משרד החקלאות מודה: יש לנו תובע יחיד שאחראי על אכיפה של אלפי תיקים

מאת: רותם נועם ● צילום: אילוסטרציה ● 24/6/2022 06:51 ● ערב ערב 3074
משרד החקלאות חזר בו מהערעור שהגיש כנגד מחיקת הקנס שהושת על הדייג עפר אבי דב על ידי ביהמ''ש השלום, בשל שיהוי בהגשתו ● המשרד דרש עם זאת, כי מחיקת הקנס תוביל לביטול החלטת השלום, לה עלולות היו להיות השלכות רוחב על קנסות שהטיל באחור
משרד החקלאות מודה:  יש לנו תובע יחיד שאחראי  על אכיפה של אלפי תיקים
פסק דינו של השלום פתח פתח לביטולם של קנסות שהוגשו לאחר יותר משנה

תיקון והתנצלות: בטעות פורסם בעיתון המודפס ובכתבה זו כי מי שעמד מאחורי הערעור היא רשות הטבע והגנים, השעה שמי שהגישו היה משרד החקלאות. רשות הטבע והגנים עמדה מאחורי הליך אחר שהוגש כנגד אותו דייג, ובו הוא הורשע. המערכת מתנצלת על הטעות שנעשתה בתום לב.

 

משרד החקלאות הסכים למחוק את הודעת הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, על החלטת בית המשפט השלום באילת שהורה למחוק את ההליך הפלילי שנפתח בעקבות הודעת הקנס שביקש לאכוף על דייג מאילת בסך 750 שקל וזאת לאחר שקבע כי ההליך המשפטי הוגש על ידי המשרד בשיהוי ניכר. 

 

החלטה עם השלכות רחבות


במשרד החקלאות הסכימו למחוק את הודעת הערעור למחוזי על החלטת השלום וכן לוותר על הקנס וזאת על מנת להביא לביטולה של החלטת ביהמ"ש השלום בעניין השיהוי, שעלולה היתה להיות בעלות השלכות רוחב על קנסות רבים אחרים אותם הגיש. 
במשרד טענו לאורך שני ההליכים כי כוח האדם העומד לרשותם לצרכי אכיפה מצומצם ביותר ואינו מאפשר להם לפעול במהירות להגשת ההליכים המשפטיים, דבר הגורר את השיהוי בהגשתם. נציג המשרד בדיון שנערך בשבוע שעבר, טען, כי נכון להיום עומד לרשותו רק אדם אחד בלבד האחראי על הגשת כל כתבי האישום שמגישה המשרד. 

 

מצב נדיר של לקונה בחוק


כנגד הדייג עפר אבי דב הוגשו שתי הודעות קנס בגין דיג לא מורשה במפרץ אילת, לאחר שנתפס כשהוא עושה שימוש בחכה שבקצה רשת קטנה במקום קרס, ובמשרד טענו כי חכה כזו אינה עומדת בדרישות חוק הדיג האוסר דיג באמצעות רשת. אבי דב טען כי החוק אינו מכוון לרשת בגודל כזה. 
כאמור, מחק ביהמ"ש השלום את אחת מהודעות הקנס לאחר שאבי דב סירב לשלמו ודרש להישפט. בפ"ד מנומק נקבע  כי כתב האישום שהוגש ביולי 2019, הוגש לאחר יותר משנה מקרות האירוע ולפיכך לוקה בשיהוי. במשרד החקלאות, טענו מנגד כי לא קיימת מגבלת התיישנות במקרים כאל.
בפסק דינה, ציינה שופטת השלום נועה חקלאי כי מדובר במצב נדיר של לקונה בחוק, שאינה קובעת את תקופת ההתיישנות במקרה של אדם שמבקש להישפט בעקבות קנס מינהלי שקיבל: "דעתי היא, כי כאשר ממועד הגשת הבקשה להישפט ועד להגשת כתב האישום חולפת תקופה העולה על תקופת ההתיישנות שנקבעה לאותה עבירה, הרי שהשיהוי הוא אינהרנטי וקיומו של הליך פלילי בנסיבות אלה פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות". השופטת ציינה כתמיכה לעמדתה, את תיקוני החקיקה מ-2019 שהגבילו משמעותית את תקופת ההתיישנות בעבירות מינהליות. 
השופטת אף הדגישה כי: "גם מבין העבירות המינהליות, עסקינן בעבירה מהקלות שבהן, עבירה מסוג חטא, ונסיבותיה כפי שנלמדות מכתב האישום אף הן אינן מלמדות על מידת חומרה ברף הגבוה, כך שהפגיעה באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי מיצוי הדין עם מבצע העבירה איינה ברף הגבוה". 

 

משלושה תובעים ברשות נותר אחד


במהלך הדיון בערעור במחוזי ולאחר שהובהר למשרד החקלאות כי אישור של פסק דינו של השלום עלול להפוך להלכה מנחה שתעמיד את המשרד בבעיה לאור בעיית כוח האדם הקשה ממנו הוא סובל במחלקת האכיפה שלו הכוללת נכון להיום אדם אחד בלבד, הוא העדיף למחוק את הערעור, לוותר על הקנס ובלבד שהחלטת ביהמ"ש השלום על קביעותיה בכל הנוגע לשיהוי תבוטל ולא תוכל לשמש כתקדים לטענות דומות של אנשים כנגדם הגישה הודעות קנס באיחור של למעלה משנה. 
בא כוח המשרד עו"ד זיו דניאל אמר: "יש לנו פחות בעיה עם התוצאה שלא לנהל הליך משפטי נגד המשיב. אין לנו שום עניין עם המשיב, לשיטתנו הוא עבר עבירה, הוטל קנס, הגשנו כתב אישום לבקשתו. הנקודה היא נקודה עקרונית, בסופו של דבר בית שמפט קמא קבע קביעות תוך שהוא סוטה מההלכות, ויש לכך השלכות. את סוגיית השיהוי צריך לבחון לפי מבחנים, כל מקרה הוא לגופו. בסופו של דבר, אם כתב האישום היה מוגש בחלוף חודשים ו -30 ימים זה היה בסדר?  גם בכל כתבי הטענות הן בהליך בפני בבית משפט קמא והן בהליך הזה, לא הצביעו על נקודות בסוגיית שיהוי, ניסו להטיל דופי בניהול המערערת,. באותה עת מנתה מחלקת התביעות שלושה תובעים שמטפלים ב-2,000 תיקים, נכון לעת הזו אני תובע יחיד.
ביהמ"ש נעתר לבקשה שהוגשה בהסכמת הצדדים והורה כאמור על ביטול הנקס והערעור וכן על ביטולה של החלטת השלום. 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת