מהחלטת השופט י' אלרון עולה, כי בחודש ספטמבר השנה, שהו המבקש ואדם נוסף ביחד עם משפחותיהם בבית מלון באילת, כאשר בשעת אחר צהריים, בנה של זוגתו של הנאשם השני בפרשה, רחץ יחד עם קטינים אחרים בבריכת העיסוי של המלון וזאת למרות שעל פי נוהלי הבטיחות, הותרה הכניסה למקום רק מגיל 16. עקב כך, הורה קצין הביטחון של המלון לקטינים לצאת מהבריכה, אך הללו ניאותו לדרישתו רק לאחר שעמד עליה בתוקף. בתגובה לאירוע, פנה הקטין למבקש ולנאשם השני וטען בפניהם כי הקב"ט תקף אותו. אז, ניגשו השניים לקב"ט והחלו מכיחם אותו. המבקש הלם בפניו ועט בגופו בעוד שהנאשם ומעורבים נוספים חברו אל השניים הקיפו את הקב"ט ובעטו בו בעודו שרוע על הרצפה. עוברי אורח שניסו לחלץ את הקב"ט נדחפו על ידי המבקש. הקב"ט אומנם הצליח לנוס, אך המבקש לא חדל ממעשיו והחל לרוץ אחריו תוך שהוא מוסיף להכותו בגבו. אף בהגעתם של קציני ביטחון נוספים למקום לא היה כדי לעצור את שהתרחש, והאירוע נפסק רק עם הגעת כוחות משטרה למקום. כנגד השניים הוגשו כתבי אישום בגין תקיפה וחבלה ממשית וכן בשל התנהגות פרועה במקום ציבורי.
במשטרה לא הסתפקו בכך וביקשו את מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו, וביהמ"ש השלום נעתר לבקשה, לאחר שקבע כי אין מחלוקת לגבי האירוע ומסוכנותו של המבקש, שנלמדת מהאכזריות של מעשיו. עוד קבע השלום, כי יש להעביר את עניינו לבחינת שירות המבחן. סנגורו של המבקש ערער על כך לביהמ"ש המחוזי שדחה את הערעור ואישש את החלטת השלום ועל כך הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, שכאמור דחה אף הוא את הבקשה עד לקבלת תסקיר בעניינו של המבקש.
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
.jpg)
