למערכת החינוך בעיר. 
בצר לו הוא שיגר מכתבים לכל משרדי הממשלה האפשריים: לשר המשפטים, לשרת החינוך, לשר הפנים ואפילו לשרה לשיוויון חברתי, אלא שמאף אחד מהם לא זכה אפילו לתשובה, למעט אישור קבלת המכתב.

מטרטרים כדי שנתייאש

תאמר מביט בעיניים כלות, כיצד שנת הלימודים נפתחה וילדיו עודם בבית. "הילדים לא מבינים מה קורה ולמה הם לא הולכים לבית הספר", הוא מספר בעצב. "כמו כל ילד אחר גם הם היו נרגשים לפתוח את שנת הלימודים החדשה ובמקום זה הם יושבים היום בבית. אשתי לא יכולה לצאת לעבודה והמצב בבית רק מחמיר. מה אני אמור לומר לילדים שלי? שהם לא מתחילים ללמוד כי הם ערבים?", כועס תאמר שמבהיר: "אם מדינת ישראל לא רוצה שערבים יעברו לגור באילת כל מה שהיא צריכה לעשות זה לומר לי את זה בפנים ואני אעשה חישוב מסלול מחדש. אני בטוח שאם לא היינו ערבים כל הטרטור הזה היה נמנע מאיתנו. למה לא לומר את הדברים ישירות בפנים? הדרך שלהם לגרום לי לוותר על לגור באילת היא לטרטר אותי. לשבור אותי ולגרום לי להרים ידיים ולוותר, אבל אני לא מלבד בתמונה, אני כאן עם אשה ועוד שלושה ילדים שנכון להיום כבר לא שייכים לירושלים אבל גם לא לאילת".

מדוע עזבתם את ירושלים?
"יש סיבה שעזבתי את ירושלים. אנחנו באים משכונה לא קלה. שכונה שאיך לומר בעדינות לא טוב לגדל בה את הילדים. אין לי כל כוונה לחזור לשם. אני נגד גזענות וחשבתי שבאילת המצב שונה. האמנתי שכאן יקבלו אותנו כמו שאנחנו ונוכל לחיות בשקט ובשלום עם כולם. וכן, אני מאוד מאוכזב לגלות שלא כך הם פני הדברים. נכון להיום שבועיים כבר עברו מאז תחילת שנת הלימודים ושלושת הילדים שלנו יושבים בבית וחולמים על חברה ומסגרת ולנו אין מענה. אני מנסה לפנות לכל הגורמים על מנת שיעזרו לי לקצר את ההליכים אבל אף אחד לא עונה, לא חוזר ואת אף אחד אנחנו לא באמת מעניינים. לא יודע כבר מה לעשות ולמי עוד לפנות".

מרשות האוכלוסים נמסר בתגובה: "על פי נוהל שינוי מען, יש להציג רשימת מסמכים המעידה על מגורים באילת כפי שמפרט נוהל זה. כמו כן, שינוי זה יתבצע בלשכת האוכלוסין בעיר אילת בלבד. במקרה האמור, ילדיו ורעייתו של מר בח'תאן לא הציגו את המסמכים כנדרש ועל כן לא התבצע רישום המען שלהם לעיר אילת. ככל שיהיו בידיהם המסמכים הרלוונטיים, הם יוכלו להגיש בקשה זו בשנית בלשכת האוכלוסין באילת ובקשתם תיבחן בהתאם."
מעיריית אילת לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת