הניצחון המתוק של עדי מילוא

הצופים בקהל שמחאו כפיים בהערכה לגולשת הישראלית מאילת- עדי מילוא שעמדה על הפודיום באגם סילבפלאנה שבשוויץ וזכתה בגביע המקום השלישי באליפות העולם לנערות עד גיל 21, לא יכלו אפילו לדמיין בסיפור המרגש שמאחורי הצעירה החזקה, שעבורה, יותר מאשר ניצחון במים, היה זה ניצחון של הראש על הגוף.
שנתיים בדיוק עברו מאז נכנסה עדי מילוא, אז צעירה בת 17 למפרץ אילת לאימון גלישה קצר רגע לפני שהתעתדה לעלות ביום למחרת על הטיסה בדרך לאליפות העולם לנערות. אלא שהגורל תכנן לה את הדברים אחרת. סירת מנוע שנכנסה לה לנתיב פגעה בה וגרמה לה לפציעה קשה. היא הועברה ללא הכרה לחוף קיסוסקי שם הצליחו לייצב את מצבה ולהחזיר את הכרתה. היא הועברה לבית החולים יוספטל ובהמשך לסורוקה כשהיא סובלת משברים לא פשוטים בפנים ובארובת עין שמאל, כשרק במזל הצליחו הרופאים להציל את ראייתה בעין הפגועה. במקום אליפות העולם מצאה את עצמה עדי בבית החולים נדרשת לתקופה ארוכה של החלמה ושיקום. אלא שכבר אז, כשהייתה בבית החולים, הבהירה עדי לסובביה שהיא לא מתכוונת לוותר והיא עוד תחזור לגלישה ואפילו לאליפות העולם. בסוף השבוע האחרון היא עמדה בהבטחתה. 

9 חודשים בלבד לאחר הפציעה הקשה, ובזכות כוח רצון אדיר ותקופת שיקום אינטנסיבית ולא קלה, סיימה עדי שנייה באליפות ישראל כשהיא מאותת על הבאות ומוכיחה שעדיין לא אמרה את המילה האחרונה בזירה הימית. השבוע היא פרעה את השטר כשחזרה והשתתפה לראשונה מאז התאונה באליפות העולם לנוער עד גיל 21 בדגם הפויל.
מילוא פתחה את האליפות בשליטה מוחלטת כאשר היא ממוקמת ראשונה בכל שלושת ימי התחרות הראשונים. ביום הרביעי, בשיוט המרתון ששווה ניקוד כפול, סיימה עדי רק במקום ה– 17 שהוריד אותה למקום השני כללי בתחרות. את השיוט האחרון במקצה המוקדמות היא סיימה ראשונה, מבטיחה לעצמה את כרטיס הכנסיה אוטומטית לגמר, שם פגשה ביריבותיה מצרפת ואיטליה. עדי פתחה יפה כשהיא מובילה בהקפה של המצוף הראשון. לקראת המצוף השני ביצעה הצרפתיה תמרון שהביא אותה להובלה, בעוד שעדי נדחקה למקום השלישי, מצב שנשמר עד לקו הסיום. ולמרות שעדי אולי התאכזבה מכך שלא סיימה גם את שיוט הגמר ראשונה, עדיין מדובר בניצחון ענק שלה ובמדליה בינלאומית ראשונה בקריירה. 
אליפות העולם לנוער שהתקיימה השנה בשוויץ, התקיימה לראשונה בנפרד מאליפות העולם לבוגרים
"זו הייתה הפעם הראשונה שלי על הפודיום בתחרות בינלאומית ואני מאושרת", סיכמה עדי את התחרות. "ברור שקיוויתי לצבע אחר של מדליה, אבל מבחינתי זו תזכורת לשאיפות שלי ולמקומות אליהם אני רוצה להגיע".
על התקופה שעברה מאז פציעתה אמרה עדי: "אלו היו שנתיים של רגשות פספוס שלא הרפו. והנה לאחר שנתיים, אחרי שבניתי את עצמי לאט מחדש, פתחתי את אליפות העולם בצורה חזקה, הצלחתי להוביל לאורך כל התחרות והצלחתי בסופו של דבר להגיע לפודיום העולמי. אין ספק שעבורי זו סגירת מעגל".

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת