כאמור, העובד דרש כי העירייה תפצה אותו בתום עבודתו בה, על כך כי עבד בימי שישי במסגרת תקפידו כמנהל עבודה אזורי במחלקת פינוי אשפה וכן בגין פיצוי על כך שעשה שימוש ברכבו הפרטי לצורך מילוי תפקידו. בדחותו את התביעה קבע ביה"ד, כי לעובד לא קיימת זכות קנויה לעבודה בשעות נוספות וכי מעסיק רשאי להורות על ביטול העסקה בשעות נוספות והעבודה בשעות נוספות איננה זכות המגיעה לעובד וההופכת במשך הזמן לחלק מתנאי עבודתו. במקרה זה ההחלטה שלא לשבץ את התובע לעבודה בשעות נוספות בימי שישי לא הייתה קשורה לתאונת העבודה שעבר, אלא מאחר שהתובע סירב לבצע חלק מהמטלות שהוטלו עליו ביתר ימות השבוע, ולאחר שהבהיר למנהלו כי הוא אינו יכול לבצע את מלוא העבודה הנדרשת ממנו בימי שישי. בנסיבות אלה, ההחלטה שלא לשבצו לעבודה בשעות נוספות בימי שישי הייתה בגדר הפררוגטיבה הניהולית של העירייה, ולפיכך לא חלה עליה חובה לפצותו עבור עבודה שלא בוצעה על ידו בשל אי שיבוצו לעבודה בימי שישי. ביה"ד, בראשותה של השופטת רחל גרוס, הוסיף כי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהתובע עותר בדיעבד לתשלום עבור שעות נוספות שלא ביצע במשך מספר שנים. "לו סבר התובע כי על הנתבעת לשבץ אותו לעבודה בימי שישי, הרי שהיה על התובע לעתור לכך בזמן אמת ולא להמתין במשך שנים עד למועד פרישתו ואז לעתור לתשלום רטרואקטיבי עבור שעות עבודה שלא ביצע במשך מספר שנים; ודוק, משעה שמדובר ברשות מקומית המהווה גוף מתוקצב הכפוף לחוק יסודות התקציב, אין מקום לאפשר תשלום בגין עבודה שלא בוצעה", נפסק. בכל הנוגע ללפיצוי בגין השימוש ברכבו הפרטי, נקבע כי התובע קיבל תשלום "אחזקת רכב". אמנם עמיתיו של בעבודה קיבלו במהלך התקופה גם רכב תפעולי לצורך ביצוע התפקיד (בנוסף לתשלום בגין אחזקת רכב), ואולם, נקבע כי אין בעובדה זו כדי להקים לתובע זכאות לקבל תשלום כפול בגין "אחזקת רכב", שכן תשלום כאמור עולה לכדי חריגת שכר. באשר לטענות העובד לעניין הפלייתו ביחס למנהלי עבודה אחרים אשר קיבלו אפשרות להשתמש ברכב תפעולי במקביל לתשלום אחזקת רכב, בהתחשב בכך שגם מנהלי אזור אחרים לא קיבלו אפשרות לבצע את העבודה ברכב תפעולי בחלק ניכר מהתקופה לה טוען התובע, נקבע כי נשמט היסוד עליו מבוססת התביעה לתשלום פיצוי ביחס לכל התקופה בגין ההפליה הנטענת.ביה"ד ציין, כי: "על אף אי הנוחות העולה מהתנהלות העירייה ומניסיונה להסתיר את דבר חלוקת הקטנועים למנהלי האזור האחרים (בשלבים), לא מצאנו לקבל את טענת התובע כי בתקופה הרלוונטית עמיתיו קיבלו רכב תפעולי כדבר שבשגרה וכחלק מתנאי העסקתם." בנוסף, נקבע כי ההחלטה לאפשר שימוש ברכב תפעולי קודם לעובד המבצע עבודה בשטח גדול יותר ועל פי מפרט רחב יותר (בניגוד לתובע שסירב לעבוד בשטחים נוספים לאלו שהוקצו לו) , הינה החלטה סבירה ולא ניתן לומר כי מדובר בהחלטה מפלה (שהרי אין מדובר בעובדים המבצעים עבודה שווה בפועל).
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת