תתכוננו להזדעזע - זהו המחיר האמיתי של הקורונה ונחשו מי הולך לשלם אותו?!

בימים כתיקונם, המסמך תמונת מצב חברתית מציע מבט כולל על האי שוויון בחברה הישראלית, כשהוא מסתמך על נתוני סקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני הסקר מתייחסים בדרך כלל למצב ששרר שנה אחת קודם לפרסום. השנה, נתוני הסקר לשנים 2019 ו-2020 עדיין לא פורסמו. לא זו בלבד, גם אילו היו מתפרסמים, הם היו בעלי משמעות מוגבלת, עקב כך שנתוני 2019 כבר אינם רלבנטיים, לאור פגיעתה הקשה של מגפת הקורונה.

לאור זאת, המסמך מציג נתונים על כמה מהפנים של אי-השוויון בישראל בתקופת הקורונה -

המסמך מתמקד בשלוש קבוצות אוכלוסייה מוגדרות: המאון העליון, העובדים בענפי ההייטק והעסקים הקטנים. בהמשך המסמך מצביע על הגורמים המשפיעים על חשיפה למגפה ועל התחלואה , זאת לצד  המענה הממשלתי בתחום בריאות הנפש לסובלים ממצוקה בעת הזו. לבסוף נסקור כיצד השפיעה הקורונה על תחום הדיור, תוך התמקדות במשקי הבית המוציאים חלק נכבד מהכנסתם על תשלומי משכנתא או שכירות. 
 

שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה: "המסמך מראה כי בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים המשקפים מאמץ משפחתי של שנים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה  גבוה ממילא ובמקרים רבים אף עלה. ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל."

להלן פירוט חלק מהנתונים והטיעונים במסמך:

המאון העליון בעידן הקורונה

1. כמו רבים ממקביליהם יותר באירופה ובאמריקה, המאון העליון בישראל לא זו בלבד שלא נפגע מן המשבר, הוא אף יצא ממנו מחוזק. דו"ח העושר של הבנק קרדיט סוויס מציין כי בשנת  2020 היו בישראל 157,286 מיליונרים – ירידה מזערית של 0.1% לעומת מספרם בשנה הקודמת. שווי העושר הממוצע של כל אחד מן המיליונרים הישראליים נותר ללא שינוי ועמד באותו מועד על 3.33 מיליון דולר (הון נטו בניכוי כל ההתחייבויות וההלוואות).

2. למרות זאת, המאון העליון עמד בראש שורת הנהנים מהגנה וסיוע מדינתיים. אל נוכח המגפה, המדינה, באמצעות בנק ישראל, מיהרה להציע לתאגידים הגדולים את תמיכתה באמצעות רכישה של אג"חים תאגידיים בסכום של 15 מיליארד שקל. סיוע זה תרם לעובדה כי בשעה שהמשק בכללותו התכווץ (גם אם ההתכווצות הייתה קטנה מהצפוי),. טבעו של שוק ההון הוא, שהוא לא מתנהג בהקבלה מלאה למשק הריאלי: כך, למשל, מדד ת"א-90, מדד הדגל של הבורסה התל אביבית, דווקא עלה בשנת המגפה ב-18% לערך.

3. המדינה פטרה את עשירי הארץ מנטל המימון המיידי של תוצאות המשבר הכלכלי. כידוע, משבר הקורונה אילץ את המדינה להוציא כספים רבים על סיוע לעסקים ועל סיוע לאזרחיות/ים. כספים אלה, המוערכים ב-137.3 מיליארד ₪, לא היו חלק מתקציב המדינה ועל כן הם הגדילו מאוד את החוב הממשלתי כמו גם את הגירעון התקציבי. ממשלת נתניהו-גנץ הנוכחית נרתעת מהעלאת מיסים, למרות הצהרות של בנק ישראל שלא יהיה מנוס מכך, ובמקום זאת דחתה את ההתמודדות עם החוב הגדל לעתיד - 2022 ואילך.

ללא נקיטת צעדים להעלאת שיעורי המיסוי על העשירים ביותר, שלא נפגעו בזמן המשבר, יש להניח כי חלק גדול מן המיסים שקרוב לוודאי יונהגו בתוך שנה-שנתיים לצורך צמצום החוב והגרעון יוטלו על המעמד הבינוני. לחילופין עלולה הממשלה לנקוט מדיניות של צמצום ו/או הפרטה של השירותים החברתיים שהמדינה מספקת – צעד שלא יפגע בעשירים, שלא יתקשו לעמוד בהוצאות הפרטיות על שירותים.לאור זאת, יש מקום לשקול הטלת מס עושר, ולו חד פעמי. מס שכזה עשוי לסייע בצמצום הגירעון התקציבי ולמנוע גבייה מוגדלת של מס הכנסה או מס ערך מוסף על כלל האוכלוסייה.  
 
העשירון העליון: ההיי-טק גם הוא לא נפגע בזמן הקורונה
4. בהיעדר נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הוצאות והכנסות של משקי בית בשנת 2020, אנו נשתמש להלן במגזר ההיי-טק בתור מגזר שהשכר הממוצע בו הוא שכר של מועסקים בעשירון העליון . 0,. הבסיס לכך הוא העובדה שהשכר הממוצע בתחום ההיי טק, שעמד בשנת 2020 על 24,974 ₪  - מציב את עובדות ועובדי הענף בשני העשירונים העליונים.

5. מגזר ההיי-טק גם הוא לא נפגע מן המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה..  בנק ישראל מצא כי הפגיעה בפעילות חברות ההיי-טק הייתה מתונה יחסית וענף ההייטק המשיך לצמוח למרות המשבר. העיתון הכלכלי  TheMarker דיווח בינואר 2021 "כ-13.5 אלף עובדי היי טק שמועסקים בעשר חברות הטכנולוגיה הציבוריות הגדולות בישראל התעשרו השנה (על הנייר) בלא פחות מ-2.5 מיליארד דולר. ההתעשרות נובעת מכך שהמניות של חברות אלה זינקו בשנה האחרונה עקב ציפיות כי הן ירוויחו ממשבר הקורונה וההאצה בתהליכי הדיגיטציה הנלווים אליו, מה שהוביל לעליית הערך של האופציות והמניות החסומות של העובדים". גם ההשקעות בתעשיית ההיי טק הישראלית לא נפגעו. נתונים שפורסמו על ידי עמותת "סטארט אפ ניישן" ועל ידי ארגון "מיתר" העלו, כי ההשקעות בסטארט אפים, שב-2019 עמדו על 7.8 מיליארד דולר, חצו ב-2020 את רף ה-10 מיליארד דולר.
 
 סיפורם של העסקים הקטנים: כלכלת הצריכה ותרבות הפנאי בימי הקורונה
6. בשני העשורים האחרונים, מאז תום האינתיפאדה השנייה, החלה להתפתח בישראל כלכלת צריכה חדשה, ששיקפה תרבות פנאי האופיינית לשכבות מבוססות  - מסעדות, בתי קפה, ברים, מכוני יופי, מספרות, מכוני כושר ומאמני כושר אישיים, מאפיות בוטיק, צימרים, בתי מלון, שירותי תיור, אולמות אירועים וכיו"ב.

7. העסקים הקטנים הם האחראיים העיקריים לגידול שנרשם בשני העשורים האחרונים בהיקף התעסוקה במשק הישראלי ולצמצום שנרשם בשיעור הבלתי מועסקים והמובטלים. העסקים הקטנים, הגם שכל אחד מהם הוא אכן קטן, ביחד הם נחשבים למעסיק הגדול במשק. בשנת 2018, העסקים הקטנים והבינוניים העסיקו 1.92 מיליון משרות שכיר, שהיוו 60% מ-3.17 מיליון המשרות במגזר העסקי.

8. משבר הקורונה פגע כמובן בצרכנים ובמבלים – אך מעל לכל הוא פגע בספקי השירותים. מדובר בשכבת אוכלוסייה שרבים בתוכה היו נתונים בתהליך של מוביליות כלכלית-חברתית תוך הישענות על הצריכה הגוברת, בייחוד בקרב השכבה המבוססת. אולי כאן המקום היה לשים את הגרף של הלמס-כדי לראות את הפערים בהוצאה.

9. בשנת 2020, שנת הקורונה, ירדה הצריכה הפרטית לנפש בישראל ב-11.1% - ירידה גבוהה  בהשוואה לירידה הממוצעת במדינות ה-OECD, שעמדה על 6.3%. רק בספרד ובבריטניה נרשמו ירידות גבוהות עוד יותר: 12.8% ו-11.5%, בהתאמה.

10. דן אנד ברדסטריט פירסמה הערכה ולפיה במחצית הראשונה של 2020 נסגרו 37,600 עסקים – מתוכם 1,550 מסעדות, ברים ובתי קפה, יותר מ-1,000 עסקים מתחום קבלנות הבנייה והשיפוצים, כ-600 חברות הסעה ותחבורה וכ-450 חנויות אופנה והלבשה. החברה מערכיה כי בשנת 2020 כולה צפויים להיסגר 85-80 אלף עסקים – עלייה של כ-85% בהשוואה ל-2019.

11. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר העריכה במאי 2020 כי 54% מכל העובדים שהוצאו לחל"ת מגיעים מעסקים זעירים וקטנים. שיעור זה גבוה יותר בחברות זעירות, בעלות מחזור נמוך מ-5 מש"ח, והוא עמד שם על כ-27%. בעסקים קטנים שיעור העובדים שהוצאו לחל"ת עמד על 22% ובעסקים בינוניים על 17%. עוד נמצא, כי שיעור זה יורד עם העלייה בגודל העסק, כך שבחברות הגדולות בעלות מחזור גדול מ-100 מש"ח אחוז המובטלים עומד על כ-11%.
 
אי ביטחון תזונתי בתקופת הקורונה 
12. השיעור הגבוה ביותר של מי שהעריכו כי הם סובלים מאי ביטחון תזונתי נמדד בקרב האוכלוסייה הערבית. בחודש אפריל, 23.5% מהם דיווחו כי הם או בני משפחתם צמצמו את כמות האוכל או את מספר הארוחות בשבוע האחרון, זאת לעומת 14.1% בקרב כלל האוכלוסייה (בני/ות 21 ומעלה). שיעורים אלו נותרו דומים גם בחודש נובמבר ועמדו על 25% באוכלוסייה הערבית ו-15% בכלל האוכלוסייה. מן הראוי לציין, כי בחודש יולי, עם הידוק ההנחיות, שיעור המדווחים על אי ביטחון תזונתי עלה ל-33% בקרב האוכלוסייה הערבית.
 
אי שוויון ותחלואת קורונה
13. האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי נמוך מתאפיינת בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר האוכלוסייה שמצבה הכלכלי- חברתי גבוה. האוכלוסייה הזו, שלה מחלות רקע כמו סכרת ולחץ דם, פגיעה יותר לתחלואה קשה ולסיכון למוות מנגיף הקורונה. 

14. מספר החולים הגבוה ביותר, ל-10,000 תושבים, מצוי ביישובים המדורגים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים: 105 חולי בקורונה באשכול 1 ו-111 חולי קורונה באשכול 2. זאת לעומת, 47 חולי קורונה באשכול 9 ו-40 חולי קורונה באשכול 10.
 

         

15. נגיף הקורונה מאיים על כל קבוצות האוכלוסייה, אך במיוחד על אלה שתנאי חייהם מקילים על התפשטות הנגיף. תנאים שכאלה מאפיינים קבוצות במצב כלכלי חברתי ירוד, החיות בצפיפות דיור גבוהה. בישראל תנאי חיים שכאלה נפוצים במיוחד בקרב יהודים חרדים וערבים. שיעור התמותה של ערבים מעל גיל 60 גבוה פי שלושה, לערך, מזה של יהודים לא חרדים בני/ות גילם, וכי שיעור התמותה של יהודים חרדים מעל גיל 60 גבוה פי ארבעה, לערך, מזה של יהודים לא חרדים בני גילם.

16.  סיבה נוספת להבדלים בשיעורי התחלואה היא רמת האמון הנמוכה שקבוצות ידועות באוכלוסייה נתנו בהסברים ובתדרוכים של גורמים ממלכתיים בכל הנוגע לסכנות של מגפת הקורונה.

17. לעומת זאת, כאשר בודקים את שיעור המחוסנים בני/ות 60 ומעלה לפי האשכול החברתי-כלכלי בו הם מתגוררים, התמונה מתהפכת: בראש רשימת היישובים המחוסנים מצויים יישובים יהודיים, לא חרדיים המשתייכים לאשכולות 10-7 של הלמ"ס.
 
בריאות הנפש בתקופת הקורונה
18. בעוד שמרבית תשומת הלב ניתנת למניעת הידבקות, למחלקות הקורונה בבתי חולים ולחיסונים,  פן אחר של המגפה מצוי בשולי הכותרות: פגיעותיה של המגפה בבריאות הנפש. מגפת הקורונה כבר גרמה להתדרדרות במצב הנפשי של אחוז ניכר מתושבי המדינה. הצפי מצד גורמי המקצוע הוא, שתחלואת הנפש תמשיך להיות במגמת עליה בעתיד, גם לאחר שיימצא חיסון או טיפול שימגר את המחלה הפיזית.  זו תהיה "המגפה שאחרי המגפה" .

19. בסגר הראשון, שיעור המתמודדים עם לחץ וחרדה בקרב כלל האוכלוסייה (בני/ות 21 ומעלה) עמד על שליש לערך (34%). שיעור זה המשיך לעלות עם היציאה מהסגר ועמד על 42% בחודש יולי. בחודש נובמבר חלה ירידה בתחושות הלחץ והחרדה המדווחות, אולם הן עדיין נותרו גבוהות ביחס לחודש אפריל ועמדו על  37%. שתי האוכלוסיות שדיווחו על לחץ וחרדה בשיעורים גבוהים היו נשים וערבים: שיעור הנשים שדיווחו על לחץ וחרדה היה גבוה מזה של הגברים, בכל  אחת מנקודות הזמן שנסקרו: בחודש נובמבר 44% מהנשים ו-37% מהערבים דיווחו על תחושות של לחץ וחרדה לעומת 29% מהגברים. 

20. נתוני הבדידות והדיכאון, כפי שנמדדו על ידי סקרי החוסן האזרחי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלמדים על ההשלכות הנפשיות של  ההנחיות המחמירות שהוטלו על האוכלוסייה המבוגרת, שכללו ריחוק חברתי מבני משפחה וחברים. בני/ות ה-65 ומעלה בישראל סבלו מבדידות ודיכאון בשיעור גבוה מזה של כלל האוכלוסייה: בחודש אפריל 30% מהם דיווחו על בדידות ו-19% על דיכאון לעומת השיעור שדווח בקרב כלל האוכלוסייה (בני/ות 21 ומעלה): 24% ו-16%, בהתאמה.

21. המערכת הציבורית של בריאות הנפש היתה במצב ירוד עוד לפני הקורונה. כך למשל תקינת חסר של מטפלים שמובילה לזמני המתנה ארוכים. כדי להימנע מהמתנה ממושכת, חלק משמעותי מהפונים לקבלת טיפול נפשי מופנים על ידי קופות החולים למטפלים חיצוניים (פרטיים), שנמצאים בהסכמי מתן שירותים עימן, וזאת תמורת תשלום גבוה באופן משמעותי מצד המטופל-המבוטח. כעת, מערכת ציבורית מדולדלת זו תידרש להתמודד עם עליה חדה בתחלואת נפש שגרמה המגפה. הנפגעים העיקריים הם תושבים ותושבות מעוטי משאבים. מחקרים מוכיחים שאנשים החיים בעוני נזקקים ממילא לסיוע נפשי בשיעורים גבוהים מאלה של בעלי אמצעים.
 
דיור בימי הקורונה
22. עוד טרם משבר הקורונה, נטל הוצאות הדיור בישראל היה גבוה. נטל הוצאות הדיור כבד יותר עבור משקי בית הגרים בשכירות מאשר אצל אלה המתגוררים בדירה בבעלותן ומחזירות תשלומי משכנתא, וכמובן במקרה של מגורים בבעלות ללא משכנתא.

23. שיעור ההוצאה על דיור גבוה במיוחד בעשירונים הנמוכים: בשנת 2018 הוציאו משקי בית המתגוררים בשכירות מהעשירון התחתון 54% מהכנסתם על שכר דירה והוצאות דיור נלוות. בעשירון השני עמד נתון זה על 36%, ואילו בעשירונים השלישי והרביעי – 34%, הוצאה הגבוהה מהרף המקובל להוצאה נורמטיבית על דיור, העומד על 30% מסך ההכנסה נטו.

24. משבר הקורונה, אשר פגע בהכנסות משקי בית רבים, החמיר מצב זה עוד יותר. נתונים שפירסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעלים כי בכ-25% ממשקי הבית שרכשו דירה בחמש השנים שקדמו למשבר, אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת או פוטר במהלך הגל הראשון של המשבר, בחודשים אפריל-מאי 2020. לפי הבדיקה, הכנסתם של משקי בית אלו, כ-57 אלף במספר, ירדה בשיעור ממוצע של 19.6%. עובדה זו העלתה חשש כי משקי בית שהכנסתם נפגעה והם בעלי חוב משכנתא, יתקשו בהחזר התשלומים השוטפים.

25. הפגיעה בהכנסות של משקי הבית המתגוררים בשכירות הביאה לעלייה במספר הפונים והזכאים לסיוע בשכר דירה, וכן לעלייה במספר הזכאים הממתינים לדירה בדיור הציבורי. לפי נתונים של משרד הבינוי והשיכון שפורסמו ב"ידיעות אחרונות", בינואר 2021 עמד מספר המשפחות הזכאיות לסיוע בשכר דירה על 178 אלף, לעומת 172 אלף בינואר 2020, ו-173 אלף בינואר 2019. מספר המשפחות הממתינות לדיור ציבורי של משרד השיכון, זכאות הניתנת לפי קריטריונים מחמירים במיוחד, עלה מ-3,722 בינואר 2020 ל-4,208 בינואר 2021.

26. בה בשעה שהמשבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה הקשה על שוכרי הדירות ועל רוכשי דיור רבים שהתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתא, ההטבות שניתנו על ידי המדינה בתחום הדיור כוונו דווקא למשקיעי הנדל"ן, הנמנים בעיקר על העשירונים העליונים. במטרה מוצהרת לתמרץ משקיעי נדל"ן לחזור ולרכוש דירות מגורים ובכך לעודד את הפעילות העסקית בשוק הנדל"ן והבנייה שנפגעה בזמן משבר הקורונה, החליטה הממשלה ביולי 2020 להפחית את מס הרכישה למשקיעי נדל"ן בשיעור של 3-2 נקודות האחוז, ובכך לבטל את העלאת מס הרכישה עליה הוחלט בשנת 2015. מהלך זה אכן הביא לזינוק מחודש בשיעור הרכישות על-ידי משקיעי נדל"ן. בחודש ינואר 2021 עמד שיעור הרכישות על-ידי משקיעים על 21% מסך הרכישות, עלייה של 7 נקודות האחוז בהשוואה לינואר 2020 והרמה הגבוהה ביותר של רכישות משקיעים מאז מרץ 2016 (אך עדיין נמוך משיעור הרכישות טרם העלאת מס הרכישה, שעמד בשנת 2015 על 28% מסך הרכישות).

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת