רשות שדות התעופה הודיעה כי אין בכוונתה להרחיב את שעות פעילות שדה רמון בגלל הגרעון בהפעלתו

למרות הסרתו של הסגר השלישי והשבת החיים למסלולם הכמעט תקין, בעידן הפוסט קורונה, טרם הושבה מצבת הטיסות המלאה לשדה רמון והטיסה המאוחרת ביותר בכל יום היא בשעה חמש אחה"צ. הנפגעים מכך, בראש ובראשונה, הם תושבי אילת, הכבולים אל שעות הפעילות ומספר הטיסות המצומצם, אך לא פחות מכך התיירות לעיר, שמוגבלת ביכולתה לצמוח בשל חוסר היכולת להגדיל את מספר הטיסות, היוצאות כיום באחוזי תפוסה כמעט מלאים לחלוטין. אם להוסיף על כך קושי, הודיעה חברת ישראייר בשבוע שעבר כי היא מפסיקה לטוס לאילת בשבת וזאת לאור אמונתו ועמדותיו של הבעלים החדש של החברה – רמי לוי. בעבר אמנם הכחישה החברה פרסומים בנושא, אך כאמור השבוע כבר אישרה אותם באופן רשמי.
בתגובה הוציא ראש העירייה מכתב למנכ"לי משרד התחבורה והאוצר ובו הפציר בהם להגביר את מספר הטיסות לעיר ואולם תגובת רשות שדות התעופה (רש"ת) לפניית 'ערב ערב' בנושא, הצליחה להפתיע את כולם כשזו הודיעה כי אין בכוונתה להשיב את שעות הפעילות של שדה רמון, כך שיפעל עד לעשר בלילה, כפי שהיה מאז ומעולם עד למשבר הקורונה. לטענת הרשות, את הסיבה לכך אין להטיל על משבר הקורונה ואף לא על ביקושי השיא לשרות הנדרש, אלא על סיבה פרוזאית אחרת – הגרעון השנתי האדיר שיוצר השדה התקציב הרשות, עניין שהיה ידוע עוד לפני שבנייתו השלמה. כעת, כך נראה, משלמים תושבי אילת את מחירו של הפרויקט העצום שאינו מצדיק את הפעלתו. 

ראש העירייה: "נדרשת התערבות דחופה"

השבוע (19.4), הוציא מאיר יצחק הלוי מכתב אל מנכ"לי משרד האוצר והתחבורה ובו בקשה להגדיל את מספר הטיסות לאילת וממנה. "כידוע במהלך השנה האחרונה צומצם מספר הטיסות לשדה התעופה "רמון" באופן שפוגע בתושבי העיר אילת במיוחד על רקע סגירת שדה דב...התוצאה היא שתושב אילת הנדרש לשהות מחוץ לאילת "נאנס" לסיים את יומו לא יאוחר מהשעה 15:00. מצב זה פוגע קשות בשגרת החיים של תושבי העיר אילת ברצותם לקבל טיפולים רפואיים, עסקים, לימודים וכיו"ב ובנוסף מכביד על נותני השרות לתושבי אילת (רופאים, מרצים, פרה רפואיים, ועוד) וכמובן מקשה ופוגע בתעשיית התיירות ובכלכלת העיר". ראש העירייה שב והדגיש בפני המנכ"לים, כי מצב זה לא הגיוני ופוגע קשות באיכות חיי התושבים ובכלכלת העיר אילת וכי נדרשת התערבות דחופה.
בתגובה למכתב פנה 'ערב ערב' בתחילה אל מנכ"לי חברות התעופה ואולם בשתי החברות הבהירו כי הן מצדן היו שמחות להשיב את מצבת הטיסות אל קדמותה וכי ישנה דרישה לטיסות נוספות והיקף הביקושים מצדיק זאת ואולם הפנו אצבע מאשימה כלפי רשות שדות התעופה שהיא זו המונעת את השבת הפעלת הטיסות בשעות הערב לאילת.

מנכ"ל חברת ארקיע, עוז ברלוביץ אף הוציא בנושא מכתב למנכ"ל רש"ת ביום ב' השבוע ואף התראיין בערוץ 2 בנושא, עוז ציין כי היצע המושבים לאילת בארקיע עומד על 45 אלף בחודש אפריל, נתון המהווה גידול של כ-55% לעומת חודש מרץ.

גם מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס התגאה בגידול במספר הטסים לאילת באמצעות החברה: "ב-2019 היו לנו באפריל 5,300 מושבים, ושעור התפוסה הכולל עמד על 73%, מתוך הכמות הזו 2,664 היו משדה דב ושדה חיפה שסגורים כיום, זאת אומרת שללא שניהם היו לנו שנה שעברה 2,636 מושבים והשנה יש לנו 4,608 מושבים.

ברש"ת דורשים מימון חוץ תקציבי לרמון

מי שלא ממש התרגשו מהנתונים הללו הם רשות שדות התעופה הכפופה למשרד התחבורה וכן משרד האוצר, שהודיעו השבוע כי אין כל כוונה להשיב את היקף פעילות שדה רמון להיקף מלפני משבר הקורונה. בהודעת הרשות נומקה ההחלטה בגרעון התפעולי האדיר שמסבה הפעלת השדה לרשות. "רשות שדות התעופה מממנת ב כרבע מיליארד ₪ בשנה את הפעילות  התעופתית בנמל התעופה רמון, בימי חול עד השעה 19:00, ובימי חג ושבת עד השעה 23:00", נכתב בהודעת הרשות, "דרישה למימון הפעילות התעופתית מעבר לשעות האמורות תצריך מימון תקציבי שאינו ממקורות רש"ת". 

גם במשרד האוצר לא היו השבוע אנשי בשורות. בתגובתם לפניית העיתון מסרו: "קו התעופה מנתב"ג לרמון מספק שירות תחבורה חשוב בין מרכז הארץ לעיר אילת. לאור חשיבותו הרבה תופעל קו התעופה ברציפות לאורך כל תקופת משבר הקורונה, כולל בזמני סגר ובתקופה בה הופסקו הטיסות הבינלאומיות לחלוטין. נוסף על שמירת מסלול התעופה בפעילות, במהלך השנה אף סבסדה המדינה את הפעילות ההפסדית של חברות התעופה, לטובת תושבי אילת ומספקי השירות לתושבי העיר. מעבר לטיפול בתקופת משבר הקורונה, תפעול שדה התעופה רמון בשגרה כרוך בעלויות של כ-200 מיליוני ש"ח בשנה, הוצאות אלו מסובסדות במלואן, בעוד תושבי אילת והבאים בשעריה נהנים משירותים אלו ללא תשלום. גם בימים אלו, כאשר ענף התעופה נמצא במשבר החמור בתולדותיו, ועל אף מצבה הכלכלי של רשות שדה התעופה, שד"ת רמון פעיל לאורך רוב שעות היום וממשיך לתת שירות מסובסד לתושבי העיר ולאורחיה".

עלות כל נוסע למדינה עומדת על 285 שקל

גורם מקצועי מעורה עמו שוחחנו השבוע ביאר את עמדת הרשות: "כשפתחו את רמון הכוונה היתה שההיטלים וההכנסות של נתב"ג יסבסדו את הפעילות שלו, זאת מאחר וברמון ניתן פטור מהיטלים ואגרות למשך שלוש שנים ולכן היה ברור שהשדה לא יכול להחזיק עצמו עצמאית. מחצית מהתקופה הזו כבר עברה, אבל הסיכוי שבעוד שנה וחצי ניתן יהיה לגבות היטלים מלאים מארקיע וישראייר הם לא ריאליים בהתחשב בירידה שחלה במחירי כרטיסי הטיסה. חברות התעופה לא יוכלו לספוג את העלות הזו וגם לא ניתן יהיה לגלגל את זה על הלקוח, מה גם שכמות הנוסעים ירדה.
אלא שכעת , בהיקף הפעילות המוגבלת שמתקיימת בנתב"ג, שעומדת על פחות מ-10,000 איש ביום, גם נתב"ג בגרעון והמדינה ביקשה מהם לכסות את הגרעון באמצעות הנפקת אג"ח בשווי שני מיליארד שקל ולכן בנסיבות הללו הם לא מסוגלים להרחיב את הפעילות ברמון. העלות של הפעלת שדה רמון היא סביב ה-550 אלף שקל ליום. אם תנועת הטסים לאילת עומדת כיום על 60,000, מדובר בכ- 700 אלף איש בשנה, לעומת מיליון וחצי לפני סגירת שדות התעופה דב ואילת וכמיליון נוסעים בשנה לאחר סגירתם, זה אומר שכל נוסע שנוחת בשדה רמון עולה כיום למדינה כ- 285 שקל. זה מטורף. הטיסה עצמה עולה פחות מזה". 

משתלם בכלל לנהל קו טיסה לאילת בנתונים הללו?
"בעבר, הרווח התזרימי של ישראייר שפורסם לציבור מהקו לאילת עמד על 20%-25%, כיום הוא כמעט מאופס. 
מבחינת רש"ת אין מצב להגדלת טווח שעות העבודה של השדה, אפילו בעוד שעתיים, כי זה רק יגדיל להם את הגרעון. ארקיע וישראייר מבקשות כיום תוספת של טיסה אחת ביום ומקבלות סירוב. השדה אמנם פועל עד שבע בערב, אבל אם תוציא טיסה בשבע בערב, גם הטיסה שלמחרת בבוקר תצא יותר מאוחר, יש להם סרגל של 12 שעות משמרת וזהו, כך שאם תטוס בשבע בערב, טיסת הבוקר הראשונה שלך תצא ב-8 בבוקר. גם השדה בחיפה נסגר לטיסות מאותה סיבה של עלויות. ברש"ת הודיעו שהם לא יכולים לסבסד את הטיסות לחו"ל שיצאו משם וכך הוא נסגר גם עם הקו הפנים ארצי שפעל ממנו". יחד עם זאת, הבהיר אותו גןרם, כי אין סכנה כי שדה רמון ייסגר לאור חשיבותו האסטרטגית למדינה, תחת זאת יעדיפו באוצר ובמשרד התחבורה להמשיך ולהפעילו במתכונת של חצי יממה כמו כיום". 

החלום היה על מרכז שינוע עולמי

אלא שבניגוד לניסיון האוצר לתלות את גרעון שדה רמון במשבר הקורונה, עלה הנושא, לא אחת, עוד קודם להשקתו של המיזם השאפתני, שעלה למדינת ישראל 1.7 מיליארד שקל והבטיח להגביר את קצב הטיסות לאילת. 
עוד בשנת 2013 הוגש למנכ"ל רש"ת דאז, יעקב גנות, דו"ח שאף הוצג בוועדת הכספים של דירקטוריון הרשות, ממנו עולה כי לשדה רמון צפי גרעוני בגובה 9.4 מיליארד שקל עד 2030. מסקנת הדו"ח חמורה מאין כמותה – אם יתקיימו תחזיותיו, תעמוד רש"ת בפני חדלות פירעון. 

סמנכ"ל הכספים של רשות שדות התעופה השיב אז לשאילתה בנושא שהעלה ח"כ גפני, כי נמל רמון צפוי להיות גרעוני ודל בנוסעים, ולכן הרשות מעדיפה להשקיע את כספיה בנתב"ג. בחודש מרץ 2016 צוטט יו"ר רש"ת דאז, אליעזר (צ'ייני) מרום, כי "כל השדות הפנים ארציים הם גרעוניים. המדיניות היא לאפשר לאנשים לטוס במחירים הכי נמוכים ולכן לא גובים מהם אגרות. כדי לתפעלם לוקחים תקציבים מגורמים אחרים (נתב"ג). לאור זאת המשימה שלנו היא שנמל רמון לא יהיה גרעוני ובשותפות עם משרד התיירות אנחנו כבר משווקים אותו בחו"ל, כאשר חברה בינלאומית תוביל את שיווקו". 

יורם שפירא סמנכ"ל ופתוח עסקי פרט אז מהם המנופים הכלכליים הפוטנציאלים הנוספים של שדה רמון מלבד תיירות זרה: "כאשר באנו לתכנן, שאלנו מה הדברים שיתרמו ליישובי הסביבה וייצרו רווחים לרש"ת. כתוצאה מכך, יש לנו בתכנון פעילות קמעונאית לטווח של 10 שנים קדימה ויצירת מסחר כלכלי מחוץ לטרמינל. לדוגמה: הקמת מסוף המטען, שהוא גם כלכלי וגם יאפשר לחקלאי האזור לשלוח את תוצרתם ישירות לאירופה. מערך התחבורה שייצר הנמל הוא בעל משמעות כלכלית, כי יפעלו סביבו תחבורה ציבורית, של אוטובוסים, מוניות והשכרת רכב. בנמל יפעלו כל משרדי הממשלה, ביניהם משרד החקלאות, שיפעל רבות בגלל נושא המטען החקלאי”

שר התחבורה ישראל כץ הוסיף בעניין זה כי "שיווק נמל התעופה רמון ישולב עם שווק טיסות מרפא מיוחדות לים המלח וטיסות המטען לחו"ל". בספטמבר 2017 העלו ברש"ת רעיון חדש שאמור היה לסייע בשאלת הגרעון הצפוי, לפיו, ישמש שדה רמון חברות תעופה בינלאומיות כתחנת מעבר בדרך לטיסות המשך לאפריקה ולמזרח הרחוק, וזאת במקום שדה התעופה הבינלאומי באיסטנבול. 
אלא שאז הגיעה הקורונה וכל הרעיונות הללו התאיידו באוויר ועמם תיירות החוץ וחלומות שינוע המטענים, שהסיכוי להשיבם כיום לפסי ביצוע שואף לאפס. המשמעות המעשית של הגרעון המתמשך של שדה רמון, אינה רק בסכנה האמיתית על המשך תפעולו בעתיד, שכן נראה כי למדינת ישראל אינטרס לשמר את השדה כשדה פעיל חלופי לנתב"ג לעת חירום, אלא בעיקר בעובדה כי סיכוייו לשוב ולפעול במתכונת מלאה נמוכים במיוחד, כאשר את המחיר, כאמור, משלמים תושבי אילת וכן התיירות המשוועת לגידול בנפח הטסים על מנת למצות את אחוזי התפוסה בעיר.  

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת